שינויים

'''שריפות יער בישראל''', נוגעות ל[[שריפות יער]] ב[[מדינת ישראל]]. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - למערכות האקולוגיות, [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש ועוד. כמו כן שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ 1000 שריפות יער בשנה - כלומר כ -3 שריפות יער בממוצע ביום.  

'''שריפות יער בישראל''', נוגעות ל[[שריפות יער]] ב[[מדינת ישראל]]. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - למערכות האקולוגיות, [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ 1000 שריפות יער בשנה - כלומר כ -3 שריפות יער בממוצע ביום.

==הגורמים לשריפות יער==

==הגורמים לשריפות יער==

בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער. ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה ורק חלק קטן מתוכן נגרם עקב גורמים טבעיים כמו ברקים. בשנים האחרונות ישנם גם חשדות כי מספר גדל של שריפות יער מתחיל מהצתות על רקע לאומני. מלבד השאלה כיצד מתחילה שריפה ישנה בעיה אחרת הנוגעת לשאלה כיצד מתפתחת השריפה - מה הסיכוי שריפה קטנה לשריפת יער ענקית שמפשטת ללא שליטה. היבטים של עוצמת השריפה כוללים את חום הלהבות בשריפה, מספר מוקדי השריפה, היכולת של האש לדלג מעל מחסומים, קצב התקדמות השריפה, אורך השריפה והשטח הכולל שנשרף בסופו של דבר. גורמים המשפיעים על גודל השריפה כוללים את ניהול היערות בישראל, משטר הנטיעות של עצים, היבטים של רעייה והתחממות עולמית. לבסוף ישנן שאלות לגבי היכולות של צוותי איתור האש והכיבוי של שריפות הכוללות מאמצים של מכבי האש בישראל ושל כוחות אחרים להשתלט על שריפות גדולות.  

בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער. ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה, ורק חלק קטן מתוכן נגרם כתוצאה של גורמים טבעיים כמו ברקים. בשנים האחרונות ישנם גם חשדות כי מספר גדל של שריפות יער מתחיל מהצתות על רקע לאומני. מלבד השאלה כיצד מתחילה שריפה, ישנה בעיה אחרת הנוגעת לשאלה כיצד מתפתחת השריפה - מה הסיכוי ששריפה קטנה תהפוך לשריפת יער ענקית שמתפשטת ללא שליטה. היבטים של עוצמת השריפה כוללים את חום הלהבות בשריפה, מספר מוקדי השריפה, היכולת של האש לדלג מעל מחסומים, קצב התקדמות השריפה, משך השריפה, והשטח הכולל שנשרף בסופו של דבר. גורמים המשפיעים על גודל השריפה כוללים את ניהול היערות בישראל, משטר הנטיעות של עצים, היבטים של רעייה והתחממות עולמית. לבסוף ישנן שאלות לגבי היכולות של צוותי איתור וכיבוי של שריפות, הכוללות מאמצים של מכבי האש בישראל ושל כוחות אחרים להשתלט על שריפות גדולות.

גורם אחד שמשפיע על היקף שריפות היער הוא כמות ומצב היערות. אורנים הם עצים שיכולים להנות משריפות שכן שריפות אלה מחסלות מתחרים של האורן כמו אלונים. לאחר השריפה האורנים הצעירים גדלים במהירות ומכסים את השטח ומונעים תחרות מצד עצים אחרים. האורנים גם בוערים בקלות ויש חומר שומני בקליפה שלהם שמגביר את הבערה ולכן הם מחמירים את בעיית השריפות כשהיא פורצת. גורם נוסף שמשפיע על היערות הוא מצב הרעייה - כאשר אין רעיה עומדת לרשות האש כמות גדולה יותר של חומר יבש ונוח לבערה של שיחים ועשבייה.  

באופן פרדוקסלי, דוקא מדיניות עצירה של שריפות עלולה לגרום להחמרה שלהן. שריפות הן חלק טבעי במחזור חייהם של יערות. כאשר מתרחשות שריפות קטנות מידי כמה שנים, נמנעת הצטברות של כמות גדולה של ביו-מסה על פני הקרקע. כאשר נמנעות שריפות במשך שנים רבות, הצטברות הביו-מסה עלולה לגרום למגה-שריפות, שכבר לא ניתנות לניהול - כפי שמתרחשות בעשורים האחרונים בארה״ב בוורמונט, ילו-סטון, ובאזורים נוספים.<ref>http://news.nationalgeographic.com/2015/08/150809-wildfires-forest-fires-climate-change-science/</ref>

