שינויים

==המהפכה הלשונית==

==המהפכה הלשונית==

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה הלשונית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה הלשונית}}

בסביבות 70,000 לפני הספירה, החל גל הגירה גדול של ההומו-סאפינס שהשתלטו על כל היבשות אסיה-אירופה ואפריקה, תוך שהוא מנשל את מיני האדם האחרים. הופיעו [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] כמו חוט ומחט שאיפשרו בגדים טובים, הופיעו גם רפסודות, פסלים, ציורי קיר, נרות. לפני 40,000 שנה יושבה לראשונה אוסטרליה בבני אדם, ולפני 15,000 שנה עברו ההומו-סאפינס ליבשת אמריקה ויישב את כולה בתוך 2000 שנה.  

בסביבות 70,000 לפני הספירה, החל גל הגירה גדול של ההומו-סאפינס שהשתלטו על כל היבשות אסיה-אירופה ואפריקה, תוך שהוא מנשל את מיני האדם האחרים. הופיעו [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] כמו חוט ומחט שאיפשרו בגדים טובים, הופיעו גם רפסודות, פסלים, ציורי קיר, נרות. לפני 40,000 שנה יושבה לראשונה אוסטרליה בבני אדם, ולפני 15,000 שנה עברו ההומו-סאפינס ליבשת אמריקה ויישב את כולה בתוך 2,000 שנה.  

ההסבר המקובל בקרב חוקרים כסיבה היסודית לשינויים אלה היא [[המהפכה הלשונית]]. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה, אבל הוא שכלל אותה מאד והוסיף לה עושר מילולי והיבטים נוספים.  

ההסבר המקובל בקרב חוקרים כסיבה היסודית לשינויים אלה היא [[המהפכה הלשונית]]. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה, אבל הוא שכלל אותה מאד והוסיף לה עושר מילולי והיבטים נוספים.  

מתקופת המהפכה הלשונית והלאה, יש מספר הבדלים בין התנהגות בני ההומו-סאפינס לשאר בעלי החיים בגלל שמתחילה [[אבולוציה תרבותית]] במקביל לאבולוציה הביולוגית. המיתוסים מאפשרים שיתופי פעולה בין קבוצות גדולות יותר, והם מאפשרים גם שינוי תרבותי שהוא מהיר יותר לשינוי גמיש יותר ומכוון יותר יחסית להסדרים חברתיים מבוססי גנטיקה שיש אצל שאר החיות.  

מתקופת המהפכה הלשונית והלאה, יש מספר הבדלים בין התנהגות בני ההומו-סאפינס לשאר בעלי החיים בגלל שמתחילה [[אבולוציה תרבותית]] במקביל לאבולוציה הביולוגית. המיתוסים מאפשרים שיתופי פעולה בין קבוצות גדולות יותר, והם מאפשרים גם שינוי תרבותי שהוא מהיר יותר לשינוי גמיש יותר ומכוון יותר יחסית להסדרים חברתיים מבוססי גנטיקה שיש אצל שאר החיות.  

המוסדות החברתיים מאפשרים ליצור אנומליות ביולוגיות. לדוגמה חברות שבהן הזכרים ששייכים לאליטה החברתית נתונים להסדר חברתי שבו הרבייה שלהם אסורה לגמרי או מוגבלת. דוגמאות לכך כוללות את הכנסייה הקתולית שבה אסור לבישופים ולאפיפיורים לשאת נשים ולהוליד ילדים, את הנזירים הבודהיסטים, הסריסים באימפריה הביזנטית, הסריסים באימפריה הסינית ובמידה מוגבלת גם את ראשי הממלוכים שלא הולידו ילדים עד גיל מסויים. בקרב חיות חברתיות אחרות בטבע כמו בקרב פילים, אריות, קופים, אריות ים וכו' המקובל הוא שדווקא הזכרים השליטים - זכרי אלפא - הם אלו שמתרבים יותר. הדרך שבה התרבויות האלה המשיכו להתקיים היא על ידי המשכיות של המיתוס שמחזיק אותן. כלומר הורשה של התרבות שמאפשרת את קיומה של האליטה במקום על ידי הורשה של גנים ישירה (כמו במקרה של מלכים לדוגמה, בומקרה הכללי יותר של הורשה גנטית).  

