שינויים

[[תמונה:Fast food nation.jpg|left|thumb|300px|עטיפת הספר בגרסה האנגלית]]

[[תמונה:Fast food nation.jpg|left|thumb|300px|עטיפת הספר אומת המזון המהיר בגרסה האנגלית]]

'''אומת המזון המהיר: על הצד האפל של הארוחה האמריקנית''' ('''Fast Food Nation''') (2001) הוא ספר עיון מאת העיתונאי החוקר [[אריק שלוסר]] שבוחן את ההשפעות המקומיות והעולמיות של תעשיית ה[[מזון מהיר]] של ארצות הברית. הספר מבצע השוואת על סמך ספרו הקלאסי של [[אפטון סינקלר]] "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" (שעוסק בתעשיית הבשר בארצות הברית של תחילת המאה).  

'''אומת המזון המהיר: על הצד האפל של הארוחה האמריקנית''' (באנגלית: '''Fast Food Nation''') (2001) הוא ספר עיון מאת העיתונאי החוקר [[אריק שלוסר]] שבוחן את ההשפעות המקומיות והעולמיות של תעשיית ה[[מזון מהיר]] של ארצות הברית. הספר מבצע השוואת על סמך ספרו הקלאסי של [[אפטון סינקלר]] "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" (שעוסק בתעשיית הבשר בארצות הברית של תחילת המאה).  

הספר עוסק בצמיחה של תעשיית המזון המהיר בארצות הברית, בתפעול המודרני של בתי מטבחיים בארצות הברית. כמו כן הספר מכסה את הנושא של ההתמקדות השיווקית של חברות מזון מהיר וחברות למשקאות קלים בילדים, חוקר את הקשר בין משקאות קלים ומזון מהיר ובין [[השמנה]] ועוד.  

הספר עוסק בצמיחה של תעשיית המזון המהיר בארצות הברית, בתפעול המודרני של בתי מטבחיים בארצות הברית. כמו כן הספר מכסה את הנושא של ההתמקדות השיווקית של חברות מזון מהיר וחברות למשקאות קלים בילדים, חוקר את הקשר בין משקאות קלים ומזון מהיר ובין [[השמנה]] ועוד.  

דילונרצו טוען כי אנשים מקבלים את ההחלטות בצורה עצמאית על דעת עצמם. אם דבר זה נכון לא ברור מדוע חברות טבק או מזון מכוונות את הפרסומות שלהן לילדים קטנים מאד, ולפי מחקרים שונים הכוונה זו גם משפיעה על הטעמים וההרגלים של הצרכנים בהמשך הדרך. אם מאמינים כי הורים צריכים להיות מסוגלים לחנך את הילדים שלהם ללא מעורבות של גורם מרכזי רב כוח, מדוע התערבות ממשלתית בנושא היא פסולה בעוד מעורבות של חברות גדולות היא דבר לגיטימי. במיוחד כאשר התערבות זו מבוצעת בעיקר על ידי שכנוע של התת מודע (המזון שלנו הוא הסיבה לחיים עצמם, אכלו את המזון שלנו ותהיו מקובלים חברתית) ולא על ידי שכנוע דרך הסברה מבוססת עובדות (אכלו את המזון שלנו, הוא בריא וטעים). קפיצה נוספת למסקנה היא כי הברירה היחידה היא בין השפעה לא הוגנת ומניפולטיבית של חברות לבין שליטה מוחלטת של הממשלה בכל תחומי החיים.  

דילונרצו טוען כי אנשים מקבלים את ההחלטות בצורה עצמאית על דעת עצמם. אם דבר זה נכון לא ברור מדוע חברות טבק או מזון מכוונות את הפרסומות שלהן לילדים קטנים מאד, ולפי מחקרים שונים הכוונה זו גם משפיעה על הטעמים וההרגלים של הצרכנים בהמשך הדרך. אם מאמינים כי הורים צריכים להיות מסוגלים לחנך את הילדים שלהם ללא מעורבות של גורם מרכזי רב כוח, מדוע התערבות ממשלתית בנושא היא פסולה בעוד מעורבות של חברות גדולות היא דבר לגיטימי. במיוחד כאשר התערבות זו מבוצעת בעיקר על ידי שכנוע של התת מודע (המזון שלנו הוא הסיבה לחיים עצמם, אכלו את המזון שלנו ותהיו מקובלים חברתית) ולא על ידי שכנוע דרך הסברה מבוססת עובדות (אכלו את המזון שלנו, הוא בריא וטעים). קפיצה נוספת למסקנה היא כי הברירה היחידה היא בין השפעה לא הוגנת ומניפולטיבית של חברות לבין שליטה מוחלטת של הממשלה בכל תחומי החיים.  

