47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 16:
שורה 16: − + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
| align="center" | 12/12/2011 || פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/12-12-2011.pdf מצונזר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/jCgX3C5ZAB/12-12-2011.pdf מושחר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/r7rgsM7HQv/2011-12-12-uncensored.pdf נקי ('''חלקית''')]
| align="center" | 12/12/2011 || פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/12-12-2011.pdf מצונזר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/jCgX3C5ZAB/12-12-2011.pdf מושחר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/r7rgsM7HQv/2011-12-12-uncensored.pdf נקי ('''חלקית''')]
* Dr. Eduard Morse עמוד 3 עד 53 (לא בדקנו מה אומרים)
* '''Dr. Eduard Morse''' עמוד 3 עד 53 (לא בדקנו מה אומרים)
* סער שפיר, המועצה לבטחון לאומי - עמודים 51 עד 74 - מושחרים.
* '''סער שפיר, המועצה לבטחון לאומי''' - עמודים 51 עד 74 - מושחרים.
* מצגת של אורי שוורץ, היועץ המשפטי של [[הרשות להגבלים עסקיים]]. עמוד 74 עד 112. מדבר על מבנה שוק, של חיפושים והובלת גז מזכיר שעל פי החוק המשאים שייכים למדינה שעושה מיקור חוץ מודל אפשרי לתחרות. הוא מדגיש שבלי עודף של גז למשק לא תהיה תחרות. "אם לא נשאיר עודף כלשהו לייצור תחרות לא תהיה". היבט אחר הוא אינטרגציה אנכירת - חוליה שמתחילה בהפקת הגז ונגמרת אולי ביצרני חשמל פרטיים. יש גורם טיפול אחד - בעייתי לתחרות. גם אם יש כמה מפיקים. העלת אפשרות כי מערכת ההולכה תהיה בידי המדינה כדי לעזור לתחרות. יוג'ין קנדל מפקפק בסוף הישיבה אם תחרות היא מטרה סופית, תחרות זה ערך ככלי - אולי השוק קטן מידי - "יכול להיות שפתרון יותר קל הוא פיקוח מחירים".
* '''אורי שוורץ, היועץ המשפטי של [[הרשות להגבלים עסקיים]]'''. עמוד 74 עד 112. מדבר על מבנה שוק, של חיפושים והובלת גז מזכיר שעל פי החוק המשאים שייכים למדינה שעושה מיקור חוץ מודל אפשרי לתחרות. הוא מדגיש שבלי עודף של גז למשק לא תהיה תחרות. "אם לא נשאיר עודף כלשהו לייצור תחרות לא תהיה". היבט אחר הוא אינטרגציה אנכירת - חוליה שמתחילה בהפקת הגז ונגמרת אולי ביצרני חשמל פרטיים. יש גורם טיפול אחד - בעייתי לתחרות. גם אם יש כמה מפיקים. העלת אפשרות כי מערכת ההולכה תהיה בידי המדינה כדי לעזור לתחרות. יוג'ין קנדל מפקפק בסוף הישיבה אם תחרות היא מטרה סופית, תחרות זה ערך ככלי - אולי השוק קטן מידי - "יכול להיות שפתרון יותר קל הוא פיקוח מחירים".
* גיל מאירוביץ' וצביה ורון - עמוד 112 נציגים של חברות יעוץ יחד עם PDC שהיא חברת יעוץ בין לאומית מומחית בתעשיית הנפט קשורה לדיווד ארון. רק הציגו עצמם - אמורים לתת חוות דעת על ההצעה של רשות ההגבלים וגם על השאלות של יוג'ין קנדל ביתס לחלופות לתחרות אם יש כשל שוק או סיבה שהשוק לא מתפתח באופן ראוי.
