שורה 41: |
שורה 41: |
| ;ליאור גלאו מבנק ישראל: | | ;ליאור גלאו מבנק ישראל: |
| * עמוד 1 עד 23 מדבר על היבטים של [[המחלה ההולנדית]] השפעת היצוא על שער החליפין וגם יש דיון על [[קללת המשאבים]]. אמורה להיות מצגת... | | * עמוד 1 עד 23 מדבר על היבטים של [[המחלה ההולנדית]] השפעת היצוא על שער החליפין וגם יש דיון על [[קללת המשאבים]]. אמורה להיות מצגת... |
− | * גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב 1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב 5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוה במשאבים טבעיים זה משפיע מאד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מסודות טבוים מאפשרי לקחת את הקללה הזתא של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה. | + | * גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב-1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחוז ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוה במשאבים טבעיים זה משפיע מאד שלילית על התוצר של אותו משק. אבל במידה ויש להם מוסדות טובים. מוסדות טובים מאפשרי לקחת את הקללה הזאת של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה. |
| * קנדל: סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוה איך לך כלום (עמ' 7). | | * קנדל: סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוה איך לך כלום (עמ' 7). |
| * ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז. | | * ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז. |
| * קנדל מעיר כי יש שני גורמים לייסוף - אחד זה עודף כסף זר שנכנס, יש גם השפעה נוספת של מחלה הולנדית והיא הגדלת השכר בענפים שהם לא נסחרים כמו מספרות, מסעדות וכו' - זה גם מעלה יסוף (עמ' 14). יצוא הוא אחד הקטרים של המשק. | | * קנדל מעיר כי יש שני גורמים לייסוף - אחד זה עודף כסף זר שנכנס, יש גם השפעה נוספת של מחלה הולנדית והיא הגדלת השכר בענפים שהם לא נסחרים כמו מספרות, מסעדות וכו' - זה גם מעלה יסוף (עמ' 14). יצוא הוא אחד הקטרים של המשק. |
| * מציג מחקר של בנק ישראל בנושא.(עמ' 17)מציג מחקר לפיו ההשפעה של יצוא על שער חליפין מאד נמוכה, יש ביקורת על המודל שהוא נאיבי. * עמ' 21- חושבים שקרן אושר היא לא רלוונטית לישראל. מבדיקות ראשוניות. | | * מציג מחקר של בנק ישראל בנושא.(עמ' 17)מציג מחקר לפיו ההשפעה של יצוא על שער חליפין מאד נמוכה, יש ביקורת על המודל שהוא נאיבי. * עמ' 21- חושבים שקרן אושר היא לא רלוונטית לישראל. מבדיקות ראשוניות. |
− | * קנדל - "אם הכסף נכנס לארץ המיליארד הזה, מפה לא יוצא ייצוא בשמנוה מאות מיליון, והיצוא של גז לא נותן כלום, שום תעסוקה. זאת אומרת אתה לוקח משהו שאתה עושה. .. ואתה מוציא במקום זה. אתה הופך לערב הסעודית. שפשוט משלמת רווחה לרוב האוכלוסיה שלה." (עמ' 22) | + | * קנדל - "אם הכסף נכנס לארץ המיליארד הזה, מפה לא יוצא ייצוא בשמונה מאות מיליון, והיצוא של גז לא נותן כלום, שום תעסוקה. זאת אומרת אתה לוקח משהו שאתה עושה. .. ואתה מוציא במקום זה. אתה הופך לערב הסעודית. שפשוט משלמת רווחה לרוב האוכלוסייה שלה." (עמ' 22) |
| | | |
| ;רני עמיר - ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה:- עמ' 23 - עד 36. | | ;רני עמיר - ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה:- עמ' 23 - עד 36. |
שורה 58: |
שורה 58: |
| * מדבר על השפעת הקידוחים והצינורות על החיים בעומק הים - לא מבינים הרבה (עמ' 30). המתקן הוא גם אבן שואבת למיני פולשים. | | * מדבר על השפעת הקידוחים והצינורות על החיים בעומק הים - לא מבינים הרבה (עמ' 30). המתקן הוא גם אבן שואבת למיני פולשים. |
| * "ברגע שזיהום כזה מגיע לחוף אז הראית קודם את התמונות זה מדבר בעד עצמו. גופים משתתקים, כלכלה משתתקת, מלונות, דיג, כל הדברים האלה הם לא סיפורי הפחדה, זו המציאות שקורת כל הזמן. (עמ' 30) | | * "ברגע שזיהום כזה מגיע לחוף אז הראית קודם את התמונות זה מדבר בעד עצמו. גופים משתתקים, כלכלה משתתקת, מלונות, דיג, כל הדברים האלה הם לא סיפורי הפחדה, זו המציאות שקורת כל הזמן. (עמ' 30) |
