שינויים

אמונות קנאיות וחשוכות אלה מבוססות על מספר הנחות יסוד המהוות את הליבה המופרכת והשמרנית של תיאוריות הכלכליות הנאו – קלאסית והנאו ליברלית ושניתן להגדירן בערך כך; "בני האדם מונעים על ידי אינטרס- עצמי, המבוטא בעיקר על ידי החיפוש אחר רווח כספי"; "הפעולה שמניבה את ההחזר הכספי הגבוה ביותר לפרט או לחברה עסקית היא גם זו שמטיבה ביותר גם לחברה האנושית"; "התנהגות תחרותית היא הגיונית יותר לפרט ולחברה העסקית משיתוף פעולה בין הפרטים לפרטים והין הפרטים לחברה, לכן החברה אנושית צריכה להבנות סביב המניע התחרותי"; "הקדמה האנושית נמדדת בצורה הטובה ביותר בהגדלת הערך של הדברים שהחברים בחברה האנושית צורכים, וככל שההוצאה על צריכה ממשיכה להתקדם היא מגדילה את רמת החיים של החברה האנושית על ידי כך מעודדת תפוקה כלכלית נוספת".במילים אחרות, ובשפה גסה, אך מובנית ונהירה יותר, הדוקטרינות האידיאולוגיות האלה מניחות את ההנחות הבאות: "טבעו האמיתי של האדם הוא החמדנות, ההדוניזם ותאוות- הבצע"; "הדחף הכפייתי לקנות וההתמכרות לתאוות הקניות, מהווה את פסגת הקיום האנושי והוא הביטוי העליון של הקיום האנושי הזה"; "המרוץ הבלתי פוסק אחר ממון ותאוות קניות מוביל לתוצאות חברתיות אופטימאליות"; "האינטרס הטוב ביותר של החברה האנושית הוא לעודד, להלל ולתגמל את הערכים הנ"ל".  במאמרי הקודם "תיאוריית הטוב הבסיסי והשפע הטבעי" שללתי את הנחות היסוד של הנחת המחסור והרצונות האינסופיים, ובמקומם העמדתי לפי עקרונות הבודהיזם את תיאוריית הטוב הבסיסי והשפע הטבעי. במאמר זה ברצוני לעסוק בתרבות האינסטנט המערבית כנגזרת של החמדנות אותה מקדם מקצוע הכלכלה, ולהסביר במונחי הבודהיזם כיצד מקבע המקצוע את סבלנו בחיים בהיותו מנותק מטבע האדם והמציאות.  

אמונות קנאיות וחשוכות אלה מבוססות על מספר הנחות יסוד המהוות את הליבה המופרכת והשמרנית של תיאוריות הכלכליות הנאו – קלאסית והנאו ליברלית ושניתן להגדירן בערך כך; "בני האדם מונעים על ידי אינטרס- עצמי, המבוטא בעיקר על ידי החיפוש אחר רווח כספי"; "הפעולה שמניבה את ההחזר הכספי הגבוה ביותר לפרט או לחברה עסקית היא גם זו שמטיבה ביותר גם לחברה האנושית"; "התנהגות תחרותית היא הגיונית יותר לפרט ולחברה העסקית משיתוף פעולה בין הפרטים לפרטים והין הפרטים לחברה, לכן החברה אנושית צריכה להבנות סביב המניע התחרותי"; "הקדמה האנושית נמדדת בצורה הטובה ביותר בהגדלת הערך של הדברים שהחברים בחברה האנושית צורכים, וככל שההוצאה על צריכה ממשיכה להתקדם היא מגדילה את רמת החיים של החברה האנושית על ידי כך מעודדת תפוקה כלכלית נוספת".במילים אחרות, ובשפה גסה, אך מובנית ונהירה יותר, הדוקטרינות האידיאולוגיות האלה מניחות את ההנחות הבאות: "טבעו האמיתי של האדם הוא החמדנות, ההדוניזם ותאוות- הבצע"; "הדחף הכפייתי לקנות וההתמכרות לתאוות הקניות, מהווה את פסגת הקיום האנושי והוא הביטוי העליון של הקיום האנושי הזה"; "המרוץ הבלתי פוסק אחר ממון ותאוות קניות מוביל לתוצאות חברתיות אופטימאליות"; "האינטרס הטוב ביותר של החברה האנושית הוא לעודד, להלל ולתגמל את הערכים הנ"ל".  במאמרי הקודם "תיאוריית הטוב הבסיסי והשפע הטבעי" שללתי את הנחות היסוד של הנחת המחסור והרצונות האינסופיים, ובמקומם העמדתי לפי עקרונות הבודהיזם את תיאוריית הטוב הבסיסי והשפע הטבעי. במאמר זה ברצוני לעסוק בתרבות האינסטנט המערבית כנגזרת של החמדנות אותה מקדם מקצוע הכלכלה, ולהסביר במונחי הבודהיזם כיצד מקבע המקצוע את סבלנו בחיים בהיותו מנותק מטבע האדם והמציאות.  