המוסדות החברתיים מאפשרים ליצור אנומליות ביולוגיות. לדוגמה חברות שבהן הזכרים ששייכים לאליטה החברתית נתונים להסדר חברתי שבו הרבייה שלהם אסורה לגמרי או מוגבלת. דוגמאות לכך כוללות את הכנסייה הקתולית שבה אסור לבישופים ולאפיפיורים לשאת נשים ולהוליד ילדים, את הנזירים הבודהיסטים, הסריסים באימפריה הביזנטית, הסריסים באימפריה הסינית ובמידה מוגבלת גם את ראשי הממלוכים שלא הולידו ילדים עד גיל מסויים. בקרב חיות חברתיות אחרות בטבע כמו בקרב פילים, אריות, קופים, אריות ים וכו' המקובל הוא שדווקא הזכרים השליטים - זכרי אלפא - הם אלו שמתרבים יותר. הדרך שבה התרבויות האלה המשיכו להתקיים היא על ידי המשכיות של המיתוס שמחזיק אותן. כלומר הורשה של התרבות שמאפשרת את קיומה של האליטה במקום על ידי הורשה של גנים ישירה (כמו במקרה של מלכים לדוגמה, ובמקרה הכללי יותר של הורשה גנטית).  

על פי הררי, מי שמנסה להשתמש רק בביולוגיה כדי לנתח את ההיסטוריה דומה למי שהולך לתחרות טניס, חוזר כשבידיו שרטוט מדויק של גבולות המגרש, וטוען ש"כל מה שהתרחש במשחק, התרחש בתוך הגבולות האלה". זה מדוייק לחלוטין, אבל זה לא מאד מעניין. לטענתו יש צורך בהוספת התאוריות של ההיסטוריה כדי להגיע להבנה טובה ומעניינת יותר של ההיסטוריה מאז המהפכה הלשונית.

על פי הררי, מי שמנסה להשתמש רק בביולוגיה כדי לנתח את ההיסטוריה דומה למי שהולך לתחרות טניס, חוזר כשבידיו שרטוט מדויק של גבולות המגרש, וטוען ש"כל מה שהתרחש במשחק, התרחש בתוך הגבולות האלה". זה מדוייק לחלוטין, אבל זה לא מאד מעניין. לטענתו יש צורך בהוספת התאוריות של ההיסטוריה כדי להגיע להבנה טובה ומעניינת יותר של ההיסטוריה מאז המהפכה הלשונית.

ליקוט וציד היו דרך הקיום של כל מיני האדם, בסוג הביולוגי הומו מזה כ-2.5 מיליוני שנים לפחות. גם בעבור רוב שנות קיומו של הומו-סאפינס, מין האדם אליו אנו משתייכים, ובמשך רוב 70,000 השנים שעברו מאז המהפכה הלשונית. מהפכה החקלאית שהחלה לפני 10,000 בערך ונמשכה במשך אלפי שנים, גרמה לדחיקה והרג של הלקטים-ציידים על ידי קבוצות של חקלאים ורועים ברוב חלקי העולם. מספר מועט של חברות לקטים- ציידים נשארו בימינו אלה, במיוחד במקומות שבהם קשה לקיים חקלאות כמו באיזורי הקטבים, במדבריות קלהרי ואוסטרליה וביערות גשם עבותים כמו יער האמזונס והיערות בפאפואה ניו-גיני.

ליקוט וציד היו דרך הקיום של כל מיני האדם, בסוג הביולוגי הומו מזה כ-2.5 מיליוני שנים לפחות. גם בעבור רוב שנות קיומו של הומו-סאפינס, מין האדם אליו אנו משתייכים, ובמשך רוב 70,000 השנים שעברו מאז המהפכה הלשונית. מהפכה החקלאית שהחלה לפני 10,000 בערך ונמשכה במשך אלפי שנים, גרמה לדחיקה והרג של הלקטים-ציידים על ידי קבוצות של חקלאים ורועים ברוב חלקי העולם. מספר מועט של חברות לקטים- ציידים נשארו בימינו אלה, במיוחד במקומות שבהם קשה לקיים חקלאות כמו באיזורי הקטבים, במדבריות קלהרי ואוסטרליה וביערות גשם עבותים כמו יער האמזונס והיערות בפאפואה ניו-גיני.

