שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''[[התחממות עולמית]] מחמירה את שריפות יער''' הדבר בא לידי ביטוי הן במספר שריפות היער בשנים האחרונות והן בחומרתן. רוב רובן של שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונה או הצתה. עם זאת התחממות עולמית גורמת ליובש מתמשך ובצורות שמחמירים שגורמים לכמות גדולה של עצים יבשים וצמאים שבוערים בקלות. בנוסף מצוקת המים של העצים מעודדת התפתחות עשבים יבשים בין העצים דבר שמעודד התפשטות שלהשריפה הראשונית ומחמיר את התפשטות השריפה . היבטים אלה תורמים לכך שיש התגברות משמעותית של שריפות היער במספר מקומות בעולם כמו גם בישראל. בישראל יש היבט נוסף של התחממות עולמית והוא תנאי מיקרו אלקים שרביים שמעודדים אף הם את התפשטות האש. | + | '''התחממות עולמית מחמירה את שריפות יער''', כאשר הדבר בא לידי ביטוי הן במספר שריפות היער בשנים האחרונות והן בחומרתן. רוב רובן של שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונה או הצתה. עם זאת התחממות עולמית גורמת ליובש מתמשך ובצורות שמחמירים שגורמים לכמות גדולה של עצים יבשים וצמאים שבוערים בקלות. בנוסף מצוקת המים של העצים מעודדת התפתחות עשבים יבשים בין העצים דבר שמעודד התפשטות שלהשריפה הראשונית ומחמיר את התפשטות השריפה. היבטים אלה תורמים לכך שיש התגברות משמעותית של שריפות היער במספר מקומות בעולם כמו גם בישראל. בישראל יש היבט נוסף של התחממות עולמית והוא תנאי מיקרו אקלים שרביים שמעודדים אף הם את התפשטות האש. |
| | | |
| ==מקור השריפות== | | ==מקור השריפות== |
− | מקור רוב שריפות היער הוא אנושי - אם בגלל תאונות ואם בגלל הצתה מתכוונת. אמנם בטבע יש גם שריפות הנגרמות בגלל סופות ברקים בקיץ אבל אלו אירועים נדירים למדי שבדרך כלל שורפים שטח קטן בגלל שאחרי הברקים לעיתים קרובות יורד גשם. בפראק הלאומי סקוויה לדוגמה נבדקו רישומים של 848 שריפות בין השנים 1021 ו1982. רוב השריפות שנגרמו על ידי ברקים התרחשו בגובה מעל 2500 מטר בתוקפת היובש של יולי -ספטמבר. חלק הקטן של השריפות התרחש בגובע 1500-2500 מטר באותם חודשים, בקרב עצי מחט. מתחת לגובה 1500 מטער כל השריפות היו מעשה ידי אדם. באקדיה שבניו-אינגלנד (ACADIA NATIONAL PARE) נרשמו בין 1937 ל-1982 209 שריפות, מתוכן 204 נגרמו על ידי בני אדם. חמש שריפות נגרמו על ידי ברקים, ובהן נשרף בסך הכל דונם אחד יער בממוצע בכל שריפה, שכן הגשם כיבה אותן. בדליקות שמקורן אנושי נשרפו 89 אלף דונם. בפארק בקייפ קוד (CAPE COD NATIONAL SEASHORE), השוכן סמוך לחוף הים, נרשמו 112 שריפות בין 1974 ל-1983 – כולן מעשה ידי אדם. ההסבר המוצע הוא שבאיזור החוף יש פחות ברקים מאשר בהרים הגבוהים, וכאשר מתרחשות סופות ברקים, הן מלוות בגשמים כבדים. שריפות קשות נגרמות ביערות מחטניים בתקופות יובש, וכולן כתוצאה מהצתה.{{הערה|ד"ר אביבה רבינוביץ', [http://www.masa.co.il/article/1308/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8---%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA/ שריפות יער - בעיה עולמית], באתר "מסע אחר"}} | + | מקור רוב שריפות היער הוא אנושי - אם בגלל תאונות ואם בגלל הצתה מתכוונת. אמנם בטבע יש גם שריפות הנגרמות בגלל סופות ברקים בקיץ אבל אלו אירועים נדירים למדי שבדרך כלל שורפים שטח קטן בגלל שאחרי הברקים לעיתים קרובות יורד גשם. בפארק הלאומי סקוויה לדוגמה נבדקו רישומים של 848 שריפות בין השנים 1021 ו1982. רוב השריפות שנגרמו על ידי ברקים התרחשו בגובה מעל 2,500 מטר בתוקפת היובש של יולי -ספטמבר. חלק הקטן של השריפות התרחש בגובה של 1,500-2,500 מטר באותם חודשים, בקרב עצי מחט. מתחת לגובה 1,500 מטר כל השריפות היו מעשה ידי אדם. באקדיה שבניו-אינגלנד (ACADIA NATIONAL PARE) נרשמו בין 1937 ל-1982 209 שריפות, מתוכן 204 נגרמו על ידי בני אדם. חמש שריפות נגרמו על ידי ברקים, ובהן נשרף בסך הכל דונם אחד יער בממוצע בכל שריפה, שכן הגשם כיבה אותן. בדליקות שמקורן אנושי נשרפו 89 אלף דונם. בפארק בקייפ קוד (CAPE COD NATIONAL SEASHORE), השוכן סמוך לחוף הים, נרשמו 112 שריפות בין 1974 ל-1983 – כולן מעשה ידי אדם. ההסבר המוצע הוא שבאיזור החוף יש פחות ברקים מאשר בהרים הגבוהים, וכאשר מתרחשות סופות ברקים, הן מלוות בגשמים כבדים. שריפות קשות נגרמות ביערות מחטניים בתקופות יובש, וכולן כתוצאה מהצתה.{{הערה|ד"ר אביבה רבינוביץ', [http://www.masa.co.il/article/1308/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8---%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA/ שריפות יער - בעיה עולמית], באתר "מסע אחר"}} |
| | | |
| יש גורמים שונים המשפיעים על ההסתברות לפריצת שריפות יער ולהתמשכותן - מחזורים טבעיים באקלים, פעילויות אנושיות (כמו כריתת יערות, פיתוח קרקעות, [[כרייה]]]), וכן שינויי אקלים. עם זאת איזורים רבים שבהם היתה החמרה בשריפות במערב ארצות הברית הן שמורות טבע שמוגנות יחסית מפעילות אנושית - כמו שמורת היוסמטי, הפרק הלאומי והרי הרוקי הצפוניים. דבר זה מצביע על כך שגורם חשוב בתהליך הוא התחממות עולמית. [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbSJRHsncs] | | יש גורמים שונים המשפיעים על ההסתברות לפריצת שריפות יער ולהתמשכותן - מחזורים טבעיים באקלים, פעילויות אנושיות (כמו כריתת יערות, פיתוח קרקעות, [[כרייה]]]), וכן שינויי אקלים. עם זאת איזורים רבים שבהם היתה החמרה בשריפות במערב ארצות הברית הן שמורות טבע שמוגנות יחסית מפעילות אנושית - כמו שמורת היוסמטי, הפרק הלאומי והרי הרוקי הצפוניים. דבר זה מצביע על כך שגורם חשוב בתהליך הוא התחממות עולמית. [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbSJRHsncs] |
שורה 9: |
שורה 9: |
| למרות שמקור שריפות היער הוא ברובו אנושי. התרומה של האקלים לשריפות היא בסיכוי להתפשטות ולהמשך קיום האש. | | למרות שמקור שריפות היער הוא ברובו אנושי. התרומה של האקלים לשריפות היא בסיכוי להתפשטות ולהמשך קיום האש. |
| | | |
− | כשהאקלים מתחממם, הלחות של האוויר יורדת וכך גם הלחלוחיות שיש בקרקע ובעצים. איזורים רטובים יותר הופכים יבשים ואיזורים שהיו יבשים הופכים אפילו יבשים יותר. טמפרטורות גבוהות יותר במהלך האביב והקיץ, הפשרה מוקדמת יותר בשלגים וכמות נמוכה יותר של משקעים גורמים לכך שאדמות הן יבשות יותר למשך זמן ארוך יותר. [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbJ_BHsncs] | + | כשהאקלים מתחמם, הלחות של האוויר יורדת וכך גם הלחלוחיות שיש בקרקע ובעצים. איזורים רטובים יותר הופכים יבשים ואיזורים שהיו יבשים הופכים אפילו יבשים יותר. טמפרטורות גבוהות יותר במהלך האביב והקיץ, הפשרה מוקדמת יותר בשלגים וכמות נמוכה יותר של משקעים גורמים לכך שאדמות הן יבשות יותר למשך זמן ארוך יותר. [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbJ_BHsncs] |
