ישראל מהווה "אי אנרגטי" ביחס לגז - קשה לייבא אליה גז בגלל ריחוק שלה ממדינות שמפיקות [[גז טבעי]] (רוסיה, ארצות הברית, אוסטרליה) ובגלל יחסי עויינות עם מדינות קרובות המפיקות גז (איראן, סעודיה, עיראק) וקשה לייצא גז ממנה בשל ריחוקה מצרכניות גז גדולות (אירופה, סין, יפן ומדינות נוספות). דבר זה מייקר הן את הייצוא של הגז והן את הגז או כל דלק אחר שצריך לייבא במקום הגז שמייצאים.
+
מחירו של [[גז טבעי|הגז הטבעי]] מתייקר ככל שמתרחקים ממקור ההפקה. עד מרחק מסויים משתלם להוביל את הגז בצינורות אולם דבר זה מתייקר ככל שכמות הגז קטנה יותר, ככל שהמרחק גדל וכאשר מדובר בצינורות תת מימיים ולא יבשתיים. מעל מרחק מסויים יש צורך בהקמת מתקן הנזלת גז גדול. מתקן זה משתרע על פני מספר ק"מ רבועים ועלותו גבוה מאד (עשרות מיליארדי שקלים) לפיכך כדי להצדיק מתקן כזה יש צורך בייצוא גז בכמות גדולה. בנוסף גז נוזלי מחייב שימוש באוניות יקרות להובלה וכן מתקן לגיזוז הגז הטבעי במדינה שקולטת אותו - כל זה מסבך ומייקר את האפשרות הזו.
+
עד כה נבנחנו מספר דרכים לייצא את הגז מישראל - הקמת מתקן הנזלת גז יבשתי או ימי בישראל, הקמת מתקן הנזלה בקפריסין, ניצול מתקן הנזלה קיים במצרים, ייצוא גז בצינור למצרים, יצוא גז בצינור לירדן, יצוא גז בצינור לטורקיה, יצוא גז בצינור לקפריסין ומשם לטורקיה או ליוון. עד שנת 2016 כל אפשרויות היצוא למעט יצוא כמות קטנה של גז לירדן בצינור לא התקדמו.
−
סה"כ הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014 הם:
+
להלן סך הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014. כאמור כל הסכמים האלה לא הבשילו לבסוף מלבד יצוא לירדן.