שורה 9: |
שורה 9: |
| *'''אירועים קצרי מועד''' - אלו האירועים שההיסטוריה ה'פוזיטיביסטית', ה'מקובלת' חוקרת: מלחמות, שליטים, מגיפות וכו'. | | *'''אירועים קצרי מועד''' - אלו האירועים שההיסטוריה ה'פוזיטיביסטית', ה'מקובלת' חוקרת: מלחמות, שליטים, מגיפות וכו'. |
| | | |
− | ניתן להגיד כי ההיסטוריה המקובלת מתקשה מאוד להתמודדת עם חקר ההיסטוריה של הכלכלה. המקום המוקדש לענייני הכלכלה בספרי היסטוריה הוא זעום. נראה שהיסטוריונים מהגישה המקובלת מתקשים להתמודד עם מחקר הכלכלה, למעט הספקה של נתונים גולמיים מאוד, זאת מכיוון שהכלכלה היא מערכת וחקירת האירועים על פני הזמן אינה יכולה לספק הבנה [[חשיבה מערכתית|מערכתית]]. | + | ניתן להגיד כי ההיסטוריה המקובלת מתקשה מאוד להתמודד עם חקר ההיסטוריה של הכלכלה. המקום המוקדש לענייני הכלכלה בספרי היסטוריה הוא זעום. נראה שהיסטוריונים מהגישה המקובלת מתקשים להתמודד עם מחקר הכלכלה, למעט הספקה של נתונים גולמיים מאוד, זאת מכיוון שהכלכלה היא מערכת וחקירת האירועים על פני הזמן אינה יכולה לספק הבנה [[חשיבה מערכתית|מערכתית]]. |
| | | |
| =התאוריה הכלכלית של ברודל= | | =התאוריה הכלכלית של ברודל= |
− | מחקרו של ברודל אודות הכלכלה החל בחיבורו '[[איזור הים התיכון בתקופתו של פיליפ השני]]'. המחקר מתאר את תקופתו של מלך ספרד פיליפ השני במערכת של הים התיכון. לאחר שסיים את המחקר החל בכתיבת 'צביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם' המתחלק לשלושה חלקים: המבנים של היום יום, משחקי החלפה וכלכלה עולם. | + | מחקרו של ברודל אודות הכלכלה החל בחיבורו '[[איזור הים התיכון בתקופתו של פיליפ השני]]'. המחקר מתאר את תקופתו של מלך ספרד פיליפ השני במערכת של הים התיכון. לאחר שסיים את המחקר החל בכתיבת 'ציביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם' המתחלק לשלושה חלקים: המבנים של היום יום, משחקי החלפה וכלכלה עולם. |
− | הדינמיקה של הקפיטליזם הוא תעתיק הרצאה המסכמת-מציגה את צביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם. במבנים של היום יום מתאר ברודל את המערכת האגררית אוטרקית של איזור ההרים, במשחקי החלפה עת מערכת השוק והמערכת הקפיטליסטית ובכלכלה עולם את הקשרים בין המוקדים הכלכליים בעולם ואת המבנה הפנימי שלהם. | + | הדינמיקה של הקפיטליזם הוא תעתיק הרצאה המסכמת-מציגה את ציביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם. במבנים של היום יום מתאר ברודל את המערכת האגררית אוטרקית של איזור ההרים, במשחקי החלפה עת מערכת השוק והמערכת הקפיטליסטית ובכלכלה עולם את הקשרים בין המוקדים הכלכליים בעולם ואת המבנה הפנימי שלהם. |
| | | |
| ==המבנה המרחבי של המערכת הכלכלית== | | ==המבנה המרחבי של המערכת הכלכלית== |
שורה 23: |
שורה 23: |
| | | |
| ==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית== | | ==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית== |
