שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 61 בתים ,  23:10, 29 בדצמבר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''המהפכה הנאוליתית''' (The Neolithic Revolution) שמכונה לפעמים [[המהפכה החקלאית]] היתה המהפכה החקלאית העולמית הראשונה והמשמעותית ביותר. היה זה [[תהליך]] [[שינוי]] רחב היקף וארוך טווח של תרבויות [[בני אדם|אנושיות]] רבות מאורח חיים של [[ציידים לקטים]] (שפעמים רבות היא חברת נוודים) ל[[חקלאות|חברה חקלאית]] שגרה בישובי קבע, דבר שהביא ל[[גידול אוכלוסין]] משמעותי ולשינויים חברתיים ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיים]] רבים. מידע ארכיאולוגי מצביע על ביות של מספר מינים של בעלי חיים וצמחים במספר מוקדים החל מלפני 12,000 שנה, שהתפשטו במהירות ברחבי העולם.  
+
'''המהפכה הנאוליתית''' (באנגלית: '''The Neolithic Revolution''') שמכונה לפעמים [[המהפכה החקלאית]] הייתה המהפכה החקלאית העולמית הראשונה והמשמעותית ביותר. היה זה [[תהליך]] [[שינוי]] רחב היקף וארוך טווח של תרבויות [[בני אדם|אנושיות]] רבות מאורח חיים של [[ציידים לקטים]] (שפעמים רבות היא חברת נוודים) ל[[חקלאות|חברה חקלאית]] שגרה בישובי קבע, דבר שהביא ל[[גידול אוכלוסין]] משמעותי ולשינויים חברתיים ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיים]] רבים. מידע ארכיאולוגי מצביע על ביות של מספר מינים של בעלי חיים וצמחים במספר מוקדים החל מלפני 12,000 שנה, שהתפשטו במהירות ברחבי העולם.  
   −
המהפכה הנאוליתית היתה הרבה יותר מאשר פיתוח ואימוץ של מספר מוגבל של טכניקות לגידול מזון. במהלך אלפי השנים שבהן התרחשה המהפכה החקלאית, הובילה לשינוי יסודי את החברות האנושיות מקבוצות ניידות של ציידים לקטים שחיו עד כה במשך מילוני שנים, לחברת יישובי קבע שצמחו לכפרים, ערים וממלכות, ששינו באופן קיצוני את [[הסביבה הטבעית|סביבתם הטבעית]] על ידי טיפוח של גידולי חקלאות (לדוגמה על ידי השקיה, חריש ועוד) ול[[בירוא יערות]] נרחב.  
+
המהפכה הנאוליתית הייתה הרבה יותר מאשר פיתוח ואימוץ של מספר מוגבל של טכניקות לגידול מזון. במהלך אלפי השנים שבהן התרחשה המהפכה החקלאית, הובילה לשינוי יסודי את החברות האנושיות מקבוצות ניידות של ציידים לקטים שחיו עד כה במשך מילוני שנים, לחברת יישובי קבע שצמחו לכפרים, ערים וממלכות, ששינו באופן קיצוני את [[הסביבה הטבעית|סביבתם הטבעית]] על ידי טיפוח של גידולי חקלאות (לדוגמה על ידי השקיה, חריש ועוד) ול[[בירוא יערות]] נרחב.  
    
הגידול של יותר מזון סיפק את הבסיס ל[[גידול אוכלוסין|גידול]] חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם]] ובסופו של דבר להקטנת כמות המזון לנפש, וצמצום ה[[ביטחון תזונתי|בטחון התזונתי]] עקב הקטנת [[מגוון]] מיני המזונות החקלאיים. הדבר גם הוביל לשינוי מהותי של [[סדר מדומיין|הסדר חברתי]] עקב שורה של שינויים: יישובים בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה, [[התמחות כלכלית]] ופיתוח של מגוון מקצועות, [[שוק|כלכלת מסחר וחליפין]] ומאוחר יותר [[כסף]], פיתוח של אומנות שאינה ניידת, אדריכלות, תרבות, ניהול ריכוזי של המבנה הפוליטי והניהולי, [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] בתחום הצבאי, [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] היררכיות ופיתוח [[מיתוס|מיתוסים חדשים]] הנוגעים ל[[דתות]] ולמדינות, גידול בגודל החברות וב[[אי שוויון כלכלי|פערים]] (צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים, סוחרים וכן איכרים ועבדים), מערכות א-אישיות של [[מידע]] ו[[ידע]] כמו רכוש ו[[המצאת הכתב]], התפתחות של מגפות ומחלות, היכולת לצבור רכוש ולצבור מזון על פני תקופות, שינוי בהתייחסות לזמן, צבירת [[רכוש]], התפתחות העבדות, מלחמות המוניות, סירוס, ופיתחת פתח ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים כמו חרשות מתכת.  
 
הגידול של יותר מזון סיפק את הבסיס ל[[גידול אוכלוסין|גידול]] חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם]] ובסופו של דבר להקטנת כמות המזון לנפש, וצמצום ה[[ביטחון תזונתי|בטחון התזונתי]] עקב הקטנת [[מגוון]] מיני המזונות החקלאיים. הדבר גם הוביל לשינוי מהותי של [[סדר מדומיין|הסדר חברתי]] עקב שורה של שינויים: יישובים בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה, [[התמחות כלכלית]] ופיתוח של מגוון מקצועות, [[שוק|כלכלת מסחר וחליפין]] ומאוחר יותר [[כסף]], פיתוח של אומנות שאינה ניידת, אדריכלות, תרבות, ניהול ריכוזי של המבנה הפוליטי והניהולי, [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] בתחום הצבאי, [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] היררכיות ופיתוח [[מיתוס|מיתוסים חדשים]] הנוגעים ל[[דתות]] ולמדינות, גידול בגודל החברות וב[[אי שוויון כלכלי|פערים]] (צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים, סוחרים וכן איכרים ועבדים), מערכות א-אישיות של [[מידע]] ו[[ידע]] כמו רכוש ו[[המצאת הכתב]], התפתחות של מגפות ומחלות, היכולת לצבור רכוש ולצבור מזון על פני תקופות, שינוי בהתייחסות לזמן, צבירת [[רכוש]], התפתחות העבדות, מלחמות המוניות, סירוס, ופיתחת פתח ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים כמו חרשות מתכת.  
שורה 13: שורה 13:  
במשך כ-5 מיליוני שנים חיו כל מיני הסוג [[אדם]] כולל המין [[האדם הנבון]] כחברות של [[ציידים לקטים]], שהתקיימו תודות ל[[לקטות]] של צמחי בר ומצייד ודייג של חיות בר. מספר חברות כמו שבט הבלקפוט עדיין עשו זאת עד למאה ה-19. רק ב-11,000 השנים האחרונות, כלומר כפרומיל מזמן הקיום של בני האדם כמין, הם החלו לייצר מזון על ידי ביות חיות בר וצמחי בר. עמים שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים בפרהיסטוריה. חלקם עשו זאת באופן עצמאי, וחלקם על ידי חיקוי של שכניהם. חלק, כמו האבוריג'ינים באוסטרליה לא עברו לחקלאות כלל. <ref name="diamond_4"/>
 
