שינויים

ההפקה, התובלה, הזיקוק והשימוש בדלקים מחצביים גורמים ל[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] ניכרים.

ההפקה, התובלה, הזיקוק והשימוש בדלקים מחצביים גורמים ל[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] ניכרים.

[[כרייה|כריית הפחם]] הורסת שטחי אדמה נרחבים ותורמת ל[[זיהום מי תהום]], ושאיבת נפט וגז טבעי עלולים לגרום ל[[זיהום מים]]. מקרים של זיהום מים בקנה מידה גדול בגלל נפט התרחשו בניגריה, בדרום אמריקה ובמקומות נוספים. הפקת [[פצלי גז]] ושל [[פצלי נפט]] בשיטת [[פראקינג]] כרוכה בשימוש בכמויות גדולות של מים שמוסיפים להם כימיקלים שונים לשם הפיכתם לקיטור במעבה האדמה, ושאיבה חוזרת של מים אלה, ותהליך זה יוצר כמויות גדולות של [[זיהום מים]].  

[[כרייה|כריית הפחם]] הורסת שטחי אדמה נרחבים ותורמת ל[[זיהום מי תהום]], ושאיבת נפט וגז טבעי עלולים לגרום ל[[זיהום מים]]. מקרים של זיהום מים בקנה מידה גדול בגלל נפט התרחשו בניגריה, בדרום אמריקה ובמקומות נוספים. הפקת [[פצלי גז]] ושל [[פצלי נפט]] בשיטת [[פראקינג]] כרוכה בשימוש בכמויות גדולות של מים שמוסיפים להם כימיקלים שונים לשם הפיכתם לקיטור במעבה האדמה, ושאיבה חוזרת של מים אלה, ותהליך זה יוצר כמויות גדולות של [[זיהום מים]].  

לפעמים הפקת נפט ו[[גז טבעי]] כרוכה ב[[בירוא יערות]] לצורך העברת תשתיות כמו צנרת וכבישים. בעבר חברות נפט גרמו כך לנזק ניכר, אבל היום, על פי [[ג'ארד דיימונד]] הן מודעות יותר לנזקים ונוקטות באמצעים לצמצם אותם.  

לפעמים הפקת נפט ו[[גז טבעי]] כרוכה ב[[בירוא יערות]] לצורך העברת תשתיות כמו צנרת וכבישים. בעבר חברות נפט גרמו כך לנזק ניכר, אבל היום, על פי [[ג'ארד דיימונד]] הן מודעות יותר לנזקים ונוקטות באמצעים לצמצם אותם.  

שאיבת הנפט והעברת נפט במיכליות גורמת לפעמים ל[[דליפות נפט]]. כאשר נפט דולף לסביבה המימית הוא מזהם תאי שטח נרחבים. דוגמאות בולטות לזיהום כזה הוא אסון אקסון ואלדז, הבערת הבארות במלחמת המפרץ הראשונה, ואסון הנפט של מפרץ מקסיקו. הפצת הדלק למיכלים ביבשה, לבתי זיקוק ולתחנות דלק גוררת לא פעם [[זיהום מי תהום]], ו[[זיהום קרקע]].  

שאיבת נפט וגז טבעי והעברת נפט במיכליות גורמת לפעמים ל[[דליפות נפט]] או דליפות של נוזלי נפט (משאיבת גז טבעי). כאשר נפט או שמן דולפים לסביבה המימית הם מזהם תאי שטח נרחבים מאד בגלל הנטיה של השמן לצוף על המים. דוגמאות בולטות למקרי זיהום כזה הוא [[אסון אקסון ואלדז]], הבערת הבארות במלחמת המפרץ הראשונה, ואסון הנפט של מפרץ מקסיקו. עם זאת אסון של דליפת נפט גדולה מתרחש מדי מספר שנים. הנפט גורם לנזק נרחב למערכת האקולוגית הימית והחופית, לנזקים לתעשיות הדיג והתיירות, והוא יכול לפגוע גם במתקני חשמל, [[התפלת מים]] ונמלים. נקיון של זיהום ימי כזה עלולה להמשך מספר שנים ולעלות מיליארדי דולארים. כיום יש אמנות בינלאומיות בנסיון להגביל את דליפות הנפט הימיות וכן יש קרנות ביטוח חובה שמשלמות חברות הובלת נפט בנסיון לספק מקור להתמודדות עם דליפות כאלה.  הפצת הדלק למיכלים ביבשה, לבתי זיקוק ולתחנות דלק גוררת לא פעם [[זיהום מי תהום]], ו[[זיהום קרקע]].  

[[זיקוק נפט]] כרוך בפליטה של [[זיהום תעשייתי]] רב לאוויר. כך [[בתי הזיקוק לנפט]] הם אחד הגורמים העיקריים ל[[זיהום האוויר בחיפה]], בין היתר ב[[מתכות כבדות]], [[בנזן]] [[חומר חלקיקי]] ועוד.  

[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]] ו[[חומר חלקיקי]]]].  

הן בנפט והן בפחם יש שאריות של מתכות שונות וביניהן גם [[מתכות כבדות]] כגון [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] שהן [[גורם מסרטן|גורמים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]] שעלולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במערכת הביולוגית]] ולהגיע  לבני אדם גם דרך [[זיהום במזון]].