− | ברודל מתאר שלוש סביבות (ספירות) כלכליות העולות ממחקריו אודות איזור הים התיכון: הספירה החקלאית-אוטרקית המתקיימת בעיקר בהרים, הספירה של השוק המתקיימת בעיקר בעיירות ובערים והספירה הקפיטליסטית התמתקיימת בעיקר בערים. הספירה החקלאית אוטרקית מושפעת בעיקר מתהליכים מבניים ארוכי שנים בעוד השתיים האחרונות מתהליכים מחזוריים קצרים יותר. | + | ברודל מתאר שלוש סביבות (ספירות) כלכליות העולות ממחקריו אודות איזור הים התיכון: הספירה החקלאית-אוטרקית המתקיימת בעיקר בהרים, הספירה של השוק המתקיימת בעיקר בעיירות ובערים והספירה הקפיטליסטית המתקיימת בעיקר בערים. הספירה החקלאית אוטרקית מושפעת בעיקר מתהליכים מבניים ארוכי שנים בעוד השתיים האחרונות מתהליכים מחזוריים קצרים יותר. |
| | | |
| ===הספירה החקלאית-אוטרקית=== | | ===הספירה החקלאית-אוטרקית=== |
שורה 29: |
שורה 29: |
| | | |
| ===הספירה של החליפין=== | | ===הספירה של החליפין=== |
− | הספירה של החליפין מתגלמת בשוק (הפיזי) כפי שהופיע ומופיע בהיסטוריה. בספירה זו מחליפים את תוצרים הספירה האוטרקית ואף יוצרים מוצרים המיועדים כולם להחלפה. זו הספירה המעודדת התמחות וחלוקת תפקידים, היא היוצרת את כלכלת השירותים. הספירה של החליפין ממוקמת בעיקר בעיירות בערים, בשפלה. כמו כן היא נוכחת בכפרים באמצעות השווקים הנודדים או המתכנסים חלופות. בספירה הזו בני האדם מתמחים בתחום אחד ובאמצעות החלפתו (באמצעות המנגנון הכסף או האברטר) משיגים את שאר צרכי קיומם. הנפח עובר לעסוק רק בנפחות, זוהי הספירה של התמקצעות, גילדות, הכשרה כללית למקצוע, התפתחות שירותים וניהול. ערכם של המוצרים בספירת החליפין הוא ערך השימוש שלהם בספירה זו ישנו מספר גדול של שחקנים אשר ביניהם שקיפות רבה, כולם רואים את כולם וכוחם של כולם קרוב. הספירה של החליפין יוצרת את הצריכה. הצריכה היא המעבר של מוצרים מהסביבה הכפרית לעירונית ובתוך הסביבה העירונית עצמה. ספירת החליפין מתאפיינת בהיותה מושפעת מתהליכים מחזוריים, בניגוד לספירה האוטרקית. [הערה - ניתן לומר כי זהו המקרה ההיסטורי הקרוב ביותר ל[[מערכת השווקים|שוק המשוכלל]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|כנ"ק]]. המתאפיין בהתמחות וסחר חליפין, פונקציות ביקוש והיצע, הקצאה יעילה של המקורות וכו'. אולם גם שוק זה אינו משוכלל במלואו מכיוון שתמיד קיים בו המימד הקפיטליסטי - בהמשך]. | + | הספירה של החליפין מתגלמת בשוק (הפיזי) כפי שהופיע ומופיע בהיסטוריה. בספירה זו מחליפים את תוצרים הספירה האוטרקית ואף יוצרים מוצרים המיועדים כולם להחלפה. זו הספירה המעודדת התמחות וחלוקת תפקידים, היא היוצרת את כלכלת השירותים. הספירה של החליפין ממוקמת בעיקר בעיירות בערים, בשפלה. כמו כן היא נוכחת בכפרים באמצעות השווקים הנודדים או המתכנסים חלופות. בספירה הזו בני האדם מתמחים בתחום אחד ובאמצעות החלפתו (באמצעות מנגנון הכסף או הבארטר) משיגים את שאר צרכי קיומם. הנפח עובר לעסוק רק בנפחות, זוהי הספירה של התמקצעות, גילדות, הכשרה כללית למקצוע, התפתחות שירותים וניהול. ערכם של המוצרים בספירת החליפין הוא ערך השימוש שלהם בספירה זו ישנו מספר גדול של שחקנים אשר ביניהם שקיפות רבה, כולם רואים את כולם וכוחם של כולם קרוב. הספירה של החליפין יוצרת את הצריכה. הצריכה