− | '''[[התחממות עולמית]] מחמירה את שריפות יער''' הדבר בא לידי ביטוי הן במספר השריפות והן בחומרתן. | + | '''[[התחממות עולמית]] מחמירה את שריפות יער''' הדבר בא לידי ביטוי הן במספר השריפות והן בחומרתן. למרות שרוב רובן של שריפות היער מתרחשות עקב פעילות אנושית כמו תאונה או הצתה, התחממות עולמית גורמת ליובש מתמשך ובצורות שמחמירים את היובש, מקשים על העצים ומקלים על התפתחות עשבים יבשים שמקלים על השריפה הראשונית ומחמירים את התפשטות האש למימדים עצומים. דבר זה בא לידי ביטוי בהגברת שריפות היער במספר מקומות בעולם כמו גם בישראל. |
− | מקור רוב שריפות היער הוא אנושי - אם בגלל תאונות ואם בגלל הצתה מתכוונת. אמנם בטבע יש גם שריפות הנגרמות בגלל סופות ברקים בקיץ אבל אלו אירועים נדירים יותר שבדרך כלל שורפים שטח קטן בגלל שאחרי הברקים יש לעיתים קרובות גשם. בפראק הלאומי סקוויה לדוגמה נבדקו רישומים של 848 שריפות בין השנים 1021 ו1982. רוב השריפות שנגרמו על ידי ברקים התרחשו בגובה מעל 2500 מטר בתוקפת היובש של יולי -ספטמבר. חלק הקטן של השריפות התרחש בגובע 1500-2500 מטר באותם חודשים, בקרב עצי מחט. מתחת לגובה 1500 מטער כל השריפות היו מעשה ידי אדם. באקדיה שבניו-אינגלנד (ACADIA NATIONAL PARE) נרשמו בין 1937 ל-1982 209 שריפות, מתוכן 204 נגרמו על ידי בני אדם. חמש שריפות נגרמו על ידי ברקים, ובהן נשרף בסך הכל דונם אחד יער בממוצע בכל שריפה, שכן הגשם כיבה אותן. בדליקות שמקורן אנושי נשרפו 89 אלף דונם. בפארק בקייפ קוד (CAPE COD NATIONAL SEASHORE), השוכן סמוך לחוף הים, נרשמו 112 שריפות בין 1974 ל-1983 – כולן מעשה ידי אדם. ההסבר המוצע הוא שבאיזור החוף יש פחות ברקים מאשר בהרים הגבוהים, וכאשר מתרחשות סופות ברקים, הן מלוות בגשמים כבדים. שריפות קשות נגרמות ביערות מחטניים בתקופות יובש, וכולן כתוצאה מהצתה.{{הערה|ד"ר אביבה רבינוביץ', [http://www.masa.co.il/article/1308/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8---%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA/ שריפות יער - בעיה עולמית], באתר "מסע אחר"}} | + | מקור רוב שריפות היער הוא אנושי - אם בגלל תאונות ואם בגלל הצתה מתכוונת. אמנם בטבע יש גם שריפות הנגרמות בגלל סופות ברקים בקיץ אבל אלו אירועים נדירים למדי שבדרך כלל שורפים שטח קטן בגלל שאחרי הברקים לעיתים קרובות יורד גשם. בפראק הלאומי סקוויה לדוגמה נבדקו רישומים של 848 שריפות בין השנים 1021 ו1982. רוב השריפות שנגרמו על ידי ברקים התרחשו בגובה מעל 2500 מטר בתוקפת היובש של יולי -ספטמבר. חלק הקטן של השריפות התרחש בגובע 1500-2500 מטר באותם חודשים, בקרב עצי מחט. מתחת לגובה 1500 מטער כל השריפות היו מעשה ידי אדם. באקדיה שבניו-אינגלנד (ACADIA NATIONAL PARE) נרשמו בין 1937 ל-1982 209 שריפות, מתוכן 204 נגרמו על ידי בני אדם. חמש שריפות נגרמו על ידי ברקים, ובהן נשרף בסך הכל דונם אחד יער בממוצע בכל שריפה, שכן הגשם כיבה אותן. בדליקות שמקורן אנושי נשרפו 89 אלף דונם. בפארק בקייפ קוד (CAPE COD NATIONAL SEASHORE), השוכן סמוך לחוף הים, נרשמו 112 שריפות בין 1974 ל-1983 – כולן מעשה ידי אדם. ההסבר המוצע הוא שבאיזור החוף יש פחות ברקים מאשר בהרים הגבוהים, וכאשר מתרחשות סופות ברקים, הן מלוות בגשמים כבדים. שריפות קשות נגרמות ביערות מחטניים בתקופות יובש, וכולן כתוצאה מהצתה.{{הערה|ד"ר אביבה רבינוביץ', [http://www.masa.co.il/article/1308/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8---%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA/ שריפות יער - בעיה עולמית], באתר "מסע אחר"}} |
| יש גורמים שונים המשפיעים על ההסתברות לפריצת שריפות יער ולהתמשכותן - מחזורים טבעיים באקלים, פעילויות אנושיות (כמו כריתת יערות, פיתוח קרקעות, [[כרייה]]]), וכן שינויי אקלים. עם זאת איזורים רבים שבהם היתה החמרה בשריפות במערב ארצות הברית הן שמורות טבע שמוגנות יחסית מפעילות אנושית - כמו שמורת היוסמטי, הפרק הלאומי והרי הרוקי הצפוניים. דבר זה מצביע על כך שגורם חשוב בתהליך הוא התחממות עולמית. [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbSJRHsncs] | | יש גורמים שונים המשפיעים על ההסתברות לפריצת שריפות יער ולהתמשכותן - מחזורים טבעיים באקלים, פעילויות אנושיות (כמו כריתת יערות, פיתוח קרקעות, [[כרייה]]]), וכן שינויי אקלים. עם זאת איזורים רבים שבהם היתה החמרה בשריפות במערב ארצות הברית הן שמורות טבע שמוגנות יחסית מפעילות אנושית - כמו שמורת היוסמטי, הפרק הלאומי והרי הרוקי הצפוניים. דבר זה מצביע על כך שגורם חשוב בתהליך הוא התחממות עולמית. [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbSJRHsncs] |