47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 51:
שורה 51: + + + + +
←ביקורת וספרי המשך
==ביקורת וספרי המשך==
==ביקורת וספרי המשך==
[[חקר הכלכלה|הפרופסור לכלכלה]] Thomas DiLorenzo תוקף את הספר וטוען שהוא מביא עובדות ידועות, מתקיף את [[השוק החופשי]] [[בתעשיית המזון]], וכי הוא ממעיט ביכולות של אנשים לבצע שיפוט עצמי בנוגע לבחירות המזון שלהם.
[[חקר הכלכלה|הפרופסור לכלכלה]] Thomas DiLorenzo תוקף את הספר וטוען שהוא מביא עובדות ידועות, מתקיף את [[השוק החופשי]] [[בתעשיית המזון]], וכי הוא ממעיט ביכולות של אנשים לבצע שיפוט עצמי בנוגע לבחירות המזון שלהם.
Rob Walker כתב טור בשנת 2001 על הספר בעיתון "הניו יורק טיימס". הוא מעיד כי "שלוסר הוא כתב רציני ומענג" וכי הספר הוא לא מתקפה אוויריית אלא מפולת של עובדות והבחנות ועובדות על [[תעשיית המזון המהיר]] החל מהכנת הבשר ועד לשיווק.{{הערה|Walker, Rob "[http://www.nytimes.com/books/01/01/21/reviews/010121.21walkert.html No Accounting for Mouthfeel]". The New York Times, 21 January 2001}}
הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], הוציאו בשנת 2015 את הספר '''[[Phishing for Phools]]'''
(בתרגום חופשי: טומנים מארב לשוטים או לתפוס פראיירים, שמתאר כיצד עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים. הם מפרטים את השיטות שבהן משתמשים [[חברות מזון]] וכן תעשיות אחרות כמו אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל"ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]], [[חברות תרופות]] ועוד כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגניטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים. הטענה שלהם היא שדווקא שוק חופשי לפעמים יוצר מצבים שבהם אם אתה לא מרמה או מנצל חולשות ואי-רציונליות של הצרכן אתה נדחק החוצה מהשוק.
==ראו גם==
==ראו גם==