− | * מדבר על סיכונים של יצוא גז ממתקנים שונים. "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ין בשמן". התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב 2008. ועדיין לא הצלחנו להתאגרן לפי התכנית האת ולו אינ'ץ .. אני מדבר על ההצטידיות המינימלית וזה עדיין לא קורה." | + | * מדבר על סיכונים של יצוא גז ממתקנים שונים. "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ין בשמן". התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית האת ולו אינ'ץ .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה." |
| * כמה זה יעלה? הערכה של 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לנו 11 פקידים. | | * כמה זה יעלה? הערכה של 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לנו 11 פקידים. |
− | * אודי אידירי - ישראל צורכת בשנה מאה מיליון חביות נפט. יש תנועת אוניות. מה עדיף? רני עמיר - לא ברור - על פניו צינור אחד שאתה משגיח עליו כי תנועת אוניות קשה יותר לפקח. (36) | + | * אודי אדירי - ישראל צורכת בשנה מאה מיליון חביות נפט. יש תנועת אוניות. מה עדיף? רני עמיר - לא ברור - על פניו צינור אחד שאתה משגיח עליו כי תנועת אוניות קשה יותר לפקח. (36) |
| | | |
| ;אודי אדירי, אגף תקציבים במשרד האוצר:. עמ' 36 עד 52 | | ;אודי אדירי, אגף תקציבים במשרד האוצר:. עמ' 36 עד 52 |
− | * מחזור חיים של מאגר ממוצע, מודל הכנסות למדינה, מודל כלכלי למשק, וקצת תעסוקה שווי הגז באדמה. גז הוא לא קומודיט אין לו מחיר אחיד בגלל שסחירות מוגלבת. יש גז נוזלי LNG אבל זה שוק קטן יחסית. המחיר לא מתכנס לשום מקום. | + | * מחזור חיים של מאגר ממוצע, מודל הכנסות למדינה, מודל כלכלי למשק, וקצת תעסוקה שווי הגז באדמה. גז הוא לא קומודיט אין לו מחיר אחיד בגלל שסחירות מוגבלת. יש גז נוזלי LNG אבל זה שוק קטן יחסית. המחיר לא מתכנס לשום מקום. |
| | | |
− | "אז כמה שווה הגז באדמה קשה להגיד . אבל אם היום היינו יכולים לקחת מהאדמה ולהוציא את כל הגז החוצהמה שאנחנו לא יכולים אז אנחנו מדברים על כ-350-400 מיליארד דולר" (עמ' 40) | + | "אז כמה שווה הגז באדמה קשה להגיד . אבל אם היום היינו יכולים לקחת מהאדמה ולהוציא את כל הגז החוצה מה שאנחנו לא יכולים אז אנחנו מדברים על כ-350-400 מיליארד דולר" (עמ' 40) |
| הוצאות תפעול סדר גודל של 5% מהגז המופק, יש לנו 3% מערך ההקמה. במאגר טיפוסי יש פיקים של השקעות של 0.1%. | | הוצאות תפעול סדר גודל של 5% מהגז המופק, יש לנו 3% מערך ההקמה. במאגר טיפוסי יש פיקים של השקעות של 0.1%. |
| * יצוא גז זה עולם אחר לגמרי. תלוי איך עושים אזה מתקן הנזלה ל-LNG עולה כ-700 מיליון דולר ל-BCM. (עמ' 40) "מתקן הנזלה של 20 BCM יכול להגיע ל-14 מיליארד דולר ,לשנה" !!!!!!) (עמ' 41). | | * יצוא גז זה עולם אחר לגמרי. תלוי איך עושים אזה מתקן הנזלה ל-LNG עולה כ-700 מיליון דולר ל-BCM. (עמ' 40) "מתקן הנזלה של 20 BCM יכול להגיע ל-14 מיליארד דולר ,לשנה" !!!!!!) (עמ' 41). |
שורה 77: |
שורה 77: |
| * מדבר על אפשרויות של תעשייה שתקום. מאגר כמו תמר מעסיק בין 100 למאתיים. היום זה 150 עובדים ישראלים. שאמורים לפתח את כל המאגרים כאן. 12 שנה אפשר לשמור על רמת תעסוקה כזו. ביקשתי את רשימת קבלני המשנה - יש להם היום סדר גודל של 200 כוח אדם של קבלני משנה ישראלים. מעבר לזה אני אומר שאני לא רואה שם דברים גדולים. אלה לא קבלנים גדולים. (עמ' 49) | | * מדבר על אפשרויות של תעשייה שתקום. מאגר כמו תמר מעסיק בין 100 למאתיים. היום זה 150 עובדים ישראלים. שאמורים לפתח את כל המאגרים כאן. 12 שנה אפשר לשמור על רמת תעסוקה כזו. ביקשתי את רשימת קבלני המשנה - יש להם היום סדר גודל של 200 כוח אדם של קבלני משנה ישראלים. מעבר לזה אני אומר שאני לא רואה שם דברים גדולים. אלה לא קבלנים גדולים. (עמ' 49) |
| * יוגי'ו קנדל - "יש תעשיה אחת שאפשר לפתח אותה - הגנה על האסדות - יש פתרונות שרפאל מכינה וכנראה שזה יכול להיות. "(עמ' 49) | | * יוגי'ו קנדל - "יש תעשיה אחת שאפשר לפתח אותה - הגנה על האסדות - יש פתרונות שרפאל מכינה וכנראה שזה יכול להיות. "(עמ' 49) |