* גיל מאירוביץ' וצביה ורון - עמוד 112 נציגים של חברות יעוץ יחד עם PDC שהיא חברת יעוץ בין לאומית מומחית בתעשיית הנפט קשורה לדיווד ארון. רק הציגו עצמם - אמורים לתת חוות דעת על ההצעה של רשות ההגבלים וגם על השאלות של יוג'ין קנדל ביתס לחלופות לתחרות אם יש כשל שוק או סיבה שהשוק לא מתפתח באופן ראוי.
|-
|-
| align="center" | 19/12/2011 || פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf מצונזר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/YiVQV-8If3/19-12-2011.pdf מושחר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/aDs7VuOOHt/2011-12-19-uncensored.pdf נקי]
| align="center" | 19/12/2011 || פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf מצונזר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/YiVQV-8If3/19-12-2011.pdf מושחר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/aDs7VuOOHt/2011-12-19-uncensored.pdf נקי]
* ככל הנראה ההקלטה התחילה לא בתחילת הישיבה.
* '''ליאור גלאו מבנק ישראל''' : עמוד 1 עד 23 מדבר על היבטים של [[המחלה ההולנדית]] השפעת היצוא על שער החליפין וגם יש דיון על [[קללת המשאבים]]. גם מחקרים מהעולם גם מחקרים שהם עשו בבנק. אם היצוא גדל באחוז אחד כתוצאה מיצוא הגז. "גידול של אחוז אחד ביצוא מביא ליסוף של סדר גודל של חצי אחוז". מצד שני יסוף מוריד את הייצוא. יסוף של אחוז אחד יוריד יצוא ב 1.6 אחוזים. ישראל מייצאת סדר גודל של 80 מיליארד דולר. יצוא ב 5 מיליארד דולר זה 6 אחוז מהיצוא. זה יבצע יסוף של 3%. יסוף זה יביא לירידה של 4.6 אחזו ביצוא של מוצרים ושירותים אחרים. במדינות שבהן יש תלות גבוה במשאבים טבעיים זה משפיע מאד שלילית על התוצר של אותו משק. אלב במידה ויש להם מוסדות טובים. מסודות טבוים מאפשרי לקחת את הקללה הזתא של המשאבים הטבעיים ולהפוך אותה לברכה.
קנדל - סטטיסטית פשוט יוצא שאין לך אפקט. זה אומר שיש לך מינוס 14 במדינות עם איכות מוסדות נמוכה ובמדינות שיש לך איכות מוסדות גבוה איך לך כלוך. ליאור ממשיך על הקושי למדוד את ההשפעה בגלל השפעה של היסוף על יצוא הגז.
. קנדל מעיר כי י ששני גורמים לייסוף - אחד זה עודף כסף זר שנכנכס, יש גם השפעה נוספת של מחלה הולנדית והיא הגדלת השכר בענפים שהם לא נסחרים כמו מספרות, מסעדות וכו' - זה גם מעלה יסוף (עמ' 14). יצוא הוא אחד הקטרים של המשק. מציג מחקר של בנק ישראל בנושא.(עמ' 17)מציג מחקר לפיו ההשפעה של יצוא על שער חליפין מאד נמוכה, יש ביקורת על המודל שהוא נאיבי. עמ' 21- חושבים שקרן אושר היא לא רלבנטית לישראל. מבדיקות ראשוניו. קנדל - אם הכסף נכנס לארץ המיליארד הזה, מפה לא יוצא ייצוא בשמנוה מאות מיליון, והיצאו של גז לא נותן כלום, שום תעסוקה. זאת אומרת אתה לוקח משהו שאתה עושה. .. ואתה מוציא במקום זה. אתה הופך לערב הסעודית. שפשוט משלמת רווחה לרוב האוכלוסיה שלה. (עמ' 22) אמורה להיות מצגת...
* '''רני עמיר - ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה''' - עמ' 23 - עד 36.