וכמות השטח שנשרף מושפעת מ[[התחממות עולמית]] הן בעולם וגם בישראל, אם כי קשה לכמת היבט זה בדיוק. לפי מחקר שנערך במערב ארצות הברית נראה כי ביחס לשנות ה-80, כמות השריפות היער גדלה פי 4, משך השריפות גדל פי 5 וכמות השטח שנשרף גדל פי 6. [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbJ_BHsncs]

גורם אחד שמשפיע על היקף שריפות היער הוא כמות ומצב היערות. אורנים הם עצים שיכולים להנות משריפות שכן שריפות אלה מחסלות מתחרים של האורן כמו אלונים, ומהוות אמצעי להפצת זרעים למרחק דרך איצטרובלים. לאחר השריפה, האורנים הצעירים גדלים במהירות, מכסים את השטח, ומונעים תחרות מצד עצים אחרים. האורנים גם בוערים בקלות, ושרף בקליפה שלהם מגביר את הבערה. גורם נוסף שמשפיע על היערות הוא מצב הרעייה - כאשר אין רעיה, עומדת לרשות האש כמות גדולה יותר של חומר יבש ונוח לבערה של שיחים ועשבייה.

[[התחממות עולמית ושריפות יער|התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים]]. מצד אחד החום עצמו מגדיל את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, כמו כן יש תקופה ארוכה יותר של יובש בשל מיעוט גשמים. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים ודבר זה מקל על עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן.  

 

[[התחממות עולמית ושריפות יער|התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים]]. מצד אחד החום עצמו מגדיל את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, כמו כן יש תקופה ארוכה יותר של יובש בשל מיעוט גשמים. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים, ודבר זה מקל על עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן.  

==היסטוריה של שריפות יער בכרמל==

==היסטוריה של שריפות יער בכרמל==

להלן טבלה של מרכזי שריפות וגודלן בשנים 1978 עד 2010.{{הערה|שם=kkl2010|1=[http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_PICTURES/gilayon_yaar/4_9.pdf פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978] עמ' 12}}  ניכרת מגמה של גידול בעוצמת השריפות ובשטח שהן מכלות.  

להלן טבלה של מרכזי שריפות וגודלן בשנים 1978 עד 2010.{{הערה|שם=kkl2010|1=[http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_PICTURES/gilayon_yaar/4_9.pdf פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978] עמ' 12}}  ניכרת מגמה של גידול בעוצמת השריפות ובשטח שהן מכלות.

[[קובץ:שטח השריפות בכרמל לאורך השנים.PNG|350px|ממוזער|השריפות בכרמל בשנים 1978 עד 2010. עם השנים חל שינוי באופי השריפות בישראל - גם בכרמל וגם בירושלים - משריפות מקומיות לשריפות ענק. ]]

[[קובץ:שטח השריפות בכרמל לאורך השנים.PNG|350px|ממוזער|השריפות בכרמל בשנים 1978 עד 2010. עם השנים חל שינוי באופי השריפות בישראל - גם בכרמל וגם בירושלים - משריפות מקומיות לשריפות ענק.]]

{| {{table}}

{| {{table}}

==שריפות יער גדולות בישראל==

==שריפות יער גדולות בישראל==

===השריפה בכרמל 1989===

===השריפה בכרמל 1989===

השריפה ביערות הכרמל שהשתוללה בין ה-19 בספטמבר ל-22 בספטמבר 1989, הייתה משריפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד להתרחשות השריפה בשנת 2010. השריפה השתרעה על פני שטח שנע בין 5,300{{הערה|1=[http://www.isees.org.il/images/WebMaster/files/Scientist%20Role/Tessler%20et%20al%202007.pdf פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978] עמ' 12}} ל-6,000 דונם, מתוכם 3,200 דונם של חורש טבעי.{{הערה| מחקרים שונים מציגים מספרים שונים בפרסומים לאורך השנים}} עיקר השטח שנשרף היה בשמורת נחל גלים ונחל כלח והחי בר, ונגרם בה נזק רב לצומח ולחי. שיקום יערות הכרמל לאחר השריפה כלל התערבות מינימלית בפעולת התחדשותו של הטבע, למעט פעולות מקומיות שעיקרן כריתה וטיפול שנועד להבטיח צמיחה לגובה. בעקבות השריפה נקבעו לראשונה בישראל ממשקים לטיפול ומניעת שריפות ואומצו עקרונות לשיקום יערות בישראל.  

השריפה ביערות הכרמל שהשתוללה בין ה-19 בספטמבר ל-22 בספטמבר 1989, הייתה משריפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד להתרחשות השריפה בשנת 2010. השריפה השתרעה על פני שטח שנע בין 5,300{{הערה|1=[http://www.isees.org.il/images/WebMaster/files/Scientist%20Role/Tessler%20et%20al%202007.pdf פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978] עמ' 12}} ל-6,000 דונם, מתוכם 3,200 דונם של חורש טבעי.{{הערה| מחקרים שונים מציגים מספרים שונים בפרסומים לאורך השנים}} עיקר השטח שנשרף היה בשמורת נחל גלים ונחל כלח והחי בר, ונגרם בה נזק רב לצומח ולחי. שיקום יערות הכרמל לאחר השריפה כלל התערבות מינימלית בפעולת התחדשותו של הטבע, למעט פעולות מקומיות שעיקרן כריתה וטיפול שנועד להבטיח צמיחה לגובה. בעקבות השריפה נקבעו לראשונה בישראל ממשקים לטיפול ומניעת שריפות ואומצו עקרונות לשיקום יערות בישראל.

===השריפה בשער הגיא 1995===

===השריפה בשער הגיא 1995===

השריפה התרחשה בחורף יבש לאחר תקופת בצורת ממושכת. {{הערה|שם=israeli|1=ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 בדצמבר 2013}}  

השריפה התרחשה בחורף יבש לאחר תקופת בצורת ממושכת. {{הערה|שם=israeli|1=ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 בדצמבר 2013}}  

===השריפות בשנת 2016===

===השריפות בשנת 2016===

בנובמבר 2016 בעקבות הבצורת והרוח המזרחית היבשה פקד את ישראל והשטחים גל כבד של שריפות. גודל השטחים שנשרף היה לפחות 30 אלף דונם, בעיקר באיזור ירושלים [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3134209]. לפיכך זו השריפה הגדולה ביותר עד כה.  

בנובמבר 2016 בעקבות הבצורת והרוח המזרחית היבשה פקד את ישראל גל כבד של שריפות. גודל השטחים שנשרף היה לפחות 30 אלף דונם, בעיקר באיזור ירושלים [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3134209]. לפיכך זו השריפה הגדולה ביותר עד כה.

השריפות החלו ב-22 בנובמבר. המוקד המרכזי באותו יום היה בזכרון יעקב, שם נשרפו שטחים רבים וכן רכוש. קודם לכן פרצה שריפה ביער לטרון, שהביאה לפינוי תושבי נווה שלום. שריפות פרצו גם במקומות נוספים.

השריפות החלו ב-22 בנובמבר. המוקד המרכזי באותו יום היה בזכרון יעקב, שם נשרפו שטחים רבים וכן רכוש. קודם לכן פרצה שריפה ביער לטרון, שהביאה לפינוי תושבי נווה שלום. שריפות פרצו גם במקומות נוספים.

ב-24 בנובמבר בשעות הבוקר החלה שריפת ענק בחיפה. שריפות פרצו בהרי ירושלים, באזור המרכז ובדרום. בחיפה פונו 13 שכונות, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, ועלו באש מבנים רבים. לקראת ערב פונו בתי הסוהר כרמל, דמון וכלא 6‏. בסך הכל פונו כ-85 אלף איש מבתיהם ולמחרת בשעות הצהריים הורשו כל התושבים לחזור לבתיהם. למעלה מ-160 איש נפגעו משאיפת עשן. כ-700 בתים ניזוקו בשריפה זו.

ב-24 בנובמבר בשעות הבוקר החלה שריפת ענק בחיפה. שריפות פרצו בהרי ירושלים, באזור המרכז ובדרום. בחיפה פונו 13 שכונות, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, ועלו באש מבנים רבים. לקראת ערב פונו בתי הסוהר כרמל, דמון וכלא 6‏. בסך הכל פונו כ-85 אלף איש מבתיהם ולמחרת בשעות הצהריים הורשו כל התושבים לחזור לבתיהם. למעלה מ-160 איש נפגעו משאיפת עשן. כ-700 בתים ניזוקו בשריפה זו.

באותו יום פרצו שריפות גם במדינות שכנות: בלבנון [https://worldview.earthdata.nasa.gov/?p=geographic&l=VIIRS_SNPP_CorrectedReflectance_TrueColor(hidden),MODIS_Aqua_CorrectedReflectance_TrueColor,MODIS_Terra_CorrectedReflectance_TrueColor,Reference_Labels,Reference_Features(hidden),Coastlines&t=2016-11-24&z=3&v=35.2462772366209,33.47156349170481,35.9494022366209,33.96869483936106], ירדן, תורקיה, צפון מצרים.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)] [http://news.walla.co.il/item/3015805][http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3133047][http://news.walla.co.il/item/3016662] המצב בישראל הוחמר בגלל הסכסוך הישראלי פלסטיני: יש חשד שניסו לנצל את תנאי היובש להצתות מצד פלסטינים כאשר מדובר בישובים יהודים ומצד ישראלים כאשר מדובר על ישובים פלסטיניים.  