− | * אדירי : ליצוא יש משמעות. אם היצוא נעשה מכאן - 4,000 עובדים בהקמה - עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבוהות. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ' 50 ), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק. | + | * אדירי : ליצוא יש משמעות. אם היצוא נעשה מכאן - 4,000 עובדים בהקמה - עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבוהות. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ' 50), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק. |
| * יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ' 51). | | * יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ' 51). |
| * המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצרכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ' 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר ל-BCM אחד . אבל זה הרבה מאד כסף. | | * המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצרכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ' 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר ל-BCM אחד . אבל זה הרבה מאד כסף. |
שורה 105: |
שורה 105: |
| * דחיית הפקה מקומית. להשאיר לדורות הבאים תהיה שגיאה, הרת אסון מכמה סיבות. א' אף אחד לא יוכל להמשיך לקדוח ולממן קידום אם הוא לא יכול להפיק. גז ששוכב באדמה (מהוון לפי שער היוון של תעשייה - 15%) מאבד 98.5% המערך שלו. (עמ' 74) | | * דחיית הפקה מקומית. להשאיר לדורות הבאים תהיה שגיאה, הרת אסון מכמה סיבות. א' אף אחד לא יוכל להמשיך לקדוח ולממן קידום אם הוא לא יכול להפיק. גז ששוכב באדמה (מהוון לפי שער היוון של תעשייה - 15%) מאבד 98.5% המערך שלו. (עמ' 74) |
| * המחיר יכול לעלות אבל גם לרדת.. אנרגיה סולארית וכו'. אנרגיית רוח. אולי אפילו פחות יצטרכו אותו (75) | | * המחיר יכול לעלות אבל גם לרדת.. אנרגיה סולארית וכו'. אנרגיית רוח. אולי אפילו פחות יצטרכו אותו (75) |
− | * שאול צמח - כמה עתודות צריך לשמור למשק? מושג של DMO - domestic market obligation איזה חוז מהחברות צריך ללכת שלוק המקומי - שתי דרכים לעסוק בה - אחת להחליט שכל חברה אחוז מסויים נניח 20% למשק המקומי. אפשרות שניה לעשות תחזית למשק המשומי ומה סך הצריכה ל-20 או אתם אתם רוצים לכסות לשלושים השנים הבאות ולהגיד רוצים לראות שקודם כל הסכום הזה מכוסה. ומעבר לזה אפשר לייצא הכל. (עמ' 76) | + | * שאול צמח - כמה עתודות צריך לשמור למשק? מושג של DMO - domestic market obligation איזה אחוז מהחברות צריך ללכת לשוק המקומי - שתי דרכים לעסוק בה - אחת להחליט שכל חברה אחוז מסויים נניח 20% למשק המקומי. אפשרות שניה לעשות תחזית למשק הקומי ומה סך הצריכה ל-20 או אתם אתם רוצים לכסות לשלושים השנים הבאות ולהגיד רוצים לראות שקודם כל הסכום הזה מכוסה. ומעבר לזה אפשר לייצא הכל. (עמ' 76) |
− | * מדבר על אפשרות יצוא דרך FLANG - דרך אוניה או מתקן גז להנזלה. ברור לנו שלא נוכל לבנות עשרות מתקני LNG בחוף הישראלי. גם לא כמה בודדים. אין שטח אין אפשרויות. אין תמ"א זה לא יקרה. אז אם בונים אותם - או המדינה או קונסרניום שלה החברות בפיקוח המדינה עם גישה חופשית לכולם. חושב שזה רעיון טוב שתהיה חברה ממשלתית שתבנה חלק מהתשיות (עמ' 83) | + | * מדבר על אפשרות יצוא דרך FLANG - דרך אוניה או מתקן גז להנזלה. ברור לנו שלא נוכל לבנות עשרות מתקני LNG בחוף הישראלי. גם לא כמה בודדים. אין שטח אין אפשרויות. אין תמ"א זה לא יקרה. אז אם בונים אותם - או המדינה או קונסרניום שלה החברות בפיקוח המדינה עם גישה חופשית לכולם. חושב שזה רעיון טוב שתהיה חברה ממשלתית שתבנה חלק מהתשתיות (עמ' 83) |
− | * הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל שהדברים נגררים . חושב שהחשוב הוא להחליט והלסיר את אי הוודאות במדיניות היצוא במדיניות השוק מקומי ומדייות של farm in farm out . | + | * הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל שהדברים נגררים . חושב שהחשוב הוא להחליט והלסיר את אי הוודאות במדיניות היצוא במדיניות השוק מקומי ומדיניות של farm in farm out . |
| | | |
| ==ישיבה 02/01/2012 == | | ==ישיבה 02/01/2012 == |