שינויים

'''גז חממה''' הוא גז אשר מגביר את [[אפקט החממה]] של כוכב לכת (כמו [[כדור הארץ]]). גזי חממה ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת מאפשרים מעבר לקרינה הבאה מהשמש (קרינה בעלת אורך נראה). פני כוכב הלכת בולעים חלק מהקרינה ופולטים חלק ממנה בצורה של קרינה אינפרה אדומה, חזרה למעלה, בכיוון החלל. גזי החממה בולעים את הקרינה האינפרה אדומה הזו, היא מומרת לחום ודבר זה גורם להתחממות האטמוספירה של כוכב הלכת.  

'''גז חממה''' הוא גז אשר מגביר את [[אפקט החממה]] של כוכב לכת (כמו [[כדור הארץ]]). גזי חממה ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת מאפשרים מעבר לקרינה הבאה מהשמש (קרינה בעלת אורך נראה). פני כוכב הלכת בולעים חלק מהקרינה ופולטים חלק ממנה בצורה של קרינה אינפרה אדומה, חזרה למעלה, בכיוון החלל. גזי החממה בולעים את הקרינה האינפרה אדומה הזו, היא מומרת לחום ודבר זה גורם להתחממות האטמוספירה של כוכב הלכת.  

אפקט החממה הוא אפקט טבעי וחיוני לחיים על פני הארץ, ולכן גם הקיום של גזי חממה הוא כזה. עם זאת, עודף של גזי חממה עלול להיות דבר קטלני. בכוכב נוגה 96% מהאטמוספירה מורכבת מפחמן דוח חמצני, דבר שגורם לכך שהטמפרטורה הממוצעת של פני השטח היא 467 מעלות צלזיוס.  

אפקט החממה הוא אפקט טבעי וחיוני לחיים על פני הארץ, ולכן גם הקיום של גזי חממה הוא כזה. עם זאת, עודף של גזי חממה עלול להיות דבר קטלני. בכוכב נוגה 96% מהאטמוספירה מורכבת מפחמן דוח חמצני, דבר שגורם לכך שהטמפרטורה הממוצעת של פני השטח היא 467 מעלות צלזיוס.  

===פחמן דו חמצני===

===פחמן דו חמצני===

[[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספירה כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם כמו שריפת [[דלק מחצבי]]. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]].  

[[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספירה כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם כמו שריפת [[דלק מחצבי]]. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]].  

[[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|left|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]]

[[תמונה:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|left|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]]

במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה.

במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה.

* ייצור חשמל בתחנות כוח - 21.3% - בעיקר דרך תרומה לפחמן דו חמצני.  

* ייצור חשמל בתחנות כוח - 21.3% - בעיקר דרך תרומה לפחמן דו חמצני.  

* תעשיה - 16.8%- בעיקר דרך פחמן דו חמצני ומעט דרך נוקסים.  

* תעשיה - 16.8%- בעיקר דרך פחמן דו חמצני ומעט דרך נוקסים.  

* תחבורה - 14% - מכוניות ומטוסים - בעיקר דרך פחמן דו חמצני ומעט דרך נוקסים  

* תחבורה - 14% - מכוניות ומטוסים - בעיקר דרך פחמן דו חמצני ומעט דרך נוקסים.

* שימוש חקלאות - בעיקר בשר - 12% - בעיקר דרך הפקת מתאן ונוקסים.

* שימוש חקלאות - בעיקר בשר - 12% - בעיקר דרך הפקת מתאן ונוקסים.

* שאיבה, הפקה והפצה - 11% - בעיקר פחמן דו חמצני ומתאן.  

* שאיבה, הפקה והפצה - 11% - בעיקר פחמן דו חמצני ומתאן.