שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''תאגיד''' (Corporation) הוא ישות משפטית שיש לה זכויות וחובות משפטיות שהן נפרדות מהבעלים של התאגיד. תאגיד יכול לקיים פעילות עסקית לשם השגת רווח או לא לשם רווח. תאגידים מוקדמים הוקמו באמצעות צ'ארטר - כלומר חוק חוד פעמי שניתן על ידי מלך או פרלמנט. כיום מאפשרות רוב הרשויות להקים תאגידים חדשים על סמך רישום בלבד. נוסף לכך שיש לתאגיד "יישות משפטית" רוב התאגידים הם בעלי אחריות מוגבלת (ערבון מוגבל - בע"מ) וההחזקה בהן מבוצעת על ידי בעלי מניות, שיכולים למכור או למסור את המניות שלהם לאחרים. כמו כן התאגידים נשלטים על ידי מועצת דירקטורים שממונים על ידי בעלי המניות. החובות והזכויות של תאגידים מפורטים על ידי התחום המשפטי "דיני תאגידים". | + | '''תאגיד''' (באנגלית: '''Corporation''') הוא ישות משפטית שיש לה זכויות וחובות משפטיות שהן נפרדות מהבעלים של התאגיד. תאגיד יכול לקיים פעילות עסקית לשם השגת רווח או לא לשם רווח. תאגידים מוקדמים הוקמו באמצעות צ'ארטר - כלומר חוק חוד פעמי שניתן על ידי מלך או פרלמנט. כיום מאפשרות רוב הרשויות להקים תאגידים חדשים על סמך רישום בלבד. נוסף לכך שיש לתאגיד "יישות משפטית" רוב התאגידים הם בעלי אחריות מוגבלת (ערבון מוגבל - בע"מ) וההחזקה בהן מבוצעת על ידי בעלי מניות, שיכולים למכור או למסור את המניות שלהם לאחרים. כמו כן התאגידים נשלטים על ידי מועצת דירקטורים שממונים על ידי בעלי המניות. החובות והזכויות של תאגידים מפורטים על ידי התחום המשפטי "דיני תאגידים". |
| | | |
| שלא כמו ב[[קואופרטיב]], בתאגיד כמות ההשפעה של בעלים תלויה בכמות המניות שיש לו, ולעיתים קרובות לבעלי המניות הגדולים יש השפעה גבוהה יותר מפרופורציית המניות שיש להם, ואף ייתכנו מצבים של בעל מניות מיעוט שמנצל את הפיצול הרב שיש לשאר בעלי המניות (כאשר כל השאר הם בעלי מניות קטנים) כדי לרתום את התאגיד לטובתו. | | שלא כמו ב[[קואופרטיב]], בתאגיד כמות ההשפעה של בעלים תלויה בכמות המניות שיש לו, ולעיתים קרובות לבעלי המניות הגדולים יש השפעה גבוהה יותר מפרופורציית המניות שיש להם, ואף ייתכנו מצבים של בעל מניות מיעוט שמנצל את הפיצול הרב שיש לשאר בעלי המניות (כאשר כל השאר הם בעלי מניות קטנים) כדי לרתום את התאגיד לטובתו. |
| | | |
− | בארצות הברית המילה תאגיד מתארת לרוב גופים התאגדותיים שיש להם בעלי מניות רבים שבהם לא צריך את הרשות של שאר בעלי המניות כדי למכור מניות. באנגליה ובמדינות הקשורות לה, המונח המקובל לכך הוא חברה ציבורית public company. | + | בארצות הברית המילה תאגיד מתארת לרוב גופים התאגדותיים שיש להם בעלי מניות רבים שבהם לא צריך את הרשות של שאר בעלי המניות כדי למכור מניות. באנגליה ובמדינות הקשורות לה, המונח המקובל לכך הוא חברה ציבורית Public company. |
| | | |
− | החוקים לגבי מה מותר ואסור לתאגידים לעשות, משתנים עם הזמן והמקום. בעבר תאגידים היו מוגבלים לתקופה מסויימת ולתחום עיסוק מסויים אבל הגבלה זו הוסרה. למרות שתאגידים אינם [[בני אדם]] אמיתיים ('Natural People'), הם נהנים החל מאמצע המאה ה-19 מרוב זכויות האדם כמו אנשים רגילים, וחלות עליהן חלק מהחובות החלות על אנשים אמיתיים. תאגידים יכולים לתבוע בני אדם על הפרה של "זכויות האדם" שלהם (לדוגמה הוצאת דיבה, או הפרת חופש הקניין או חופש הדעה שלהם) והם עצמם יכולים להתבע בגלל עבירות דומות. במדינות כמו ארצות הברית תאגידים יכולים לתרום למפלגות, בעוד שבישראל הם אינם יכולים לעשות זאת. בעבר תאגידים יכלו לשכור צבאות ושכירי חרב בעוד שהיום דבר זה אינו מקובל. | + | החוקים לגבי מה מותר ואסור לתאגידים לעשות, משתנים עם הזמן והמקום. בעבר תאגידים היו מוגבלים לתקופה מסויימת ולתחום עיסוק מסויים אבל הגבלה זו הוסרה. למרות שתאגידים אינם [[בני אדם]] אמיתיים (Natural People), הם נהנים החל מאמצע המאה ה-19 מרוב זכויות האדם כמו אנשים רגילים, וחלות עליהן חלק מהחובות החלות על אנשים אמיתיים. תאגידים יכולים לתבוע בני אדם על הפרה של "זכויות האדם" שלהם (לדוגמה הוצאת דיבה, או הפרת חופש הקניין או חופש הדעה שלהם) והם עצמם יכולים להתבע בגלל עבירות דומות. במדינות כמו ארצות הברית תאגידים יכולים לתרום למפלגות, בעוד שבישראל הם אינם יכולים לעשות זאת. בעבר תאגידים יכלו לשכור צבאות ושכירי חרב בעוד שהיום דבר זה אינו מקובל. |
| | | |
| ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי. | | ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
− | בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו ל[[עבדות]], וחובות גם עברו בירושה. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלאומי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים. מצב עניינים זה הקשה על המסחר שכן אנשים שרצו להשקיע בפעילות סחר כזו, היו צריכים לגייס ראשית סכום כסף גדול מאד, וליטול על עצמם סיכונים. לסוחרים ולמלכים כאחד היה אינטרס להגיל את המסחר הבינלאומי. כך נולד "התאגיד בע"מ", תאגיד כזה קיבל הרשאה מטעם בית המלוכה לעסוק בתחום מסחר מסויים, לדוגמה ייבוא וייצוא להודו, ובתמורה לכך החובות שלו היו מוגבלים- אם בעל מניות השקיע סכום מסויים בתאגיד, הוא היה יכול להפסיד לכל היותר סכום זה, והיה מוגן מפני תביעות של נושאים שונים. כמו כן הדבר איפשר לקבץ יחד כמות גדולה של משקיעים לשם ההקמה והתפעול של מיזמים כלכליים שונים. | + | בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו ל[[עבדות]], וחובות גם עברו בירושה. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלאומי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים. מצב עניינים זה הקשה על המסחר שכן אנשים שרצו להשקיע בפעילות סחר כזו, היו צריכים לגייס ראשית סכום כסף גדול מאד, וליטול על עצמם סיכונים. לסוחרים ולמלכים כאחד היה אינטרס להגביל את המסחר הבינלאומי. כך נולד "התאגיד בע"מ", תאגיד כזה קיבל הרשאה מטעם בית המלוכה לעסוק בתחום מסחר מסויים, לדוגמה ייבוא וייצוא להודו, ובתמורה לכך החובות שלו היו מוגבלים- אם בעל מניות השקיע סכום מסויים בתאגיד, הוא היה יכול להפסיד לכל היותר סכום זה, והיה מוגן מפני תביעות של נושאים שונים. כמו כן הדבר איפשר לקבץ יחד כמות גדולה של משקיעים לשם ההקמה והתפעול של מיזמים כלכליים שונים. |
| | | |
| עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין. | | עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין. |
שורה 36: |
שורה 36: |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3409045,00.html אורי פסובסקי, מלחמת העולם בין המדינות לתאגידים יצאה לדרך] באתר כלכליסט, 24 ביוני 2010 | + | * אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3409045,00.html מלחמת העולם בין המדינות לתאגידים יצאה לדרך] באתר כלכליסט, 24 ביוני 2010 |
| {{ביזור וריכוזיות}} | | {{ביזור וריכוזיות}} |
| [[קטגוריה:תאגידים|*]] | | [[קטגוריה:תאגידים|*]] |