במשך כ-5 מיליוני שנים חיו כל מיני הסוג [[אדם]] כולל המין [[האדם הנבון]] כחברות של [[ציידים לקטים]], שהתקיימו תודות ל[[לקטות]] של צמחי בר ומצייד ודייג של חיות בר. מספר חברות כמו שבט הבלקפוט עדיין עשו זאת עד למאה ה-19. רק ב-11,000 השנים האחרונות, כלומר כפרומיל מזמן הקיום של בני האדם כמין, הם החלו לייצר מזון על ידי ביות חיות בר וצמחי בר. עמים שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים בפרהיסטוריה. חלקם עשו זאת באופן עצמאי, וחלקם על ידי חיקוי של שכניהם. חלק, כמו האבוריג'ינים באוסטרליה לא עברו לחקלאות כלל. <ref name="diamond_4"/>
   −
הציידים לקטים חיו בחבורות קטנות שנדדו על פני טריטוריות מוגדרות והיתה להם הכרות טובה מאד אם שטח זה. הצורך לנדוד בעקבות עונות הבשלה שונות של צמחים שונים ובעקבות עדרים היווה מגבלה על כמות החפצים שיכלו לסחוב, ואף על מספר השנים שהיה נוח לשם הולדת ילדים. עם זאת, מבחינות רבות היו חייהם של הציידים לקטים טובים יותר בהשוואה לחייהם של רוב החקלאים שירשו את מקומם. הם נהנו ממזון מגוון ובטוח יותר, מבריאות טובה יותר שבאה לידי ביטוי בגובהם ובתוחלת חיים ארוכה יותר, עבדו פחות שעות וסבלו פחות ממצוקות של מחלות, רעב ואולי גם ממלחמות.
+
הציידים לקטים חיו בחבורות קטנות שנדדו על פני טריטוריות מוגדרות והייתה להם הכרות טובה מאד אם שטח זה. הצורך לנדוד בעקבות עונות הבשלה שונות של צמחים שונים ובעקבות עדרים היווה מגבלה על כמות החפצים שיכלו לסחוב, ואף על מספר השנים שהיה נוח לשם הולדת ילדים. עם זאת, מבחינות רבות היו חייהם של הציידים לקטים טובים יותר בהשוואה לחייהם של רוב החקלאים שירשו את מקומם. הם נהנו ממזון מגוון ובטוח יותר, מבריאות טובה יותר שבאה לידי ביטוי בגובהם ובתוחלת חיים ארוכה יותר, עבדו פחות שעות וסבלו פחות ממצוקות של מחלות, רעב ואולי גם ממלחמות.
    
==ביות צמחים ובעלי חיים==
 
==ביות צמחים ובעלי חיים==
[[קובץ:Centres of origin and spread of agriculture.svg.png|ממוזער|400px|מרכזי הביות המרכזיים של צמחים ובעלי חיים במהפכה החקלאית:איזור הסהר הפורה במזרח התיכון (לפני 11000 שנה), סין (לפני 9000 שנה), איזורים בדרום(5000 שנה), מרכז (לפני 5000 שנה) וצפון מזרח אמריקה (לפני 4000 שנה), מערב אפריקה וניו-גינאה. מלבד פיתוח מוקדם יותר של החקלאות באסיה, צירי מזרח-מערב שלה והעדר מחסומים מהותיים איפשרו נדידה מהירה יחסית של גידולים חקלאיים בין המרכזים השונים ביבשת זו.]]
+
[[קובץ:Centres of origin and spread of agriculture.svg.png|ממוזער|400px|מרכזי הביות המרכזיים של צמחים ובעלי חיים במהפכה החקלאית: איזור הסהר הפורה במזרח התיכון (לפני 11,000 שנה), סין (לפני 9,000 שנה), איזורים בדרום (לפני 5,000 שנה), מרכז (לפני 5,000 שנה) וצפון מזרח אמריקה (לפני 4,000 שנה), מערב אפריקה וניו-גינאה. מלבד פיתוח מוקדם יותר של החקלאות באסיה, צירי מזרח-מערב שלה והעדר מחסומים מהותיים איפשרו נדידה מהירה יחסית של גידולים חקלאיים בין המרכזים השונים ביבשת זו.]]
    
המהפכה החקלאית, לא התרחשה בכל המקומות והחברות באותה תקופה, יש חברות ששמרו על אורח חיים של ציידים לקטים גם אלפי שנים לאחר מכן, עד לתחילת המאות ה-19 וה-20. תהליך השינוי הכללי מציידים לקטים לחברה חקלאית נקרא [http://en.wikipedia.org/wiki/Sedentarization סדנטציה]. תהליך זה לא התפתח בכל החברות באופן דומה, ובמקומות רבים היה זה כנראה שינוי מאונס, שכן חיי החקלאים לא היו בהכח קלים יותר. יש מקומות שונים, באיזורים יבשים כמו הקטבים וליד מדבריות (בעיקר אוסטרליה), או באיזורים מנותקים ונידחים בהם החקלאות היא קשה מאד או בלתי אפשרית, במיוחד עם הידע והכלים שהיו לפני [[המהפכה המדעית]].  
 
