שורה 157: |
שורה 157: |
| | | |
| == מסמכים וחוות דעת שהוצנעו או הוסתרו== | | == מסמכים וחוות דעת שהוצנעו או הוסתרו== |
| + | ;הפרוטוקולים של ועדת צמח: |
| מסקנות [[ועדת צמח]] פורסמו באוגוסט 2012. למרות זאת התמהמה משרד האנרגיה בפרסום הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. הפרוטוקולים פורסמו רק לאחר כמעט שנה, בחודש יוני 2013. זאת לאחר לחץ ציבורי לפרסום הפרוטוקולים, הפגנות ועתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על ידי עו"ד [[אפי מיכאלי]], עו"ד ערן צין ועו"ד ד"ר עופר סיטבון. {{הערה|שם=nrgמעריב, 23.5.13|http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html}}.{{הערה|[http://www.clb.ac.il/uploads/13_5_2013.pdf עתירה: צו המורה לחשוף את פרוטוקלי ועדת צמח], המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, 13.05.2013}} כאשר פורסמו הפרוטקולים הם פורסמו עם השחרות שנועדו כביכול לצרכי בטחון. ההשחרות נפרצו על ידי פעילים ואז הסתבר שחלק מהן כלל התבטאויות מביכות של חברי הוועדה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2038606 הפרוטוקולים נחשפים: ועדת צמח אישרה לחברות הגז לייצא כמות גבוהה מזו שביקשו], דה מרקר, 05.06.2013}} | | מסקנות [[ועדת צמח]] פורסמו באוגוסט 2012. למרות זאת התמהמה משרד האנרגיה בפרסום הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. הפרוטוקולים פורסמו רק לאחר כמעט שנה, בחודש יוני 2013. זאת לאחר לחץ ציבורי לפרסום הפרוטוקולים, הפגנות ועתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על ידי עו"ד [[אפי מיכאלי]], עו"ד ערן צין ועו"ד ד"ר עופר סיטבון. {{הערה|שם=nrgמעריב, 23.5.13|http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/496.html}}.{{הערה|[http://www.clb.ac.il/uploads/13_5_2013.pdf עתירה: צו המורה לחשוף את פרוטוקלי ועדת צמח], המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, 13.05.2013}} כאשר פורסמו הפרוטקולים הם פורסמו עם השחרות שנועדו כביכול לצרכי בטחון. ההשחרות נפרצו על ידי פעילים ואז הסתבר שחלק מהן כלל התבטאויות מביכות של חברי הוועדה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2038606 הפרוטוקולים נחשפים: ועדת צמח אישרה לחברות הגז לייצא כמות גבוהה מזו שביקשו], דה מרקר, 05.06.2013}} |
| | | |
| + | ;הערכת כדאיות כלכלית של ייצוא הגז: |
| ביוני 2013 התפרסם כי קיים דו"ח של ד"ר מיכאל שראל, מי שכיהן באותה עת כלכלן הראשי של משרד האוצר. הדו"ח בחן את הכדאיות הכלכלית של ייצוא הגז מישראל בתרחישים שונים. שראל מצא כי למעט מספר תרחישי קיצון, לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא גז. וכי ייצוא כזה עלול לגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים למשק. בתחרישים שבהם יש הצדקה לייצוא מדובר על כמות קטנה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2042097 סערה באוצר: דו"ח פנימי קבע שלא צריך לייצא את הגז - והוסתר], דה מרקר, 09.06.2013 }} שר האוצר דאז, יאיר לפיד הכחיש כי הדו"ח נכתב, אבל סגן שר האוצר מיקי לוי הודע בקיומו.{{הערה|אבי בר-אלי, צבי זרחיה [http://www.themarker.com/dynamo/1.2044841 לפיד: "שראל לא כתב דו"ח נגד יצוא הגז"; סגנו: "יש טיוטה"], דה מרקר, 12.06.2013}} | | ביוני 2013 התפרסם כי קיים דו"ח של ד"ר מיכאל שראל, מי שכיהן באותה עת כלכלן הראשי של משרד האוצר. הדו"ח בחן את הכדאיות הכלכלית של ייצוא הגז מישראל בתרחישים שונים. שראל מצא כי למעט מספר תרחישי קיצון, לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא גז. וכי ייצוא כזה עלול לגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים למשק. בתחרישים שבהם יש הצדקה לייצוא מדובר על כמות קטנה. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2042097 סערה באוצר: דו"ח פנימי קבע שלא צריך לייצא את הגז - והוסתר], דה מרקר, 09.06.2013 }} שר האוצר דאז, יאיר לפיד הכחיש כי הדו"ח נכתב, אבל סגן שר האוצר מיקי לוי הודע בקיומו.{{הערה|אבי בר-אלי, צבי זרחיה [http://www.themarker.com/dynamo/1.2044841 לפיד: "שראל לא כתב דו"ח נגד יצוא הגז"; סגנו: "יש טיוטה"], דה מרקר, 12.06.2013}} |
| הדו"ח לא פורסם מעולם בצורה רשמית אך דלף לפעילים חברתיים ועיתונאים. בינואר 2016 הודה בכיר בבנק ישראל כי לא בטוח שיש כדאיות לייצוא הגז. {{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001095082 בנק ישראל: לא בטוח שכדאי לייצא את הגז מישראל], גלובס, 13/01/2016.}} | | הדו"ח לא פורסם מעולם בצורה רשמית אך דלף לפעילים חברתיים ועיתונאים. בינואר 2016 הודה בכיר בבנק ישראל כי לא בטוח שיש כדאיות לייצוא הגז. {{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001095082 בנק ישראל: לא בטוח שכדאי לייצא את הגז מישראל], גלובס, 13/01/2016.}} |
| | | |
| + | ;התמוטטות מאגר ים טטיס: |
| בנובמבר 2013 דיווח אלי בר-אלי מדה מארקר על קיומו של דו"ח שחקר את התמוטטות מאגר ים טטיס. התמוטטות זו עלתה למשק הישראלי כ 10 מילאירד ש"ח לפחות בגלל הצורך לייבא סולר יקר במקום גז טבעי זול ומקומי. לפי בר-אלי הדו"ח מצא כי עיקר האחריות היא של חברת הגז. הדוח נגנז בלי שהחברות ידרשות לשאת באחריות. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/news/mevaker/1.2143324 משרד האנרגיה הסתיר דו"ח - דלק ונובל חמקו מפיצוי של מיליארדים], דה מרקר, 17.10.2013}} | | בנובמבר 2013 דיווח אלי בר-אלי מדה מארקר על קיומו של דו"ח שחקר את התמוטטות מאגר ים טטיס. התמוטטות זו עלתה למשק הישראלי כ 10 מילאירד ש"ח לפחות בגלל הצורך לייבא סולר יקר במקום גז טבעי זול ומקומי. לפי בר-אלי הדו"ח מצא כי עיקר האחריות היא של חברת הגז. הדוח נגנז בלי שהחברות ידרשות לשאת באחריות. {{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/news/mevaker/1.2143324 משרד האנרגיה הסתיר דו"ח - דלק ונובל חמקו מפיצוי של מיליארדים], דה מרקר, 17.10.2013}} |
| | | |
− | בזמן הדיונים על מתווה הגז דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה המיסים שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור. בדיון בוועדת הכנסת ציינה הנגידה פלוג כי הערכות המיסוי של הבנק הן נמוכות מ-60% - שיעור שפורסם שוב ושוב קודם לכן. | + | ;חישוב גובה מיסוי הגז: |
| + | בזמן הדיונים על מתווה הגז דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל . הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של 126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך. בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[רונית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01/12/2015}} |
| | | |
