שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
{{תבנית:תחבורה בישראל}}
 
{{תבנית:תחבורה בישראל}}
 
===נשים===
 
===נשים===
נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפער בין המגדרים בנושא זה משתנה בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו-30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו-40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג. <ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה, פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים]  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref>  
+
נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפער בין המגדרים בנושא זה משתנה בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו-30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו-40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברישיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג. <ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה, פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים]  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref>  
    
הפערים בחופש הניידות של נשים מחריפים מאד כאשר מדובר בנשים עניות יותר - ראו בהמשך.  
 
הפערים בחופש הניידות של נשים מחריפים מאד כאשר מדובר בנשים עניות יותר - ראו בהמשך.  
שורה 14: שורה 14:  
נכון לשנת 2012, בממוצע, ל-63% ממשקי הבית בישראל יש מכונית אחת לפחות. עם זאת, רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית. נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון ה-5 יש ל-60% ממשקי הבית רכב אחד לפחות, בעשירון השביעי ל-71% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות ובעשירון העשיר ביותר, ל-94% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות, פי 4.5 ממשק הבית העניים ביותר.<ref name="lamas_table12">[http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls לוח 12.- בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משקי בית,  לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה </ref>
 
נכון לשנת 2012, בממוצע, ל-63% ממשקי הבית בישראל יש מכונית אחת לפחות. עם זאת, רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית. נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון ה-5 יש ל-60% ממשקי הבית רכב אחד לפחות, בעשירון השביעי ל-71% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות ובעשירון העשיר ביותר, ל-94% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות, פי 4.5 ממשק הבית העניים ביותר.<ref name="lamas_table12">[http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls לוח 12.- בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משקי בית,  לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה </ref>
   −
הפער התחבורתי בין משקי הבית גבוה בהרבה ביחס לבעלות על מכונית שנייה. בעשירון הנמוך ביותר של משקי הבית רק 2% מחזיקים מכונית שנייה (או יותר), נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שניה, פי 26 יחסית לעשירון משקי הבית העניים ביותר ופי 3.7 יחסית לעשירון ה-5.<ref name="lamas_table12"/> פרוש הדבר הוא שיש אי שוויון תחבורתי חזק הפוגע בעיקר בנשים (שהן בדרך כלל המפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי בתחבורה ציבורית. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה מלכודת עוני שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה.  
+
הפער התחבורתי בין משקי הבית גבוה בהרבה ביחס לבעלות על מכונית שנייה. בעשירון הנמוך ביותר של משקי הבית רק 2% מחזיקים מכונית שנייה (או יותר), נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שניה, פי 26 יחסית לעשירון משקי הבית העניים ביותר ופי 3.7 יחסית לעשירון ה-5.<ref name="lamas_table12"/> פרוש הדבר הוא שיש אי שוויון תחבורתי חזק הפוגע בעיקר בנשים (שהן בדרך כלל המפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפריה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי בתחבורה ציבורית. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה מלכודת עוני שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה.  
    
עניים מחזיקים פחות ברכב פרטי באופן כללי, ולכן תלויים יותר ב[[תחבורה ציבורית]] ובאמצעי תחבורה אחרים. משקי בית עניים יותר מחזיקים פחות מכוניות בממוצע ולכן ההוצאות המוחלטות שלהם על רכב הן נמוכות יותר. <ref name="cbs_pub12"/> עם זאת, עניים שכן מחזיקים ברכב פרטי מוציאים עליו אחוז גבוה יותר מהכנסתם ולכן מדובר בהוצאה [[רגרסיבית]]. ככל שהשירות שמעניקה תחבורה ציבורית גרוע יותר יחסית לתחבורת הרכב הפרטי וככל ש[[תחבורת אופניים]] גרועה יותר, כך גדל הפער בין עשירים לעניים בהקשרים של [[ניידות חברתית]], ו[[מלכודת עוני|מלכודות עוני]], בעיקר בגלל גישה למקורות תעסוקה והשכלה.
 
