שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 23 בתים ,  13:05, 22 בנובמבר 2016
שורה 9: שורה 9:  
{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}
   −
[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לבטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  
+
[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[ייצוא גז מישראל|יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לבטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  
    
בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הבטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר , אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}
 
בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הבטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר , אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}
שורה 17: שורה 17:  
משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הבטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}
 
משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הבטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}
   −
נכון לשנת 2016 אין בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאלים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.{{הערה|שם=gutman201116|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016}}
+
נכון לשנת 2016, בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאלים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.{{הערה|שם=gutman201116|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016}}
    
==רכישת צוללות דולפין==
 
==רכישת צוללות דולפין==

תפריט ניווט