שינויים

'''גומחה''' (= מרחב מחיה)  או '''נישה אקולוגית''' ('''Ecological niche''') הוא מונח המתייחס למקומו היחסי של [[מין (טקסונומיה)|מין]] או [[אוכלוסייה]] ב[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]].

'''גומחה''' (= מרחב מחיה)  או '''נישה אקולוגית''' (באנגלית: '''Ecological niche''') הוא מונח המתייחס למקומו היחסי של [[מין (טקסונומיה)|מין]] או [[אוכלוסייה]] ב[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]].

==הגדרת הגומחה==

==הגדרת הגומחה==

בראשית המחקר [[אקולוגיה|האקולוגי]] הוגדר '''[[בית גידול]]''' כסביבה האופיינית למין מסוים. במהרה הבחינו אקולוגים כי הגדרה זו אינה מספקת, וכי כדי לחקור לעומק את המערכת האקולוגית יש להגדיר את מיקומו של המין, לא רק במובן הפיזי (בית גידול), אלא גם ביחס למינים אחרים – [[יחסי גומלין בין אורגניזמים|ביחסי הגומלין]] עימם, וביחס לסביבה – התנאים והמשאבים הנדרשים למחייתו [[רבייה|והתרבותו]]. לכן, בתחילה הגדירו '''גומחה אקולוגית''' ככלל המאפיינים האקולוגיים וצרכי ההישרדות והרבייה של מין מסוים. הגדרה זו כוללת את כל הגורמים האביוטיים – התנאים והמשאבים, והביוטיים – יחסי הגומלין עם מינים אחרים, שמין זה דורש או מקיים, וכן [[זמן|זמנים]] בהם הוא מתקיים (זמני נביטה, [[תרדמה]], עונות רבייה וכדומה) ונתונים [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] של אוכלוסיית המין (כגון שיעורי [[לידה]] ו[[מוות|תמותה]]). כפי שקל לראות הגדרה זו כה כוללנית, עד שאינה שימושית. הגדרות נוספות התפתחו, אך גם הן היו מעורפלות למדי, והיה קשה להשתמש בהן לצרכי המחקר האקולוגי. למרות העירפול, הגדרות אלה עדיין משמשות במקרים מסוימים להסבר מושג הגומחה.

בראשית המחקר [[אקולוגיה|האקולוגי]] הוגדר '''[[בית גידול]]''' כסביבה האופיינית למין מסוים. במהרה הבחינו אקולוגים כי הגדרה זו אינה מספקת, וכי כדי לחקור לעומק את המערכת האקולוגית יש להגדיר את מיקומו של המין, לא רק במובן הפיזי (בית גידול), אלא גם ביחס למינים אחרים – [[יחסי גומלין בין אורגניזמים|ביחסי הגומלין]] עימם, וביחס לסביבה – התנאים והמשאבים הנדרשים למחייתו [[רבייה|והתרבותו]]. לכן, בתחילה הגדירו '''גומחה אקולוגית''' ככלל המאפיינים האקולוגיים וצרכי ההישרדות והרבייה של מין מסוים. הגדרה זו כוללת את כל הגורמים האביוטיים – התנאים והמשאבים, והביוטיים – יחסי הגומלין עם מינים אחרים, שמין זה דורש או מקיים, וכן [[זמן|זמנים]] בהם הוא מתקיים (זמני נביטה, [[תרדמה]], עונות רבייה וכדומה) ונתונים [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] של אוכלוסיית המין (כגון שיעורי [[לידה]] ו[[מוות|תמותה]]). כפי שקל לראות הגדרה זו כה כוללנית, עד שאינה שימושית. הגדרות נוספות התפתחו, אך גם הן היו מעורפלות למדי, והיה קשה להשתמש בהן לצורכי המחקר האקולוגי. למרות העירפול, הגדרות אלה עדיין משמשות במקרים מסוימים להסבר מושג הגומחה.

==הגומחה על-פי הצ'ינסון==

==הגומחה על-פי הצ'ינסון==

על-אף שההגדרה לא מתייחסת ליחסי גומלין ישירות, הצ'ינסון כלל בהגדרתו את הגורם החשוב הזה. הוא עשה זאת על ידי הבחנה בין '''גומחה בסיסית''' ל'''גומחה ממומשת'''.

על-אף שההגדרה לא מתייחסת ליחסי גומלין ישירות, הצ'ינסון כלל בהגדרתו את הגורם החשוב הזה. הוא עשה זאת על ידי הבחנה בין '''גומחה בסיסית''' ל'''גומחה ממומשת'''.

'''גומחה בסיסית''' (theoretical niche) זהה בהגדרתה להגדרת הגומחה והיא למעשה הגומחה הפוטנציאלית של המין. זוהי הגומחה שהייתה מוגדרת למין אם היה נתון במערכת אקולוגית היפותטית נטולת השפעות מצד מינים אחרים. במילים אחרות, זוהי הגומחה ללא גורמים ביוטיים – ללא יחסי גומלין.  '''גומחה ממומשת''' (realized niche) לעומתה, היא הגומחה בפועל. במקרה זה הגומחה הבסיסית מצטמצמת בעקבות השפעתם של אורגניזמים אחרים. יחסי הגומלין, אם כן, הם הקובעים את הגומחה הממומשת של המין. לדוגמה, נניח שמין א', יכול לחיות בטווח טמפרטורות שבין 20 [[מעלות צלזיוס]] ל-40 מעלות. אלו תחומי הטמפרטורה של הגומחה הבסיסית שלו. אך ייתכן וישנו טורף שהטמפרטורה האופטימלית למחייתו היא בטווח של 30-40 מעלות צלזיוס, אשר ניזון ממין א'. במקרה כזה, רמת הישרדותו של מין א' בטווח הטמפרטורות שבין 30 ל- 40 מעלות תפחת, וגומחתו תצטמצם. הגומחה המצומצמת הנוצרת היא הגומחה הממומשת של מין א'. יש לשים לב שהגומחה הממומשת כוללת גם את הטמפרטורות 30-40 מעלות (בהן הטורף מתקיים), ומין א' מתקיים בטווח זה, אך ברמה נמוכה הרבה יותר מבגומחה הבסיסית. במילים אחרות, אם רמת הישרדותו בגומחה הבסיסית הייתה דומה בכל הטמפרטורות, הרי שבגומחה הממומשת יתקיימו פרטים רבים יותר בטווח שבין 20 ל-30 מעלות מאלה שיתקיימו בטווח של 30-40 מעלות.