זווית סיבתית של גז ונפט. מחוייביות בינלואמיות מאנה OPRC מדבר על נפט וזיהום נפט, אמנה שניה היא [[אמנת ברצלונה]] אחד הפרוטקולים שלה הוא offshore protocol ומדבר על ניצול משאבי אנרגיה בים. ישראל לא אשררה את האמנה...אירוע של אוניה בשם אריקה דצמבר 1999 סדר גודל של 20 אלף טון מזוט נשפך בצרפת. חצי מיליארד יורו עלות ניקוי במשך שנתיים. אוניה בשם prestige נקרעה לשתיים מול ספרד מיליאד יורו. מספרים של ניקוי ותביעות פיצויים.
אירוע מפרץ מקיסקו - רק הקרן שהקימה BP לפיצויים זה 20 מיליארד דולר. (עמ 25) מדבר על אירוע כמעט ונפגע של אונית דלק באילת עם 4000 טון נוזלי. ב 2005 (עמ 26), חלק מושחר מעמוד 26 לדברים כאלה יש קרן פיצויים עד גג של בערך 400 מיליון דלר למיכלליות קרו בינלואמית ישראל חתומה מול שני קרנות. סיכונים לתחנות כוח ולמתקני התפלה. מושחר בעמוד 29. מדבר על השפעת הקידוחים והצינורות על החיים בעומק הים - לא מבינים הרבה (עמ' 30). המתקן הוא גם אבן שואבת למיני פולשים. "ברגעשזיהום כזה מגיע לחוף אז הראית קודם את התמונות זה מדבר בעד עצמו. גופים משתתקים, כלכלה משתתקת, מלונות, דיג, כל הדברים האלה הם לא סיפורי הפחדה, זו המציאות שקורית כל הזמן. (עמ 30)
מדבר על סיכונים של יצוא גז ממתקנים שונים. "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ין בשמן". התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב 2008. ועדיין לא הצלחנו להתאגרן לפי התכנית האת ולו אינ'ץ .. אני מדבר על ההצטידיות המינימלית וזה עדיין לא קורה. כמה זה יעלה? הערה של 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לנו 11 פקידים. אודי אידירי - ישראל צורכת בשנה מאה מיליון חביות נפט. יש תנועת אוניות. מה עדיף? רני עמיר - לא ברור - על פניו צינור אחד שאתה משגיח עליו כי תנועת אוניות קשה יותר לפקח. (36)
* '''אודי אדירי, אגף תקציבים במשרד האוצר'''. עמ 36 עד52
מחזור חיים של מאגר ממוצע, מודל הכנסות למדינה, מודל כלכלי למשק, וקצת תעסוקה שווי הגז באדמה. גז הוא לא קומודיט אין לו מחיר אחיד בגלל שסחירות מוגלבת. יש גז נוזלי LNG אבל זה שוק קטן יחסית. המחיר לא מתכנס לשום מקום.
"אז כמה שווה הגז באדמה קשה להגיד . אבל אם היום היינו יכולים לקחת מהאדמה ולהוציא את כל הגז החוצהמה שאנחנו לא יכולים אז אנחנו מדברים על כ 350-400 מיליארד דולר" (עמ 40)הוצאות תפעול סדר גודל של 5% מהגז המופק, יש לנו 3% מערך ההקמה. במאר טיפוסי יש פיקים של השקעות של 0.1%. יצוא גז זה עולם אחר לגמרי. תלוי איך עושים אזה מתקן הנזלה לLNG עולה כ 700 מיליון דולר לBCM. (עמ' 40) "מתקן הנזלה של 20 BCM יכול להגיע ל14מיליארד דולר ,לשנה" !!!!!!) (עמ' 41). מניח קיום של 2000 BCM שיש לישראל (עמ' 43) אחר כך מניח 1000 BCM בשביל המודל. מה המודל אומר? מניח שכזה מתחיל לפעול הכנסות בין מיליאד ל1.8 מיליארד, אם רואים יצוא הכנסות יותר גבוהות - עובר לאורך הרבה שנים את השישה מילאירד דולר ברמה שנתית. כמובן עם כל ההנחות של המודל) עמ 44.