| | | |
− | התחממות עולמית ויובש לא רק מגדילים את יובש הצמחיה הם גם משנים את הרכב הצמחיה ומגדילים בכך את הסיכוי להתפשטות האשם. על פי אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור בקק"ל, עצי היער החיים שנים רבות סובלים מהתארכות תקופות הקיץ, מהידלדלות המים בשכבות הקרקע העמוקות ומהעלייה בתדירות הבצורות, מה שמוביל ליער הסובל מעקת יובש. לעומת זאת, עשבים שונים (כולל [[מין פולש|מינים פולשניים]]) נהנים מהטמפרטורות הגבוהות ומהעלייה ברצף הגעתן של תקופות חמות. עשבים מתפתחים תוך זמן קצר (במהלך האביב עד הקיץ), צוברים מסה צמחית מפותחת ומתייבשים בקיץ. באופן זה העשבים משמשים גורם מכריע בקיום רצף חומר הבעירה בתת-היער ומאפשר לשריפות להתפשט לממדי ענק. {{הערה|שם=israeli|1=ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 בדצמבר 2013}} | + | התחממות עולמית ויובש לא רק מגדילים את יובש הצמחייה הם גם משנים את הרכב הצמחיה ומגדילים בכך את הסיכוי להתפשטות האשם. על פי אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור בקק"ל, עצי היער החיים שנים רבות סובלים מהתארכות תקופות הקיץ, מהידלדלות המים בשכבות הקרקע העמוקות ומהעלייה בתדירות הבצורות, מה שמוביל ליער הסובל מעקת יובש. לעומת זאת, עשבים שונים (כולל [[מין פולש|מינים פולשניים]]) נהנים מהטמפרטורות הגבוהות ומהעלייה ברצף הגעתן של תקופות חמות. עשבים מתפתחים תוך זמן קצר (במהלך האביב עד הקיץ), צוברים מסה צמחית מפותחת ומתייבשים בקיץ. באופן זה העשבים משמשים גורם מכריע בקיום רצף חומר הבעירה בתת-היער ומאפשר לשריפות להתפשט לממדי ענק. {{הערה|שם=israeli|1=ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 בדצמבר 2013}} |
| | | |
| אם מסתכלים על הנתונים עד כה, קשה לכמת בדיוק מה גודל ההשפעה של התחממות עולמית על כמות השריפות ועוצמתן. במקומות רבים בעולם יש עלייה במספר שריפות היער, בתדירותן, בעוצמתן ובהשפעתן הכלכלית, אבל קשה לקשר בין שריפה ספציפית לבין ההתחממות העולמית.{{הערה|שם=israeli}} | | אם מסתכלים על הנתונים עד כה, קשה לכמת בדיוק מה גודל ההשפעה של התחממות עולמית על כמות השריפות ועוצמתן. במקומות רבים בעולם יש עלייה במספר שריפות היער, בתדירותן, בעוצמתן ובהשפעתן הכלכלית, אבל קשה לקשר בין שריפה ספציפית לבין ההתחממות העולמית.{{הערה|שם=israeli}} |
שורה 22: |
שורה 22: |
| מחקרים שונים מראים כי שינויי האקלים מעלים את מדד הסיכון לשריפות באוסטרליה. מדד זה עלה בממוצע בעשרות אחוזים בעשרות השנים האחרונות. בשנת 2009 הוגדר במדד תחום חדש לאחר שהמקסימום המוגדר נפרץ, וקיץ 2013–2014 באוסטרליה מסתמן כחם ביותר אי פעם. | | מחקרים שונים מראים כי שינויי האקלים מעלים את מדד הסיכון לשריפות באוסטרליה. מדד זה עלה בממוצע בעשרות אחוזים בעשרות השנים האחרונות. בשנת 2009 הוגדר במדד תחום חדש לאחר שהמקסימום המוגדר נפרץ, וקיץ 2013–2014 באוסטרליה מסתמן כחם ביותר אי פעם. |
| | | |