בישראל, נכון ל-2012  שישית מה[[קדמיום]], ומה[[עופרת]] ומעל חצי מה[[כספית]] הנפלטים לאוויר על ידי כלל מקורות התעשייה, מקורם בתחנות כוח ששורפות מזוט ופחם ובבתי זיקוק לנפט.[https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/][http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx ] [[אפר פחם]] הוא [[חומר רדיואקטיבי]] שלאחר האיסוף שלו יש להיפטר ממנו בצורה בטוחה, שימוש בו כתוסף למלט או דשן עלול לגרור בעיות בריאותיות שונות.[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576]

 

[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]] ו[[חומר חלקיקי]]]]

הן בנפט והן בפחם יש שאריות של מתכות שונות שמקורן במחצבים באדמה - וביניהן גם [[מתכות כבדות]] כגון [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]] ו[[ארסן]] שהן [[גורם מסרטן|גורמים מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]] שעלולים [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במערכת הביולוגית]] ולהגיע  לבני אדם גם דרך [[זיהום במזון]]. בישראל, נכון ל-2012  שישית מה[[קדמיום]], ומה[[עופרת]] ומעל חצי מה[[כספית]] הנפלטים לאוויר על ידי כלל מקורות התעשייה, מקורם בתחנות כוח ששורפות מזוט ופחם ובבתי זיקוק לנפט.[https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/][http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx ] [[אפר פחם]] הוא [[חומר רדיואקטיבי]] שלאחר האיסוף שלו יש להיפטר ממנו בצורה בטוחה, שימוש בו כתוסף למלט או דשן עלול לגרור בעיות בריאותיות שונות.[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576]

[[זיהום אוויר]] מדלקים כולל גם שנובע משריפת דלקים במפעלים, שפולט בין היתר גם [[חומר חלקיקי]] ו[[בנזן]].  

[[זיהום אוויר]] מדלקים כולל גם שנובע משריפת דלקים במפעלים, שפולט בין היתר גם [[חומר חלקיקי]] ו[[בנזן]].  

שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים.  

שריפת בנזין וסולר (תוצרי זיקוק של נפט) ב[[מכונית|מכוניות]] אוטובוסים ומשאיות גוררת [[זיהום אוויר מתחבורה]] כגון [[זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אשר פוגעים בבריאות, ומפיצים זיהום בקרבת מקומות מגורים.  

שריפת הדלקים גורמת לא רק לבעיות סביבה כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים ול[[התחממות עולמית]] בגלל פליטה גזי [[מתאן]] ו[[פחמן דו חמצני]] שהם [[גז חממה|גזי חממה]].

 

שריפת הדלקים גורמת לא רק ל[[בעיות סביבה]] כמו [[זיהום אוויר]], ו[[גשם חומצי]] בגלל פליטה של רעלים אלא גם ל[[קיימות|בעיות קיימות]] - כלומר סיכון הכחדה של המין האנושי.  הפקה של נפט, גז טבעי ובמיוחד [[פראקינג]]) גורמת לשחרור [[מתאן]]. שריפת כל סוגי הדלקים - בעיקר נפט ופחם גורמת לשחרור [[פחמן דו חמצני]]. הן הפחמן הדו חמצני והן המתאן הם [[גז חממה|גזי חממה]] שמגבירים את [[אפקט החממה]] - ודבר זה גורם ל[[התחממות עולמית]]. התחממות זו גוררת [[שינויי אקלים]] - שינויים שונים במקומות שונים כך שאלה הופכים חמים או קרים יותר, עם פחות או יותר גשם. לדוגמה איזור [[התחממות עולמית במזרח התיכון|המזרח התיכון]] הופך לחם ויבש יותר ואילו מקומות כמו אנגליה צפויים להיות קרים יותר. לדבר זה השלכות רבות על המערכת האקולוגית, החקלאות, הכלכלה הדמוגרפיה והיציבות החברתית והמדינית בעולם.

 

 

בעיית קיימות נוספת היא כילוי הנפט הפחם והגז. הכלכלה העולמית כיום תלויה בדלק מחצבי - כולל [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת ב[[דשן כימי]] וב[[חומרי הדברה]] כדי לייצר את רוב המזון בעולם; הפקת [[חומרי גלם]] ומחזור שלהם; ייצור חשמל; ייצור תעשייתי של מוצרים (כמו מוצרי פלסטיק, ביגוד, מחשבים, מכוניות); בנייה ותחזוקה של בנינים; התפלה שאיבה והעברה של מים; תחבורה תובלה יבשתית, ימית ואווירית. כילוי הדלקים האלה ובדרך התייקרות שלהם (או התייקורת בגלל [[הפנמת עלויות]] בשל התחממות עולמית, היא איום מתמיד על היציבות הכלכלית והחברתית ב[[צמיחה כלכלית|כלכלה מוכוונת צמיחה]]. כרגע לא ידוע לדוגמה כיצד מקיימים [[חקלאות בת קיימא]] שמסוגלת להאכיל [[אוכלוסיית העולם|את כלל האנושות]] ללא תשומות של דלקים מחצביים.

==ראו גם==

==ראו גם==