בניגוד לחוקרים מוקדמים בתחום, חלק ניכר מהחוקרים של לקטים-ציידים חושבים כיום שהתפתחות החקלאות לא היתה מובנת מאליה, שכן בהיבטים רבים חייהם של רוב הציידים לקטים היו טובים יותר יחסית לרוב בני האדם שחיו בחברות חקלאיות ותעשייתיות. יובל נח הררי, וג'ארד דיימונד מסכמים נקודות אלה בספריהם קיצור תולדות האנושות ורובים חיידקים ופלדה. המעבר לחקלאות היה תהליך אבולוציוני בלתי מכוון, שלא נתגלה ולא הומצאה אלה התפתח במשך אלפי שנים מבלי שאיש ידע לאן הוא יוביל. מזונם של לקטים ציידים היה טוב יותר, הם עבדו הרבה פחות שעות ובריאותם היתה טובה יותר יחסית לרוב החברות החקלאיות במשך רוב משך החקלאות.

בניגוד לחוקרים מוקדמים בתחום, חלק ניכר מהחוקרים של לקטים-ציידים חושבים כיום שהתפתחות החקלאות לא היתה מובנת מאליה, שכן בהיבטים רבים חייהם של רוב הציידים לקטים היו טובים יותר יחסית לרוב בני האדם שחיו בחברות חקלאיות ותעשייתיות. יובל נח הררי, וג'ארד דיימונד מסכמים נקודות אלה בספריהם קיצור תולדות האנושות ורובים חיידקים ופלדה. המעבר לחקלאות היה תהליך אבולוציוני בלתי מכוון, שלא נתגלה ולא הומצאה אלה התפתח במשך אלפי שנים מבלי שאיש ידע לאן הוא יוביל. מזונם של לקטים ציידים היה טוב יותר, הם עבדו הרבה פחות שעות ובריאותם הייתה טובה יותר יחסית לרוב החברות החקלאיות במשך רוב משך החקלאות.

עם זאת, חברת הלקטים לא היתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים היתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והיתה תמותה גבוהה של תינוקות.

עם זאת, חברת הלקטים לא היתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים היתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והייתה תמותה גבוהה של תינוקות.

היסטוריונים ופסיכולוגים אבולוציוניים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחברות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפתחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכולוגיה אבולוציונית וסוציוביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד.

היסטוריונים ופסיכולוגים אבולוציוניים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחברות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפתחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכולוגיה אבולוציונית וסוציוביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד.

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארצות הברית. לטענת הררי החיטה "הונתה" את בני האדם. החיטה "הרוויחה" מכך שהיא מופצת בחלקים נרחבים של כדור הארץ. בני האדם לעומת זאת נאלצו לעבוד יותר תמורת פחות מזון.  האיכרים עבדו קשה יותר ותזונתם היתה דלה, הפכפכה וחד-גונית יותר יחסית לציידים לקטים עקב [[גידול אוכלוסין]] וגביית מיסים על ידי ממלכות]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארצות הברית. לטענת הררי החיטה "הונתה" את בני האדם. החיטה "הרוויחה" מכך שהיא מופצת בחלקים נרחבים של כדור הארץ. בני האדם לעומת זאת נאלצו לעבוד יותר תמורת פחות מזון.  האיכרים עבדו קשה יותר ותזונתם היתה דלה, הפכפכה וחד-גונית יותר יחסית לציידים לקטים עקב [[גידול אוכלוסין]] וגביית מיסים על ידי ממלכות]]

במשך מיליוני שנים חיו בני האדם בחברות של [[ציידים לקטים]] שחיו בעיקר בחברות נוודים קטנות עם מעט רכוש. דבר זה השתנה בהדרגה בתהליך של [[המהפכה החקלאית]] הראשונה לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע. על פי עדויות ארכיאולוגיות התרחשו מספר צורות של ביות צמחים ובעלי חיים באופן בלתי-תלוי בשישה מקומות שונים בעולם לפני 12,000 -7,000 שנה, תקופה שנמצאת בתקופה הנאוליתית - תקופת האבן החדשה - בעיקר באזור "הסהר הפורה" במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה (באזור סין), צפון ומרכז אפריקה ומרכז אמריקה.

