שורה 84: |
שורה 84: |
| | | |
| == קשרי הון שלטון וחששות לניגודי עניינים== | | == קשרי הון שלטון וחששות לניגודי עניינים== |
− | [[מטה מאבק הגז]] וארגונים נוספים הצביעו על [[קשרי הון שלטון]] בין מקבלי החלטות בנושא הגז לבין בעלי הון. כן עלו חששות מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] של חברי כנסת, חברי ממשלה ועוד. חלק ממקבלי החלטות בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו בגלל ניגודי עניינים, חלקם עוסקים בנושא חרף ניגודי ענינים שאולי יש להם. גילוי הקשרים בין מקבלי החלטות לתעשיות הגז מוביל לחשיפה של עוד קשרים כאלה עקב חשש לניגוד עניינים שיוביל להשלכות משפטיות. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3662990,00.html היועץ המשפטי של הכנסת: ח"כ שיש לו עניין אישי בנוגע לגז – צריך לדווח על כך], אורי תובל, כלכליסט 28.06.15}} | + | [[מטה מאבק הגז]] וארגונים נוספים הצביעו על [[קשרי הון שלטון]] בין מקבלי החלטות בנושא הגז לבין בעלי הון. כן עלו חששות מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] של חברי כנסת, חברי ממשלה ועוד. חלק ממקבלי החלטות בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו בגלל ניגודי עניינים, חלקם עוסקים בנושא חרף ניגודי עניינים שאולי יש להם. גילוי הקשרים בין מקבלי החלטות לתעשיות הגז מוביל לחשיפה של עוד קשרים כאלה עקב חשש לניגוד עניינים שיוביל להשלכות משפטיות. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3662990,00.html היועץ המשפטי של הכנסת: ח"כ שיש לו עניין אישי בנוגע לגז – צריך לדווח על כך], אורי תובל, כלכליסט 28.06.2015}} |
| | | |
− | חיים כץ היה במשך שנים רבות יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית. הוא חבר כנסת מטעם הליכוד ומכהן ושר הרווחה משנת 2015. כץ מחזיק ביחידות של שותפות חיפושי הנפט והגז ישראמקו, שאותן רכש לפני גילוי גז במאגר תמר שהיא שותפה בו. כץ הוא ידיד אישי של אנשי העסקים המזוהים עם ישראמקו, חיים צוף ו[[קובי מימון]]. לפי הערכת כלכליסט שווי המניות של כץ עומד על עשרות מיליוני שקלים. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3660586,00.html שווי אחזקות שר הרווחה בישראמקו: 50 מיליון שקל]}} | + | חיים כץ היה במשך שנים רבות יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית. הוא חבר כנסת מטעם הליכוד ומכהן ושר הרווחה משנת 2015. כץ מחזיק ביחידות של שותפות חיפושי הנפט והגז ישראמקו, שאותן רכש לפני גילוי גז במאגר תמר שהיא שותפה בו. כץ הוא ידיד אישי של אנשי העסקים המזוהים עם ישראמקו, חיים צוף ו[[קובי מימון]]. לפי הערכת כלכליסט שווי המניות של כץ עומד על עשרות מיליוני שקלים. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3660586,00.html שווי אחזקות שר הרווחה בישראמקו: 50 מיליון שקל]}} |
| בשנת 2009 פנתה רשות ניירות ערך ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בנוגע לפעילות חשודה במניית החברה. לפי החשד כץ ביצע מכירות ורכישות במניית ישראמקו בהסתמך על מידע פנים. החשדות התייחסו ליום אחד בינואר 2009, שבמהלכו זינקה המניה ב-19% באופן חריג בשעות היום. בשעות הערב דיווחה ישראמקו כי התגלו סימני גז טבעי בקידוח "תמר" מול חופי חיפה {{הערה| חגי עמית, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1270300 לא רק חיים כץ יודע להריח גז], הארץ, 09.07.2009 }} חקירתה זו לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד, וכץ נוקה ממנו. ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים. הרשות טוענת כי כץ רכש מניות של חברת נצבא זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם חברת איירפורט סיטי ביולי 2015, בעת שכיהן כשר בממשלה. [http://www.themarker.com/markets/1.2946466] מי שמסר לכץ את מידע הפנים, על פי החשד, הוא מוטי (מרדכי) בן ארי, היועץ הפיננסי של שתי החברות מאז 1999. מדובר בחברות בבעלותו של חיים צוף. {{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.3123561 רשות ניירות ערך: התחזקו הראיות בתיק החקירה שמתנהל נגד השר חיים כץ], 15.11.2016}} | | בשנת 2009 פנתה רשות ניירות ערך ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בנוגע לפעילות חשודה במניית החברה. לפי החשד כץ ביצע מכירות ורכישות במניית ישראמקו בהסתמך על מידע פנים. החשדות התייחסו ליום אחד בינואר 2009, שבמהלכו זינקה המניה ב-19% באופן חריג בשעות היום. בשעות הערב דיווחה ישראמקו כי התגלו סימני גז טבעי בקידוח "תמר" מול חופי חיפה {{הערה| חגי עמית, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1270300 לא רק חיים כץ יודע להריח גז], הארץ, 09.07.2009 }} חקירתה זו לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד, וכץ נוקה ממנו. ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים. הרשות טוענת כי כץ רכש מניות של חברת נצבא זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם חברת איירפורט סיטי ביולי 2015, בעת שכיהן כשר בממשלה. [http://www.themarker.com/markets/1.2946466] מי שמסר לכץ את מידע הפנים, על פי החשד, הוא מוטי (מרדכי) בן ארי, היועץ הפיננסי של שתי החברות מאז 1999. מדובר בחברות בבעלותו של חיים צוף. {{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.3123561 רשות ניירות ערך: התחזקו הראיות בתיק החקירה שמתנהל נגד השר חיים כץ], 15.11.2016}} |
| | | |
| [[שר האוצר]], [[משה כחלון]], טען לפני הבחירות כי יפרק את מונופול הגז, חרף היכרותו עם [[קובי מימון]], שהיה קשור לאחת מחבורת הגז. עם זאת לאחר הבחירות טען כחלון כי עליו להימנע מלעסוק בנושא הגז בשל ניגוד העניינים שיש לו<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> | | [[שר האוצר]], [[משה כחלון]], טען לפני הבחירות כי יפרק את מונופול הגז, חרף היכרותו עם [[קובי מימון]], שהיה קשור לאחת מחבורת הגז. עם זאת לאחר הבחירות טען כחלון כי עליו להימנע מלעסוק בנושא הגז בשל ניגוד העניינים שיש לו<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> |
| | | |
− | [[שאול מרידור]], מנכ"ל משרד האנרגיה, הוא בעל ניגוד עניינים בנושא הגז. אחיו של מרידור, מתן, מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים. אחת מלקוחותיו של משרד אגמון היא קבוצת [[דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] שאמורה במסגרת מתווה הגז הממשלתי לקבל פטור מהסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלה במאגרי תמר ולווייתן. {{הערה| ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז], כלכליסט, 20 באוגוסט 2015}} למרות ניגדו עניינים זה מרידור כיהן כחבר בוועדת צמח. בציבור הוא זכור בגלל התבטאותו בנושא הגז בוועדה- לפיה אין טעם לשמור גז למדינה למשך זמן ארוך של 30 שנה שכן אולי עד אז לא תהיה מדינה בכלל. {{הערה|1=שירות גלובס [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובוס, 