47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "יצוא גז מישראל נוגע לייצוא הגז הטבעי של ישראל למדינות אחרות. ==דיוני..."
יצוא גז מישראל נוגע ל[[ייצוא]] [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי של ישראל]] למדינות אחרות.
==דיונים על כמות ייצוא הגז==
בעקבות גילויי מאגרים של [[גז טבעי בישראל]], החלו לבחון בישראל אפשרויות שונות לייצוא שלו.
חוק הנפט משנת 1952 מבהיר את הזכויות והחובות של מפיקי גז ונפט בישראל. בין היתר מבהיר החוק כי "השר הממונה" רשאי לשריין למשק המקומי כמות מסויימת של גז.
בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבעה כי יש לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM).
במהלך 2012 [[וועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק [[גז טבעי|הגז הטבעי]] ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא כ-50% מהגז של ישראל או ליתר דיוק - להשאיר לישראל כמות מסויימת (בהסתברות קיום של 50%) של כ-1000 BCM, ולייצא כל כמות של גז מעל כמות זו. הטיעון המרכזי של הוועדה היה כי דבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וכן הוגש דוח המתנגד לוועדה על ידי המדענים הראשיים של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. דו"ח הביניים של הוועדה התיר לייצא גז בשווי 380 BCM, והטיל מגבלות שונות כמו דרישה לרזרבה של 15% שישאר במאגר, הדוח הסופי של הוועדה העלה את נפח הייצוא ל-500 BCM והוריד את הדרישה לרזרבה ודרישות נוספות.
==מחאה נגד הייצוא==
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] וחברה בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] ו[[המרכז לתכנון כלכלי]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הביטחון האנרגטי]] של ישראל. השר להגנת הסביבה [[גלעד ארדן]] הביע הסתייגות חזקה מהוועדה וטען מסקנותיה סומנו מראש לתמוך בייצוא במקום לבחון את הנושא. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק, ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.מפלגת [[התנועה הירוקה]], התנועה בראשות ציפי לבני, מרצ, העבודה ויש עתיד הודיעו גם על התנגדות לייצוא הגז. גם פרשנים כלכליים כמו סבר פלוצקר[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] וגיא רולניק [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1985599] הביעו תמיכה בהשארת הגז בישראל והתנגדות לייצוא שלו.
אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ככמות בסיסית של "לוויתן" ו"תמר" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים "מירה" ו"שמשון" שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מבוססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM לכל היותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991].
בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה אינו נראה דבר סביר.
כ-11 ארגוני חברה וסביבה הקימו במאי 2013 את [[מטה המאבק לשמירה על הגז הישראלי]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4377751,00.html]. ונערכה הפגנה סוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום. באותו חודש נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה בכנסת שבמהלכו התקשה מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, להסביר כמה גז הוועדה ברשותו התירה לייצא. יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, הכריז כי את ההכרעה על ייצוא הגז יש להעביר לכנסת כחקיקה ראשית.[http://www.themarker.com/dynamo/1.2019141] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4379772,00.html] חברי כנסת נוספים וכן פרשנים שתומכים בייצוא כמו נחמיה שטרסלר, הסכימו כי יש להעביר את הדיון על ייצוא הגז מהמשלה אל הכנסת משום שמדובר בסוגייה כלכלית כבדת משקל גדולה יותר מתקציב המדינה שגם הוא מוכרע בכנסת.[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] למרות מחאה זו, התנגדה הממשלה למהלך זה והכנסת לא קידמה חקיקה הנוגעת להסדרת משק הגז או ייצוא הגז.
ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פרוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>
בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]] ו[[ראובן ריבלין]], בדרישה להעביר את הדיון על הסדרת כמות ודרך הייצוא מהממשלה אל הכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק, הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר וכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.
==נסיונות לחיתמה על חוזי ייצוא==
במאי 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברה ספרדית יוניון פנוסה למכירת 70 מיליארד מטר מעוקב למתקני הנזלה של החברה שנמצאים במצרים תמורת 20 מיליארד דולר.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3630081,00.html] גם לפי מזכר זה אמורות השותפויות להוביל גז טבעי למתקנים במצרים ומשם לייצוא למדינות נוספות, אבל לא להוביל גז למשק המצרי.
ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן אזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817]
ב-2014 נחתם מזכר הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לוויתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). המזכר נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברת בבעלות מלאה של [[נובל אנרג'י]] אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור או במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.
סה"כ הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014 הם:
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מאגר'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''לקוח'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''התחלת הייצוא'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCF'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCM'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ביום MMCF'''
|-
| תמר||יונין פנוסה (ליצוא ממצרים)||LOI||סוף 2017||2500||70||440
|-
| תמר||דולפינוס (לממשלת מצרים)||LOI||2015 - ניתן לניתוק||175-400||4.9-11||0-250
|-
| תמר||עראב פוטאש וברומין \ירדן- פוספט||GSPA||סוף 2017||66||1.848||12
|-
| לוויתן||בריטיש גז (לייצוא ממצרים)||LOI||תחילת 2018||3750||105||700
|-
| לוויתן||ירדן חשמל||LOI||תחילת 2018||1600||44.8||300
|-
| לוויתן||רש"פ חשמל||GSPA||תחילת 2018||170||4.76||30
|-
| ||סה"כ||||||8261||231||1482
|-
|
|}
==ראו גם==
* [[ועדת צמח]]
* [[המחלה ההולנדית]]
* [[קללת המשאבים]]
* [[גז טבעי בישראל]]
[[קטגוריה: ישראל: אנרגיה]]
==דיונים על כמות ייצוא הגז==
בעקבות גילויי מאגרים של [[גז טבעי בישראל]], החלו לבחון בישראל אפשרויות שונות לייצוא שלו.