המהפכה החקלאית, לא התרחשה בכל המקומות והחברות באותה תקופה, יש חברות ששמרו על אורח חיים של ציידים לקטים גם אלפי שנים לאחר מכן, עד לתחילת המאות ה-19 וה-20. תהליך השינוי הכללי מציידים לקטים לחברה חקלאית נקרא [http://en.wikipedia.org/wiki/Sedentarization סדנטציה]. תהליך זה לא התפתח בכל החברות באופן דומה, ובמקומות רבים היה זה כנראה שינוי מאונס, שכן חיי החקלאים לא היו בהכח קלים יותר. יש מקומות שונים, באיזורים יבשים כמו הקטבים וליד מדבריות (בעיקר אוסטרליה), או באיזורים מנותקים ונידחים בהם החקלאות היא קשה מאד או בלתי אפשרית, במיוחד עם הידע והכלים שהיו לפני [[המהפכה המדעית]].  
שורה 75: שורה 75:     
<br>  
 
<br>  
ביות בעלי החיים התרחש באופן [[תהליך|הדרגתי וממושך]]- עדרים של חיות פרא רכזו באזור בעמק סגור, על מנת שניתן יהיה לנצל את העדר לאורך זמן לא ניצודו כל החיות מייד אלא ניצודו באופן מבוקר תוך הימנעות מצייד של נקבות פוריות. במשך הדורות בני אדם החלו לראות את העדר כרכוש בלעדי, הגנו על העדר בפני טורפים וקבוצות בני אדם אחרות וכן הגבילו את תחום נדודיהם על מנת שלא לעזוב את נכסיהם החקלאיים. כמו כן בתוך החיות שרוכזו וטופחו על ידי בני האדם, היתה סלקציה נגד בעלי החיים היותר פראיים ומסוכנים לאדם, ובעד בעלי חיים נוחים יותר לביות.  
+
ביות בעלי החיים התרחש באופן [[תהליך|הדרגתי וממושך]]- עדרים של חיות פרא רכזו באזור בעמק סגור, על מנת שניתן יהיה לנצל את העדר לאורך זמן לא ניצודו כל החיות מיד אלא ניצודו באופן מבוקר תוך הימנעות מצייד של נקבות פוריות. במשך הדורות בני אדם החלו לראות את העדר כרכוש בלעדי, הגנו על העדר בפני טורפים וקבוצות בני אדם אחרות וכן הגבילו את תחום נדודיהם על מנת שלא לעזוב את נכסיהם החקלאיים. כמו כן בתוך החיות שרוכזו וטופחו על ידי בני האדם, הייתה סלקציה נגד בעלי החיים היותר פראיים ומסוכנים לאדם, ובעד בעלי חיים נוחים יותר לביות.  
    
התבססותה של חברה חקלאית מתוך החברה הלקטית אירעה בתהליך ארוך ואיטי במשך אלפי שנים. ביות צמחים אירע ככל הנראה מבלי משים- לדוגמה, לקטים שעסקו במשך דורות בליקוט גרגרי דגנים נהגו לאסוף את השיבולים הגבוהות ובעלות הגרגרים הגדולים, חלק מן הגרגרים הללו לא נצרכו אלא נזרעו מחדש ובכך חל תהליך סלקציה איטי בו התפתחו מינים בעלי תכונות מועילות לאדם.
 
