47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: − בעבר הקדום חוב בלתי פרוע היה יכול להוביל ל[[עבדות]] של החייב לתקופה קבוצה או לכל ימי חייו. עם ביטול העבדות היה צורך להתמדוד בצורה אחרת עם חובות שלא שולמו. פתרון נמצא בהעברת החוב בירושה בדומה לירושה של כסף. קודם למאה ה-16 חובו של אדם פרטי היה עובר בירושה לצאצים. דבר זה היה יכול לרושש את הצאצאים שלא עשו דבר. מי שהפליגו מאנגליה לסחור בתבלינים בהודו המזרחית הסתכנו לא רק בסכנות הבלתי נמנעות של מסע מסוכן בים אלא גם באפשרות שהם ומשפחותיהם יהרסו, אם מטענם יאבד בגלל סופה או שודדים. הדבר סיכן לא רק אותם אלא גם את ילדיהם. דבר זה האט והקשה על המסחר עם המזרח הרחוק שהיה אינטרס של הממלכה המאוחדת. − + + + + + + − +
אין תקציר עריכה
==צ'רטר- כתב זכויות להגבלת החובות==
==צ'רטר- כתב זכויות להגבלת החובות==
'''כתב הזכויות של התאגיד''' (צ'רטר) הוא הרשאה לזכויות-יתר שהמדינה נותנת לקבוצה של משקיעים כדי לשרת מטרה ציבורית כלשהי. התאגיד ייצג חידוש מוסדי חשוב לצורך התגברות על מכשול למסחר הבינלאומי. כמו חידושים רבים אחרים, כתב הזכויות של התאגיד פתח אפשרויות נרחבות וחדשות לקידום האינטרסים של החברה האנושית. הבעיה היא שחידוש זה ניתן לניצול -לרעה כאשר אין כוחות של החברה האזרחית שיכולים לעמוד על המשמר.
האחריות האישית (Individual responsibility )היא אחד העקרונות הבסיסיים של החוק (common law) בתרבות המערבית. זאת לדוגמה בניגוד לאחריות קבוצתית שהיתה רווחת בתרבות הערבית לדוגמה (אם אתה פגעת במישהו, נפגע במישהו אחר מהחמולה או הכפר שלך - נקמת דם). המחויבות להחזר חובות הינה חלק מתפיסת האחריות האישית. בעת העתיקה אי פרעון חוב הביא לעבדות - ביהדות, ביוון וברומא ובעולם המערבי עד התקופה המודרנית. עבדות-חוב (Debt Slavery) היא תשלום חובות על ידי עבודת המשפחה כולל היורשים. עבדות חוב היתה מקובלת ושכיחה בעולם המערבי עד [[התקופה המודרנית]]. בעת העתיקה ובמאה ה-16 חובו של אדם היה עובר בירושה לצאצאיו. דבר זה היה יכול לרושש את הצאצאים שלא עשו דבר. השפעה נוספת של דבר זה היא שאנשים נזהרו יותר מלקיחת סיכונים שכן אובדן הכסף היה יכול לסבך לא רק אותם אלא גם את צאציהם.
בשלהי ימי הביניים התקיימה התפתחות של הסחר הבינלאומי הימי בין אנגליה והולנד לבין אפריקה והודו לסחר בתבילינים וסחורות יקרות. הפלגות הסחר באוניות עץ המונעות במפרשים, היו כרוכות בסיכונים עצומים, עם סיכוי לרווחים עצומים. המסע הימי התארך לזמן של שנים, והרווח במקרה של הצלחה הייה מתממש אחרי כמה מסעות. מי שהשקיעו במסעות הפלגה מאנגליה לסחור בתבלינים בהודו הסתכנו לא רק בסכנות הבלתי נמנעות של מסע מסוכן בים אלא גם באפשרות שהם ומשפחותיהם יהרסו אם מטענם יאבד בגלל סופה או שודדים. פרש הדבר היה לא רק אובדן כסף אלא גם אובדן החירות. דבר זה האט והקשה על המסחר עם המזרח הרחוק שהיה אינטרס של המשקיעים אך גם של המלך.
כדי להקטין את הסיכונים האלו, פותח באנגליה של סוף המאה ה-14 סוג חדש של תאגיד העסקי בשם Merchant Venturers Society .[http://merchantventurers.com/about-us/history/] עד אז רוב הפעילות העסקית בוצעה באמצעות שותפויות. דבר שהיה הצורה הנפוצה לעסקים עד למאה ה-19. '''כתב הזכויות של התאגיד''' (צ'רטר) הוא הרשאה לזכויות-יתר שהמדינה נותנת לקבוצה של משקיעים כדי לשרת מטרה ציבורית כלשהי. התאגיד ייצג חידוש מוסדי חשוב לצורך התגברות על מכשול למסחר הבינלאומי. כמו חידושים רבים אחרים, כתב הזכויות של התאגיד פתח אפשרויות נרחבות וחדשות לקידום האינטרסים של החברה האנושית. הבעיה היא שחידוש זה ניתן לניצול -לרעה כאשר אין כוחות של החברה האזרחית שיכולים לעמוד על המשמר.
כתב הזכויות לתאגיד ייצג הרשאה מהמלך שהגבילה את האחריות של משקיע, לפי גודל ההשקעה בו. אם השקעת בתאגיד 1000 לירות שטרלינג והוא נקלע להפסדים וחובות מה שהפסדת הוא אותם 1000 ליש"ט ולא יותר. ייתכן כי חובות התאגיד עומדים על כמה מיליוני ליש"ט - אבל הנזק הזה לא חל עליך ולא על ילדך. זכות זו לא ניתנה לאזרחים רגילים. כל כתב זכויות פירט את הזכויות והחובות הספציפיים שהוענקו לתאגיד מסויים - כולל נתח הרווחים שילך לממלכה בתמורה לפריבילגיה המיוחדת שניתנה. כתבי זכויות כאלה ניתנו על פי רצון המלך ויכלו להמשך בחזרה בכל זמן.
כתב הזכויות לתאגיד ייצג הרשאה מהמלך שהגבילה את האחריות של משקיע, לפי גודל ההשקעה בו. אם השקעת בתאגיד 1000 לירות שטרלינג והוא נקלע להפסדים וחובות מה שהפסדת הוא אותם 1000 ליש"ט ולא יותר. ייתכן כי חובות התאגיד עומדים על כמה מיליוני ליש"ט - אבל הנזק הזה לא חל עליך ולא על ילדך. זכות זו לא ניתנה לאזרחים רגילים. כל כתב זכויות פירט את הזכויות והחובות הספציפיים שהוענקו לתאגיד מסויים - כולל נתח הרווחים שילך לממלכה בתמורה לפריבילגיה המיוחדת שניתנה. כתבי זכויות כאלה ניתנו על פי רצון המלך ויכלו להמשך בחזרה בכל זמן.
ההיסטוריה של היחסים בין תאגידים- לבין המשלה מאז אותם היא בעקירה לחץ מתמשך מצד ניציגי האינטרסים של התאגידים, כמו עורכי דין שתאגידים שכרו, בעלי הון או מנכל"ים, להגדיל את זכויות התאגיד ולהגביל את מחויבויותיו.
ההיסטוריה של היחסים בין תאגידים- לבין המשלה מאז אותם ימים היא בעיקר לחץ מתמשך מצד ניציגי האינטרסים של התאגידים, כמו עורכי דין שתאגידים שכרו, בעלי הון או מנכל"ים, להגדיל את זכויות התאגיד ולהגביל את מחויבויותיו.
==ראו גם==
==ראו גם==