6 ביוני 2013}} דבר שמרידות טען לאחר מכן שנאמר בבדיחות הדעת. ניגודי העיניינים של מרידור הביאו לביקורת על מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref> | + | [[שאול מרידור]], מנכ"ל משרד האנרגיה, הוא בעל ניגוד עניינים בנושא הגז. אחיו של מרידור, מתן, מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים. אחת מלקוחותיו של משרד אגמון היא קבוצת [[דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] שאמורה במסגרת מתווה הגז הממשלתי לקבל פטור מהסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלה במאגרי תמר ולווייתן. {{הערה| ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז], כלכליסט, 20 באוגוסט 2015}} למרות ניגדו עניינים זה מרידור כיהן כחבר בוועדת צמח. בציבור הוא זכור בגלל התבטאותו בנושא הגז בוועדה- לפיה אין טעם לשמור גז למדינה למשך זמן ארוך של 30 שנה שכן אולי עד אז לא תהיה מדינה בכלל. {{הערה|1=שירות גלובס [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובוס, 6 ביוני 2013}} דבר שמרידות טען לאחר מכן שנאמר בבדיחות הדעת. ניגודי העניינים של מרידור הביאו לביקורת על מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref> |
| | | |
− | בשנת 2015 התקבלה בקשתה של [[התנועה לחופש המידע]] לחשוף הסכמי ניגוד עניינים של שרים בממשלה. בחוות-דעת מיום 27 באוקטובר 2014 קבע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שבנימין נתניהו, צריך להימנע מלטפל בעניינים שבהם מטפל משרד עורכי הדין של פרקליטיו, עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו. עו"ד דוד שמרון הוא עורך דינו האישי של נתניהו, ואילו עו"ד יצחק מולכו משמש כשליח מיוחד מטעמו לעניינים מדיניים. המקור להסכם ניגוד העניינים נגע לתחום התקשורת. עם זאת הדבר נגע גם לנושאים אחרים ""בכל מקרה שבו יתעורר צורך בהפעלת סמכות או במעורבות שלך, והפעלת הסמכות תהיה כרוכה בנושא בו מטפל משרד עורכי הדין, ובכן בכל מקרה אחר של ספק, יש צורך לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לבחון את הצורך בהעברת סמכויות או בנקיטת צעדים אחרים" רשימת לקוחות של המשרד אמורה לעבוד לעיון ראש הממשלה כל 3 חודשים. {{הערה|שם=megido|1= גור מגידו, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד], גלובוס, 10 בנובמבר 2015}} | + | בשנת 2015 התקבלה בקשתה של [[התנועה לחופש המידע]] לחשוף הסכמי ניגוד עניינים של שרים בממשלה. בחוות-דעת מיום 27 באוקטובר 2014 קבע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שבנימין נתניהו, צריך להימנע מלטפל בעניינים שבהם מטפל משרד עורכי הדין של פרקליטיו, עורכי הדין [[דוד שמרון]] ו[[יצחק מולכו]]. עו"ד דוד שמרון הוא עורך דינו האישי של נתניהו, ואילו עו"ד יצחק מולכו משמש כשליח מיוחד מטעמו לעניינים מדיניים. המקור להסכם ניגוד העניינים נגע לתחום התקשורת. עם זאת הדבר נגע גם לנושאים אחרים ""בכל מקרה שבו יתעורר צורך בהפעלת סמכות או במעורבות שלך, והפעלת הסמכות תהיה כרוכה בנושא בו מטפל משרד עורכי הדין, ובכן בכל מקרה אחר של ספק, יש צורך לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לבחון את הצורך בהעברת סמכויות או בנקיטת צעדים אחרים" רשימת לקוחות של המשרד אמורה לעבוד לעיון ראש הממשלה כל 3 חודשים. {{הערה|שם=megido|1= גור מגידו, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד], גלובוס, 10 בנובמבר 2015}} |
| | | |