− | ג'יסון פנק, Jason Funk מדען אקלים שפעיל בארגון המדענים המודאים טוען כי בשנת 2015 היתה שנת שיא מבחינת שטח היערות שנשרפו. מעל 10 מיליון אקרים (40 מיליון דונם) נשרפו ברחבי ארצות הברית[http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490] - שטח דומה לזה של כל הולנד - או פי 2 משטחה של מדינת ישראל. | + | ג'יסון פנק, Jason Funk מדען אקלים שפעיל בארגון המדענים המודאים טוען כי בשנת 2015 הייתה שנת שיא מבחינת שטח היערות שנשרפו. מעל 10 מיליון אקרים (40 מיליון דונם) נשרפו ברחבי ארצות הברית[http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490] - שטח דומה לזה של כל הולנד - או פי 2 משטחה של מדינת ישראל. |
| | | |
| לפני פנק, שריפות היער מחמירות לא רק בארצות הברית אלא גם במקומות אחרים בעולם. "בשנים האחרונות היו שריפות גדולות בסיביר ובמקומות אחרים שבהם אנחנו לא רואים בדרך שריפות יער גדולות". [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490] | | לפני פנק, שריפות היער מחמירות לא רק בארצות הברית אלא גם במקומות אחרים בעולם. "בשנים האחרונות היו שריפות גדולות בסיביר ובמקומות אחרים שבהם אנחנו לא רואים בדרך שריפות יער גדולות". [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490] |
שורה 30: |
שורה 30: |
| בישראל יש החמרה באירועי שריפות יער לאורך השנים. מוערך ש[[ישראל ושינויי האקלים|שינויי האקלים המקומיים הנובעים מהתחממות עולמית]] תורמים להחמרה זו. אם כי בדומה למצב בעולם קשה לקבוע מה גודל התרומה. {{הערה|שם=israeli}} | | בישראל יש החמרה באירועי שריפות יער לאורך השנים. מוערך ש[[ישראל ושינויי האקלים|שינויי האקלים המקומיים הנובעים מהתחממות עולמית]] תורמים להחמרה זו. אם כי בדומה למצב בעולם קשה לקבוע מה גודל התרומה. {{הערה|שם=israeli}} |
| | | |
− | רוב שריפות היער בישראל נגרמות עקב פעילות אנושית. שריפות יער פורצות על רקע תאונות שונות - מדורות שיצאו מכלל שליטה, קצר חשמלי, עקב [[עישון בישראל|סיגריות ונרגילות]], ועוד. מקור אחר לשריפות הן הצתות - הן על רקע פלילי ובשנים האחרונות גם על רקע לאומני. כמו כן קק"ל מנסה למנוע את השריפות במגוון אמצעים כמו מגדלי תצפית , דילול עצים, רצועות אש ונטיעת זנים של עצים ושיחים פחות דליקים. {{הערה|שם=israeli}} | + | רוב שריפות היער בישראל נגרמות עקב פעילות אנושית. שריפות יער פורצות על רקע תאונות שונות - מדורות שיצאו מכלל שליטה, קצר חשמלי, עקב [[עישון בישראל|סיגריות ונרגילות]], ועוד. מקור אחר לשריפות הן הצתות - הן על רקע פלילי ובשנים האחרונות גם על רקע לאומני. כמו כן קק"ל מנסה למנוע את השריפות במגוון אמצעים כמו מגדלי תצפית, דילול עצים, רצועות אש ונטיעת זנים של עצים ושיחים פחות דליקים. {{הערה|שם=israeli}} |
| | | |
| התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. {{הערה|שם=israeli}} שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין }} השריפה התרחשה בחודש נובמבר יבש מאד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים. נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. {{הערה|שם=israeli}} רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש. | | התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. {{הערה|שם=israeli}} שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין }} השריפה התרחשה בחודש נובמבר יבש מאד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים. נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. {{הערה|שם=israeli}} רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש. |