| + | החל מצדמבר 2015 שלחה חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] מכתבים לנגידת בנק ישראל בבקשה לקבל את גליונות האקסל שלפיהם חושבו התקבולים הצפויים למדינה מהגז. ארבע פעמים סרב בנק ישראל להעביר את האקסל, בטענה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר. הבנק גם רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי-ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. במרץ 2016, הועבר האקסל לחברת הכנסת. בין יתר הבעיות שיש במסמך - האקסל מניח שגודל לוויתן הוא 580 BCM בעוד הערכות מעודכנות יותר של משרד האנרגיה מעריכות את המאגר ב-500 BCM בלבד. ככל שהמאגרים קטנים יותר כך קטן יותר המס שנגבה מהם שכן מס ששינסקי הוא מס רווחים. האקסל גם מניח שבמכירת גז לאירופה המחיר הממוצע יהיה -5 דולר בפי הבאר, אך מחיר זה גבוה יחסית למחיר שקיים היום באירופה (שמצריך מחיר בפי הבאר של 2-3 דולר ולאחר מכן עלויות של הנזלה או הובלה). בנוסף החישוב [[היוון|לא מהוון]] - כך שכסף שמקבל במשק רק בתעיד מחושב כאילו הוא מגיע היום. {{הערה| ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3124238 מאחורי הקלעים של חישובי הגז: "יש לך את האקסל. תשחקי אתו בעצמך"], בלוג בדה מארקר, 16.11.2016 }} |
| + | |
| + | :גודלו של מאגר לוויתן: |
| בשנת 2014 -2015 דלפו ידיעות על כך שהערכות של חברות שהממשלה שכרה לביצוע הערכה, מצאו שכמות הגז בלוויתן נמוכה יותר מהערכות של חברות הגז שהופיע בבורסה. {{הערה|1=משה נעים, [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=20585 התנועה לאיכות השלטון, מה מסתיר משרד התשתיות בעניין הגז הטבעי ב’מאגר לוויתן’] , כאו נעים, 11.09.14 }}{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001041856 דוח: כמות הגז ב"לוויתן" - נמוכה ב-20% מהצפוי], גלובס, 03/06/2015}} פניה של ארגונים לחופש מידע לקבל את הנתונים נענתה בסרוב של משרד האנרגיה. {{הערה|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3685934,00.html משרד האנרגיה מסרב לחשוף הערכותיו לכמות הגז בלווייתן], כלכליסט, 13.04.16}} באפריל 2016 חשף משרד האנרגיה כי לפי הערכות של חברת יעוץ שנייה ששכר כי הערכות כמות הגז בלוויתן נמוכה ב-24% מהפרסומים של החברות שהופיעו קודם.{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001119850 חברת ייעוץ: כמות הגז ב"לוויתן" נמוכה ב-24% מהצפוי], גלובס, 24/04/2016}} הערכות אלה משפיעות על גודל מכסת הייצוא, על אופק השנים שהגז צפוי להספיק למשק ועל גובה המיסוי. | | בשנת 2014 -2015 דלפו ידיעות על כך שהערכות של חברות שהממשלה שכרה לביצוע הערכה, מצאו שכמות הגז בלוויתן נמוכה יותר מהערכות של חברות הגז שהופיע בבורסה. {{הערה|1=משה נעים, [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=20585 התנועה לאיכות השלטון, מה מסתיר משרד התשתיות בעניין הגז הטבעי ב’מאגר לוויתן’] , כאו נעים, 11.09.14 }}{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001041856 דוח: כמות הגז ב"לוויתן" - נמוכה ב-20% מהצפוי], גלובס, 03/06/2015}} פניה של ארגונים לחופש מידע לקבל את הנתונים נענתה בסרוב של משרד האנרגיה. {{הערה|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3685934,00.html משרד האנרגיה מסרב לחשוף הערכותיו לכמות הגז בלווייתן], כלכליסט, 13.04.16}} באפריל 2016 חשף משרד האנרגיה כי לפי הערכות של חברת יעוץ שנייה ששכר כי הערכות כמות הגז בלוויתן נמוכה ב-24% מהפרסומים של החברות שהופיעו קודם.{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001119850 חברת ייעוץ: כמות הגז ב"לוויתן" נמוכה ב-24% מהצפוי], גלובס, 24/04/2016}} הערכות אלה משפיעות על גודל מכסת הייצוא, על אופק השנים שהגז צפוי להספיק למשק ועל גובה המיסוי. |
| | | |