במשך מיליוני שנים חיו בני האדם בחברות של [[ציידים לקטים]] שחיו בעיקר בחברות נוודים קטנות עם מעט רכוש. דבר זה השתנה בהדרגה בתהליך של [[המהפכה החקלאית]] הראשונה לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע. על פי עדויות ארכיאולוגיות התרחשו מספר צורות של ביות צמחים ובעלי חיים באופן בלתי-תלוי בשישה מקומות שונים בעולם לפני 12,000-7,000 שנה, תקופה שנמצאת בתקופה הנאוליתית - תקופת האבן החדשה - בעיקר באזור "הסהר הפורה" במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה (באזור סין), צפון ומרכז אפריקה ומרכז אמריקה.

ה[[חקלאות]] העניקה לבני האדם את היכולת להגדיל את הספקת מזון ואפשרות לאגור עודפי מזון. היא הובילה תהליכים של מעבר ליישובי קבע, שאיפשרו גידול משמעותי בכמות הרכוש. אלא שתהליך זה לא הוביל להגדלת כמות המזון הזמינה לנפש כי במקביל לעליית פריון הקרקע, השפע החדש תורגם להגדלת כמות הילדים. כך שאותו מזון מוגבר היה צריך להאכיל יותר פיות. באופן זה המהפכה החקלאית היתה [[מלכודת דבש דמוגרפית]] או סוג של [[נעילה טכנולוגית]] שבה ניתן לעבור אל חברה חקלאית, אבל אי אפשר לחזור לחברת ציידים לקטים מבלי שרוב האוכלוסייה תגווע ברעב.

ה[[חקלאות]] העניקה לבני האדם את היכולת להגדיל את הספקת מזון ואפשרות לאגור עודפי מזון. היא הובילה תהליכים של מעבר ליישובי קבע, שאיפשרו גידול משמעותי בכמות הרכוש. אלא שתהליך זה לא הוביל להגדלת כמות המזון הזמינה לנפש כי במקביל לעליית פריון הקרקע, השפע החדש תורגם להגדלת כמות הילדים. כך שאותו מזון מוגבר היה צריך להאכיל יותר פיות. באופן זה המהפכה החקלאית היתה [[מלכודת דבש דמוגרפית]] או סוג של [[נעילה טכנולוגית]] שבה ניתן לעבור אל חברה חקלאית, אבל אי אפשר לחזור לחברת ציידים לקטים מבלי שרוב האוכלוסייה תגווע ברעב.

המהפכה החקלאית הובילה לשינוי תפיסתי עמוק שבו החברות האנושיות החלו לעסוק בתכנון לעתיד. בעוד שבחברה לקטית דבר זה הוא קשה וחסר תועלת (היות ואין דרכים נוחות לאגירה של מוצרי מזון) בחברה החקלאית התכנון קדימה הוא הכרחי, ויש הכרח לשמור על עודפי מזון כנגד תקופות קשות יותר של בצורת או מחלות חקלאיות.  

המהפכה החקלאית הובילה לשינוי תפיסתי עמוק שבו החברות האנושיות החלו לעסוק בתכנון לעתיד. בעוד שבחברה לקטית דבר זה הוא קשה וחסר תועלת (היות ואין דרכים נוחות לאגירה של מוצרי מזון) בחברה החקלאית התכנון קדימה הוא הכרחי, ויש הכרח לשמור על עודפי מזון כנגד תקופות קשות יותר של בצורת או מחלות חקלאיות.  

הדאגה הזאת לתכנון העתיד היתה הבסיס שעליו נבנו כל המבנים החברתיים המאוחרים יותר. לרוב העבודה הקשה של האיכרים שהיו מעל ל-90% מהאוכלוסייה, לא איפשרה להם חיי נוחות, היות ורוב התנובה העודפת הוחרמה על ידי שליטים-שודדים או אליטה חברתית שניצלה את עודפי המזון שייצרו האיכרים. פיתוח התרבות, הטכנולוגיה וההגות בוצע על ידי מיעוט קטן בעוד רוב האנשים עוסקים בעבודה מפרכת של ייצור מזון.  