היא המעבר של מוצרים מהסביבה הכפרית לעירונית ובתוך הסביבה העירונית עצמה. ספירת החליפין מתאפיינת בהיותה מושפעת מתהליכים מחזוריים, בניגוד לספירה האוטרקית. [הערה - ניתן לומר כי זהו המקרה ההיסטורי הקרוב ביותר ל[[מערכת השווקים|שוק המשוכלל]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|כנ"ק]]. המתאפיין בהתמחות וסחר חליפין, פונקציות ביקוש והיצע, הקצאה יעילה של המקורות וכו'. אולם גם שוק זה אינו משוכלל במלואו מכיוון שתמיד קיים בו המימד הקפיטליסטי - בהמשך]. |
| | | |
| ===הספירה הקפיטליסטית=== | | ===הספירה הקפיטליסטית=== |
שורה 47: |
שורה 47: |
| שוק החליפין הוא מבוזר, הקפיטליזם נוטה לריכוזיות. בקפיטליזם נולדים המוסדות הפיננסיים המאפשרים השקעה ומופיע מושג החוזה על תהליך עתידי. הקפיטליסט קונה את תוצרתו העתידית של החקלאי תמורת מזומן היום, סחורות נמכרות לפני שהגיעו ליעדם (ואף לפני שיצאו לדרכם!) למעשה נמכרת הבעלות על הרווחים מ'''המסחר''' בסחורה ולא מהסחורה עצמה. | | שוק החליפין הוא מבוזר, הקפיטליזם נוטה לריכוזיות. בקפיטליזם נולדים המוסדות הפיננסיים המאפשרים השקעה ומופיע מושג החוזה על תהליך עתידי. הקפיטליסט קונה את תוצרתו העתידית של החקלאי תמורת מזומן היום, סחורות נמכרות לפני שהגיעו ליעדם (ואף לפני שיצאו לדרכם!) למעשה נמכרת הבעלות על הרווחים מ'''המסחר''' בסחורה ולא מהסחורה עצמה. |
| | | |
− | [הערה - דוגמה מומחזת לסוג זה של מסחר ניתן למצא בהסוחר מוונציה של שייקספיר, שהייתה לב מערכת כלכלה-עולם בתקופה המתוארת במחזה. עמדה דומה מאוד בנוגע למהות הקפיטליזם מציגים ביכלר וניצן בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].] | + | [הערה - דוגמה מומחזת לסוג זה של מסחר ניתן למצוא בהסוחר מוונציה של שייקספיר, שהייתה לב מערכת כלכלה-עולם בתקופה המתוארת במחזה. עמדה דומה מאוד בנוגע למהות הקפיטליזם מציגים ביכלר וניצן בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].] |
| | | |
| גילומו הבולט ביותר של הקפיטליזם לפי ברודל הוא השוק הפרטי (Privet Market) או שוק הנגד. שוק הנגד הוא ההפך משוק החליפין למרות גם הוא תהליך של החלפת סחורות ושירותים. שוק הנגד הוא למעשה המסחר המתבצע 'מחוץ' לשוק הפיזי וידוע. מדובר בעסקאות הנסגרות באמצעות מתווכים, לכן היא איננה ידועה לשאר השחקים בשוק. הפועלים בה הם סוחרים ולא יצרנים. לרוב היא כרוכה בפעילויות פיננסיות המכוונות לעתיד כגון קנייה ומכירה של תוצרת עתידית. לרוב תחום המסחר הוא מונופולי או דורש סכומי מזומנים גדולים כדי להתחיל לפעול בו ולכן הוא ריכוזי מאוד. | | גילומו הבולט ביותר של הקפיטליזם לפי ברודל הוא השוק הפרטי (Privet Market) או שוק הנגד. שוק הנגד הוא ההפך משוק החליפין למרות גם הוא תהליך של החלפת סחורות ושירותים. שוק הנגד הוא למעשה המסחר המתבצע 'מחוץ' לשוק הפיזי וידוע. מדובר בעסקאות הנסגרות באמצעות מתווכים, לכן היא איננה ידועה לשאר השחקים בשוק. הפועלים בה הם סוחרים ולא יצרנים. לרוב היא כרוכה בפעילויות פיננסיות המכוונות לעתיד כגון קנייה ומכירה של תוצרת עתידית. לרוב תחום המסחר הוא מונופולי או דורש סכומי מזומנים גדולים כדי להתחיל לפעול בו ולכן הוא ריכוזי מאוד. |
