שינויים

חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/>  

חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/>  

בשנת 2005, חשף ארגון [[גרינפיס]] אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של [[כימיקלים רעילים]]. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים היתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/>

בשנת 2005, חשף ארגון [[גרינפיס]] אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של [[כימיקלים רעילים]]. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים הייתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/>

ארגון בזל אקשן נטוורק (BAN), מנהל מעקב אחר סחר בחומרים רעילים ברחבי העולם. בדו"ח של הארגון משנת 2005, הוא חשף כי מידי חודש נשלחות 500 מכולות של פסולת אלקטרונית מארצות הברית ומאירופה לניגריה, שם נשרפת הפסולת תוך גרימת זיהום סביבתי קשה. <ref name="halpren_2006"/>

ארגון בזל אקשן נטוורק (BAN), מנהל מעקב אחר סחר בחומרים רעילים ברחבי העולם. בדו"ח של הארגון משנת 2005, הוא חשף כי מידי חודש נשלחות 500 מכולות של פסולת אלקטרונית מארצות הברית ומאירופה לניגריה, שם נשרפת הפסולת תוך גרימת זיהום סביבתי קשה. <ref name="halpren_2006"/>

===שימוש גבוה בחומרים ובאנרגיה בייצור===

===שימוש גבוה בחומרים ובאנרגיה בייצור===

מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (material intensity) גבוה פי 10 יחסית לייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים.  

מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (Material intensity) גבוה פי 10 יחסית לייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים.  

80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת בתהליך הייצור וההובלה.  

80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת בתהליך הייצור וההובלה.  

===צריכת אנרגיה בשימוש===

===צריכת אנרגיה בשימוש===

צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, מהווה כ-2-3% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם, או כ-10% מצריכת האנרגיה הביתית.  

צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, מהווה כ-2%-3% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם, או כ-10% מצריכת האנרגיה הביתית.  

בספר [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם]], מחשב הפיזיקאי דיוויד מקיי, את הספק הצריכה של מכשירים שונים. מכשירים בעלי צריכת הספק גדולה בזמן פעילות הם:

בספר [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם]], מחשב הפיזיקאי דיוויד מקיי, את הספק הצריכה של מכשירים שונים. מכשירים בעלי צריכת הספק גדולה בזמן פעילות הם:

* מחשב (80).  

* מחשב (80).  

לשם השוואה, שואב אבק הוא בעל הספק של 1,600 ואט. עם זאת, זמן הפעולה של מכשירי חשמל אבים ארוך יותר וחלקם עובדים 24 שעות ביממה. מחשב עובד שאינו פעיל צורך כ-80 וואט. במצב המתנה ("סטנד-בי") המכשירים צורכים בהספק של 10 וואט (טלביזיה) עד 2 וואט. מקיי יוצא נגד הרעיון של "חסכון בקטן", חסכון של מטען סלולרי למשך יום שלם מתבזבז במשך שניה אחת של נסיעה במכונית.

לשם השוואה, שואב אבק הוא בעל הספק של 1,600 ואט. עם זאת, זמן הפעולה של מכשירי חשמל רבים ארוך יותר וחלקם עובדים 24 שעות ביממה. מחשב עובד שאינו פעיל צורך כ-80 וואט. במצב המתנה ("סטנד-בי") המכשירים צורכים בהספק של 10 וואט (טלוויזיה) עד 2 וואט. מקיי יוצא נגד הרעיון של "חסכון בקטן", חסכון של מטען סלולרי למשך יום שלם מתבזבז במשך שניה אחת של נסיעה במכונית.

מקיי מעריך שבבית בריטי ממוצע שמכיל במכשירי חשמל שנמצאים במצב סטנד ביי או במצב דלוק, המכשירים יכולים לדרוש סך של 5 קוט"ש לאדם ביום. דבר זה מהווה כ-2.5% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם בריטי ממוצע.  

מקיי מעריך שבבית בריטי ממוצע שמכיל במכשירי חשמל שנמצאים במצב סטנד ביי או במצב דלוק, המכשירים יכולים לדרוש סך של 5 קוט"ש לאדם ביום. דבר זה מהווה כ-2.5% מצריכת האנרגיה הכוללת של אדם בריטי ממוצע.  

מדד אחד אפשרי הוא "[[מדד לאלקטרוניקה ירוקה]]" של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים. המדד נקבע על פי המדיניות שלהן בתחומים של [[חומרים רעילים]], [[מיחזור]] ו[[שינויי אקלים]]. [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up]

מדד אחד אפשרי הוא "[[מדד לאלקטרוניקה ירוקה]]" של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים. המדד נקבע על פי המדיניות שלהן בתחומים של [[חומרים רעילים]], [[מיחזור]] ו[[שינויי אקלים]]. [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up]

Silicon Valley Toxics Coalition הוא [[סביבתנות|ארגון סביבתי]] שקם בשנת 1982 בעקבות זיהום מים ליד מפעלי ייצור של אלקטרוניקה. כיום הארגון עובד ברמה העולמית כשמרכזו בעמק הסיליקון בקליפורניה. הוא פועל להגדלת המודעות לחומרים מזהמים שנוצרים בזמן מחזור החיים של מחשבים ולנסיונות העברת התעשייה לכיוון סביבתי ו[[קיימות|מקיים]] יותר. [http://www.etoxics.org]

Silicon Valley Toxics Coalition הוא [[סביבתנות|ארגון סביבתי]] שקם בשנת 1982 בעקבות זיהום מים ליד מפעלי ייצור של אלקטרוניקה. כיום הארגון עובד ברמה העולמית כשמרכזו בעמק הסיליקון בקליפורניה. הוא פועל להגדלת המודעות לחומרים מזהמים שנוצרים בזמן מחזור החיים של מחשבים ולניסיונות העברת התעשייה לכיוון סביבתי ו[[קיימות|מקיים]] יותר. [http://www.etoxics.org]

ארגון "בזל אקשן נטוורק" (Basel Action Network – BAN) הוא ארגון שמנסה להלחם בההפצה הגלובלית של רעלים, ובמיוחד לעקוב אחר [[אמנת באזל]] שאמורה למנועה מסחר ברעלים. הארגון עוסק בין היתר גם במסחר בפסולת אלקטרונית רעילה [http://www.ban.org].

ארגון "בזל אקשן נטוורק" (Basel Action Network – BAN) הוא ארגון שמנסה להלחם בהפצה הגלובלית של רעלים, ובמיוחד לעקוב אחר [[אמנת באזל]] שאמורה למנועה מסחר ברעלים. הארגון עוסק בין היתר גם במסחר בפסולת אלקטרונית רעילה [http://www.ban.org].

===נסיונות התמודדות בעסקי המחשבים===

===ניסיונות התמודדות בעסקי המחשבים===

מספר חברות מנסות להתמודד עם חלק מהבעיה על ידי נסיונות מעבר ל[[מחשוב ירוק]], שבו יש שימוש נמוך יותר באנרגיה, שימוש בחומרים רעילים פחות, ונהלי ייצור שמאפשרים למחזר את החומרים הרעילים כחלק מהתפיסה של [[מעריסה לעריסה]] עם זאת, הזיהום הנגרם מתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים הוא גבוה מאוד.  

מספר חברות מנסות להתמודד עם חלק מהבעיה על ידי ניסיונות מעבר ל[[מחשוב ירוק]], שבו יש שימוש נמוך יותר באנרגיה, שימוש בחומרים רעילים פחות, ונהלי ייצור שמאפשרים למחזר את החומרים הרעילים כחלק מהתפיסה של [[מעריסה לעריסה]] עם זאת, הזיהום הנגרם מתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים הוא גבוה מאוד.  

נסיון התמודדות נוסף היא פתיחה של חברות לשימוש חוזר ולמחזור מחשבים. החברות מקימות מרכזי איסוף למוצרי אלקטרוניקה ישנים. חלק קטן מהמחשבים מועבר לשימוש חוזר, וחלק ממוחזר על ידי העברת חלקי רכיבים שונים לתעשיות מחזור שונות - פלדה אלומיניום ופלסטיק שמהוות את רוב המשקל מועברות לחברות מחוזר, וטיפול נפרד הוא ברכיבי האלקטרוניקה שיש בהם שרידי מתכות יקרות כמו גם חומרים רעילים.  

