שורה 1: |
שורה 1: |
− | יצוא גז מישראל נוגע ל[[ייצוא]] [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי של ישראל]] למדינות אחרות. | + | יצוא גז מישראל נוגע ל[[ייצוא]] [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי של ישראל]] למדינות אחרות. בשנת 2012 הוקמה [[ועדת צמח]] שהמליצה ליצא כ-50% מעתודות הגז של ישראל. דבר זה גרר מחאה חברתית נוקבת מצב ארגוני סביבה וחברה ומצד מומחי אנרגיה וכלכלה שטענו כי יש לשמור כמות גדולה יותר של גז לישראל ולבחון את שאלת הייצוא בצורה זהירה יותר. בעקבות המחאה או בעקבות ירידה בהערכות של כמות הגז במאגרים הממשלה החליטה להגדיל את כמות הגז שתשמר לישראל ולייצא את כל שאר הגז. ייצוא גז מישראל הוא דבר קשה ומסובך בשל המרחק הרב בינה לבין צרכני גז פוטנצליים ובשל העלות הגבוה של הובלת הגז. למרות נסיונות שונים של ייצוא, נכון לשנת 2016 מדובר על יצוא של כמות קטנה יחסית של גז לירדן. |
| | | |
| + | יצוא גז מישראל נשאר נושא במחלוקת. התומכים ביצוא הגז טוענים כי ייצוא כזה יכניס מיסים רבים לקופת הממשלה, יחזק את מעמדה המדיני, ויאפשר תחרות ופיתוח של משק הגז. המתנגדים ליצוא טוענים כי היצוא אינו כלכלי וכי שמירת הגז בארץ פרושה חסכון של יבוא דלקים יקרים בהרבה וכן חסכון ב[[זיהום אויר בישראל|זיהום אויר]] שתרומם למשק גבוה בהרבה ממיסוי הגז ליצוא. כמו כן הטענה היא כי יצוא גז לאו דווקא תורם ליחסים בין המדינות. מתנגדי היצוא טוענים כי יש בעיות של [[קשרי הון שלטון במשק הגז הטבעי בישראל|קשרי הון שלטון עיתון]] שמעוותים את הדיון הציבורי, ומונעים [[שקיפות]] [[נתונים פתוחים|וחשיפה של נתונים]] ומחקרים. יש חששות כי יצוא גז יגרור תופעות שליליות כמו [[מחלה הולנדית]] ו[[קללת משאבים]]. |
| + | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
| {{תבנית:גז טבעי בישראל}} | | {{תבנית:גז טבעי בישראל}} |