שורה 59: |
שורה 59: |
| | | |
| ==התגבשות הקפיטליזם== | | ==התגבשות הקפיטליזם== |
− | הקפיטליזם יכול לצמוח ולהפוך לשיטה מארגנת בתנאים הפוליטיים חברתיים המתאימים. שת הכלכלות-עולם בהן הוא עלה למעמד בכורה ללא זעזועים רבים היו אירופה ויפן. בשתיהן קם הקפיטליזם על שרידי פיאודליזם מתנוון. אולם המקומות אחרים נתקל הקפיטליזם בקשיים מוסדיים. המעמד המוביל בחברה, אשר עדין מבוסס, מונע מהקפיטליסטים לצבור כוחם באמצעות [[הון]] על ידי פגיעה פוליטית בקפיטליזם ובייחוד על ידי שבירת זכויות הקניין וזכות ההורשה. שתי מערכות זכויות אלו הן הדרך של הקפיטליזם לבסס את עצמו באמצעות יצירת משפחות הון. באימפריה הסינית המעמד המוביל היה הפקידות שניהלה את האימפריה, תאורטית יכול היה כל מי שעבוד את המבחנים להיכנס למעקכת הפקידות ורבים עשו זאת, בנוסף לאחר המוות בוטלו זכויותיו של הפקיד. בעולם המוסלמי לא היה ניתן לצבור קרקעות והן חולקו-החכרו על ידי השליט למקורבים ועל מנת לבסס תומכים פוליטיים, עם מות החוכר שבה הנחלה לשליט. ביהדות מצויים ציווים כנגד ריבית וכנגד צבירת קרקעות וחלוקתן מחדש בשנת היובל. | + | הקפיטליזם יכול לצמוח ולהפוך לשיטה מארגנת בתנאים הפוליטיים חברתיים המתאימים. שת הכלכלות-עולם בהן הוא עלה למעמד בכורה ללא זעזועים רבים היו אירופה ויפן. בשתיהן קם הקפיטליזם על שרידי פיאודליזם מתנוון. אולם המקומות אחרים נתקל הקפיטליזם בקשיים מוסדיים. המעמד המוביל בחברה, אשר עדין מבוסס, מונע מהקפיטליסטים לצבור כוחם באמצעות [[הון]] על ידי פגיעה פוליטית בקפיטליזם ובייחוד על ידי שבירת זכויות הקניין וזכות ההורשה. שתי מערכות זכויות אלו הן הדרך של הקפיטליזם לבסס את עצמו באמצעות יצירת משפחות הון. באימפריה הסינית המעמד המוביל היה הפקידות שניהלה את האימפריה, תאורטית יכול היה כל מי שיעבור את המבחנים להיכנס למערכת הפקידות ורבים עשו זאת, בנוסף לאחר המוות בוטלו זכויותיו של הפקיד. בעולם המוסלמי לא היה ניתן לצבור קרקעות והן חולקו-הוחכרו על ידי השליט למקורבים ועל מנת לבסס תומכים פוליטיים, עם מות החוכר שבה הנחלה לשליט. ביהדות מצויים ציווים כנגד ריבית וכנגד צבירת קרקעות וחלוקתן מחדש בשנת היובל. |
| | | |
| ==מקורות נוספים== | | ==מקורות נוספים== |
שורה 66: |
שורה 66: |
| *[http://en.wikipedia.org/wiki/Fernand_Braudel ברודל בוויקיפדיה האנגלית] | | *[http://en.wikipedia.org/wiki/Fernand_Braudel ברודל בוויקיפדיה האנגלית] |
| *[http://www.braudel.org.br/indicei.htm מכון ברודל לכלכלה עולמית] | | *[http://www.braudel.org.br/indicei.htm מכון ברודל לכלכלה עולמית] |
− | *[http://en.wikipedia.org/wiki/World_Systems_Theory תיאוריית המערכות העולמיות בוויקיפדיה האנגלית] | + | *[http://en.wikipedia.org/wiki/World_Systems_Theory תאוריית המערכות העולמיות בוויקיפדיה האנגלית] |
| | | |
| [[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]] | | [[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]] |