שינויים

דו"ח מדעני משרדי הסביבה ואנרגיה טוען כי הייצוא ירוקן את מאגרי הגז של ישראל ויגביר את התלות בייבוא [[נפט]] או [[דלק מחצבי]] אחר דווקא ב[[שיא תפוקת הנפט|תקופה שבה צפויה תפוקת הנפט]] העולמית לרדת ותגבר התלות בנפט ערבי. המדענים הציעו לממשלה לשקול לרכוש בעצמה את הגז מהיזמים כדי לעודד אותם לפתח מאגרים. לטענתם קיימת אי וודאות לגבי המלאים הקיימים של הגז הטבעי, והן לגבי טכנולוגיות שיכולות להחליף את הגז הטבעי כשזה יגמר. כמו כן הן טוענים כי הערכות הוועדה היו לגבי הביקוש במשק הישראלי היו לא מדוייקות וחסרות. סיכום המלצת המדענים היא:

דו"ח מדעני משרדי הסביבה ואנרגיה טוען כי הייצוא ירוקן את מאגרי הגז של ישראל ויגביר את התלות בייבוא [[נפט]] או [[דלק מחצבי]] אחר דווקא ב[[שיא תפוקת הנפט|תקופה שבה צפויה תפוקת הנפט]] העולמית לרדת ותגבר התלות בנפט ערבי. המדענים הציעו לממשלה לשקול לרכוש בעצמה את הגז מהיזמים כדי לעודד אותם לפתח מאגרים. לטענתם קיימת אי וודאות לגבי המלאים הקיימים של הגז הטבעי, והן לגבי טכנולוגיות שיכולות להחליף את הגז הטבעי כשזה יגמר. כמו כן הן טוענים כי הערכות הוועדה היו לגבי הביקוש במשק הישראלי היו לא מדוייקות וחסרות. סיכום המלצת המדענים היא:

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

{{ציטוט|תוכן=מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה. במקביל, ועל מנת לבסס את הוודאות עבור חברות הקידוחים, על מדינת ישראל לשכלל ולפתח את יכולות המשק הישראלי לעבור לשימוש בגז בהיקפים גדולים מחד, אך תוך הימנעות מהסתמכות על הגז כמקור אנרגיה בלעדי מאידך.|מקור=[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/NGExportMarch2012.pdf חוות דעת מטעם ד"ר סיניה נתניהו וד"ר שלמה ולד] מרץ 2012}}

[[המכון הישראלי לתכנון כלכלי]], הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הביתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים ביטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]

[[המכון הישראלי לתכנון כלכלי]], הצהיר כי הערכות הוועדה של הביקוש המקומי עמדו בחסר. כך לדוגמה משווה המכון בין סוגי הצריכה של הגז הטבעי הצפויים בישראל לבין סוגי צריכה במדינות אחרות. בעוד שבישראל 92% מהגז אמור לשמש להפקת חשמל, במדינות אחרות שימוש זה עומד על פחות מ-30% ושימושים אחרים כוללים תחבורה, הסקטור הביתי ותעשייה. בנוסף מצהיר המכון כי רוב המדינות האחרות שמייצאות גז משאירות רזרבות למשך זמן ארוך הרבה יותר יחסית לצריכה המקומית שלהן, לרוב מעל 50 שנה, וכי מדינות שאינן נוהגות כך עושות זאת מחוסר ברירה. כמו כן, טען המכון כי הוועדה לא שקלה ברצינות סיכונים ביטחוניים של התקפת על אונייה שנושאת את הגז המונזל שעלולה להסב נזק רציני לערי נמל שיהיו ליד האונייה.[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/התייחסות/המכון%20הישראלי%20לתכנון%20כלכלי.pdf]

[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] תקף את הוועדה וטען כי  

[[גלעד ארדן]], שכיהן אז כ[[המשרד להגנת הסביבה|שר להגנת הסביבה]], תקף את הוועדה וטען כי  

{{ציטוט|תוכן=ועדת צמח הוקמה לא כדי לשאול לכמה גז טבעי ישראל באמת זקוקה, ומה התועלות שניתן יהיה להפיק משימוש מקומי בו לטובת עתיד המדינה, אלא רק כדי לבחון איך לייצא אותו ולמקסם את מכירתו|מקור =, 21.08.2012[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"] ראיון עם גלעד ארדן, איתי טרילניק, דה מרקר}}

{{ציטוט|תוכן=ועדת צמח הוקמה לא כדי לשאול לכמה גז טבעי ישראל באמת זקוקה, ומה התועלות שניתן יהיה להפיק משימוש מקומי בו לטובת עתיד המדינה, אלא רק כדי לבחון איך לייצא אותו ולמקסם את מכירתו.|מקור =, 21.08.2012[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"] ראיון עם גלעד ארדן, איתי טרילניק, דה מרקר}}

ארדן טען כי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל. כמו כן הוא אמר שמוקדם מידי לקבל החלטה בנושא וכי יש לשקול את שאלת הייצוא בעוד 3 שנים אולי בעוד 10 שנים. ארדן מזהיר מפני תרחיש אפשרי של [[שיא תפוקת הנפט|התייקרות עתידית של הנפט]] וכי דבר זה לא נלקח בחשבון על ידי הוועדה, כמו כן הוא קובל על כך שמשרדים שמייצגים צרכנים של גז טבעי - משרד התמ"ת ומשרד התחבורה, לא היו חברים בוועדה.  

ארדן טען כי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל. כמו כן הוא אמר שמוקדם מידי לקבל החלטה בנושא וכי יש לשקול את שאלת הייצוא בעוד 3 שנים אולי בעוד 10 שנים. ארדן מזהיר מפני תרחיש אפשרי של [[שיא תפוקת הנפט|התייקרות עתידית של הנפט]] וכי דבר זה לא נלקח בחשבון על ידי הוועדה, כמו כן הוא קובל על כך שמשרדים שמייצגים צרכנים של גז טבעי - משרד המסחר והתעשייה ומשרד התחבורה, לא היו חברים בוועדה.  

<ref name="erdan"> ראיון עם  גלעד ארדן, איתי טרילניק, דה מרקר, 21.08.2012[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"]</ref>

<ref name="erdan"> ראיון עם  גלעד ארדן, איתי טרילניק, דה מרקר, 21.08.2012[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"]</ref>