הטענה לפיה חברות מזון עושות מאמצים לשינוי וכי דבר זה מעיד כי "השוק עובד" היא טענה שאפשר להשמיע גם ביחס ל[[סיגריות קלות]] וחברות הטבק. במשך מספר עשורים החברות נטעו את הרושם בקרב צרכנים כי סיגריות כאלה, דלות בעטרן ואו בניקוטין, הן סיגריות בטוחות יותר, ורק לאחר שנים התברר כי מדובר במידע לא מדוייק וכי סיגריות אלה אינן בטוחות יותר והן עלולות אפילו להיות מסוכנות יותר. זה שמתבצע שינוי לטובה - לדוגמה הוספת סלטים למסעדת המבורגים או הפחתת פליטות של [[זיהום אוויר]] על ידי מפעלי תעשייה - לא אומר כמה התקרב השוק לכיוון של פתרון שבאמת שומר על בריאות הציבור. ייתכן ומדובר רק בשינוי לצורכי יחסי ציבור וייתכן כי מדובר בשינוי אמיתי אבל קטן מידי.  

הטענה לפיה חברות מזון עושות מאמצים לשינוי וכי דבר זה מעיד כי "השוק עובד" היא טענה שאפשר להשמיע גם ביחס ל[[סיגריות קלות]] וחברות הטבק. במשך מספר עשורים החברות נטעו את הרושם בקרב צרכנים כי סיגריות כאלה, דלות בעטרן ואו בניקוטין, הן סיגריות בטוחות יותר, ורק לאחר שנים התברר כי מדובר במידע לא מדוייק וכי סיגריות אלה אינן בטוחות יותר והן עלולות אפילו להיות מסוכנות יותר. זה שמתבצע שינוי לטובה - לדוגמה הוספת סלטים למסעדת המבורגרים או הפחתת פליטות של [[זיהום אוויר]] על ידי מפעלי תעשייה - לא אומר כמה התקרב השוק לכיוון של פתרון שבאמת שומר על בריאות הציבור. ייתכן ומדובר רק בשינוי לצורכי יחסי ציבור וייתכן כי מדובר בשינוי אמיתי אבל קטן מידי.  

טענה נוספת של דילונרצו היא שהמסר העיקרי בספר הוא שאם אוכלים מזון שמן אז משמינים ודבר זה ידוע לכולם. אבל זו [[טענת איש קש]]. שלוסר טוען לגבי נושאים רבים בספר כמו שיווק לא בריא לילדים או תנאי העבודה הקשים והמסוכנים של עובדים בתעשיית הבשר. הוא מדגים כיצד החברות מתמרנות את הצרכנים לקנות מזון שבתנאים אחרים (ללא מניפולציות) הם כנראה לא היו צורכים כלל או צורכים בכמות קטנה יותר.

טענה נוספת של דילונרצו היא שהמסר העיקרי בספר הוא שאם אוכלים מזון שמן אז משמינים ודבר זה ידוע לכולם. אבל זו [[טענת איש קש]]. שלוסר טוען לגבי נושאים רבים בספר כמו שיווק לא בריא לילדים או תנאי העבודה הקשים והמסוכנים של עובדים בתעשיית הבשר. הוא מדגים כיצד החברות מתמרנות את הצרכנים לקנות מזון שבתנאים אחרים (ללא מניפולציות) הם כנראה לא היו צורכים כלל או צורכים בכמות קטנה יותר.

===ספרי המשך===

===ספרי המשך===

פרופסור בריאן וונסינק (Brian Wansink) פרסם בשנת 2014 את הספר '''[[עיצוב להרזיה]]''' שתורגם בעברית ל"אכילה בהיסח הדעת". לפי וונסינק רוב עצום מכלל ההחלטות שאנו מבצעים מדי יום על מזון לא נובעות משיקול ראציונילי מודע אלא מהסביבה בה אנו אוכלים או קונים את המזון וממניפולציות שונות כמו מיקום המזון במדף בסופר, זמינות של מכונות משקה, צלחות גדולות מידי, הסחות דעת ועוד. ווסניק מדגים דבר זה באמצעות מספר רב של מחקרי מזון שהוא ואחרים ערכו במהלך השנים. הוא מבקר את הגישה לפיה השכלה תזונתית או "חיזוק כוח הרצון" הם דברים מספיקים כדי לשמור על בריאות הציבור בהקשר של מזון.  

פרופסור בריאן וונסינק (Brian Wansink) פרסם בשנת 2014 את הספר '''[[עיצוב להרזיה]]''' שתורגם בעברית ל"אכילה בהיסח הדעת". לפי וונסינק רוב עצום מכלל ההחלטות שאנו מבצעים מדי יום על מזון לא נובעות משיקול רציונלי מודע אלא מהסביבה בה אנו אוכלים או קונים את המזון וממניפולציות שונות כמו מיקום המזון במדף בסופר, זמינות של מכונות משקה, צלחות גדולות מידי, הסחות דעת ועוד. ווסניק מדגים דבר זה באמצעות מספר רב של מחקרי מזון שהוא ואחרים ערכו במהלך השנים. הוא מבקר את הגישה לפיה השכלה תזונתית או "חיזוק כוח הרצון" הם דברים מספיקים כדי לשמור על בריאות הציבור בהקשר של מזון.  

הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], הוציאו בשנת 2015 את הספר '''[[Phishing for Phools]]'''  

הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], הוציאו בשנת 2015 את הספר '''[[Phishing for Phools]]'''