הדאגה הזאת לתכנון העתיד הייתה הבסיס שעליו נבנו כל המבנים החברתיים המאוחרים יותר. לרוב העבודה הקשה של האיכרים שהיו מעל ל-90% מהאוכלוסייה, לא איפשרה להם חיי נוחות, היות ורוב התנובה העודפת הוחרמה על ידי שליטים-שודדים או אליטה חברתית שניצלה את עודפי המזון שייצרו האיכרים. פיתוח התרבות, הטכנולוגיה וההגות בוצע על ידי מיעוט קטן בעוד רוב האנשים עוסקים בעבודה מפרכת של ייצור מזון.  

עודפי מזון היו תנאי הכרחי לפיתוח שיתופי פעולה גדולים יותר, אבל הם לא היו תנאי מספיק. כדי לאפשר לאלפי ומאות אלפי אנשים לשתף פעולה היה צורך בקיום של '''[[סדר מדומיין]]''' משותף שעוגן במיתוסים.

עודפי מזון היו תנאי הכרחי לפיתוח שיתופי פעולה גדולים יותר, אבל הם לא היו תנאי מספיק. כדי לאפשר לאלפי ומאות אלפי אנשים לשתף פעולה היה צורך בקיום של '''[[סדר מדומיין]]''' משותף שעוגן במיתוסים.

רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות [[המהפכה החקלאית]] בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש בינהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות. התפתחות הדרכים, ואמצעי התחבורה איפשרו הידוק הקשרים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית. לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מוסלמי מאפריקה שעלה לרגל למכה, לפגוש מוסלמי שהגיע מסין.  

רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות [[המהפכה החקלאית]] בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש בינהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות. התפתחות הדרכים, ואמצעי התחבורה איפשרו הידוק הקשרים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית. לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מוסלמי מאפריקה שעלה לרגל למכה, לפגוש מוסלמי שהגיע מסין.  

ה[[תהליך]] הזה של איחוד כל האנושות לתרבות אחת הוא תהליך עקבי למדי. אבל קשה הרבה יותר להגיד מדוע ההיסטוריה הלכה בכיוון אחד ולא בכיוון אחר. לדוגמה מדוע הנצרות הפכה לאחת הדתות החשובות בעולם ולא הדת המכינאית. בכל נקודת זמן, ההיסטוריה יכולה לנוע במספר כיוונים וקשה לדעת באותו זמן לאן היא תנוע. לעיתים נבחרות האפשרויות הסבירות ביותר, אבל לעיתים ההיסטוריה מפתיעה אותנו. לדוגמה היה קשה לנבא מראש שהנצרות, שהיתה כת יהודית קיקיונית, תתפשט בכל האימפריה הרומית. הרבה אנשים נוטים להגיד בדיעבד, שתהליך היסטורי מסויים הוא ברור מאליו, אבל לאנשים שחיים באותה תקופה הדברים הם מאד מורכבים וקשה להגיד מה הכיוון של ההיסטוריה - האם לדוגמה בתוך 10 שנים משנת 2012 תהיה מלחמה בין איראן לישראל או לא? האם כלכלת ארצות הברית תתחזק או תחלש? וכן הלאה.  

ה[[תהליך]] הזה של איחוד כל האנושות לתרבות אחת הוא תהליך עקבי למדי. אבל קשה הרבה יותר להגיד מדוע ההיסטוריה הלכה בכיוון אחד ולא בכיוון אחר. לדוגמה מדוע הנצרות הפכה לאחת הדתות החשובות בעולם ולא הדת המכינאית. בכל נקודת זמן, ההיסטוריה יכולה לנוע במספר כיוונים וקשה לדעת באותו זמן לאן היא תנוע. לעיתים נבחרות האפשרויות הסבירות ביותר, אבל לעיתים ההיסטוריה מפתיעה אותנו. לדוגמה היה קשה לנבא מראש שהנצרות, שהייתה כת יהודית קיקיונית, תתפשט בכל האימפריה הרומית. הרבה אנשים נוטים להגיד בדיעבד, שתהליך היסטורי מסויים הוא ברור מאליו, אבל לאנשים שחיים באותה תקופה הדברים הם מאד מורכבים וקשה להגיד מה הכיוון של ההיסטוריה - האם לדוגמה בתוך 10 שנים משנת 2012 תהיה מלחמה בין איראן לישראל או לא? האם כלכלת ארצות הברית תתחזק או תיחלש? וכן הלאה.  