מדברים על הכנסת ראלית ללא היון. עם יצווא עומד על 85 מיליארד דולר וללא יצוא 36 מיליארד דולר. עם הכנסה מהוונת לכיון של 5% מעבר למדד מדברים על 35 מיליארד דולר במודל הזה עם יצוא ו14 מיליארד דולר ללא ייצוא עד 2040. (עמ' 45).
"אני חושב שאף אחד אין לו שמץ של מושג על שלושה פמרטרים מאד עיקריים במשוואה. האחד זה מה מצאי הגז שיש פה במשך מאה שנים. אחי זה טכנולוגיות חיפושים איהפ יחשפו את הגז באיזה מעמקים. שניים מה יהיו הביקושים ומה יהיו מחירי הגז העולמיים ומה יהיהו החלופות. לא שעד 2040 אנחנו יודעים עד 2040 לפחות מחבינת ההון מה אני יודע על 2040?"... "אחרי תזרים 2040 אין לי שמץ של מושג אולי הכל יהיה סולארי. אתה יודע מה? אני לא נחשב לחסיד גדול אני מאמין שרוב האנרגיה תהיה סולאראית. אגז יש תקופות שהגז הטביעי ברמה העולמית הרבה יותר מוצמד למחירי הנפט זאת אפשרות מאד גדולה. בגדול אני חושב שזה דבר שמרני להגדי, להסתכל על הכסף היום, מבחינת הכנסות ישירות למדינה לפחות עשרים מיליארד דולר היום. כמובן שככשמלסלים לאורך השנים זה יותר" (46). אדירי - לא מתיחס לעלות יובוא גז, לעלות זיהום אוויר, לעלויות של מחלה הולנדית ולאובדן מיסים מזה. או למיסוי עקב הוזלת עלויות למשק.
סך כל ההכנוסת מהמאגרים בתקופה האמורה הם כ 170 מיליארד דולר (כסף ליזמים ולמדינה יחד) (עמ' 47) הוצאות תפעול של יצוא 20 כגז נוזלי - הוצאות תפעול שוטפות כ 10 מיליארד ושאר הכסף זה כסף להחזר הון , רווח וכו' (עמ 49). מה נשאר מזה בישראל? מדבר על אפשרויות של תעשייה שתקום. מאגר כמו תמר מעסיק בין 100 למאתיים. היום זה 150 עובדים ישראלים. שאמורים לפתח את כל המאגרים כאן. 12 שנה אפשר לשמור על רמת תעסוקה כזו. קבלני מנזה ביקשתי את רשימת קבלני המשנה - יש להם היום סדר גודל של 200 כוח אדם של קבלני משנה ישרלאים. מעבר לזה אני אומר שנאי לא רואה שם דברים גודלים. אלה לא קבלנים גדולים. (עמ 49)
יוגי'ו קנדל - יש תעשיה אחת שאפשר לפתח אותה - הגנה על האסדות - יש פתרונות שרפאל מכינה וכנראה שזה יכול להיות. (עמ' 49)
אדירי ליצוא יש משמועת. אם היצוא נעשה מכאן - 4000 עובדים בהקמה - עם שני מתקנים שזה נמשך שמונה עד 10 שנים. מאות עובדים ישראלים ברמות ידע יחסית גבווהת. אם היצוא ממקום אחר המשמעות הזו כמעט נעלמת. (עמ 50 ), בלי יצוא אנחנו די מוגבלים. יצוא משפר אמינות. של הספקה למשק.
יצוא יכול להשפיע על המחירים - על תחרות מצד אחד ועל מחיר לפי השוק האירופי מצד שני. (עמ 51).
המשמעות הכי גדולה היא מה קורה כשאין גז טבעי לצרכי המשק הישראלי... זה יכול להיות בגלל שלא פיתחנו מספיק מאגרים זה יכול לקרות כי בזבזנו את הכל. לכן האיזון הוא חשוב. כל BCM שחסר בטווח הקצר עולה לנו 700 מיליון דולר למשק. (עמ 51). בטווח הארוך אם אתה מבין שאין לך גז טבעי אתה יכול לעשות דברים אחרים. נגיד להתחרות בחביות. אז יעלה לך מאה מיליון דולר לBCM אחד . אבל זה הרבה מאד כסף.
היצוא מישראל הוא פעם אחת קריטי בהיבט הזה, ופעם שניה יכול להיות קריטית ביצירת תחרות במשק הגז. ויצירה שתוכל לאפשר להרבה פסקים להשתמש בזה לעומת תשתית שהיא לא בישראל. עלולה להיות של ספק אחד (52)
* '''ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד האנרגיה''' עמ' 52 עד 62
חושב שאסור לייצא. (53)
אין תחליף טכנולוגי לאנרגיות הקיימות שאנחנו מדברים עליהן, גז. (53) לא כדאי להניח 2000 BCM צריך להניח 1200 BCM.
עונה לאודי אדירי על הנושא של פוטו וולאטי (53) מגבלות של שטח, של נצילות של מאגר אנרגיה - אנריגה מתחדשת לא תהיה יותר מ30% מסל הדלקים.
אנריגה זה לא צריכה זה צורך קיומי. בלי אנרגיה אין לנו לא מים ולא אוכל. גם באוכל שנראה שכיאלות נקבל את האנרגיה מהשמש, 60% מהתשומות של האוכל שלנו הן באנרגיה (מחצבית) אני יכול להראות את הדבר הזה. (עמ 55)
יש עבודה יפה של אונ' מרילנד ששותפה לה סיניה נתניהו , איך אנשים הניחו backup thechonogy איך הם בזבזו והגיעו לבעיות רציניות מבחינת חומרי גלם.
יש נקודה שניה של בטחון אנרגטי. (עמ' 55) 1200 BCM יסיפקו לכל היותר ל 60 שנה.
מה כן אפשר לעשות - תעשיה על גז. תעשיות שהן לא אנרגיה. היום 25% שהם לא לתחבורה. תוך 10-15 שנה אפשר להגיע לחמישה BCM שילכו לתעשיות שאינן אנרגיה (57) מדבר על יצוא של תחליפי נפט או על דברים אחרים להשאיר את הערך המוסף מהיצוא בישראל.
אם יש יצור מקומי של GTL זה משפר את הבטחון האנרטגי כי ניתן לאגור אותו. (עמ' 58)
אנחנו עודשים עבודה שהוזמנה מהמשרד הזה .. הסימון הוא חמישה דולר למגה BTUזה שקול ל חמישים דולר לחבית. אם אתה בונה מפעל ומסכם את כל עלויות המימון מחיר של חמישים דולר לחבית אתה חי יפה מאד. (עמ' 59) זה גם יותר תעסוקה.
אנחנו כלום במשק הגז. גם אם עתודות של 2000 BCM שאתה מקווה , כמה מצרים 4000 רוסיה 44,000. ... אנחנו כלום אנחנו לא קובעי מחיר אנחנו לא קובעי מדיניות אנחנו לא נצליח להשפיע מדינית על אף מדינה עם כמות כפי שיש לנו לייצא. אנחנו רק נגרום לכך שכמה אנשים יפגשו עם הכסף שלהם הרבה יותר מהר והרבה יורת גבוה. (עמ' 60)
"אני טוען שבמשק הישראלי התרומה הכלכלית של זה שהגז עובר דרך ישרלא ואפלו אם אתה מייצר מוצרים שלו החוצה , עצם המעבר דרך ישראל גורם לכך שבשרשרת המזון הערך הכלכלי של הגז יהיה לאין ערוך יותר גבוה מאשר היצוא של הגז. (61)
בהכרח במפעל של GTL של נאמר 45 אלף אנשים יש לך כבר כמה אלפי עובדים (61)
* '''אוהד מראני - מנכ"ל הכשרה אנרגיה - הקודחים של מירה ושרה''' - מופיע "כאזרח" - עמ 62 עד. 83.
