שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 103: שורה 103:  
===התמודדות מערך היערנות למניעת שריפות===
 
===התמודדות מערך היערנות למניעת שריפות===
 
יערנים ורשויות המטפלות ביערות יכולים לתרום למניעת שריפות ולהקטין את חומרתן במגוון דרכים:  
 
יערנים ורשויות המטפלות ביערות יכולים לתרום למניעת שריפות ולהקטין את חומרתן במגוון דרכים:  
* נטיעת עצים ושיחים אשר הבוערים באופן איטי, והמנעות מנטית עצים "אוהבי אש" (כמו אורנים).  
+
* נטיעת עצים ושיחים אשר הבוערים באופן איטי, והימנעות מנטיעת עצים "אוהבי אש" (כמו אורנים).  
 
* פינוי חומר בערה זמין בשטח היער - כמו עשבייה, שיחים מטפסים, ענפים נמוכים, ובאופן כללי עצים ושיחי יבשים. על ידי גיזום, דילול נטיעות, רעייה, שריפה מבוקרת ועוד.  
 
* פינוי חומר בערה זמין בשטח היער - כמו עשבייה, שיחים מטפסים, ענפים נמוכים, ובאופן כללי עצים ושיחי יבשים. על ידי גיזום, דילול נטיעות, רעייה, שריפה מבוקרת ועוד.  
 
* קיטוע של רצף האש במישור האנכי (גיזום ענפים נמוכים) והאופקי (רצועות אש, מכשולים).  
 
* קיטוע של רצף האש במישור האנכי (גיזום ענפים נמוכים) והאופקי (רצועות אש, מכשולים).  
שורה 125: שורה 125:  
המלצה נוספת הייתה לבצע דילול מתון, גיזום ופינוי גזם ביערות אורן צפופים. וכן להתיר לעודד וליזום רעיית צאן ובקר בחלקים נרחבים של הגן הלאומי והשמורות בכרמל. מעט מאד מכל ההמלצות האלה יושמו. {{הערה|שם=sofer}}
 
המלצה נוספת הייתה לבצע דילול מתון, גיזום ופינוי גזם ביערות אורן צפופים. וכן להתיר לעודד וליזום רעיית צאן ובקר בחלקים נרחבים של הגן הלאומי והשמורות בכרמל. מעט מאד מכל ההמלצות האלה יושמו. {{הערה|שם=sofer}}
   −
ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי  "יום לפני השריפה בכרמל (ב 2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".{{הערה|שם=sofer}}
+
ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי  "יום לפני השריפה בכרמל (ב 2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".{{הערה|שם=sofer}}
    
פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל.  שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים וקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת:  "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". {{הערה|שם=sofer}}
 
פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל.  שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים וקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת:  "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". {{הערה|שם=sofer}}
שורה 134: שורה 134:  
בישראל גילוי מוקדם של שריפות מבוצע בעיקר על ידי מגדלי תצפית המתופעלים על ידי קק"ל – מגדלים אלה נועדו לשם איתור מהיר של שריפות היער והכוונת כוחות כיבוי אליהן. המגדלים פרוסים ברשת כך שכל עשן גבוה העולה מן היער, נראה משני מגדלים לפחות, וזאת על מנת לדייק במיקום השריפה הנצפית. המגדלים הם בגובה של 12 מטרים לפחות.{{הערה|שם=kkl}}
 
בישראל גילוי מוקדם של שריפות מבוצע בעיקר על ידי מגדלי תצפית המתופעלים על ידי קק"ל – מגדלים אלה נועדו לשם איתור מהיר של שריפות היער והכוונת כוחות כיבוי אליהן. המגדלים פרוסים ברשת כך שכל עשן גבוה העולה מן היער, נראה משני מגדלים לפחות, וזאת על מנת לדייק במיקום השריפה הנצפית. המגדלים הם בגובה של 12 מטרים לפחות.{{הערה|שם=kkl}}
   −
השריפה הגדולה בכרמל ב-2010 דוווה על ידי טייס. סטודנטים בטכניון מנסים לפתח טכנולוגיה לאיתור מוקדם של שריפות על ידי רשת מצלמות כיסוי שטח של 500 קילומטרים רבועים מוערך ב-6-8 מיליון דולר. כתבה משנת 2010 מתארת פיתוחים שונים שמנסים לאתר שריפות [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1236042], ישנם גם כלי טיס בלתי מאויישים לגילוי שריפות. [https://he.wikipedia.org/wiki/I-View]
+
השריפה הגדולה בכרמל ב-2010 דווחה על ידי טייס. סטודנטים בטכניון מנסים לפתח טכנולוגיה לאיתור מוקדם של שריפות על ידי רשת מצלמות כיסוי שטח של 500 קילומטרים רבועים מוערך ב-6-8 מיליון דולר. כתבה משנת 2010 מתארת פיתוחים שונים שמנסים לאתר שריפות [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1236042], ישנם גם כלי טיס בלתי מאויישים לגילוי שריפות. [https://he.wikipedia.org/wiki/I-View]
    
===התמודדות מערך הכבאות===
 
===התמודדות מערך הכבאות===

תפריט ניווט