התבססותה של חברה חקלאית מתוך החברה הלקטית אירעה בתהליך ארוך ואיטי במשך אלפי שנים. ביות צמחים אירע ככל הנראה מבלי משים- לדוגמה, לקטים שעסקו במשך דורות בליקוט גרגרי דגנים נהגו לאסוף את השיבולים הגבוהות ובעלות הגרגרים הגדולים, חלק מן הגרגרים הללו לא נצרכו אלא נזרעו מחדש ובכך חל תהליך סלקציה איטי בו התפתחו מינים בעלי תכונות מועילות לאדם.
שורה 86: שורה 86:  
חוקרים רבים היום מתחום האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה אינם חושבים שמעבר מאורח חיים של ציידים לקטים לאורח חיים חקלאי הוא בעל יתרונות ברורים מאליהם. [[ג'ארד דיימונד]] מאזכר כי קיימים מחקרים בדבר היבטים כמו שעות עבודה, אורח חיים או תחלואה במחלות שבהן נהנו החברות של ציידים לקטים מאיכות חיים טובה יותר יחסית לחברות חקלאיות ממשיכות או שכנות. כמו כן הוא נותן דוגמאות לחברות של ציידים לקטים שבחרו שלא לעבור לחקלאות למרות שהכירו חברות חקלאיות שכנות, וכן חברות ששילבו את שני אורחות החיים (לדוגמה חקלאים נודדים או יושבי קבע שאינם חקלאים) או עברו מחברה חקלאית לחברה של ציידים לקטים.  
 
חוקרים רבים היום מתחום האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה אינם חושבים שמעבר מאורח חיים של ציידים לקטים לאורח חיים חקלאי הוא בעל יתרונות ברורים מאליהם. [[ג'ארד דיימונד]] מאזכר כי קיימים מחקרים בדבר היבטים כמו שעות עבודה, אורח חיים או תחלואה במחלות שבהן נהנו החברות של ציידים לקטים מאיכות חיים טובה יותר יחסית לחברות חקלאיות ממשיכות או שכנות. כמו כן הוא נותן דוגמאות לחברות של ציידים לקטים שבחרו שלא לעבור לחקלאות למרות שהכירו חברות חקלאיות שכנות, וכן חברות ששילבו את שני אורחות החיים (לדוגמה חקלאים נודדים או יושבי קבע שאינם חקלאים) או עברו מחברה חקלאית לחברה של ציידים לקטים.  
   −
בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען דיימונד כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך ארוך טווח של מאות שנים. היא לא היתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון. לא היה להם דרך לדעת ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, מגיפות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות).  
+
בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען דיימונד כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך ארוך טווח של מאות שנים. היא לא הייתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון. לא היה להם דרך לדעת ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, מגיפות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות).  
    
תחת זאת המעבר לחקלאות היה [[תהליך]] מתמשך ואיטי מאד (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. בתהליך זה גילו חברות העדפה הולכת וגוברת של אסטרטגיה של חקלאות ויישובי קבע על פני אסטרטגיה של ציידים לקטים נודדים.  דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו לכך:
 
תחת זאת המעבר לחקלאות היה [[תהליך]] מתמשך ואיטי מאד (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. בתהליך זה גילו חברות העדפה הולכת וגוברת של אסטרטגיה של חקלאות ויישובי קבע על פני אסטרטגיה של ציידים לקטים נודדים.  דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו לכך:
שורה 104: שורה 104:  
היכולת לקבל עוד מזון על ידי פעולות כמו ניקוי עשבים, בחירה של זרעים גדולים יותר ועוד, נתפסה בוודאי כיתרון בעיני ציידים לקטים. עם זאת, מדובר היה בתהליך איטי מאד שהתקיים במשך מאות שנים ושקשה היה להבחין בו.  
 
