שינויים

טביעת הרגל המימית העולמית לתקופה של 1996-2005 מוערכת בכ-9,087 מיליארד מטר מעוקב (קוב) בשנה. כחמישית מסך טביעת הרגל המימית העולמית קשורה לייצוא מוצרים (בעיקר מוצרי [[חקלאות]] וכן חומרי גלם שונים לתעשייה). אלו הם "מים וירטואליים" שנפחם הכולל מגיע ל-2,320 מיליארד קוב בשנה. מסחר בגידולים חקלאיים מהווה 76% מסך זרמי המים הוירטואוליים. מסחר בבעלי חיים ובמוצרי תעשייה תורמים 12% כל מסך המים הוירטואלים. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>

טביעת הרגל המימית העולמית לתקופה של 1996-2005 מוערכת בכ-9,087 מיליארד מטר מעוקב (קוב) בשנה. כחמישית מסך טביעת הרגל המימית העולמית קשורה לייצוא מוצרים (בעיקר מוצרי [[חקלאות]] וכן חומרי גלם שונים לתעשייה). אלו הם "מים וירטואליים" שנפחם הכולל מגיע ל-2,320 מיליארד קוב בשנה. מסחר בגידולים חקלאיים מהווה 76% מסך זרמי המים הוירטואוליים. מסחר בבעלי חיים ובמוצרי תעשייה תורמים 12% כל מסך המים הוירטואלים. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 היתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. 92% מתוך הנפח הזה קשור לגידולי חקלאות (למזון, לביגוד, נייר ועוד), 5% קשורים למוצרי [[תעשייה]] ורק 4% הם צריכה ישירה של מים במשקי הבית. אזרח אמריקאי ממוצע הוא בעל מדרך מימי של 2,842 קוב בשנה (פי 2 מהממוצע העולמי), אזרח ישראלי ממוצע הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,303 קוב בשנה. אזרח סיני הוא בעל מדרך של 1071 קוב בשנה ואזרח הודי הוא בעך מדרך של 1089 קוב בשנה. יש מדינות עניות בעלות מדרך מים גבוה בגלל ניצול לא יעיל של מים בחקלאות <ref name="WTF2011"/>  

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 היתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. 92% מתוך הנפח הזה קשור לגידולי חקלאות (למזון, לביגוד, נייר ועוד), 5% קשורים למוצרי [[תעשייה]] ורק 4% הם צריכה ישירה של מים במשקי הבית. אזרח אמריקאי ממוצע הוא בעל מדרך מימי של 2,842 קוב בשנה (פי 2 מהממוצע העולמי), אזרח ישראלי ממוצע הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,303 קוב בשנה. אזרח סיני הוא בעל מדרך של 1,071 קוב בשנה ואזרח הודי הוא בעל מדרך של 1089 קוב בשנה. יש מדינות עניות בעלות מדרך מים גבוה בגלל ניצול לא יעיל של מים בחקלאות <ref name="WTF2011"/>  

עבור צרכן עולמי ממוצע, צריכה של [[דגנים]] היא התורם החשוב ביותר למדרך המימי (27%) ובעקבותיה צריכה של בשר (22%) וחלב (7%). התרומה של צריכת מוצרים שונים לטביעת המים המימית משתנה על פני מדינות שונות. <ref name="WTF2011"/>  

עבור צרכן עולמי ממוצע, צריכה של [[דגנים]] היא התורם החשוב ביותר למדרך המימי (27%) ובעקבותיה צריכה של בשר (22%) וחלב (7%). התרומה של צריכת מוצרים שונים לטביעת המים המימית משתנה על פני מדינות שונות. <ref name="WTF2011"/>  

==טביעת הרגל המימית של מוצרים שונים==

==טביעת הרגל המימית של מוצרים שונים==

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|לפי מחקר משנת 2007, 86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצרכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואלים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות. מחקר מאוחר יותר מעריכים את צריכת המים לחקלאות ב-92% מסך המדרך המימי. ]]

[[קובץ:Water footprint sectors.PNG|ממוזער|300px|לפי מחקר משנת 2007, 86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצורכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואליים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות. מחקר מאוחר יותר מעריכים את צריכת המים לחקלאות ב-92% מסך המדרך המימי.]]

מדרך המים העולמי לנפש הוערך בשנת 2007 כ-1243 קוב לשנה, מהם 57 צריכה ביתית, 119 במוצרי תעשיה, ו-1067 [[חקלאות|במוצרי חקלאות ]](מזון, בגדים ועוד).[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]  

מדרך המים העולמי לנפש הוערך בשנת 2007 כ-1243 קוב לשנה, מהם 57 צריכה ביתית, 119 במוצרי תעשיה, ו-1,067 [[חקלאות|במוצרי חקלאות ]] (מזון, בגדים ועוד).[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]  

בחלק מהמדינות הדבר נובע מצריכה גבוה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוה בארצות הברית, ובחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. במדינות המערביות חלק מהתרומה לצריכת המים היא צריכת מוצרי תעשייה.

בחלק מהמדינות הדבר נובע מצריכה גבוה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוה בארצות הברית, ובחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. במדינות המערביות חלק מהתרומה לצריכת המים היא צריכת מוצרי תעשייה.

ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה (ליטר מים לק"ג מזון):

ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה (ליטר מים לק"ג מזון):

*חסה / עגבניות 191

*חסה/עגבניות 191

*[[תפוחי אדמה]] 200

*[[תפוחי אדמה]] 200

*[[חיטה]] 202

*[[חיטה]] 202

==טביעת רגל מימית לפי מדינות==

==טביעת רגל מימית לפי מדינות==

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 היתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. מדרך המים הממוצע במדינות מתועשות נע בין 1250-2850 קוב בשנה, בעוד מדרך המים במדינות מתפתחות עמד על 550-3,800 קוב בשנה. הערכים הנמוכים עבור מדינות עניות קשורים לצריכה נמוכה של מוצרים (לדוגמה צריכה נמוכה של מזון מהחי), הערכים הגבוהים במדינות העניות קשורים לערכים גבוהים מאד של צריכת מים בייצור יחידת תוצרת חקלאית (עקב אידוי ו/או שיטות חקלאיות בזבזניות).<ref name="WTF2011"/>  

טביעת הרגל המימית של אדם ממוצע בעולם בתקופה 1996-2005 הייתה 1,385 מטרים מעוקבים (קוב) בשנה. מדרך המים הממוצע במדינות מתועשות נע בין 1,250-2,850 קוב בשנה, בעוד מדרך המים במדינות מתפתחות עמד על 550-3,800 קוב בשנה. הערכים הנמוכים עבור מדינות עניות קשורים לצריכה נמוכה של מוצרים (לדוגמה צריכה נמוכה של מזון מהחי), הערכים הגבוהים במדינות העניות קשורים לערכים גבוהים מאד של צריכת מים בייצור יחידת תוצרת חקלאית (עקב אידוי ו/או שיטות חקלאיות בזבזניות).<ref name="WTF2011"/>  

לפי חוקרים מאוניברסיטת Twente בהולנד, נכון לשנת 2004, טביעת הרגל המימית העולמית לנפש עמדה על 1,243 קוב מים לשנה. <ref name="Report2004">[http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf Water footprints of nations] A.K. Chapagain, A.Y. Hoekstra, University of Twente & UNESCO-IHE, November 2004, p55-57</ref> שהם כ-3,400 ליטר לאדם ליום. מתוך כמות זו, רוב (86%) המים נצרכים בגידול מוצרי [[חקלאות]], 9% משמשים ל[[תעשייה]] ורק 5% נצרכים באופן ישיר במגזר המים הביתי. עד שנת 2011 עלתה טביעת הרגל המימית העולמית ל-1385 קוב מים לשנה.  

לפי חוקרים מאוניברסיטת Twente בהולנד, נכון לשנת 2004, טביעת הרגל המימית העולמית לנפש עמדה על 1,243 קוב מים לשנה. <ref name="Report2004">[http://www.waterfootprint.org/Reports/Report16Vol1.pdf Water footprints of nations] A.K. Chapagain, A.Y. Hoekstra, University of Twente & UNESCO-IHE, November 2004, p55-57</ref> שהם כ-3,400 ליטר לאדם ליום. מתוך כמות זו, רוב (86%) המים נצרכים בגידול מוצרי [[חקלאות]], 9% משמשים ל[[תעשייה]] ורק 5% נצרכים באופן ישיר במגזר המים הביתי. עד שנת 2011 עלתה טביעת הרגל המימית העולמית ל-1385 קוב מים לשנה.  

טביעת הרגל הלאומית הגבוהה ביותר היא של כלל תושבי הודו. טביעת הרגל הגבוהה ביותר לאדם היא של ארצות הברית, עם 2,483 קוב לשנה לאדם או פי 2 מהממוצע העולמי. לאחר ארצות הברית נמצאות מדינות אירופאיות דרומיות כמו יוון, איטליה, וספרד, ולאחר מכן מלאזיה ותאילנד. טביעת רגל לנפש נמוכה יחסית יש לתושבי סין - 700 קוב מים לשנה לנפש. טביעה נמוכה פי 3.5 מטביעת הרגל הממוצעת לאדם בארצות הברית.  

טביעת הרגל הלאומית הגבוהה ביותר היא של כלל תושבי הודו. טביעת הרגל הגבוהה ביותר לאדם היא של ארצות הברית, עם 2,483 קוב לשנה לאדם או פי 2 מהממוצע העולמי. לאחר ארצות הברית נמצאות מדינות אירופאיות דרומיות כמו יוון, איטליה, וספרד, ולאחר מכן מלזיה ותאילנד. טביעת רגל לנפש נמוכה יחסית יש לתושבי סין - 700 קוב מים לשנה לנפש. טביעה נמוכה פי 3.5 מטביעת הרגל הממוצעת לאדם בארצות הברית.  

תושבי 8 מדינות בעולם צורכים 50% מהמים - [[הודו]], [[סין]], [[ארצות הברית]], [[רוסיה]], אינדונזיה, ניגריה, ברזיל ופקיסטן.[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]

תושבי 8 מדינות בעולם צורכים 50% מהמים - [[הודו]], [[סין]], [[ארצות הברית]], [[רוסיה]], אינדונזיה, ניגריה, ברזיל ופקיסטן.[http://www.waterfootprint.org/Reports/Hoekstra_and_Chapagain_2007.pdf]