תרבות האינסטנט, והסיפוק ההדוניסטי המיידי המערבי כנגזרת של המודלים הבסיסיים ביותר של מקצועות הכלכלה המודרנית במערב, שמקודמות בעזרת התמנון הכלכלי המערבי על תפיסותיו השונות, מהווה את אחד האויבים הגדולים ביותר הן של המתרגל הרוחני, כמו גם של האדם הפשוט, שאינו מחויב למסלול מעין זה. כך או כך הדבר נובע מן העובדה, שלפי השקפת העולם הבודהיסטית אורך חיים נאות, פרנסה נאותה, ופיתוח חכמה ותובנה (ראייה נאותה, וכוונות נאותות), מהווים חלק  בלתי נפרד מתוך הדרך הנאצלה כפולת השמונה אותה לימד הבודהה את תלמידיו. ואם כך, תרבות האינסטנט והסיפוק ההדוניסטי המיידי של תשוקות ורצונות מותנים, כפי שהסברתי במאמרי הקודמים, הוא הגורם המרכזי לסבל כלכלי, לחובות ולתלות כלכלית, גם בקרב אלו שאינם נמנים על מעגלי העוני בתחילה, שכן בהיותו של סיפוק מעין זה רגעי וארעי מטבעו הוא מוביל לניסיונות בלתי פוסקים למתן מענה לסיפוק הבא, המתבסס בין השאר על בורות, אשליה, ראייה מסולפת של טבע האדם והמציאות, ושל כוונות שאינן טהורות, ושהופכים יותר ויותר נואשים עם הזמן. במידה ולא ניתן מענה לסיפוק זה, מוביל הדבר שוב ושוב לאותו מקום של מלחמה, אובססיה וניסיונות נואשים, יקרים ובלתי פוסקים להשיג את המוצר המבוקש או את המוצר הבא כתחליף או פיצוי למוצר המקורי. התוצאה הבלתי נמנעת של הטירוף החמדני הזה הוא חיים מעבר ליכולת, ועם הזמן תסכול מתמשך, שמסתבך לכלל סבל נפשי ולא רק כלכלי.  