'''גומחה בסיסית''' (Theoretical niche) זהה בהגדרתה להגדרת הגומחה והיא למעשה הגומחה הפוטנציאלית של המין. זוהי הגומחה שהייתה מוגדרת למין אם היה נתון במערכת אקולוגית היפותטית נטולת השפעות מצד מינים אחרים. במילים אחרות, זוהי הגומחה ללא גורמים ביוטיים – ללא יחסי גומלין.  '''גומחה ממומשת''' (Realized niche) לעומתה, היא הגומחה בפועל. במקרה זה הגומחה הבסיסית מצטמצמת בעקבות השפעתם של אורגניזמים אחרים. יחסי הגומלין, אם כן, הם הקובעים את הגומחה הממומשת של המין. לדוגמה, נניח שמין א', יכול לחיות בטווח טמפרטורות שבין 20 [[מעלות צלזיוס]] ל-40 מעלות. אלו תחומי הטמפרטורה של הגומחה הבסיסית שלו. אך ייתכן וישנו טורף שהטמפרטורה האופטימלית למחייתו היא בטווח של 30-40 מעלות צלזיוס, אשר ניזון ממין א'. במקרה כזה, רמת הישרדותו של מין א' בטווח הטמפרטורות שבין 30 ל-40 מעלות תפחת, וגומחתו תצטמצם. הגומחה המצומצמת הנוצרת היא הגומחה הממומשת של מין א'. יש לשים לב שהגומחה הממומשת כוללת גם את הטמפרטורות 30-40 מעלות (בהן הטורף מתקיים), ומין א' מתקיים בטווח זה, אך ברמה נמוכה הרבה יותר מבגומחה הבסיסית. במילים אחרות, אם רמת הישרדותו בגומחה הבסיסית הייתה דומה בכל הטמפרטורות, הרי שבגומחה הממומשת יתקיימו פרטים רבים יותר בטווח שבין 20 ל-30 מעלות מאלה שיתקיימו בטווח של 30-40 מעלות.

====אנומליה של גומחות====

====אנומליה של גומחות====

'''נישת שוק''' הוא השאלת המונח "גומחה" לתחום העסקים והכלכלה. המונח מתאר מצב בו קיימת תת קבוצה של צרכנים שדורשת שירותים או מוצרים שונים מהשוק הכללי, ועסקים שמתאימים את עצמם לשוק זה.  

'''נישת שוק''' הוא השאלת המונח "גומחה" לתחום העסקים והכלכלה. המונח מתאר מצב בו קיימת תת קבוצה של צרכנים שדורשת שירותים או מוצרים שונים מהשוק הכללי, ועסקים שמתאימים את עצמם לשוק זה.  

מבחינה רדיקלית יותר, אפשר לתאר את כל השוק כאוסף של "נישות כלכליות" כך שכל פירמה נהנית מנישה שונה במעט. התוצאות של פעילות פירמות בנישות כלכליות לא חייבת להיות דומה בהכרח לזו שמתקבלת באקולוגיה בגלל קבועי זמן שונים והבדלים אחרים. כך לדוגמה פירמות חיות במשך עשרות שנים , ואילו מינים אקולוגיים מתפתחים במשך מיליוני שנים, הפירמה מייצגת אורגניזם אחד שיכול ל"חיות" או למות, וכן לשנות את "הצופן הגנטי" שלה, בעוד שמינים ביולוגיים בנויים ממיליוני פרטים, שאינם יכולים לשנות את הצופן הגנטי של עצמם. וכו'. ועם זאת יש קווי דימיון בין נישה אקולוגית לבין נישה כלכלית - פירמות ששורדות בהנתן תת קבוצה של משתנים חיצוניים "אופטימליים" - כמו מחיר חומרי גלם, גורמים המשפיעים על ביקושים וכו'.

מבחינה רדיקלית יותר, אפשר לתאר את כל השוק כאוסף של "נישות כלכליות" כך שכל פירמה נהנית מנישה שונה במעט. התוצאות של פעילות פירמות בנישות כלכליות לא חייבת להיות דומה בהכרח לזו שמתקבלת באקולוגיה בגלל קבועי זמן שונים והבדלים אחרים. כך לדוגמה פירמות חיות במשך עשרות שנים, ואילו מינים אקולוגיים מתפתחים במשך מיליוני שנים, הפירמה מייצגת אורגניזם אחד שיכול ל"חיות" או למות, וכן לשנות את "הצופן הגנטי" שלה, בעוד שמינים ביולוגיים בנויים ממיליוני פרטים, שאינם יכולים לשנות את הצופן הגנטי של עצמם. וכו'. ועם זאת יש קווי דימיון בין נישה אקולוגית לבין נישה כלכלית - פירמות ששורדות בהHנתן תת קבוצה של משתנים חיצוניים "אופטימליים" - כמו מחיר חומרי גלם, גורמים המשפיעים על ביקושים וכו'.

==ראו גם==

==ראו גם==