היכולת לקבל עוד מזון על ידי פעולות כמו ניקוי עשבים, בחירה של זרעים גדולים יותר ועוד, נתפסה בוודאי כיתרון בעיני ציידים לקטים. עם זאת, מדובר היה בתהליך איטי מאד שהתקיים במשך מאות שנים ושקשה היה להבחין בו.  
   −
הגידול בכמות המזון ליחידת שטח, (כמו גם המגורים ביישוב קבע) התרגם לעליה בפריון ול[[גידול אוכלוסין]] איטי. לפי דיימונד הגידול באוכלוסייה היה מעט יותר גדול מאשר הגידול בפריון הייבולים והתוצאה היתה '''ירידה בכמות הקלוריות לנפש''' ובאיכות בתזונה הכוללת של כל אדם בממוצע. עם זאת, בני האדם נלכדו במלכודת ([[נעילה טכנולוגית]]) שכן ברוב המקרים הם לא יכלו לחזור לחיי הלקטים ציידים - הן בגלל אובדן כישורים, הן בגלל שינויים במבנים החברתיים והן בגלל שכמות האוכלוסייה לא איפשרה דבר כזה, שכן כמות שטח מסויימת בתנאי ציידים לקטים היתה מספיקה לתמוך באוכלוסייה קטנה יותר.
+
הגידול בכמות המזון ליחידת שטח, (כמו גם המגורים ביישוב קבע) היתרגם לעליה בפריון ול[[גידול אוכלוסין]] איטי. לפי דיימונד הגידול באוכלוסייה היה מעט יותר גדול מאשר הגידול בפריון הייבולים והתוצאה הייתה '''ירידה בכמות הקלוריות לנפש''' ובאיכות בתזונה הכוללת של כל אדם בממוצע. עם זאת, בני האדם נלכדו במלכודת ([[נעילה טכנולוגית]]) שכן ברוב המקרים הם לא יכלו לחזור לחיי הלקטים ציידים - הן בגלל אובדן כישורים, הן בגלל שינויים במבנים החברתיים והן בגלל שכמות האוכלוסייה לא איפשרה דבר כזה, שכן כמות שטח מסויימת בתנאי ציידים לקטים הייתה מספיקה לתמוך באוכלוסייה קטנה יותר.
    
==השפעות החברה החקלאית==
 
==השפעות החברה החקלאית==
שורה 126: שורה 126:  
ההתבססות על עבודת האדמה חייבה את החקלאים להילחם על אזור מגוריהם. אם בחברה לקטית נתגלה סכסוך טריטוריאלי, יש לשבט המובס היכולת לסגת וללקט באזור אחר. לעומת זאת, חברה המבוססת על חקלאות אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על נחלותיה כיוון שאובדן השדות, הממגורות והעדרים משמעותו כליה ב[[רעב]] לכל בני השבט, לפיכך לא היה מנוס לחברות חקלאית אלא להגן בכוח הזרוע (והנשק) על נחלתם.<ref name="harary2011"/>  
 
ההתבססות על עבודת האדמה חייבה את החקלאים להילחם על אזור מגוריהם. אם בחברה לקטית נתגלה סכסוך טריטוריאלי, יש לשבט המובס היכולת לסגת וללקט באזור אחר. לעומת זאת, חברה המבוססת על חקלאות אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על נחלותיה כיוון שאובדן השדות, הממגורות והעדרים משמעותו כליה ב[[רעב]] לכל בני השבט, לפיכך לא היה מנוס לחברות חקלאית אלא להגן בכוח הזרוע (והנשק) על נחלתם.<ref name="harary2011"/>  
   −
יש ויכוחים בין החוקרים וממצאים שונים לגבי מידת האלימות שהיתה קיימת לפני המהפכה החקלאית. לפי חלק מהממצאים אלימות היתה דבר נדיר יחסית, ולפי ממצאים אחרים ברור שהיתה קיימת אלימות שכללה גם רצח עם, רציחת נשים ילדים וכו'. למרות הוויכוח הקיים, ברור גם כי המעבר לחברות חקלאיות הוביל לעלייה ברמת האלימות ולהגדלת אחוז האנשים שמצאו את מותם בעקבות סכסוכים מזויינים.<ref name="harary2011"/>
+
יש ויכוחים בין החוקרים וממצאים שונים לגבי מידת האלימות שהייתה קיימת לפני המהפכה החקלאית. לפי חלק מהממצאים אלימות היתה דבר נדיר יחסית, ולפי ממצאים אחרים ברור שהייתה קיימת אלימות שכללה גם רצח עם, רציחת נשים ילדים וכו'. למרות הוויכוח הקיים, ברור גם כי המעבר לחברות חקלאיות הוביל לעלייה ברמת האלימות ולהגדלת אחוז האנשים שמצאו את מותם בעקבות סכסוכים מזויינים.<ref name="harary2011"/>
    
===גידול אוכלוסייה===
 
===גידול אוכלוסייה===
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
 
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}
בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של ציידים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסייה.
+
בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של ציידים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פירושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסייה.
    
בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ-5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  
 
בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ-5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  
שורה 158: שורה 158:  
הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. ה[[תזונה]] האנושית התבססה על [[מגוון ביולוגי]] גדול מאד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.
 
הגנטיקה של המין האנושי הותאמה במשך מיליוני שנים למקורות מזון של צייד ו[[לקטות|ליקוט]] וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד, ודגים. ה[[תזונה]] האנושית התבססה על [[מגוון ביולוגי]] גדול מאד של מקורות מזון (מאות מינים של צמחים, פטריות ובעלי חיים, על תכונותיהם השונות) וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות.
   −
מאז המהפכה החקלאית, ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי עיכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מ[[אורז]] סובלים ממחסור בויטמין A.
+
מאז המהפכה החקלאית, ועד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רובם המוחלט של בני האדם, מעל 90%, היו איכרים שלא השתייכו לאליטה החברתית. איכרים אלה עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב, ומזונם היה דל ומורכב לרוב מסוג אחד של דגן: חיטה באיזור המזרח התיכון, אורז במזרח הרחוק ותירס באמריקה. במקביל התרחשה גם ירידה כללית במגוון הצמחים ובעלי החיים שעליהם הסתמכה התזונה. תזונה זו גרועה למדי לבני ההומו-סאפינס וחלקם סובלים מאלרגיות וקשיי עיכול, לדוגמה חוסר יכול לעכל קמח חיטה. כמו כן תזונה זו אינה מכילה את כל אבות המזון שלהם זקוק הגוף, לדוגמה איכרים במזרח הניזונים בעיקר מ[[אורז]] סובלים ממחסור בוויטמין A.
    
[[תמונה:Molino neolítico de vaivén.jpg|ממוזער|250px|מטחנה נאוליתית של גרגרי תבואה. המעבר לתזונה מבוססת דגנים הוביל לשינויים רבים בבריאות, שחלקם נבע מקשיים גדולים יותר בהשגת המזון ובעיבודו. בנוסף התפתחו טכנולוגיות חדשות עקב כך]]
 
[[תמונה:Molino neolítico de vaivén.jpg|ממוזער|250px|מטחנה נאוליתית של גרגרי תבואה. המעבר לתזונה מבוססת דגנים הוביל לשינויים רבים בבריאות, שחלקם נבע מקשיים גדולים יותר בהשגת המזון ובעיבודו. בנוסף התפתחו טכנולוגיות חדשות עקב כך]]
שורה 206: שורה 206:  
לאחר כמה אלפי שנים מאז המאה ה-12 לפני הספירה, [[תהליך]] המהפכה החקלאית המשיך להתקדם, עם יותר ויותר ביות של עוד סוגי צמחים ובעלי חיים, הפצה של זנים ומינים בין חברות חקלאיות ופיתוח הידע החקלאי, שהוביל לפיתוח מהפכות חקלאיות מאוחרות יותר. לדוגמה הגילוי של [[מחזור הזרעים]] אפשר לגדל שדות בצורה יותר אינטנסיבית, והמצאות כמו רסן הסוס שאיפשרו לחרוש שדות בצורה קלה יותר. עם זאת כבר בתקופה מלפני 5000 שנה הרבה מדפוסי החברה החקלאית כבר קיימים והחקלאות מקיפה חלק נכבד מהאנושות.  
 
