47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 82:
שורה 82: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − +
←טיעונים בעד ונגד יצוא הגז
==טיעונים בעד ונגד יצוא הגז==
==טיעונים בעד ונגד יצוא הגז==
===כדאיות כלכלית של ייצוא הגז===
ועדת צמח לא פרסה ניתוח כלכלי מסודר, [[ניתוח עלות תועלת]] של יצוא הגז. הוועדה ביצעה הערת שוליים שהעריכה את כמות הגז שכדאי להשאיר בישראל מבחינה כלכלית על פי שער היוון מסויים. על הערה זו נתמתחה ביקורת מכיוונים שונים ומאוחר יותר טען אחד המשתתפים בוועדה כי הסיבה ליצוא בכמות גדולה לא נבעה מהערת השוליים הזו.
לפי מודלים כלכליים שנערכו בנפרד על ידי העמותה לכלכלה בת קיימא, המכון לתכנון כלכלי, והפורום המשפטי למען ארץ ישראל אין כדאיות כללית בייצוא גז למשק. הערכה היא כי ישראל תקבל אמנם סכום של כמה עשרות מיליארדי שקלים במיסוי של גז לייצוא, אולם עקב כך היא גם תאלץ לייבא פחם, סולר או גז ממדינות אחרות במקום הגז המיוצא. תזמון היבוא יתרחש הן בזמן היצוא עצמו (בגלל כדאיות כלכלית נמוכה יותר של פיתוח משק הגז המקומי) והן בשנים שבהן כמות הגז במאגרים בישראל תקטן. גורמים התומכים ביצוא הגז מתעלמים בדרך כלל מהיבטים אלה ומניחים כי מיסי הגז יכנסו "היום" (ולא בעוד שנים רבות עקב השקעה שלהם בקרן השקעות מיוחדת למניעת המחלה ההולנדית) וכן כי ישראל תוכל לייבא גז זול וזמין ממקור לא ברור או שהגז עצמו יהיה מיותר לגמרי עקב טכנלוגיה עתידנית כלשהי.
ביוני 2013 התפרסם בעיתון "דה מרקר" כי קיים דו"ח של ד"ר מיכאל שראל, מי שכיהן באותה עת ככלכלן הראשי של משרד האוצר. הדו"ח בחן את הכדאיות הכלכלית של ייצוא הגז מישראל בתרחישים שונים. שראל מצא כי למעט מספר תרחישי קיצון, לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא גז. וכי ייצוא כזה עלול לגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים למשק. בתרחישים שבהם יש הצדקה לייצוא מדובר על כמות קטנה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2042097 סערה באוצר: דו"ח פנימי קבע שלא צריך לייצא את הגז - והוסתר], דה מרקר, 09.06.2013 }} שר האוצר דאז, יאיר לפיד הכחיש כי הדו"ח נכתב, אבל סגן שר האוצר מיקי לוי הודע בקיומו.{{הערה|אבי בר-אלי, צבי זרחיה [http://www.themarker.com/dynamo/1.2044841 לפיד: "שראל לא כתב דו"ח נגד יצוא הגז"; סגנו: "יש טיוטה"], דה מרקר, 12.06.2013}} הדו"ח לא פורסם מעולם בצורה רשמית אך דלף לפעילים חברתיים ועיתונאים.
בינואר 2016 הודה בכיר בבנק ישראל כי לא בטוח שיש כדאיות לייצוא הגז. {{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001095082 בנק ישראל: לא בטוח שכדאי לייצא את הגז מישראל], גלובס, 13/01/2016.}}
;חישוב גובה מיסוי הגז:
כמות המסים שתתקבל מיצוא הגז מייצגת את צד ההכנסות מיצוא הגז למדינה. קיימת אי בהירות לגבי מיסוי יצוא הגז בגלל מספר משתנים המשפיעים עליו - מחיר הגז בעולם, פרטי ההסכם על המדינה המייבאת את הגז, כמות הגז שתיוצא, תזמון היצוא, שער השקל ביחס לדולר , והיכולת של החברות לבצע [[מקלטי מס]] משפיעים כולם על כמות הכסף הצפויה להתקבל מיצוא גז. דוגמה לחוסר בהירות משמעותי ביחס למיסוי הגז נעוצה בחוק ששינסקי שהוא מס רווחים. המס משית על היצואנים של גז מחיר כאילו הגז היה נמכר במחיר ממוצע בישראל - ודבר זה יצר אי בהירויות רבות שנדרשו בהמשך לצוות מיוחד של משרד האוצר כדי להבהיר אותה. מחירים נמוכים של [[גז טבעי]] בעולם או עלויות הובלה של הגז פרושם פחות רווחים ביצוא ולכן מיסוי נמוך יותר.
חלק גדול מהכסף ממיסוי הגז לא נכנס אל תקציב המדינה אלא עובר לקרן השקעות בחו"ל, קרן ששינסקי - שאמורה להשקיע את הכסף במניות ואפיקים אחרים זאת כדי למנוע בעיות של [[מחלה הולנדית]] - תנודות בהכנסות מגז ופגיעה ביצוא מישראל בגלל כניסה של כסף זר רב. ישראל צפויה להנות רק מהריבית על הקרן כך שחלק גדול מהכסף אמור להגיע רק זמן רב לאחר תשלום המיסים על ידי החברות. בוסף מס שישנסקי מעניק לחברת הנחה גדולה במיסים בשנים הראשונות להפקה - פרוש שני הדברים האלה הוא כי רוב המיסים מהגז לא מגיעים "היום" אלא כעשור ומעלה לאחר התחלת הפקת הגז.
בזמן המחאה על יצוא הגז וכן במהלך הדיונים על [[מתווה הגז]]דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל. הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של 126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך לכלל הגז. פרוש הדבר כי כמות המיסוי על הגז היא כ 60-70 מיליארד דולר. בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[רונית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01/12/2015}}
החל מדצמבר 2015 שלחה חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] מכתבים לנגידת בנק ישראל בבקשה לקבל את גיליונות האקסל שלפיהם חושבו התקבולים הצפויים למדינה מהגז. ארבע פעמים סרב בנק ישראל להעביר את האקסל, בטענה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר. הבנק גם רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי-ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. במרץ 2016, הועבר האקסל לחברת הכנסת. לפי [[ארץ צדוק]] חישוב בנק ישראל צופה תקבולי מסים של כ-82 מיליארד דולר מכל המאגרים, שהם כ-313 מיליארד שקל. {{הערה|ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3091947 אז בכמה יימכר הגז מלוויתן? דולר? שניים וחצי? מה באמת ביבי חושב?], בבלוג בדה מארקר, 10.10.2016}}
עם זאת האקסל מכיל בעיות שונות: האקסל מניח שגודל לוויתן הוא 580 BCM בעוד הערכות מעודכנות יותר של משרד האנרגיה מעריכות את המאגר ב-500 BCM בלבד. ככל שהמאגרים קטנים יותר כך קטן יותר המס שנגבה מהם שכן מס ששינסקי הוא מס רווחים. האקסל גם מניח שבמכירת גז לאירופה המחיר הממוצע יהיה -5 דולר בפי הבאר, אך מחיר זה גבוה יחסית למחיר שקיים היום באירופה (שמצריך מחיר בפי הבאר של 2-3 דולר ולאחר מכן עלויות של הנזלה או הובלה). בנוסף החישוב [[היוון|לא מהוון]] - כך שכסף שמקבל במשק רק בעתיד מחושב כאילו הוא מגיע היום. {{הערה| ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3124238 מאחורי הקלעים של חישובי הגז: "יש לך את האקסל. תשחקי אתו בעצמך"], בלוג בדה מארקר, 16.11.2016 }}
===ויכוח בדבר השפעות ייצוא הגז על מעמדה המדיני של ישראל===
===ויכוח בדבר השפעות ייצוא הגז על מעמדה המדיני של ישראל===
ליצוא הגז להיות השפעות על היחסים הבינלאומיים בין ישראל לשכנותיה ובין ישראל לארצות הברית ורוסיה. עם זאת ההשלכות האלה אינן חד משמעיות. תומכי היצוא טוענים כי צעדים כמו [[מתווה הגז]] יאיץ את היצוא למדינות האזור ולאירופה, וכי דבר זה עתיד לשפר את היחסים ולחזק את מעמדה של ישראל. מתנגדי היצוא טוענים כי ייצוא גז לא בהכרח משפר את היחסים, יצוא כמות גדולה של גז בהווה עלול לגרום נזק ביטחוני ומדיני בעתיד לאור העובדה כי רוב עתודות הגז נמצאות בידי מדינות עוינות לישראל, וכי המתווה הזניח את הצורך בצינור נוסף למשק והיבטי ביטחון נוספים.