| | | |
| ==תחזיות לעתיד== | | ==תחזיות לעתיד== |
− | תחזיות של ארגון המדענים המודאגים מצביעות על כך ששריפות יער יכוליות להפוך גרועות פי 4 עד פי 6 גרועות יותר במהלך המאה ה -21. [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490] | + | תחזיות של ארגון המדענים המודאגים מצביעות על כך ששריפות יער עלולות להפוך גרועות פי 4 עד פי 6 גרועות יותר במהלך המאה ה-21. [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490] |
| | | |
− | מחקר חיזוי לשריפות יער נערך בשנת 2009. במחקר זה נבחן הסיכון לשריפות יער במקומות שונים בעולם ברבע האחרון של המאה ה-21. הפוטנציל לשריפות נמדד על ידי אינדקס בצורת של Keetch-Byram שמחושב תוך שימוש בנתונים על הטמפרטורה המקסימלית ועל משקעים. שינויים עד לסוף המאה מחושבים על ידי [[מודל אקלימי]] מסוג general circulation model. מהמחקר עולה כי פוטנציאל שריפות היער עולה בצורה משמעותית בארצות הברית, דרום אמריקה, מרכז אסיה, דרום אמריקה ואוסטרליה. על פי המחקר, מקומות שמאופיינים כיום בסיכון בינוני על פי מדדים מקובלים יהפכו למקומות בסיכון גבוה, ומקומות בסיכון נמוך יהפכו לבעלי סיכון בינוני. נוסף על כל זאת, עונת השריפות תימשך זמן רב יותר. {{הערה| Y.; Stanturf, J.A.; Goodrick, S.L., [http://www.srs.fs.usda.gov/pubs/36444 Trends in global wildfire potential in a changing climate] , Forest Ecology and Management 259:685-697, 2009 }} | + | מחקר חיזוי לשריפות יער נערך בשנת 2009. במחקר זה נבחן הסיכון לשריפות יער במקומות שונים בעולם ברבע האחרון של המאה ה-21. הפוטנציאל לשריפות נמדד על ידי אינדקס בצורת של Keetch-Byram שמחושב תוך שימוש בנתונים על הטמפרטורה המקסימלית ועל משקעים. שינויים עד לסוף המאה מחושבים על ידי [[מודל אקלימי]] מסוג general circulation model. מהמחקר עולה כי פוטנציאל שריפות היער עולה בצורה משמעותית בארצות הברית, דרום אמריקה, מרכז אסיה, דרום אמריקה ואוסטרליה. על פי המחקר, מקומות שמאופיינים כיום בסיכון בינוני על פי מדדים מקובלים יהפכו למקומות בסיכון גבוה, ומקומות בסיכון נמוך יהפכו לבעלי סיכון בינוני. נוסף על כל זאת, עונת השריפות תימשך זמן רב יותר. {{הערה| Y.; Stanturf, J.A.; Goodrick, S.L., [http://www.srs.fs.usda.gov/pubs/36444 Trends in global wildfire potential in a changing climate] , Forest Ecology and Management 259:685-697, 2009 }} |
| | | |
− | מועצת האקלים באוסרטליה, The Climate Commission, ארגון בכספי ציבור, הוציאה דו"ח בנושא שריפות ואקלים באוסטרליה בשנת 2013. לפי פרופסור Lesley Hughes שהכין את הדו"ח, אוסטרליה תידרש להכפיל את היקף כוחות כיבוי האש עד 2030 עקב העלייה בסיכון לשריפות חורש בשל שינויי האקלים.{{הערה|שם=israeli}} [https://www.theguardian.com/world/2013/dec/09/firefighter-numbers-will-need-to-double-by-2030-climate-council] | + | מועצת האקלים באוסטרליה, The Climate Commission, ארגון בכספי ציבור, הוציאה דו"ח בנושא שריפות ואקלים באוסטרליה בשנת 2013. לפי פרופסור Lesley Hughes שהכין את הדו"ח, אוסטרליה תידרש להכפיל את היקף כוחות כיבוי האש עד 2030 עקב העלייה בסיכון לשריפות חורש בשל שינויי האקלים.{{הערה|שם=israeli}} [https://www.theguardian.com/world/2013/dec/09/firefighter-numbers-will-need-to-double-by-2030-climate-council] |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 של קק"ל, בדצמבר 2013 | | * ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 של קק"ל, בדצמבר 2013 |
