47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''מיקי גנור'''
'''מיקי גנור''' הוא איש עסקים ישראלי. הוא מייצג בישראל את תגיד הצוללות הגרמני '''תיסנקרופ''' שמייצר לישראל צוללות מדגם דולפין. בשנת 2016 התפרסם גנור בגלל [[פרשת הצוללות]] ונסיון ההפרטה של מספנות חיל הים לו היה שותף יחד עם עורך הדין דוד שמרון.
===תאגיד תיסנקרופ===
התאגיד הגרמני '''תיסנקרופ (Thyssenkrupp)''' הוא יצרן צוללות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות. בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. לפי העיתונאי גיא רולניק, חברת הצוללות הגרמנית היתה מעורבות בפרשיות מפוקפקות גם בטורקיה, בדרום קוריאה, בפקיסטן ובאינדונזיה. {{הערה|גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3126035 מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?], דה מארקר, 17.11.2016}}
מאז שנת 2009 מייצג איש העסקים [[מיקי גנור]] את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.{{הערה|שם=marker211116}}
==עסקות צוללות==
בשנת 2000 קיבל צהל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2011 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון.
בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הבטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמט"כל שהצילחו לטרפד את העסקה, אך זו שבה ועלתה עם פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] עד שלבסוף נחתם בנובמבר 2016 הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב.
לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. {{הערה|שם=marker211116|[http://www.themarker.com/news/1.3128663 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?], דה מארקר, 21.11.2016}}
==נסיונות הפרטה של מספנות חיל הים==
גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.
לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי דוד שמרון ו[[מיקי גנור]] נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן, בקיץ 2016. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. {{הערה|יוסי יהושוע, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4881922,00.html שיטת שמרון], ידיעות אחרונות, 21.11.2016}} קיום הפגישה נודע בסופו של דבר לעיתונאי רביב דרוקר, שפרסם אותה בנובמבר 2016.דבר זה הוביל לתחילת [[פרשת הצוללות]] על קשרים כביכול בין עורך הדין של ראש הממשלה, דוד שמרון, גנור ואנשים בדרג הפוליטי והצבאי שלקחו החלטות ביחס לרכש הצוללות או תחזוקתן.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[פרשת הצוללות]]
* [[פרשת הצוללות]]