שינויים

באופן ממוצע מתרחשות בישראל כאלף שריפות יער בשנה, בהיקף של 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים,  גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

באופן ממוצע מתרחשות בישראל כאלף שריפות יער בשנה, בהיקף של 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים,  גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

בישראל מתרחשות כ-45-50 אלף שריפות בשנה - כלומר כ-113 שריפות ביום בממוצע. מתוך כלל השריפות, כ-28 עד 35 אלף הן שריפות בשטחים פתוחים בשנה, ואלו מהוות כ 65% מכלל ממקרי השריפות (הכוללות גם שריפות מבנים ושריפות כלי רכב).{{הערה|[http://www.102.gov.il/About/Pages/Statistics.aspx מידע ונתונים סטטיסטיים], הרשות הארצית לכבאות והצלה}}. שריפות בשטחים פתוחים הן בדרך כלל שריפות שדות קוצים או שריפות פסולת. בשנת 2012 היו בישראל כ- 30 אלף שריפות בשטחים פתוחים. מתוכן כ 50% היו שריפות של שדות קוצים, 24% שריפות של מתקני אשפה ו13% שריפות אשפה או מזבלה. באותה שנה היו רק 480 שריפות יער, שהיוו 2% מכלל מקרי השריפות בשטחים הפתוחים וכ-1% מכלל השריפות באותה שנה.{{הערה|שם=102_2012|[http://www.102.gov.il/fire%20documents/2012eventsummery.pdf סיכום שנת 2012 - הרשות הארצית לכבאות והצלה], המשרד לבטחון פנים}} נתון דומה קיים לגבי שנת 2013 - 682 שריפות יער המהוות 2% מכלל מקרי השריפה בשטחים פתוחים באותה שנה. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2013summery.pdf] למרות ששריפות אלה מהווה רק חלק קטן ממקרי השריפות, שריפות יער הן בעלות פוטנציאל נזק גדול ברכוש ובנפש - במיוחד ביחס לשריפות אחרות של שטחים פתוחים.  

בישראל מתרחשות כ-45-50 אלף שריפות בשנה - כלומר כ-113 שריפות ביום בממוצע. מתוך כלל השריפות, כ-28 עד 35 אלף הן שריפות בשטחים פתוחים בשנה, ואלו מהוות כ-65% מכלל ממקרי השריפות (הכוללות גם שריפות מבנים ושריפות כלי רכב).{{הערה|[http://www.102.gov.il/About/Pages/Statistics.aspx מידע ונתונים סטטיסטיים], הרשות הארצית לכבאות והצלה}}. שריפות בשטחים פתוחים הן בדרך כלל שריפות שדות קוצים או שריפות פסולת. בשנת 2012 היו בישראל כ-30 אלף שריפות בשטחים פתוחים. מתוכן כ-50% היו שריפות של שדות קוצים, 24% שריפות של מתקני אשפה ו-13% שריפות אשפה או מזבלה. באותה שנה היו רק 480 שריפות יער, שהיוו 2% מכלל מקרי השריפות בשטחים הפתוחים וכ-1% מכלל השריפות באותה שנה.{{הערה|שם=102_2012|[http://www.102.gov.il/fire%20documents/2012eventsummery.pdf סיכום שנת 2012 - הרשות הארצית לכבאות והצלה], המשרד לביטחון פנים}} נתון דומה קיים לגבי שנת 2013 - 682 שריפות יער המהוות 2% מכלל מקרי השריפה בשטחים פתוחים באותה שנה. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2013summery.pdf] למרות ששריפות אלה מהווה רק חלק קטן ממקרי השריפות, שריפות יער הן בעלות פוטנציאל נזק גדול ברכוש ובנפש - במיוחד ביחס לשריפות אחרות של שטחים פתוחים.  

כ-75% מכלל שריפות היער מתחוללות בתקופה שבין חודש מאי לחודש ספטמבר. מתוך כלל השריפות המתרחשות בשטחים פתוחים, יש סיכוי גבוה יותר לשריפה בימי חמישי (וברמה נמוכה יותר גם בימי שישי ושבת ביחס לשאר ימות השבוע). כ 80% מהשטחים הפתוחים שנשרפו בישראל נשרפו בימי חמישי - כ 35 אלף דונם. זאת בהשווה לממוצע של 1.7-1.1 דונם בימי חול ול-2 דונם בממוצע בימי שבת.{{הערה|שם=matam}}

כ-75% מכלל שריפות היער מתחוללות בתקופה שבין חודש מאי לחודש ספטמבר. מתוך כלל השריפות המתרחשות בשטחים פתוחים, יש סיכוי גבוה יותר לשריפה בימי חמישי (וברמה נמוכה יותר גם בימי שישי ושבת ביחס לשאר ימות השבוע). כ-80% מהשטחים הפתוחים שנשרפו בישראל נשרפו בימי חמישי - כ-35 אלף דונם. זאת בהשווה לממוצע של 1.7-1.1 דונם בימי חול ול-2 דונם בממוצע בימי שבת.{{הערה|שם=matam}}

==הגורמים לשריפות יער==

==הגורמים לשריפות יער==

===הגורמים הראשוניים לשריפות יער===

===הגורמים הראשוניים לשריפות יער===

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער, בנוסף להצתות בזדון, הן פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע. .{{הערה|שם=matam}}

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער, בנוסף להצתות בזדון, הן פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}}

ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה, ורק חלק קטן מתוכן נגרם כתוצאה של גורמים טבעיים כמו ברקים. בשנים האחרונות ישנם גם חשדות כי מספר גדל של שריפות יער מתחיל מהצתות על רקע לאומני.  

ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה, ורק חלק קטן מתוכן נגרם כתוצאה של גורמים טבעיים כמו ברקים. בשנים האחרונות ישנם גם חשדות כי מספר גדל של שריפות יער מתחיל מהצתות על רקע לאומני.  

בשנת 2012 נחקרו בישראל כ 1660 מקרים של כלל סוגי הדליקות (לא רק שריפות בשטחים פתוחים או שריפות יער) - מתוכן 32% היו חשדות להצתה, 20% כשל חשמלי במבנה, 7% רשלנות ילדים, 4% רשלנות כללית, 7% שריפות יזומות, 5% בישולים, 4% התלקחות חוזרת, 2% תקלה טכנית ברכב, 2% תאונות דרכים, 2% עקב פעילות מלחמתית, וכ 5% מקרים של כשלים חשמליים בארון חשמל, במקרר או במזגן. הגורמים נרות, עישון, ריתוך, ותהליכי ייצור תרמו כל אחד כ-1% מהשריפות. תרומת מטיילים או הצבא לשריפות היתה אפסית (מקרים בודדים). {{הערה|שם=102_2012}}יש לשים לב כי "הצתה" יכולה להיות הצתה על רקע לאומני או פלילי (לדוגמה עקב סכסוך שכנים או נסיון לזכות בכספי ביטוח על חנות). וכי דבר זה מתייחס לכלל השריפות שנחקרו - בדרך כלל שריפות של כלי רכב ומבנים שבהן מעורב רכוש ויש צורך לקבוע את סיבת הדליקה- כך שדבר זה לאו דווקא מלמד על התפלגות שריפות היער- לדוגמה שריפות מתקלה חשמלית במבנה, כשל חשמלי בארון חשמל אינם גורמים לשריפות יער. בשנת 2013 נחקרו 4000 מקרי דליקות מכל הסוגים, מתוכם 37% היו חשד להצתה, 23% כשל חשמלי, 6% כשל טכני, 5% רשלנות, 3% עישון, 8% סיבות אחרות ו-12% סיבות לא ידועות. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2013summery.pdf]. ב-2015 מכלל מהדליקות שנחקרו (כולל בעיקר שריפות מבנים ורכב) 34% היו עם חשד להצתה, 25% מכשל חשמלי, 6% מכשל טכני, 20% מגורמים אחרים (כמו רשלנות ילדים, עישון ועוד) ועוד כ 10% לא הצליחו להגיע לסיבת פרוץ הדליקה. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2015summery.pdf]

בשנת 2012 נחקרו בישראל כ-1,660 מקרים של כלל סוגי הדליקות (לא רק שריפות בשטחים פתוחים או שריפות יער) - מתוכן 32% היו חשדות להצתה, 20% כשל חשמלי במבנה, 7% רשלנות ילדים, 4% רשלנות כללית, 7% שריפות יזומות, 5% בישולים, 4% התלקחות חוזרת, 2% תקלה טכנית ברכב, 2% תאונות דרכים, 2% עקב פעילות מלחמתית, וכ- מקרים של כשלים חשמליים בארון חשמל, במקרר או במזגן. הגורמים נרות, עישון, ריתוך, ותהליכי ייצור תרמו כל אחד כ-1% מהשריפות. תרומת מטיילים או הצבא לשריפות היתה אפסית (מקרים בודדים). {{הערה|שם=102_2012}}יש לשים לב כי "הצתה" יכולה להיות הצתה על רקע לאומני או פלילי (לדוגמה עקב סכסוך שכנים או נסיון לזכות בכספי ביטוח על חנות). וכי דבר זה מתייחס לכלל השריפות שנחקרו - בדרך כלל שריפות של כלי רכב ומבנים שבהן מעורב רכוש ויש צורך לקבוע את סיבת הדליקה- כך שדבר זה לאו דווקא מלמד על התפלגות שריפות היער- לדוגמה שריפות מתקלה חשמלית במבנה, כשל חשמלי בארון חשמל אינם גורמים לשריפות יער. בשנת 2013 נחקרו 4,000 מקרי דליקות מכל הסוגים, מתוכם 37% היו חשד להצתה, 23% כשל חשמלי, 6% כשל טכני, 5% רשלנות, 3% עישון, 8% סיבות אחרות ו-12% סיבות לא ידועות. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2013summery.pdf]. ב-2015 מכלל מהדליקות שנחקרו (כולל בעיקר שריפות מבנים ורכב) 34% היו עם חשד להצתה, 25% מכשל חשמלי, 6% מכשל טכני, 20% מגורמים אחרים (כמו רשלנות ילדים, עישון ועוד) ועוד כ-10% לא הצליחו להגיע לסיבת פרוץ הדליקה. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2015summery.pdf]

===הגורמים להתפשטות שריפות היער===

===הגורמים להתפשטות שריפות היער===

[[התחממות עולמית ושריפות יער|התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים]]. מצד אחד החום עצמו מגדיל את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, כמו כן יש תקופה ארוכה יותר של יובש בשל מיעוט גשמים. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים, ודבר זה מקל על עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן.

[[התחממות עולמית ושריפות יער|התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים]]. מצד אחד החום עצמו מגדיל את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, כמו כן יש תקופה ארוכה יותר של יובש בשל מיעוט גשמים. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים, ודבר זה מקל על עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן.

התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. {{הערה|שם=israeli}} שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין }} השריפה התרחשה לאחר חודש נובמבר יבש מאד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים.  נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. {{הערה|שם=israeli}} רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש. היבטים אלה חזרו על עצמם גם בשריפות אחרות - כמו בשריפה בשנת 2016.

התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. {{הערה|שם=israeli}} שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  Israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין }} השריפה התרחשה לאחר חודש נובמבר יבש מאד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים.  נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. {{הערה|שם=israeli}} רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש. היבטים אלה חזרו על עצמם גם בשריפות אחרות - כמו בשריפה בשנת 2016.

==היסטוריה של שריפות יער בכרמל==

==היסטוריה של שריפות יער בכרמל==

לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים.  במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}}  

לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים.  במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}}  

קק"ל פיתחה מודל ואימצה אותו בנטיעת היערות בישראל. על פי מודל זה משתמשים בברוש מצוי צריפי ו/או באשל הפרקים וכן בשיחים בעלי מקדמי התלקחות נמוכים שישמשו כמחסומים ומעכבי שריפות ביערות נטועים. הנטיעות הן בהתאמה לאזור הגיאוגרפי בו נמצא היער. תדירות נטיעת שורות השתילים משתנה בהתאם לתנאי הסביבה (שיפוע, מדרון צפוני או דרומי, משטר רוחות וכד'). לשם יצירת מחסומי התפשטות השריפות בפסגות ההרים ובקווי רכס (קווי חיץ) עצי היער ניטעים בדלילות, וביניהם משולבים שיחים נמוכים משתרעים.{{הערה|שם=kkl}}

קק"ל פיתחה מודל ואימצה אותו בנטיעת היערות בישראל. על פי מודל זה משתמשים בברוש מצוי צריפי ו/או באשל הפרקים וכן בשיחים בעלי מקדמי התלקחות נמוכים שישמשו כמחסומים ומעכבי שריפות ביערות נטועים. הנטיעות הן בהתאמה לאזור הגאוגרפי בו נמצא היער. תדירות נטיעת שורות השתילים משתנה בהתאם לתנאי הסביבה (שיפוע, מדרון צפוני או דרומי, משטר רוחות וכד'). לשם יצירת מחסומי התפשטות השריפות בפסגות ההרים ובקווי רכס (קווי חיץ) עצי היער ניטעים בדלילות, וביניהם משולבים שיחים נמוכים משתרעים.{{הערה|שם=kkl}}

אורנים הם מין "אוהב אש". אורן ירושלים הוא דוגמה קיצונית למין שמרוויח מהאש, כדי להתרבות. האש מחסלת תחרות מצד מתחרים אחרים על אור ושטח. בנוסף לכך שאורנים בוערים בקלות ובעוצמה הם גם יכולים להעביר את האש למרחקים גדולים על ידי איצטרובלים מתפוצצים ובוערים שיכולים לעבור 100 ואף 200 מטרים ולהעביר את השריפה משוכות גדולות כמו כביש ירושלים -תל אביב. האורן המכין עצמו לשריפה כל ימיו, וכן היא הזדמנות עבור הלוטם שמגביר את אחוזי הנביטה שלו באופן דראסטי לאחר חשיפה לחום. אש היא גם הזדמנות עבור מיני גאופטים - אחת התוצאות הבולטות ביותר של שריפת חורש היא ריבוי מהיר של גיאופיטים פורחים – נרקיסים, רקפות, אירוסים, סחלבים ועוד – שהבצלים והפקעות שלהם לא נפגעים. לעומת זאת האש מזיקה למינים אחרים במיוחד למיני עצים כמו אלונים. אלונים למשל, כמו עשרות מיני צומח אחרים, שורדים שריפות יער בינונית (שהתרחשו בעבר) באמצעות יכולת להתחדש מצוואר הגזע. מה שמעל פני הקרקע מת, אבל הצמח ממשיך לחיות מתחת לפני הקרקע ומתחדש בקלות. אש חזקה היא שונה מאש בינונית. האש החזקה מחסלת עצים כמו אלונים ואילו אש חלשה יותר פוגעת רק בעלים אבל השורש חי והעץ צומח מחדש. {{הערה|שם=sofer}}

אורנים הם מין "אוהב אש". אורן ירושלים הוא דוגמה קיצונית למין שמרוויח מהאש, כדי להתרבות. האש מחסלת תחרות מצד מתחרים אחרים על אור ושטח. בנוסף לכך שאורנים בוערים בקלות ובעוצמה הם גם יכולים להעביר את האש למרחקים גדולים על ידי איצטרובלים מתפוצצים ובוערים שיכולים לעבור 100 ואף 200 מטרים ולהעביר את השריפה משוכות גדולות כמו כביש ירושלים -תל אביב. האורן המכין עצמו לשריפה כל ימיו, וכן היא הזדמנות עבור הלוטם שמגביר את אחוזי הנביטה שלו באופן דרסטי לאחר חשיפה לחום. אש היא גם הזדמנות עבור מיני גאופטים - אחת התוצאות הבולטות ביותר של שריפת חורש היא ריבוי מהיר של גיאופיטים פורחים – נרקיסים, רקפות, אירוסים, סחלבים ועוד – שהבצלים והפקעות שלהם לא נפגעים. לעומת זאת האש מזיקה למינים אחרים במיוחד למיני עצים כמו אלונים. אלונים למשל, כמו עשרות מיני צומח אחרים, שורדים שריפות יער בינונית (שהתרחשו בעבר) באמצעות יכולת להתחדש מצוואר הגזע. מה שמעל פני הקרקע מת, אבל הצמח ממשיך לחיות מתחת לפני הקרקע ומתחדש בקלות. אש חזקה היא שונה מאש בינונית. האש החזקה מחסלת עצים כמו אלונים ואילו אש חלשה יותר פוגעת רק בעלים אבל השורש חי והעץ צומח מחדש. {{הערה|שם=sofer}}

;ביקורת על קק"ל ועל רשות הטבע והגנים:

;ביקורת על קק"ל ועל רשות הטבע והגנים:

ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי  "יום לפני השריפה בכרמל (ב 2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".{{הערה|שם=sofer}}

ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי  "יום לפני השריפה בכרמל (ב 2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".{{הערה|שם=sofer}}

פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל.  שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים ווקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת:  "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגיאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". {{הערה|שם=sofer}}

פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל.  שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים וקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת:  "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". {{הערה|שם=sofer}}

בספרה קובעת אשכנזי כי מה שיש לעשות הוא להותיר את העצים של אורן ירושלים בכיפות ההרים, ומסביבם ליצור רצועה רחבה נקייה מאורנים, בין היתר על מנת לשמר את הגנום של אורן ירושלים הטבעי לכרמל. בנוסף המליצה אשכנזי, לפתוח את החורש למניעת שרפות, להגדלת מגוון מינים ולאפשר התחדשות דינמית ובריאה שלו. המלצתה הייתה לפתוח כ-75% מהחורש הטבעי בדילול וגיזום להגבהת נוף בשילוב עם רעיית עזים או יחמורים.{{הערה|שם=sofer}}

בספרה קובעת אשכנזי כי מה שיש לעשות הוא להותיר את העצים של אורן ירושלים בכיפות ההרים, ומסביבם ליצור רצועה רחבה נקייה מאורנים, בין היתר על מנת לשמר את הגנום של אורן ירושלים הטבעי לכרמל. בנוסף המליצה אשכנזי, לפתוח את החורש למניעת שרפות, להגדלת מגוון מינים ולאפשר התחדשות דינמית ובריאה שלו. המלצתה הייתה לפתוח כ-75% מהחורש הטבעי בדילול וגיזום להגבהת נוף בשילוב עם רעיית עזים או יחמורים.{{הערה|שם=sofer}}

בישראל גילוי מוקדם של שריפות מבוצע בעיקר על ידי מגדלי תצפית המתופעלים על ידי קק"ל – מגדלים אלה נועדו לשם איתור מהיר של שריפות היער והכוונת כוחות כיבוי אליהן. המגדלים פרוסים ברשת כך שכל עשן גבוה העולה מן היער, נראה משני מגדלים לפחות, וזאת על מנת לדייק במיקום השריפה הנצפית. המגדלים הם בגובה של 12 מטרים לפחות.{{הערה|שם=kkl}}

בישראל גילוי מוקדם של שריפות מבוצע בעיקר על ידי מגדלי תצפית המתופעלים על ידי קק"ל – מגדלים אלה נועדו לשם איתור מהיר של שריפות היער והכוונת כוחות כיבוי אליהן. המגדלים פרוסים ברשת כך שכל עשן גבוה העולה מן היער, נראה משני מגדלים לפחות, וזאת על מנת לדייק במיקום השריפה הנצפית. המגדלים הם בגובה של 12 מטרים לפחות.{{הערה|שם=kkl}}

השריפה הגדולה בכרמל ב2010 דוווה על ידי טייס. סטודנטים בטכניון מנסים לפתח טכנולוגיה לאיתור מוקדם של שריפות על ידי רשת מצלמות כיסוי שטח של 500 קילומטרים רבועים מוערך ב 6-8 מיליון דולר . כתבה משנת 2010 מתארת פיתוחים שונים שמנסים לאתר שריפות [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1236042], ישנם גם כלי טיס בלתי מאויישים לגילוי שריפות. [https://he.wikipedia.org/wiki/I-View]

השריפה הגדולה בכרמל ב-2010 דוווה על ידי טייס. סטודנטים בטכניון מנסים לפתח טכנולוגיה לאיתור מוקדם של שריפות על ידי רשת מצלמות כיסוי שטח של 500 קילומטרים רבועים מוערך ב-6-8 מיליון דולר. כתבה משנת 2010 מתארת פיתוחים שונים שמנסים לאתר שריפות [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1236042], ישנם גם כלי טיס בלתי מאויישים לגילוי שריפות. [https://he.wikipedia.org/wiki/I-View]

===התמודדות מערך הכבאות===

===התמודדות מערך הכבאות===

גוף כיבוי האש העיקרי בישראל, [[שירותי כבאות והצלה]], התלונן מספר פעמים בעשור הראשון של המאה ה־21 על מחסור מתמשך בציוד מודרני ובכוח אדם. בתחום הכבאות האווירית התבססו שירותי הכיבוי על מטוסים קלים של חברות פרטיות המספקות שירותי ריסוס חקלאיים (תחילה חברת כים-ניר ואחר כך חברת תלם) שסיפקו שירות זה בקבלנות תחת פיקוד שירותי הכיבוי ([[חומר מעכב בעירה|חומרים מעכבי בעירה]] סופקו על ידי המדינה), זאת לאחר שהסכם קודם עם צה"ל לשימוש במסוקי יסעור לצורכי כיבוי בוטל בשל נזק מתמשך לשלדת מסוקי היסעור שהופעלו באופן מאולתר לכיבוי שרפות עד שנת 2000.

גוף כיבוי האש העיקרי בישראל, [[שירותי כבאות והצלה]], התלונן מספר פעמים בעשור הראשון של המאה ה־21 על מחסור מתמשך בציוד מודרני ובכוח אדם. בתחום הכבאות האווירית התבססו שירותי הכיבוי על מטוסים קלים של חברות פרטיות המספקות שירותי ריסוס חקלאיים (תחילה חברת כים-ניר ואחר כך חברת תלם) שסיפקו שירות זה בקבלנות תחת פיקוד שירותי הכיבוי ([[חומר מעכב בעירה|חומרים מעכבי בעירה]] סופקו על ידי המדינה), זאת לאחר שהסכם קודם עם צה"ל לשימוש במסוקי יסעור לצורכי כיבוי בוטל בשל נזק מתמשך לשלדת מסוקי היסעור שהופעלו באופן מאולתר לכיבוי שרפות עד שנת 2000.

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה{{הערה|{{mako||העולם תוהה: איך ישראל לא מוכנה לשריפות?|34bcde8e072bc21004|news-world/international|4 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|שם=ובר|{{ynet|יונתן ובר|בעולם תוהים: מטוסי קרב יש, מטוסי כיבוי אין?|3993991|4 בדצמבר 2010|}}}}{{הערה|{{ynet|אלי סניור ואילנה קוריאל|חומר הכיבוי הולך ואוזל: "40 נהרגו בשביל לחסוך"|3993367|2 בדצמבר 2010|}}}}. עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את [[שירותי הכבאות וההצלה]] לארגון ממלכתי הכפוף ל[[ממשלה]] במקום ל[[איגוד ערים]], תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכונותה של ישראל לכיבוי השריפות{{הערה|שם=ובר}}. בעיתונים הוזכרו מסקנות [[ועדת וינוגרד]] לבדיקת [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי. לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש [[מבקר המדינה]] ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל{{הערה|שם=mevaker|1=מבקר המדינה, [http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(ek31wsp5vaipp4uz2oine3bs))/he/Reports/Pages/106.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות] (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012}}. בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנה הארגוני וסמכויות. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב ב[[שב"ס]] וב[[משטרת ישראל]]).

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה{{הערה|{{mako||העולם תוהה: איך ישראל לא מוכנה לשריפות?|34bcde8e072bc21004|news-world/international|4 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|שם=ובר|{{ynet|יונתן ובר|בעולם תוהים: מטוסי קרב יש, מטוסי כיבוי אין?|3993991|4 בדצמבר 2010|}}}}{{הערה|{{ynet|אלי סניור ואילנה קוריאל|חומר הכיבוי הולך ואוזל: "40 נהרגו בשביל לחסוך"|3993367|2 בדצמבר 2010|}}}}. עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את [[שירותי הכבאות וההצלה]] לארגון ממלכתי הכפוף ל[[ממשלה]] במקום ל[[איגוד ערים]], תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכנותה של ישראל לכיבוי השריפות{{הערה|שם=ובר}}. בעיתונים הוזכרו מסקנות [[ועדת וינוגרד]] לבדיקת [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי. לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש [[מבקר המדינה]] ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל{{הערה|שם=mevaker|1=מבקר המדינה, [http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(ek31wsp5vaipp4uz2oine3bs))/he/Reports/Pages/106.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות] (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012}}. בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנה הארגוני וסמכויות. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב ב[[שב"ס]] וב[[משטרת ישראל]]).

בשנת 2011 הוקמה  טייסת 249, או טייסת כיבוי אש של משטרת ישראל. בתחילה תחת חיל האוויר, וב-2016 עברה לאחריות משטרת ישראל. הטייסת מפעילה 14 מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי. על הטייסת נמתחה ביקורת בטענה שהמטוסים גדולים מידי ואינם מסוגלים לתמרן בקלות בדומה למטוסי הריסוס הישנים, ומשום כך מתקשים לכוון למוקדי האש. לאחר מספר ימי שריפות הוחזרו טייסי הריסוס כעזר לכוחות הכיבוי {{הערה|אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3132941 טייסת הדגל של נתניהו עשתה יותר נזק מתועלת], 24.11.2016}}

בשנת 2011 הוקמה  טייסת 249, או טייסת כיבוי אש של משטרת ישראל. בתחילה תחת חיל האוויר, וב-2016 עברה לאחריות משטרת ישראל. הטייסת מפעילה 14 מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי. על הטייסת נמתחה ביקורת בטענה שהמטוסים גדולים מידי ואינם מסוגלים לתמרן בקלות בדומה למטוסי הריסוס הישנים, ומשום כך מתקשים לכוון למוקדי האש. לאחר מספר ימי שריפות הוחזרו טייסי הריסוס כעזר לכוחות הכיבוי {{הערה|אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3132941 טייסת הדגל של נתניהו עשתה יותר נזק מתועלת], 24.11.2016}}