לאחר כמה אלפי שנים מאז המאה ה-12 לפני הספירה, [[תהליך]] המהפכה החקלאית המשיך להתקדם, עם יותר ויותר ביות של עוד סוגי צמחים ובעלי חיים, הפצה של זנים ומינים בין חברות חקלאיות ופיתוח הידע החקלאי, שהוביל לפיתוח מהפכות חקלאיות מאוחרות יותר. לדוגמה הגילוי של [[מחזור הזרעים]] אפשר לגדל שדות בצורה יותר אינטנסיבית, והמצאות כמו רסן הסוס שאיפשרו לחרוש שדות בצורה קלה יותר. עם זאת כבר בתקופה מלפני 5000 שנה הרבה מדפוסי החברה החקלאית כבר קיימים והחקלאות מקיפה חלק נכבד מהאנושות.  
   −
מלפני כ-5,000 שנה מתחילות להופיע ערים וממלכות עם תרבויות גדולות יותר ויותר. בתחילה מדובר על יריחו שהיא כפר בן מאות תושבים, לאחר מכן ערים באיזור סוריה וטורקיה בערים בנות אלפי תושבים. לאחר מכן מופיעות ערי הממלכה הראשונות ב[[אמפריית שומר]] ומתחילה התפתחות ה[[כתב]] וממלכה זו שולטת על עשרות אלפי אנשים. לאחר מכן עוברים לאימפריות יותר ויותר גדולות: מצרים שולטת על מאות אלפי עד מיליוני איכרים, בבל ואשור עם מיליוני אנשים, האימפריה הסינית עם עשרות מיליונים והאימפריה הרומית עם מאות מליוני בני אדם.  
+
מלפני כ-5,000 שנה מתחילות להופיע ערים וממלכות עם תרבויות גדולות יותר ויותר. בתחילה מדובר על יריחו שהיא כפר בן מאות תושבים, לאחר מכן ערים באיזור סוריה וטורקיה בערים בנות אלפי תושבים. לאחר מכן מופיעות ערי הממלכה הראשונות ב[[אימפריית שומר]] ומתחילה התפתחות ה[[כתב]] וממלכה זו שולטת על עשרות אלפי אנשים. לאחר מכן עוברים לאימפריות יותר ויותר גדולות: מצרים שולטת על מאות אלפי עד מיליוני איכרים, בבל ואשור עם מיליוני אנשים, האימפריה הסינית עם עשרות מיליונים והאימפריה הרומית עם מאות מליוני בני אדם.  
    
לשם ארגון כל כך הרבה אנשים במסגרת חברתית אחת, מזון הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם היינו מספקים לשימפנזים עוד ועוד מזון, הם לא היו מתארגנים ביחידות חברתיות גדולות יותר ולא היו מסוגלים ליצור [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו ערים. לשם כך יש צורך לא רק במזון אלא גם [[סדר מדומיין|סדר חברתי]] - חוקים ומוסכמות תרבותיות המשותפים למילוני בני אדם המבוססים על [[מיתוסים]] משותפים. בנוסף לכך, יש צורך ב[[כתב]] ובטכנולוגיות קטלוג כדי לשמור [[מידע]] מספרי מונוטוני של מלאים, מיסים, [[רכוש]] וכו' שחיוני כדי לנהל אימפריות של מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011"/>
 
לשם ארגון כל כך הרבה אנשים במסגרת חברתית אחת, מזון הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם היינו מספקים לשימפנזים עוד ועוד מזון, הם לא היו מתארגנים ביחידות חברתיות גדולות יותר ולא היו מסוגלים ליצור [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו ערים. לשם כך יש צורך לא רק במזון אלא גם [[סדר מדומיין|סדר חברתי]] - חוקים ומוסכמות תרבותיות המשותפים למילוני בני אדם המבוססים על [[מיתוסים]] משותפים. בנוסף לכך, יש צורך ב[[כתב]] ובטכנולוגיות קטלוג כדי לשמור [[מידע]] מספרי מונוטוני של מלאים, מיסים, [[רכוש]] וכו' שחיוני כדי לנהל אימפריות של מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011"/>

תפריט ניווט