− | * [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbJ_BHsncs האם התחממות עולמית מגבירה את הסיכוי לשריפות יער?] , [[ארגון המדענים המודאגים]] | + | * [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbJ_BHsncs האם התחממות עולמית מגבירה את הסיכוי לשריפות יער?], [[ארגון המדענים המודאגים]] |
| * Max A. Moritz., [http://www.nature.com/news/wildfires-ignite-debate-on-global-warming-1.11025 Wildfires ignite debate on global warming],;מגזין nature, 18.07.2012 | | * Max A. Moritz., [http://www.nature.com/news/wildfires-ignite-debate-on-global-warming-1.11025 Wildfires ignite debate on global warming],;מגזין nature, 18.07.2012 |
| * [http://ulmo.ucmerced.edu/pdffiles/16RSTB_Westerling.pdf Increasing western US forest wildfire activity: sensitivity to changes in the timing of spring] | | * [http://ulmo.ucmerced.edu/pdffiles/16RSTB_Westerling.pdf Increasing western US forest wildfire activity: sensitivity to changes in the timing of spring] |
שורה 53: |
שורה 53: |
| | | |
| ;שריפות יער בישראל: | | ;שריפות יער בישראל: |
− | * ערן חדד , [http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7225/85291/Forum85291M537I0.doc שריפות יער בישראל והקשרן למזג האוויר ], סיכום מאמר באנגלית שחיברה ד"ר הדס סערוני, אוניברסיטת ת"א | + | * ערן חדד, [http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7225/85291/Forum85291M537I0.doc שריפות יער בישראל והקשרן למזג האוויר ], סיכום מאמר באנגלית שחיברה ד"ר הדס סערוני, אוניברסיטת ת"א {{doc}} |
| * [http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention/ הערכות קק"ל למניעת שריפות יער] באתר קק"ל | | * [http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention/ הערכות קק"ל למניעת שריפות יער] באתר קק"ל |
| * [http://globeblog.co.il/2011/04/05/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D?param=435 שריפות יער ושינויי אקלים] באתר גלוב-בלוג של קק"ל, אפריל 5, 2011 | | * [http://globeblog.co.il/2011/04/05/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D?param=435 שריפות יער ושינויי אקלים] באתר גלוב-בלוג של קק"ל, אפריל 5, 2011 |
− | * [http://fires.globalforestwatch.org/map/#activeLayers=viirsFires&activeBasemap=topo&x=37&y=31&z=6 מפת מקרי אש במזרח התיכון ] מתוך אתר של Global Forest Watch Fires | + | * [http://fires.globalforestwatch.org/map/#activeLayers=viirsFires&activeBasemap=topo&x=37&y=31&z=6 מפת מקרי אש במזרח התיכון] מתוך אתר של Global Forest Watch Fires |
− | * גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך" , 21 בדצמבר 2010 | + | * גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010 |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |