שינויים

'''אורח חיים יושבני'''  (Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים,  המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.  

'''אורח חיים יושבני'''  (Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים,  המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.  

לאורך חיים יושבני יש השלכות בריאותיות חמורות. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} ההשפעה במדינות עשירות יותר היא כנראה גבוה יותר וקרובה ל-10%. לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב]] וכלי דם, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר גורמי סיכון אחרים - כמו יתר לחץ דם ו[[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

לאורח חיים יושבני יש השלכות בריאותיות חמורות. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} ההשפעה במדינות עשירות יותר היא כנראה גבוה יותר וקרובה ל-10%. לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב]] וכלי דם, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר גורמי סיכון אחרים - כמו יתר לחץ דם ו[[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  

==השפעות בריאותיות של אורח חיים יושבני==

==השפעות בריאותיות של אורח חיים יושבני==

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של פעילות גופנית מספקת לבריאות ועל הנזקים של אורך חיים יושבני.  

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של פעילות גופנית מספקת לבריאות ועל הנזקים של אורח חיים יושבני.  

בשנת 2012, פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון הרפואי The Lancet. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים שנגרמו עקב מחסור בפעילות גופנית ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). לפי המחקרים הפסקת אורח החיים יושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. {{הערה|שם=Lancet_2012|I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(12)61031-9/abstract Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012}}[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

בשנת 2012, פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון הרפואי The Lancet. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים שנגרמו עקב מחסור בפעילות גופנית ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). לפי המחקרים הפסקת אורח החיים יושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. {{הערה|שם=Lancet_2012|I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(12)61031-9/abstract Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012}}[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]