באותו יום פרצו שריפות גם במדינות שכנות: בלבנון [https://worldview.earthdata.nasa.gov/?p=geographic&l=VIIRS_SNPP_CorrectedReflectance_TrueColor(hidden),MODIS_Aqua_CorrectedReflectance_TrueColor,MODIS_Terra_CorrectedReflectance_TrueColor,Reference_Labels,Reference_Features(hidden),Coastlines&t=2016-11-24&z=3&v=35.2462772366209,33.47156349170481,35.9494022366209,33.96869483936106], ירדן, טורקיה, צפון מצרים.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)] [http://news.walla.co.il/item/3015805][http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3133047][http://news.walla.co.il/item/3016662] המצב בישראל הוחמר בגלל הסכסוך הישראלי פלסטיני: יש חשד שניסו לנצל את תנאי היובש להצתות מצד פלסטינים כאשר מדובר בישובים יהודים ומצד ישראלים כאשר מדובר על ישובים פלסטיניים.

 

ב 25 בנובמבר פרצה שריפה גדולה באזור נטף. תושבי היישוב פונו מבתיהם, ומספר בתים ניזוקו.

למרות זאת גל השריפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באיזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות הפלסטינית. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השריפות. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)#cite_note-17][http://news.walla.co.il/item/3016662][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4884262,00.html].

למרות כל זאת, גל השריפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באיזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות הפלסטינית. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השריפות. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)#cite_note-17][http://news.walla.co.il/item/3016662][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4884262,00.html].

==ניסיונות התמודדות עם שריפות היער==

==ניסיונות התמודדות עם שריפות היער==

===התמודדות מערך הכבאות===

===התמודדות מערך הכבאות===

גוף כיבוי האש העיקרי בישראל, [[שירותי כבאות והצלה]], התלונן מספר פעמים בעשור הראשון של המאה ה־21 על מחסור מתמשך בציוד מודרני ובכוח אדם. בתחום הכבאות האווירית התבססו שירותי הכיבוי על מטוסים קלים של חברות פרטיות המספקות שירותי ריסוס חקלאיים (תחילה חברת כים-ניר ואחר כך חברת תלם) שסיפקו שירות זה בקבלנות תחת פיקוד שירותי הכיבוי ([[חומר מעכב בעירה|חומרים מעכבי בעירה]] סופקו על ידי המדינה), זאת לאחר שהסכם קודם עם צה"ל לשימוש במסוקי יסעור לצורכי כיבוי בוטל בשל נזק מתמשך ל[[שלדה|שלדת]] מסוקי היסעור שהופעלו באופן מאולתר לכיבוי שרפות עד שנת 2000.

גוף כיבוי האש העיקרי בישראל, [[שירותי כבאות והצלה]], התלונן מספר פעמים בעשור הראשון של המאה ה־21 על מחסור מתמשך בציוד מודרני ובכוח אדם. בתחום הכבאות האווירית התבססו שירותי הכיבוי על מטוסים קלים של חברות פרטיות המספקות שירותי ריסוס חקלאיים (תחילה חברת כים-ניר ואחר כך חברת תלם) שסיפקו שירות זה בקבלנות תחת פיקוד שירותי הכיבוי ([[חומר מעכב בעירה|חומרים מעכבי בעירה]] סופקו על ידי המדינה), זאת לאחר שהסכם קודם עם צה"ל לשימוש במסוקי יסעור לצורכי כיבוי בוטל בשל נזק מתמשך לשלדת מסוקי היסעור שהופעלו באופן מאולתר לכיבוי שרפות עד שנת 2000.

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה{{הערה|{{mako||העולם תוהה: איך ישראל לא מוכנה לשריפות?|34bcde8e072bc21004|news-world/international|4 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|שם=ובר|{{ynet|יונתן ובר|בעולם תוהים: מטוסי קרב יש, מטוסי כיבוי אין?|3993991|4 בדצמבר 2010|}}}}{{הערה|{{ynet|אלי סניור ואילנה קוריאל|חומר הכיבוי הולך ואוזל: "40 נהרגו בשביל לחסוך"|3993367|2 בדצמבר 2010|}}}}. עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את [[שירותי הכבאות וההצלה]] לארגון ממלכתי הכפוף ל[[ממשלה]] במקום ל[[איגוד ערים]], תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכונותה של ישראל לכיבוי השריפות{{הערה|שם=ובר}}. בעיתונים הוזכרו מסקנות [[ועדת וינוגרד]] לבדיקת [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי. לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש [[מבקר המדינה]] ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל{{הערה|שם=mevaker|1=מבקר המדינה, [http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(ek31wsp5vaipp4uz2oine3bs))/he/Reports/Pages/106.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות] (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012}}. בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנה הארגוני וסמכויות. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב ב[[שב"ס]] וב[[משטרת ישראל]]).

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה{{הערה|{{mako||העולם תוהה: איך ישראל לא מוכנה לשריפות?|34bcde8e072bc21004|news-world/international|4 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|שם=ובר|{{ynet|יונתן ובר|בעולם תוהים: מטוסי קרב יש, מטוסי כיבוי אין?|3993991|4 בדצמבר 2010|}}}}{{הערה|{{ynet|אלי סניור ואילנה קוריאל|חומר הכיבוי הולך ואוזל: "40 נהרגו בשביל לחסוך"|3993367|2 בדצמבר 2010|}}}}. עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את [[שירותי הכבאות וההצלה]] לארגון ממלכתי הכפוף ל[[ממשלה]] במקום ל[[איגוד ערים]], תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכונותה של ישראל לכיבוי השריפות{{הערה|שם=ובר}}. בעיתונים הוזכרו מסקנות [[ועדת וינוגרד]] לבדיקת [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי. לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש [[מבקר המדינה]] ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל{{הערה|שם=mevaker|1=מבקר המדינה, [http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(ek31wsp5vaipp4uz2oine3bs))/he/Reports/Pages/106.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות] (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012}}. בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנה הארגוני וסמכויות. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב ב[[שב"ס]] וב[[משטרת ישראל]]).

בשנת 2011 הוקמה  טייסת 249, או טייסת כיבוי אש של משטרת ישראל. בתחילה תחת חיל האוויר ב-2016 עברה לאחריות משטרת ישראל. הטייסת מפעילה 14 מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי. על הטייסת נמתחה ביקורת בטענה שהמטוסים גדולים מידי ואינם מסוגלים לתמרן בקלות בדומה למטוסי הריסוס הישנים ומשום כך מתקשים לכוון למוקדי האש. לאחר מספר ימי שריפות הוחזרו טייסי הריסוס כעזר לכוחות הכיבוי {{הערה|אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3132941 טייסת הדגל של נתניהו עשתה יותר נזק מתועלת], 24.11.2016}}

בשנת 2011 הוקמה  טייסת 249, או טייסת כיבוי אש של משטרת ישראל. בתחילה תחת חיל האוויר, וב-2016 עברה לאחריות משטרת ישראל. הטייסת מפעילה 14 מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי. על הטייסת נמתחה ביקורת בטענה שהמטוסים גדולים מידי ואינם מסוגלים לתמרן בקלות בדומה למטוסי הריסוס הישנים, ומשום כך מתקשים לכוון למוקדי האש. לאחר מספר ימי שריפות הוחזרו טייסי הריסוס כעזר לכוחות הכיבוי {{הערה|אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3132941 טייסת הדגל של נתניהו עשתה יותר נזק מתועלת], 24.11.2016}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://ulmo.ucmerced.edu/pdffiles/16RSTB_Westerling.pdf Increasing western US forest wildfire activity: sensitivity to changes in the timing of spring]

* [http://ulmo.ucmerced.edu/pdffiles/16RSTB_Westerling.pdf Increasing western US forest wildfire activity: sensitivity to changes in the timing of spring]

* [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490 How climate change is increasing forest fires around the world]

* [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490 How climate change is increasing forest fires around the world]

* [http://www.nwf.org/pdf/Global-Warming/NWF_WildFiresFinal.pdf Increased Risk of CatastrophicWildfires: Global Warming’s Wake-Up Call for the Western United States] , National Wildlife Federation , 2008

* [http://www.nwf.org/pdf/Global-Warming/NWF_WildFiresFinal.pdf Increased Risk of CatastrophicWildfires: Global Warming’s Wake-Up Call for the Western United States] ,National Wildlife Federation ,2008

*  Y.; Stanturf, J.A.; Goodrick, S.L., [http://www.srs.fs.usda.gov/pubs/36444 Trends in global wildfire potential in a changing climate] , Forest Ecology and Management 259:685-697, 2009

*  Y.; Stanturf, J.A.; Goodrick, S.L., [http://www.srs.fs.usda.gov/pubs/36444 Trends in global wildfire potential in a changing climate] ,Forest Ecology and Management 259:685-697 ,2009

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==