ליצוא הגז יכולות להיות השפעות על היחסים הבינלאומיים בין ישראל לשכנותיה ובין ישראל לארצות הברית ורוסיה. עם זאת ההשלכות האלה אינן חד משמעיות. תומכי היצוא טוענים כי צעדים כמו [[מתווה הגז]] יאיץ את היצוא למדינות האזור ולאירופה, וכי דבר זה עתיד לשפר את היחסים ולחזק את מעמדה של ישראל. מתנגדי היצוא טוענים כי ייצוא גז לא בהכרח משפר את היחסים, יצוא כמות גדולה של גז בהווה עלול לגרום נזק ביטחוני ומדיני בעתיד לאור העובדה כי רוב עתודות הגז נמצאות בידי מדינות עוינות לישראל, וכי המתווה הזניח את הצורך בצינור נוסף למשק והיבטי ביטחון נוספים.
פרופסור [[ברנדה שפר]], מומחית לנושאי ביטחון אנרגיה ואנרגיה ומדיניות חוץ, העידה בפני וועדת צמח בשנת 2011 ובתחילת 2012. בעדותה התייחסה שפר להשפעות גאו-פוליטיות של מסחר בגז. לטענת שפר בדרך כלל המסחר בגז אינו משמעותי מספיק עבור המקור או היעד כדי להשפיע על מדיניות חוץ או מדיניות ביטחונית. לטענתה, ספקיות חשובות של גז טבעי לרוב אינן מצליחות לתרגם את ייצוא הגז להשפעה פוליטית מהותית. כדוגמה היא מביאה את [[אזרבייג'ן]] ו[[לוב]]. לפי שפר "אין צינורות של שלום" - מחקר מקיף בנושא מראה שאין ולו דוגמה אחת לכך שהקמת תשתיות אנרגיה קידמה שלום בין מדינות מסוכסכות, יתר על כן, סכסוכים הנוגעים להפקה, יכולים להשפיע לרעה על יחסים של שתי המדינות<ref>{{קישור כללי|הכותב = פרופסור ברנדה שפר|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/PresentationCo/BS.pdf|כותרת = מגמות בינ"ל בהספקת גז טבעי - מצגת לוועדת צמח|אתר = משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = נובמבר 2011|עמודים = 13-15}}</ref>.
פרופסור [[ברנדה שפר]], מומחית לנושאי ביטחון אנרגיה ואנרגיה ומדיניות חוץ, העידה בפני וועדת צמח בשנת 2011 ובתחילת 2012. בעדותה התייחסה שפר להשפעות גאו-פוליטיות של מסחר בגז. לטענת שפר בדרך כלל המסחר בגז אינו משמעותי מספיק עבור המקור או היעד כדי להשפיע על מדיניות חוץ או מדיניות ביטחונית. לטענתה, ספקיות חשובות של גז טבעי לרוב אינן מצליחות לתרגם את ייצוא הגז להשפעה פוליטית מהותית. כדוגמה היא מביאה את [[אזרבייג'ן]] ו[[לוב]]. לפי שפר "אין צינורות של שלום" - מחקר מקיף בנושא מראה שאין ולו דוגמה אחת לכך שהקמת תשתיות אנרגיה קידמה שלום בין מדינות מסוכסכות, יתר על כן, סכסוכים הנוגעים להפקה, יכולים להשפיע לרעה על יחסים של שתי המדינות<ref>{{קישור כללי|הכותב = פרופסור ברנדה שפר|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/PresentationCo/BS.pdf|כותרת = מגמות בינ"ל בהספקת גז טבעי - מצגת לוועדת צמח|אתר = משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = נובמבר 2011|עמודים = 13-15}}</ref>.