שורה 2: |
שורה 2: |
| [[תמונה:World GDP Capita 1-2003 A.D.png|left|thumb|300px|כפי שניתן לראות בגרף, התמ"ג לנפש השתנה בצורה קטנה מאוד במשך רוב ההיסטוריה האנושית בתקופה שקדמה ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] (שימו לב שיש איזורים ריקים לגביהם אין מידע והם אינם מציינים רמות נמוכות מאוד) עיקר הצמיחה התרחשה במאה ה-20 או לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעיקר במדינות אירופה ובמושבותיה]] | | [[תמונה:World GDP Capita 1-2003 A.D.png|left|thumb|300px|כפי שניתן לראות בגרף, התמ"ג לנפש השתנה בצורה קטנה מאוד במשך רוב ההיסטוריה האנושית בתקופה שקדמה ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] (שימו לב שיש איזורים ריקים לגביהם אין מידע והם אינם מציינים רמות נמוכות מאוד) עיקר הצמיחה התרחשה במאה ה-20 או לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעיקר במדינות אירופה ובמושבותיה]] |
| | | |
− | '''צמיחה כלכלית''' (Economic growth) מוגדרת כגידול ב[[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) או ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). ניתן לחלק את הצמיחה הכלכלית במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה. | + | '''צמיחה כלכלית''' (באנגלית: '''Economic growth''') מוגדרת כגידול ב[[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) או ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). ניתן לחלק את הצמיחה הכלכלית במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה. |
| | | |
| צמיחה כלכלית נחשבת לנתון [[כלכלה|הכלכלי]] החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], בקרב [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]]. | | צמיחה כלכלית נחשבת לנתון [[כלכלה|הכלכלי]] החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], בקרב [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]]. |
שורה 13: |
שורה 13: |
| | | |
| ==היסטוריה של צמיחה כלכלית== | | ==היסטוריה של צמיחה כלכלית== |
− | במשך רוב ההיסטוריה של [[בני אדם]] הצמיחה הכלכלית היתה איטית מאד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או [[התמוטטות|קריסה]]. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ו[[גידול אוכלוסין]], שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית, היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם ב[[מיתוס|מיתוסים]] התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של [[קידמה]] שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר. | + | במשך רוב ההיסטוריה של [[בני אדם]] הצמיחה הכלכלית הייתה איטית מאד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או [[התמוטטות|קריסה]]. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ו[[גידול אוכלוסין]], שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית, היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם ב[[מיתוס|מיתוסים]] התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של [[קידמה]] שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר. |
| | | |
| עם התקדמות ה[[רנסנס]] ו[[המהפכה המדעית]] באירופה, החל רעיון ה[[קידמה]] לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] ו[[המהפכה התעשייתית]] החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות ה[[זהב]] שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השניה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'. | | עם התקדמות ה[[רנסנס]] ו[[המהפכה המדעית]] באירופה, החל רעיון ה[[קידמה]] לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] ו[[המהפכה התעשייתית]] החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות ה[[זהב]] שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השניה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'. |
שורה 52: |
שורה 52: |
| לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתרחשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים - סחר בין מדינות ה–OECD בשנות ה–50–60, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80–90. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים ל[[שוק העבודה]]. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ-40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארה״ב למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא [[אשראי]] לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מ[[יתרון הגודל]], והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא [[גידול אוכלוסין]]. דור הבייבי-בום הגדיל את כוח העבודה. | | לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתרחשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים - סחר בין מדינות ה–OECD בשנות ה–50–60, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80–90. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים ל[[שוק העבודה]]. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ-40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארה״ב למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא [[אשראי]] לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מ[[יתרון הגודל]], והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא [[גידול אוכלוסין]]. דור הבייבי-בום הגדיל את כוח העבודה. |
| | | |
− | לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה, כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שתרחש לפני מלחמת העולם השנייה <ref name="king2014">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341210 ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ] אשר שכטר, דה מרקר, 07.06.2014</ref> | + | לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה, כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שהתרחש לפני מלחמת העולם השנייה <ref name="king2014">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341210 ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ] אשר שכטר, דה מרקר, 07.06.2014</ref> |
| | | |
| | | |
שורה 74: |
שורה 74: |
| [[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|400px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]] | | [[תמונה:Life Satisfaction vs GDP.gif|400px|ממוזער|שביעות רצון מהחיים מול תמ"ג לנפש בדולרים, במדינות שונות. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים.]] |
| | | |
− | על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], צמיחה כלכלית היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה בהיבטים כמו הורדת [[אבטלה]]. כן היא דבר רצוי כדי להגדיל את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. לטענת התאוריה הנאו קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול ב[[צריכה]] שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. | + | על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, [[כלכלה נאו קלאסית]], צמיחה כלכלית היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה בהיבטים כמו הורדת [[אבטלה]]. כן היא דבר רצוי כדי להגדיל את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. לטענת התאוריה הנאו-קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של [[מיקרו כלכלה]] גידול כזה מאפשר גידול ב[[צריכה]] שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה. |
| | | |
− | אלא שדבר זה לא מתגלה ב[[שביעות רצון מהחיים|סקרי שביעות רצון מהחיים]]. כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]], לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר. | + | אלא שדבר זה לא מתגלה ב[[שביעות רצון מהחיים|סקרי שביעות רצון מהחיים]]. כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה ([[PPP]]). לדוגמה לפי מחקר של [[הקרן לכלכלה חדשה]], לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר. |
| | | |
| [[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|300px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]] | | [[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|300px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]] |
שורה 87: |
שורה 87: |
| הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[ארצות הברית]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר. | | הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[ארצות הברית]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר. |
| | | |
− | הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהיגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה היתה בתקופת ה[[לודיטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מ[[זיהום]] ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]]. | + | הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהיגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה הייתה בתקופת ה[[לודיטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מ[[זיהום]] ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]]. |
| | | |
| השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו אבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], [[סרטן]], [[דיכאון]] מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר. המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי היגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים. | | השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו אבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], [[סרטן]], [[דיכאון]] מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר. המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי היגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים. |
שורה 161: |
שורה 161: |
| * [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/805213.html מחיר הצמיחה בעיר סינית] הארץ | | * [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/805213.html מחיר הצמיחה בעיר סינית] הארץ |
| * [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=Sqwd_u6HkMo האוגר הבלתי אפשרי] סרטון אנימציה קצר על בעיית התפיסה של צמיחה אינסופית בייקום סופי | | * [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=Sqwd_u6HkMo האוגר הבלתי אפשרי] סרטון אנימציה קצר על בעיית התפיסה של צמיחה אינסופית בייקום סופי |
| + | * דובי בן גדליהו, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001164972 מיסי הרכב: למי אכפת מהפקקים, העיקר שתהיה צמיחה גבוהה], גלובס, 6.12.2016 |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |