שינויים

{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}

[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[ייצוא גז מישראל|יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לבטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  

[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[ייצוא גז מישראל|יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לביטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הבטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. {{הערה|שם=marker211116|[http://www.themarker.com/news/1.3128663 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?], דה מארקר, 21.11.2016}}

לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. {{הערה|שם=marker211116|[http://www.themarker.com/news/1.3128663 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?], דה מארקר, 21.11.2016}}

==נסיונות הפרטה של מספנות חיל הים==

==ניסיונות הפרטה של מספנות חיל הים==

גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.

גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.