עניים מחזיקים פחות ברכב פרטי באופן כללי, ולכן תלויים יותר ב[[תחבורה ציבורית]] ובאמצעי תחבורה אחרים. משקי בית עניים יותר מחזיקים פחות מכוניות בממוצע ולכן ההוצאות המוחלטות שלהם על רכב הן נמוכות יותר. <ref name="cbs_pub12"/> עם זאת, עניים שכן מחזיקים ברכב פרטי מוציאים עליו אחוז גבוה יותר מהכנסתם ולכן מדובר בהוצאה [[רגרסיבית]]. ככל שהשירות שמעניקה תחבורה ציבורית גרוע יותר יחסית לתחבורת הרכב הפרטי וככל ש[[תחבורת אופניים]] גרועה יותר, כך גדל הפער בין עשירים לעניים בהקשרים של [[ניידות חברתית]], ו[[מלכודת עוני|מלכודות עוני]], בעיקר בגלל גישה למקורות תעסוקה והשכלה.
שורה 45: שורה 45:  
|}
 
|}
   −
ההוצאה על תחבורה ציבורית יורדת ככל שעולה ההכנסה ([[מוצר גיפן]]). הדבר נובע בעיקר בגלל ששימוש באוטובוסים הוא מוצר גיפן - משתמשים בה פחות ככל שההכנסה עולה. משק בית ממוצע בחמשיון התחתון משלם 75 ש"ח על אוטובוסים בכל בחודש, כמעט פי 2 יחסית למשק בית בחמשיון העליון, מצד דומה קיים גם במוניות שירות. לעומת זאת הביקוש של מוניות ספיישל וברכבת עולה עם ההכנסה. גם ההכנסות בין משקי בית שונות - כך יוצא שמבחינה יחסית, עלות התחבורה הציבורית למשק בית בחמישיון התחתון היא 1.34% - כמעט פי שלוש יחסית למשק בית בחמשיון העליון.<ref name="mmm_06_14"/>  יש לשים לב עם זאת, כי השימוש בתחבורה ציבורית מסובסד. סה"כ ההוצאה על תחבורת אוטובוסים עולה למשק כ-5 מיליארד ש"ח בשנה, מתוך סכום זה, 3 מיליארד הוא סבסדוד מכספי המדינה.
+
ההוצאה על תחבורה ציבורית יורדת ככל שעולה ההכנסה ([[מוצר גיפן]]). הדבר נובע בעיקר בגלל ששימוש באוטובוסים הוא מוצר גיפן - משתמשים בה פחות ככל שההכנסה עולה. משק בית ממוצע בחמשיון התחתון משלם 75 ש"ח על אוטובוסים בכל בחודש, כמעט פי 2 יחסית למשק בית בחמשיון העליון, מצד דומה קיים גם במוניות שירות. לעומת זאת הביקוש של מוניות ספיישל וברכבת עולה עם ההכנסה. גם ההכנסות בין משקי בית שונות - כך יוצא שמבחינה יחסית, עלות התחבורה הציבורית למשק בית בחמישיון התחתון היא 1.34% - כמעט פי שלוש יחסית למשק בית בחמשיון העליון.<ref name="mmm_06_14"/>  יש לשים לב עם זאת, כי השימוש בתחבורה ציבורית מסובסד. סה"כ ההוצאה על תחבורת אוטובוסים עולה למשק כ-5 מיליארד ש"ח בשנה, מתוך סכום זה, 3 מיליארד הוא סבסוד מכספי המדינה.
    
===ילדים ונוער===
 
===ילדים ונוער===
שורה 52: שורה 52:  
השפעה נוספת היא המעבר מבתי ספר שכונתיים לבתי ספר איזורים וריכוזיים בגלל [[פרבור]]. הצפיפות הנמוכה בפרבר גוררת מחירי קרקע זולים יותר שמעודדים רשויות לבנות בתי ספר גדולים ומרכזיים. בתי ספר אלה והצפיפות הנמוכה בפרבר גוררים הסעה נרחבת של הילדים לבתי הספר, שכן קשה ומסוכן להגיע אליהם ב[[הולכי רגל|הליכה רגלית]].  בתי ספר גדולים יותר עלולים לגורר החרפה של בעיות אלימות. כמו כן חברים מבית ספר אינם נמצאים במרחק הליכה ויש צורך בהסעה של אחד ההורים, בדרך כלל של האמא, כדי להגיע אליהם.  
 
השפעה נוספת היא המעבר מבתי ספר שכונתיים לבתי ספר איזורים וריכוזיים בגלל [[פרבור]]. הצפיפות הנמוכה בפרבר גוררת מחירי קרקע זולים יותר שמעודדים רשויות לבנות בתי ספר גדולים ומרכזיים. בתי ספר אלה והצפיפות הנמוכה בפרבר גוררים הסעה נרחבת של הילדים לבתי הספר, שכן קשה ומסוכן להגיע אליהם ב[[הולכי רגל|הליכה רגלית]].  בתי ספר גדולים יותר עלולים לגורר החרפה של בעיות אלימות. כמו כן חברים מבית ספר אינם נמצאים במרחק הליכה ויש צורך בהסעה של אחד ההורים, בדרך כלל של האמא, כדי להגיע אליהם.  
   −
===פריפרייה===
+
===פריפריה===
אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום ישראל ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מבוססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שוויון תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרברים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם פחות טובה. תושבי מרכז הארץ, במיוחד באיזור גוש דן ותל אביב משתמשים יותר ב[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת אופניים]].  
+
אוכלוסיות שנמצאות בפריפריה, בעיקר בדרום ישראל ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מבוססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שוויון תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרברים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם פחות טובה. תושבי מרכז הארץ, במיוחד באיזור גוש דן ותל אביב משתמשים יותר ב[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת אופניים]].  
    
===מיעוטים וערבים===
 
===מיעוטים וערבים===
שורה 87: שורה 87:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.transport.org.il/shop/UserFiles40/No%20equality%20-%20Final%20stand.pdf?SessionUID=&ShopID=40 פער הנגישות והניידות בחברה הישראלית, סקירת מצב, השלכות חברתיות והצעות לשינוי] יורם אסידון, רכז הפורום למען תחבורה ציבורית, 2002
 
* [http://www.transport.org.il/shop/UserFiles40/No%20equality%20-%20Final%20stand.pdf?SessionUID=&ShopID=40 פער הנגישות והניידות בחברה הישראלית, סקירת מצב, השלכות חברתיות והצעות לשינוי] יורם אסידון, רכז הפורום למען תחבורה ציבורית, 2002
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001129642 תחקיר: ערי המרכז מקופחות בהשוואה ליישובי הצפון והדרום] ישובים בפריפריה מקבלים יותר כסף מהמדינה לכל תושב. מירב מורן, גלובס,  05/06/2016,
+
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001129642 תחקיר: ערי המרכז מקופחות בהשוואה ליישובי הצפון והדרום] ישובים בפריפריה מקבלים יותר כסף מהמדינה לכל תושב. מירב מורן, גלובס,  5.6.2016  
 
* [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה, פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] 2012, כולל ניתוחים על הבדלים בגין מעמד כלכלי חברתי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
 
* [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה, פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] 2012, כולל ניתוחים על הבדלים בגין מעמד כלכלי חברתי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
 
* [https://yodannotes.wordpress.com/2015/12/08/%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA/ מפת התלות בתחבורה הציבורית בגוש דן] יודן רופא, 8.12.2015
 
* [https://yodannotes.wordpress.com/2015/12/08/%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA/ מפת התלות בתחבורה הציבורית בגוש דן] יודן רופא, 8.12.2015

תפריט ניווט