מכאן עולה השאלה מדוע ללמוד היסטוריה? סיבה אחת ללמוד היסטוריה היא כדי להבין שיש הרבה יותר אפשרויות של [[תרבות אנושית]] ממה שאנו נוטים לחשוב כשאנו מסתכלים רק על התרבות שלנו. סיבה אחרת היא עבור אלו שרוצים לשנות את החברה ומנסים להבין כיצד מתרחש [[שינוי חברתי]]. סיבה אחרת היא עבור אלו שמרוצים מהסדר החברתי הקיים - על פי ההיסטוריה ניתן לצפות שהחברה שלנו תשתנה, ולא כדאי לצפות לכך שהעולם ישאר בדיוק כפי שהוא היום.

מכאן עולה השאלה מדוע ללמוד היסטוריה? סיבה אחת ללמוד היסטוריה היא כדי להבין שיש הרבה יותר אפשרויות של [[תרבות אנושית]] ממה שאנו נוטים לחשוב כשאנו מסתכלים רק על התרבות שלנו. סיבה אחרת היא עבור אלו שרוצים לשנות את החברה ומנסים להבין כיצד מתרחש [[שינוי חברתי]]. סיבה אחרת היא עבור אלו שמרוצים מהסדר החברתי הקיים - על פי ההיסטוריה ניתן לצפות שהחברה שלנו תשתנה, ולא כדאי לצפות לכך שהעולם יישאר בדיוק כפי שהוא היום.

==המהפכה המדעית==

==המהפכה המדעית==

===האימפריאליזם האירופאי===

===האימפריאליזם האירופאי===

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהיתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני היתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו זילנד בידי בריטניה. האימפריאליזם האירופי והמהפכה המדעית היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהייתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני הייתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו-זילנד בידי בריטניה. האימפריאליזם האירופי והמהפכה המדעית היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. עד אז, אירופה היתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'נים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוחך.

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. עד אז, אירופה הייתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוחך.

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - מיתוסים, ערכים חברתיים שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.  

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - מיתוסים, ערכים חברתיים שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [[יובל נח הררי]], [http://university.qwerty.org.il/?p=486 תעוד בווידאו של הקורס 'היסטוריה עולמית'] - האוניברסיטה העברית, 13/02/2011, מתוך תכנית "אבני פינה"  

* [[יובל נח הררי]], [http://university.qwerty.org.il/?p=486 תיעוד בווידאו של הקורס 'היסטוריה עולמית'] - האוניברסיטה העברית, 13/02/2011, מתוך תכנית "אבני פינה"  

* [[יובל נח הררי]], [http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=408418 פודקאסט (קבצי קול) של הרצאות הקורס 'היסטוריה עולמית']

* [[יובל נח הררי]], [http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=408418 פודקאסט (קבצי קול) של הרצאות הקורס 'היסטוריה עולמית']

* [ftp://ch-s010.rsync.net/WorldHistory/ הורדת קבצי קול של הקורס בפורמט FTP]

* [ftp://ch-s010.rsync.net/WorldHistory/ הורדת קבצי קול של הקורס בפורמט FTP]

* [http://givatram.org/bank/content/sikumim/3_2011_27028_01.pdf סיכום הקורס היסטוריה עולמית, 2010-2011] (PDF), נתן דינוביץ

* [http://givatram.org/bank/content/sikumim/3_2011_27028_01.pdf סיכום הקורס היסטוריה עולמית, 2010-2011] {{pdf}}, נתן דינוביץ

* {{הארץ|אירי ריקין|"קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי, מסע שורשים|1.1181748|27 ביולי 2011}}

* {{הארץ|אירי ריקין|"קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי, מסע שורשים|1.1181748|27 ביולי 2011}}

* {{הארץ|נועה לימונה|חמש שאלות ליובל נח הררי, המדריך למין האנושי|1.1180232|13 ביולי 2011}}  

* {{הארץ|נועה לימונה|חמש שאלות ליובל נח הררי, המדריך למין האנושי|1.1180232|13 ביולי 2011}}