ניסיון התמודדות נוסף היא פתיחה של חברות לשימוש חוזר ולמחזור מחשבים. החברות מקימות מרכזי איסוף למוצרי אלקטרוניקה ישנים. חלק קטן מהמחשבים מועבר לשימוש חוזר, וחלק ממוחזר על ידי העברת חלקי רכיבים שונים לתעשיות מחזור שונות - [[פלדה]] [[[אלומיניום]] ו[[פלסטיק]] שמהוות את רוב המשקל מועברות לחברות מחוזר, וטיפול נפרד הוא ברכיבי האלקטרוניקה שיש בהם שרידי מתכות יקרות כמו גם חומרים רעילים.  

== סרטים וספרים בנושא==

== סרטים וספרים בנושא==

* Challenging the Chip הוא ספר משנת 2006 שעוסק ב[[צדק סביבתי]], בזיהום וב[[זכויות עובדים]] בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. הספר מכיל לדוגמה את סיפורי מאבקם של עובדים עניים הסובלים מחשיפה לחומרים רעילים. הספר נכתב ונערך על ידי מספר אנשים העוסקים בנושא, ביניהם, Ted Smith המייסד של ארגוןSilicon Valley Toxics Coalition

* Challenging the Chip הוא ספר משנת 2006 שעוסק ב[[צדק סביבתי]], בזיהום וב[[זכויות עובדים]] בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. הספר מכיל לדוגמה את סיפורי מאבקם של עובדים עניים הסובלים מחשיפה לחומרים רעילים. הספר נכתב ונערך על ידי מספר אנשים העוסקים בנושא, ביניהם, Ted Smith המייסד של ארגון Silicon Valley Toxics Coalition

* [[הסיפור של האלקטרוניקה]] הוא סרט תעודה קצר בנושא, מבית היוצר של [[סיפורם של הדברים (סרט)|סיפורם של הדברים]]

* [[הסיפור של האלקטרוניקה]] הוא סרט תעודה קצר בנושא, מבית היוצר של [[סיפורם של הדברים (סרט)|סיפורם של הדברים]]

*[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום]

*[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום]

*[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=7&itemNo=702936 דל תשלש את המיחזור של ציוד מתוצרתה]

*[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=7&itemNo=702936 דל תשלש את המיחזור של ציוד מתוצרתה]

* {{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|04.07.07}}  

* {{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|4.7.2007}}  

* [http://pubs.acs.org/subscribe/journals/esthag-w/2004/oct/tech/kb_calculating.html לצפייה במאמר על חישוב העלות הסביבתית של המחשוב]

* [http://pubs.acs.org/subscribe/journals/esthag-w/2004/oct/tech/kb_calculating.html לצפייה במאמר על חישוב העלות הסביבתית של המחשוב]

*[http://www.sbc.co.il/vod/status/green/4.pdf לצפייה במצגת של חברת SUN Microsystems]

*[http://www.sbc.co.il/vod/status/green/4.pdf לצפייה במצגת של חברת SUN Microsystems]

* [http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?fid=3221&did=1000355860 ד"ר סם גיל ערך מחקר על חיסכון באנרגיה בתחום ה-IT] גלובס, 29/06/2008

* [http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?fid=3221&did=1000355860 ד"ר סם גיל ערך מחקר על חיסכון באנרגיה בתחום ה-IT] גלובס, 29.6.2008

* [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up מדד לאלקטרוניקה ירוקה] של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]].  

* [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up מדד לאלקטרוניקה ירוקה] של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלוויזיות וקונסולות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]].  

* [http://www.greenware.co.il פתרונות מחשוב ירוקים Ultra Thin Clients]

* [http://www.greenware.co.il פתרונות מחשוב ירוקים Ultra Thin Clients]

* [http://www.themarker.com/hitech/1.656719 יצרנים ויבואנים של מכשירי אלקטרוניקה יחוייבו לממן את מיחזורם] אורנה קורן, דה מארקר, 16.06.2011

* [http://www.themarker.com/hitech/1.656719 יצרנים ויבואנים של מכשירי אלקטרוניקה יחוייבו לממן את מיחזורם] אורנה קורן, דה מארקר, 16.6.2011

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==