שינויים

נאו קולוניזים נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]].  

נאו קולוניזים נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]].  

הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קלוניזלים מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]] ([[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979). סרטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי להכשיר מדיניות זו. היבט מפתיע למדי הוא שהתאור של חומסקי את חשיבות התעמולה לקיום המדיניות דומה למדי לניתוח של [[אדוארד ברנייז]] שיזם חלק מתעמולה זו ואף השתמש בה כדי להצדיק את הפלת נשיא שנבחבר בבחירות דמוקרטיות בגוטלמה ב 1954. בעוד חומסקי תוקף תעמולה זו ברנייז מחייב אותה כחלק חשוב מהדמוקרטיה בארצות הברית, אך שניהם מצביעים על חשיבותה לקיום השיטה הפוליטית -תרבותית כלכלית שיש בארצות הברית.  

הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קלוניזלים מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]] סרטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי לטשטש ולהכשיר מדיניות זו. חוסמקי מתייחס לכך במספר ספרים שלו כולל [[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media,  ו"מה דוד סמם באמת רוצה" (1992).

 

 

היבט מפתיע למדי הוא שהתאור של חומסקי את חשיבות התעמולה לקיום המדיניות דומה למדי לניתוח של [[אדוארד ברנייז]] שיזם חלק מתעמולה זו ואף השתמש בה כדי להצדיק את הפלת נשיא שנבחבר בבחירות דמוקרטיות בגוטלמה ב 1954. בעוד חומסקי תוקף תעמולה זו ברנייז מחייב אותה כחלק חשוב מהדמוקרטיה בארצות הברית, אך שניהם מצביעים על חשיבותה לקיום השיטה הפוליטית -תרבותית כלכלית שיש בארצות הברית.  

==ראו גם==

==ראו גם==