| | | |
− | בנובמבר 2016 חשף ערוץ 10 כי ישראל אמורה לקנות 3 צוללות מגרמניה בכ-6 מיליארד ש"ח (1.5 מיליארד יורו). את העסקה קידם נתניהו וזאת למרות התנגדות בצה"ל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, אף ניסה לטרפד את העסקה בטענה שזו לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. עוד התגלה כי עסקת הצוללות לא הייתה היחידה שנתניהו ניסה לקדם עם גרמניה: ישראל החליטה לרכוש ארבעה כלי שיט כדי לאבטח את קידוחי הגז בים התיכון, ולאחר פרסום המכרז בנושא נתניהו ואנשיו לחצו לבטל את המכרז - ולאפשר לגרמנים למכור את כלי השיט לישראל. באותו חודש טען העיתונאי רביב דרוקר כי דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה, מייצג את [[מיקי גנור]] הנציג בישראל של המספנה הגרמנית שאמורה לייצר את הצוללות שחיל הים אמור לקנות. בקיץ 2016 הובילו גנור ושמרון מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום. {{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219005 חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה ], רביב דרוקר, וואלה, 15/11/2016}} | + | בנובמבר 2016 חשף ערוץ 10 כי ישראל אמורה לקנות 3 צוללות מגרמניה בכ-6 מיליארד ש"ח (1.5 מיליארד יורו). את העסקה קידם נתניהו וזאת למרות התנגדות בצה"ל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, אף ניסה לטרפד את העסקה בטענה שזו לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. עוד התגלה כי עסקת הצוללות לא הייתה היחידה שנתניהו ניסה לקדם עם גרמניה: ישראל החליטה לרכוש ארבעה כלי שיט כדי לאבטח את קידוחי הגז בים התיכון, ולאחר פרסום המכרז בנושא נתניהו ואנשיו לחצו לבטל את המכרז - ולאפשר לגרמנים למכור את כלי השיט לישראל. באותו חודש טען העיתונאי רביב דרוקר כי [[דוד שמרון]], פרקליטו של ראש הממשלה, מייצג את [[מיקי גנור]] הנציג בישראל של המספנה הגרמנית שאמורה לייצר את הצוללות שחיל הים אמור לקנות. בקיץ 2016 הובילו גנור ושמרון מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום. {{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219005 חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה ], רביב דרוקר, וואלה, 15/11/2016}} |
| | | |
| בנוסף חשפה הבקשה הסכמי ניגודי עניינים של [[גלעד ארדן]]. ארדן עדכן לקראת סוף כהונתו כשר להגנת הסביבה על מינויה של אשתו לדירקטורית בחברת קציר השקעות, העוסקת בתחום חיפושי הגז והנפט. הוחלט כי עד לתום הכהונה במשרד להגנת הסביבה, ארדן לא יעסוק כלל בנושא הגז והנפט, וככל שיתעורר צורך בהחלטה בדרג שר בנושאים אלה עד לבחירות, יפנה ארדן לראש הממשלה, שימנה שר שיעסוק בכך.{{הערה|שם=megido}} בנוסף חשפה הבקשה קשרים של [[אופיר אקוניס]] ו[[יאיר לפיד]] לעולם העסקי - כולל קשרים של לפיד לקבוצת ידיעות אחרונות ולמשקיעים שונים. | | בנוסף חשפה הבקשה הסכמי ניגודי עניינים של [[גלעד ארדן]]. ארדן עדכן לקראת סוף כהונתו כשר להגנת הסביבה על מינויה של אשתו לדירקטורית בחברת קציר השקעות, העוסקת בתחום חיפושי הגז והנפט. הוחלט כי עד לתום הכהונה במשרד להגנת הסביבה, ארדן לא יעסוק כלל בנושא הגז והנפט, וככל שיתעורר צורך בהחלטה בדרג שר בנושאים אלה עד לבחירות, יפנה ארדן לראש הממשלה, שימנה שר שיעסוק בכך.{{הערה|שם=megido}} בנוסף חשפה הבקשה קשרים של [[אופיר אקוניס]] ו[[יאיר לפיד]] לעולם העסקי - כולל קשרים של לפיד לקבוצת ידיעות אחרונות ולמשקיעים שונים. |