בא מרקע של משרד האוצר בעברו, היה יור נתג"ז. היה יו"ר בתי הזיקוק .
מניח שתתפתח כאן תעשייה גדולה של גז. זה יגוון את המשק, ענף עתיר הון אבל בטווח ארוך יועיל למשק. תומך בייצוא כדי לפתח תעשייה וגם תומך בפיתוח השוק המקומי. יצוא יעודד משקיעים. בלי יצוא לא יהיו משקיעים עמ' 67. מדבר על תחרות והחשיבות שלה. אסור שקבוצה אחת תחסום את השוק לאחרות. עמ 71
ישראל יכולה לייצא חצי TFC או 14-16 BCM בשנה בקלות.. תלות במצרים בעייתית לטווח הארוך (עמ' 72)
דחיית הפקה מקומית . להשאיר לדורות הבאים תהיה שגיאה, הרת אסון מכמה סיבות. א' אף אחד לא יוכל להמשיך לקדוח ולממן קידום אם הוא לא יכול להפיק. גז ששוכב באדמה (מהוון לפי שער היוון של תעשייה בשל 15%) מאבד 98.5% המערך שלו. (עמ 74)
המחיר יכול לעלות אבל גם לרדת.. אנרגיה סולאירת וכו'. אנריגיה תרוח. אולי אפילו פחות יצטרכו אותו (75)
שאול צמח - כמה עתודות צריך לשמור למשק? מושג של DMO - domestic market obligation איזה חוז מהחברות צריך ללכת שלוק המקומי - שתי דרים לעסוק בה - אחת להחליט שכל חברה אחוז מסויים נניח 20% למשק המקומי. אפשרות שניה לעשות תחזית למשק המשומי ומה סך הצריכה ל-20 או אתם אתם רוצים לכסות לשלושים השנים הבאות והלגיד רוצים לראות שקודם כל הסכום הזה מכוסה. ומעבר לזה אפשר לייצא הכל. (עמ' 76)
מדבר על אפשרות יצוא דרך FLANG - דרך אוניה או מתקן גז להנזלה.
ברור לנו שלא נוכל לבנות עשרות מתקני LNG בחוף הישרלאי. גם לא כמה בודדים. אין שטח אין אפשרויות. אין תמא זה לא יקרא. אז אם בונים אותם - או המדינה או קונסרניום שלה החברות בפיקוח המדינה עם גישה חופשית לכולם. חושב שזה רעיון טוב שתהיה חברה ממשלתית שתבנה חלק מהתשיות (עמ 83)
הבעיה הכי גדולה במדינת ישראל שהדברים נגררים . חושב שהחשוב הוא להחליט והלסיר את אי הוודאות במדיניות היצוא במדיניות השוק מקומי ומדייות של farm in farm out ..
|-
|-
| align="center" | 02/01/2012 || פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/2-1-2012.pdf מצונזר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/hnJbr_7j12/2-1-2012.pdf מושחר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/X5T6NdcAYs/2012-01-02-uncensored.pdf נקי] {{ש}} מצגת: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/PresentationCo/NG.pdf תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל, רשות הגז הטבעי]
| align="center" | 02/01/2012 || פרוטוקול: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/2-1-2012.pdf מצונזר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/hnJbr_7j12/2-1-2012.pdf מושחר] [http://dropbox.com/sh/m0iccytku1x6auy/X5T6NdcAYs/2012-01-02-uncensored.pdf נקי] {{ש}} מצגת: [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/PresentationCo/NG.pdf תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל, רשות הגז הטבעי]