47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: + + + + + + + + + + +
←צ'רטר- כתב זכויות להגבלת החובות
ההיסטוריה של היחסים בין תאגידים- לבין הממשלה מאז אותם ימים היא בעיקר לחץ מתמשך מצד ניציגי האינטרסים של התאגידים, כמו עורכי דין שתאגידים שכרו, בעלי הון או מנכל"ים, להגדיל את זכויות התאגיד ולהגביל את מחויבויותיו.
ההיסטוריה של היחסים בין תאגידים- לבין הממשלה מאז אותם ימים היא בעיקר לחץ מתמשך מצד ניציגי האינטרסים של התאגידים, כמו עורכי דין שתאגידים שכרו, בעלי הון או מנכל"ים, להגדיל את זכויות התאגיד ולהגביל את מחויבויותיו.
==תאגידים באמריקה הקולוניאלית==
ארצות הברית קמה מתוך מהפכה שקמה נגד ניצול-לרעה של המושבות על ידי המלך הבריטי. כבתי הזכויות של תאגידים היו כלי ממוסד לניצול זה. תאגידים בעלי כתב זכויות, נוצלו על ידי הבריטים לשמור תחת שליטה את כלכלות המושבות שלהם במסגרת ה[[קולוניליזם]]. נוסף לתאגידים ידועים, כמו [[חברת הודו המזרחית]] וחברת מפרץ הדסון, הרבה מושבות בצפון אמריקה היו בעצמן רשומות כתאגידים. התאגידים של אותם ימים קיבלו כתב זכויות מהמלך ושימשו כשלוחות של המלך. לרוב, תאגידים אלה קיבלו [[מונופול]] על שטח ועל תעשיות שנחשבו כאינטרס חיוני לממלכה הבריטית.
הפרלמנט האנגלי, שבמאה ה-17 וה-18 היה מורכב מבעלי קרקעות עשירים, מסוחרים ומתעשיינים, העביר חוקים רבים במטרה להגן ולהרחיב את האינטרסים של המונופולים האלה במושובות וכן של הממשל הבריטי ביחס למושבות. קבוצת אחת של חוקים, לדוגמא, דרשה שכל הסחורות המיוצאות מאירופה או אסיה אל המושבות יעברו תחילה דרך אנגליה. באופן דומה, גם מוצרים ספציפיים שיוצאו מהמושבות לאירופה היו צריכים להשלח תחילה לאנגליה. תקנות הניווט דרשו שכל הסחורות אל ומהמושבות, ישלחו באוניות בריטיות או באוניות מהמושבות המאוישות בצוותים בריטיים או של בני- מושבות. בנוסף, למרות שהיו ברשותן חומרי הגלם ההכרחיים, אסור היה למושבות לייצר ספלים משל עצמם או כובעים ומוצרי מתכת ועץ. חומרי הגלם נשלחו באוניות לייצור באנגליה, והמוצרים המוגמרים היו מוחזרים למושבות. כל הדברים האלה שמרו על התעשייה והספנות והמכס של הבריטים אבל הקשו על כלכלות המשובות.
[[אדם סמית]] גינה חוקים אלה בצורה חריפה בספרו "[[עושר האומות]]" (The Wealth of Nations). סמית ראה בתאגידים, כמו בממשלות, אמצעי לדיכוי [[שוק תחרותי|כוחות התחרות של השוק]]. הגינוי שלו כלפי תאגידים היה ללא פשרות. בתזה הקלאסית שלו הוא מזכיר את התאגידים בצורה מפורשת 12 פעמים, ואף לא פעם אחת הוא מייחס לתאגידים איזושהי תכונה טובה. בין היתר הוא טוען כי: "במטרה למנוע את הירידה הזו במחיר, וכתוצאה מכך במשכורות וברווחים, על ידי ריסון התחרות החופשית הזו שבלא ספק תגרום לכך, הוקמו כל התאגידים ורוב רובם של חוקי התאגידים."
פרסום הספר "עושר האומות" וחתימתה של הכרזת העצמאות של ארה"ב קרו שניהם בשנת 1776. לפי [[דיוויד קורטן]], כל אחד מהם, היה בדרכו שלו, מנשר מהפכני הקורא תגר על כוחה של הברית בין הפוליטיקה והתאגידים להקים שליטה מונופוליסטית על השווקים, ועל ידי כך לקצור רווחים שהושגו ללא הצדקה ולדכא יוזמה מקומית. לסמית ולמתיישבים בארצות הברית היה חשד עמוק כלפי הכוח של המדינה ושל התאגידים.
חוקת ארצות הברית הנהיגה את ההפרדה של רשויות השלטון כדי ליצור מערכת של בלימות ואיזונים שהותאמה בזהירות להגביל הזדמניות לניצול לרעה של כוחה של המדינה. היא לא מכילה איזכור כלשהו של תאגידים, דבר המרמז שאלה שיצרו אותה לא חזו או התכוונו שלתאגידים יהיה תפקיד עקבי בפוליטיקה של ארצות הברית.
==ראו גם==
==ראו גם==