שינויים

'''נאו-קולוניאליזם''' (neo-colonialism ) או '''נאו-אימפריאליזם''' (neo-imperialism ) הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריזלים) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשרטה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.   

'''נאו-קולוניאליזם''' (neo-colonialism ) או '''נאו-אימפריאליזם''' (neo-imperialism ) הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריזלים) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.   

לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטראלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין.  

לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטראלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין.