שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,142 בתים ,  11:55, 2 בדצמבר 2016
שורה 118: שורה 118:  
אורנים הם מין "אוהב אש". אורן ירושלים הוא דוגמה קיצונית למין שמרוויח מהאש, כדי להתרבות. האש מחסלת תחרות מצד מתחרים אחרים על אור ושטח. בנוסף לכך שאורנים בוערים בקלות ובעוצמה הם גם יכולים להעביר את האש למרחקים גדולים על ידי איצטרובלים מתפוצצים ובוערים שיכולים לעבור 100 ואף 200 מטרים ולהעביר את השריפה משוכות גדולות כמו כביש ירושלים -תל אביב. האורן המכין עצמו לשריפה כל ימיו, וכן היא הזדמנות עבור הלוטם שמגביר את אחוזי הנביטה שלו באופן דראסטי לאחר חשיפה לחום. אש היא גם הזדמנות עבור מיני גאופטים - אחת התוצאות הבולטות ביותר של שריפת חורש היא ריבוי מהיר של גיאופיטים פורחים – נרקיסים, רקפות, אירוסים, סחלבים ועוד – שהבצלים והפקעות שלהם לא נפגעים. לעומת זאת האש מזיקה למינים אחרים במיוחד למיני עצים כמו אלונים. אלונים למשל, כמו עשרות מיני צומח אחרים, שורדים שריפות יער בינונית (שהתרחשו בעבר) באמצעות יכולת להתחדש מצוואר הגזע. מה שמעל פני הקרקע מת, אבל הצמח ממשיך לחיות מתחת לפני הקרקע ומתחדש בקלות. אש חזקה היא שונה מאש בינונית. האש החזקה מחסלת עצים כמו אלונים ואילו אש חלשה יותר פוגעת רק בעלים אבל השורש חי והעץ צומח מחדש. {{הערה|שם=sofer}}
 
אורנים הם מין "אוהב אש". אורן ירושלים הוא דוגמה קיצונית למין שמרוויח מהאש, כדי להתרבות. האש מחסלת תחרות מצד מתחרים אחרים על אור ושטח. בנוסף לכך שאורנים בוערים בקלות ובעוצמה הם גם יכולים להעביר את האש למרחקים גדולים על ידי איצטרובלים מתפוצצים ובוערים שיכולים לעבור 100 ואף 200 מטרים ולהעביר את השריפה משוכות גדולות כמו כביש ירושלים -תל אביב. האורן המכין עצמו לשריפה כל ימיו, וכן היא הזדמנות עבור הלוטם שמגביר את אחוזי הנביטה שלו באופן דראסטי לאחר חשיפה לחום. אש היא גם הזדמנות עבור מיני גאופטים - אחת התוצאות הבולטות ביותר של שריפת חורש היא ריבוי מהיר של גיאופיטים פורחים – נרקיסים, רקפות, אירוסים, סחלבים ועוד – שהבצלים והפקעות שלהם לא נפגעים. לעומת זאת האש מזיקה למינים אחרים במיוחד למיני עצים כמו אלונים. אלונים למשל, כמו עשרות מיני צומח אחרים, שורדים שריפות יער בינונית (שהתרחשו בעבר) באמצעות יכולת להתחדש מצוואר הגזע. מה שמעל פני הקרקע מת, אבל הצמח ממשיך לחיות מתחת לפני הקרקע ומתחדש בקלות. אש חזקה היא שונה מאש בינונית. האש החזקה מחסלת עצים כמו אלונים ואילו אש חלשה יותר פוגעת רק בעלים אבל השורש חי והעץ צומח מחדש. {{הערה|שם=sofer}}
   −
לפי הפעיל החברתי-סביבתי גילי סופר קק"ל אינה מטפלת בשטחי האורן הוותיקים והצפופים – טיפול עליו המליצה כבר בינואר 1990 הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל, שהוקמה בעקבות השריפה הגדולה ב 1989. לטענתו גם המלצות עבודתה של ד"ר שוש אשכנזי (ממשק הצומח המעוצה של הכרמל – דגש על ממשק יערות אורן ירושלים, 2004) לא יושמו על פי רוב. {{הערה|שם=sofer|1=גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010}}
+
העיתונאי והפעיל החברתי גילי סופר ביצע תחקיר בשנת 2010. לפי סופר קק"ל אינה מטפלת בשטחי האורן הוותיקים והצפופים – טיפול עליו המליצה כבר בינואר 1990 הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל, שהוקמה בעקבות השריפה הגדולה ב 1989. לטענתו גם המלצות עבודתה של ד"ר שוש אשכנזי (ממשק הצומח המעוצה של הכרמל – דגש על ממשק יערות אורן ירושלים, 2004) לא יושמו על פי רוב. {{הערה|שם=sofer|1=גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010}}
 +
 
 +
הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל שהגישה המלצות בשנת 1990 כללה המלצות לתכנון כולל בכרמל, לשיקום הצומח (לא לנטוע), לאתרי נופש חלופיים, למערך כיבוי האש, וגם שורת המלצות לממשק צומח לצמצום שריפות. בראש ובראשונה המליצה הוועדה המקצועית לתכנן מערך של אזורי חיץ רחבים, עם צומח בעל דליקות נמוכה. איזורי חיץ אלה יאפשרו את בלימת האש גם בשרפות קשות. באזורי החיץ הומלץ לדלל את העצים, לגזום ולנקות את הגזם, וכן לטפל שכבת תת-היער (השיחים והמטפסים)  על ידי  רעייה בצפיפות גבוה. עוד המליצה הוועדה לבדוק אמצעים כגון שריפה מבוקרת, ושיקום שטחי חקלאות מסורתית ליצירת אזורי החיץ.{{הערה|שם=sofer}}
 +
 
 +
המלצה נוספת הייתה לבצע דילול מתון, גיזום ופינוי גזם ביערות אורן צפופים. וכן להתיר לעודד וליזום רעיית צאן ובקר בחלקים נרחבים של הגן הלאומי והשמורות בכרמל. מעט מאד מכל ההמלצות האלה יושמו. {{הערה|שם=sofer}}
 +
 
 +
ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי  "יום לפני השריפה בכרמל (ב 2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".{{הערה|שם=sofer}}
 +
 
 +
פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל.  שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים ווקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת:  "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגיאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". {{הערה|שם=sofer}}
 +
 
 +
בספרה קובעת אשכנזי כי מה שיש לעשות הוא להותיר את העצים של אורן ירושלים בכיפות ההרים, ומסביבם ליצור רצועה רחבה נקייה מאורנים, בין היתר על מנת לשמר את הגנום של אורן ירושלים הטבעי לכרמל. בנוסף המליצה אשכנזי, לפתוח את החורש למניעת שרפות, להגדלת מגוון מינים ולאפשר התחדשות דינמית ובריאה שלו. המלצתה הייתה לפתוח כ-75% מהחורש הטבעי בדילול וגיזום להגבהת נוף בשילוב עם רעיית עזים או יחמורים.{{הערה|שם=sofer}}
 +
 
    
===גילוי מוקדם של שריפות===
 
===גילוי מוקדם של שריפות===

תפריט ניווט