חוק הנפט משנת 1952 מבהיר את הזכויות והחובות של מפיקי גז ונפט בישראל. בין היתר מבהיר החוק כי "השר הממונה" רשאי לשריין למשק המקומי כמות מסויימת של גז.
בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבעה כי יש לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM).
במהלך 2012 [[וועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק [[גז טבעי|הגז הטבעי]] ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא כ-50% מהגז של ישראל או ליתר דיוק - להשאיר לישראל כמות מסויימת (בהסתברות קיום של 50%) של כ-1000 BCM, ולייצא כל כמות של גז מעל כמות זו. הטיעון המרכזי של הוועדה היה כי דבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וכן הוגש דוח המתנגד לוועדה על ידי המדענים הראשיים של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. דו"ח הביניים של הוועדה התיר לייצא גז בשווי 380 BCM, והטיל מגבלות שונות כמו דרישה לרזרבה של 15% שישאר במאגר, הדוח הסופי של הוועדה העלה את נפח הייצוא ל-500 BCM והוריד את הדרישה לרזרבה ודרישות נוספות.
==מחאה נגד הייצוא==
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] וחברה בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] ו[[המרכז לתכנון כלכלי]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הביטחון האנרגטי]] של ישראל. השר להגנת הסביבה [[גלעד ארדן]] הביע הסתייגות חזקה מהוועדה וטען מסקנותיה סומנו מראש לתמוך בייצוא במקום לבחון את הנושא. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק, ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.מפלגת [[התנועה הירוקה]], התנועה בראשות ציפי לבני, מרצ, העבודה ויש עתיד הודיעו גם על התנגדות לייצוא הגז. גם פרשנים כלכליים כמו סבר פלוצקר[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] וגיא רולניק [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1985599] הביעו תמיכה בהשארת הגז בישראל והתנגדות לייצוא שלו.
אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ככמות בסיסית של "לוויתן" ו"תמר" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים "מירה" ו"שמשון" שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מבוססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM לכל היותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991].
בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה אינו נראה דבר סביר.
כ-11 ארגוני חברה וסביבה הקימו במאי 2013 את [[מטה המאבק לשמירה על הגז הישראלי]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4377751,00.html]. ונערכה הפגנה סוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום. באותו חודש נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה בכנסת שבמהלכו התקשה מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, להסביר כמה גז הוועדה ברשותו התירה לייצא. יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, הכריז כי את ההכרעה על ייצוא הגז יש להעביר לכנסת כחקיקה ראשית.[http://www.themarker.com/dynamo/1.2019141] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4379772,00.html] חברי כנסת נוספים וכן פרשנים שתומכים בייצוא כמו נחמיה שטרסלר, הסכימו כי יש להעביר את הדיון על ייצוא הגז מהמשלה אל הכנסת משום שמדובר בסוגייה כלכלית כבדת משקל גדולה יותר מתקציב המדינה שגם הוא מוכרע בכנסת.[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] למרות מחאה זו, התנגדה הממשלה למהלך זה והכנסת לא קידמה חקיקה הנוגעת להסדרת משק הגז או ייצוא הגז.
ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פרוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>
בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]] ו[[ראובן ריבלין]], בדרישה להעביר את הדיון על הסדרת כמות ודרך הייצוא מהממשלה אל הכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק, הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר וכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.
==נסיונות לחיתמה על חוזי ייצוא==
במאי 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברה ספרדית יוניון פנוסה למכירת 70 מיליארד מטר מעוקב למתקני הנזלה של החברה שנמצאים במצרים תמורת 20 מיליארד דולר.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3630081,00.html] גם לפי מזכר זה אמורות השותפויות להוביל גז טבעי למתקנים במצרים ומשם לייצוא למדינות נוספות, אבל לא להוביל גז למשק המצרי.
ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן אזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817]
ב-2014 נחתם מזכר הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לוויתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). המזכר נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברת בבעלות מלאה של [[נובל אנרג'י]] אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור או במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.
סה"כ הסכמים בראשי תיבות שנחתמו עד שנת 2014 הם:
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מאגר'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''לקוח'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''התחלת הייצוא'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCF'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ BCM'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ביום MMCF'''
|-
| תמר||יונין פנוסה (ליצוא ממצרים)||LOI||סוף 2017||2500||70||440
|-
| תמר||דולפינוס (לממשלת מצרים)||LOI||2015 - ניתן לניתוק||175-400||4.9-11||0-250
|-
| תמר||עראב פוטאש וברומין \ירדן- פוספט||GSPA||סוף 2017||66||1.848||12
|-
| לוויתן||בריטיש גז (לייצוא ממצרים)||LOI||תחילת 2018||3750||105||700
|-
| לוויתן||ירדן חשמל||LOI||תחילת 2018||1600||44.8||300
|-
| לוויתן||רש"פ חשמל||GSPA||תחילת 2018||170||4.76||30
|-
| ||סה"כ||||||8261||231||1482
|-
|
|}
==ראו גם==
* [[ועדת צמח]]
* [[המחלה ההולנדית]]
* [[קללת המשאבים]]
* [[גז טבעי בישראל]]
[[קטגוריה: ישראל: אנרגיה]]