תרבות האינסטנט, והסיפוק ההדוניסטי המיידי המערבי כנגזרת של המודלים הבסיסיים ביותר של מקצועות הכלכלה המודרנית במערב, שמקודמות בעזרת התמנון הכלכלי המערבי על תפיסותיו השונות, מהווה את אחד האויבים הגדולים ביותר הן של המתרגל הרוחני, כמו גם של האדם הפשוט, שאינו מחויב למסלול מעין זה. כך או כך הדבר נובע מן העובדה, שלפי השקפת העולם הבודהיסטית אורח חיים נאות, פרנסה נאותה, ופיתוח חכמה ותובנה (ראייה נאותה, וכוונות נאותות), מהווים חלק  בלתי נפרד מתוך הדרך הנאצלה כפולת השמונה אותה לימד הבודהה את תלמידיו. ואם כך, תרבות האינסטנט והסיפוק ההדוניסטי המיידי של תשוקות ורצונות מותנים, כפי שהסברתי במאמרי הקודמים, הוא הגורם המרכזי לסבל כלכלי, לחובות ולתלות כלכלית, גם בקרב אלו שאינם נמנים על מעגלי העוני בתחילה, שכן בהיותו של סיפוק מעין זה רגעי וארעי מטבעו הוא מוביל לניסיונות בלתי פוסקים למתן מענה לסיפוק הבא, המתבסס בין השאר על בורות, אשליה, ראייה מסולפת של טבע האדם והמציאות, ושל כוונות שאינן טהורות, ושהופכים יותר ויותר נואשים עם הזמן. במידה ולא ניתן מענה לסיפוק זה, מוביל הדבר שוב ושוב לאותו מקום של מלחמה, אובססיה וניסיונות נואשים, יקרים ובלתי פוסקים להשיג את המוצר המבוקש או את המוצר הבא כתחליף או פיצוי למוצר המקורי. התוצאה הבלתי נמנעת של הטירוף החמדני הזה הוא חיים מעבר ליכולת, ועם הזמן תסכול מתמשך, שמסתבך לכלל סבל נפשי ולא רק כלכלי.  

התנהלות וגישה זו נובעות כאמור מאי הבנה מוחלטת של טבע המציאות והאדם כארעי, מותנה וחולף, ולכן קשור בהבנה מסולפת אחרת של המציאות, כלומר האמונה בקיומו של "אני", "עצמי" או "אגו". מכיוון ששתי התפיסות השגויות נפגשות בסופו של דבר באופן בלתי נמנה, התוצאה הבלתי נמנעת גם כן היא פגיעה בכולם, והניסיון להשיג את הסיפוק הרגעי גם על חשבון ובמחיר של פגיעה באחרים. זוהי בתמציתה התופעה המערבית המוכרת של הליכה על גופות. כך או כך, כאשר לא ניתן לתת מענה לסיפוק הרגעי המיידי או כאשר הסיפוק הרגעי חולף, ואין בגלל טבעה הארעי, המותנה והחולף, ולכן גם הלא מושלם של המציאות, לתת באופן מיידי מענה לסיפוק הרגעי הבא, התוצאה תהייה התעסקות וניסיון בלתי פוסק ואשלייתי להשיג את הסיפוק הבא. התוצאה הבלתי נמנעת אם כן, וכפי שכבר טענו, הם חיים מעבר ליכולת, בזבוז של כסף, ולבסוף הסתבכות כלכלית, שתוביל הן לסבל כלכלי, כמו גם סבל פיזי ומנטאלי רגיל.

התנהלות וגישה זו נובעות כאמור מאי הבנה מוחלטת של טבע המציאות והאדם כארעי, מותנה וחולף, ולכן קשור בהבנה מסולפת אחרת של המציאות, כלומר האמונה בקיומו של "אני", "עצמי" או "אגו". מכיוון ששתי התפיסות השגויות נפגשות בסופו של דבר באופן בלתי נמנה, התוצאה הבלתי נמנעת גם כן היא פגיעה בכולם, והניסיון להשיג את הסיפוק הרגעי גם על חשבון ובמחיר של פגיעה באחרים. זוהי בתמציתה התופעה המערבית המוכרת של הליכה על גופות. כך או כך, כאשר לא ניתן לתת מענה לסיפוק הרגעי המיידי או כאשר הסיפוק הרגעי חולף, ואין בגלל טבעה הארעי, המותנה והחולף, ולכן גם הלא מושלם של המציאות, לתת באופן מיידי מענה לסיפוק הרגעי הבא, התוצאה תהייה התעסקות וניסיון בלתי פוסק ואשלייתי להשיג את הסיפוק הבא. התוצאה הבלתי נמנעת אם כן, וכפי שכבר טענו, הם חיים מעבר ליכולת, בזבוז של כסף, ולבסוף הסתבכות כלכלית, שתוביל הן לסבל כלכלי, כמו גם סבל פיזי ומנטאלי רגיל.