שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 10 בתים ,  11:51, 10 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 53: שורה 53:  
* '''הסתמכות על דלקים מחצביים''' - כיום מעל 80% מ[[משק האנרגיה העולמי]] מבוסס על [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[גז טבעי]] ו[[נפט]] וכן על [[אורניום]] לייצור [[אנרגיה גרעינית]]. אלה משמשים לא רק לשם ייצור חשמל, אלא גם כדי לקיים תחבורה יומיומית המבוססת על מכוניות ומטוסים, לתובלת מוצרים באוניות, לחימום וקירור בתים וכדי ליצור מוצרי תעשייה. בנוסף, כיום [[שוק המזון העולמי]] תלוי ב[[חקלאות תעשייתית]] שגם היא תלויה ב[[משאבים מתכלים]] - דרך התלות ב[[דשן כימי]] שתלוי בכריית כמו [[פוספטים]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]], ודרך התלות ב[[נפט]] לכריית המחצבים והפקת [[חומרי הדברה]]. מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא אתגר בפני עצמו שכן במקרים רבים אנרגיה כזו היא יקרה יותר, היא אינה זמינה במשך כל ימות השנה ושעות היממה ולכן יש צורך לאגור אנרגיה.  
 
* '''הסתמכות על דלקים מחצביים''' - כיום מעל 80% מ[[משק האנרגיה העולמי]] מבוסס על [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[גז טבעי]] ו[[נפט]] וכן על [[אורניום]] לייצור [[אנרגיה גרעינית]]. אלה משמשים לא רק לשם ייצור חשמל, אלא גם כדי לקיים תחבורה יומיומית המבוססת על מכוניות ומטוסים, לתובלת מוצרים באוניות, לחימום וקירור בתים וכדי ליצור מוצרי תעשייה. בנוסף, כיום [[שוק המזון העולמי]] תלוי ב[[חקלאות תעשייתית]] שגם היא תלויה ב[[משאבים מתכלים]] - דרך התלות ב[[דשן כימי]] שתלוי בכריית כמו [[פוספטים]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]], ודרך התלות ב[[נפט]] לכריית המחצבים והפקת [[חומרי הדברה]]. מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא אתגר בפני עצמו שכן במקרים רבים אנרגיה כזו היא יקרה יותר, היא אינה זמינה במשך כל ימות השנה ושעות היממה ולכן יש צורך לאגור אנרגיה.  
   −
==ביקורת על כלכלת מצב יציב==
+
==דיון וביקורת על כלכלת מצב יציב==
 
מתנגדים לכלכלת מצב יציב מציינים בדרך כלל לפחות אחד מהאתגרים של כלכלת מצב יציב האלה כמשימה בלתי אפשרית, דבר בלתי רצוי, או סתם דבר קשה ומיותר. לדוגמה הימין הכלכלי מציין תכופות כי מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא יקר יותר מסובך יותר ובאופן כללי לא נחוץ  - כאשר יבשילו מספיק תנאים בשוק יהיה מעבר ספונטני לסוג כזה של אנרגיה או שלא יהיה מעבר כזה ונמשיך להשתמש באנרגיה מתכלה. טיעון נגד [[חקלאות בת קיימא]] הוא שחקלאות כזו היא יקרה יותר או בזבזנית יותר וכו'.  
 
מתנגדים לכלכלת מצב יציב מציינים בדרך כלל לפחות אחד מהאתגרים של כלכלת מצב יציב האלה כמשימה בלתי אפשרית, דבר בלתי רצוי, או סתם דבר קשה ומיותר. לדוגמה הימין הכלכלי מציין תכופות כי מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא יקר יותר מסובך יותר ובאופן כללי לא נחוץ  - כאשר יבשילו מספיק תנאים בשוק יהיה מעבר ספונטני לסוג כזה של אנרגיה או שלא יהיה מעבר כזה ונמשיך להשתמש באנרגיה מתכלה. טיעון נגד [[חקלאות בת קיימא]] הוא שחקלאות כזו היא יקרה יותר או בזבזנית יותר וכו'.  
   שורה 62: שורה 62:  
תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר ל[[תהליכים]] ובמיוחד אין חשיבות ל[[תהליכים בלתי הפיכים]]. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף ל[[גורם מסרטן]] עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאראיים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להתרגם גם להתייקרות מזון, [[אבטלה]] ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר [[התמוטטות]].
 
תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר ל[[תהליכים]] ובמיוחד אין חשיבות ל[[תהליכים בלתי הפיכים]]. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף ל[[גורם מסרטן]] עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאראיים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להתרגם גם להתייקרות מזון, [[אבטלה]] ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר [[התמוטטות]].
   −
==ספרים בנושא==
+
מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים בדרך כלל שני טיעונים עיקריים:  
* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]
  −
* [[כלכלת מצב יציב (ספר)]]
  −
* [[מעבר לצמיחה (ספר)]]
  −
* [[נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)]]
  −
* [[שגשוג ללא צמיחה (ספר)]]
  −
 
  −
==ביקורת==
  −
מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים שני טיעונים עיקריים:  
   
* '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]''' - [[התקדמות טכנולוגית]] והתקדמות ביעילות יכולה להתגבר על גבולות לצמיחה. דוגמה לחשיבה עתידנית בהקשר זה היא פניה ל[[הנדסה גנטית]], למחשוב ול[[ננו-טכנולוגיה]], תיאור של הפקת אנרגיה מתחדשת זולה וללא גבול, או [[אנרגיה גרעינית]] בטוחה וזולה, וכן תיאורים של [[הפלגה בחלל|מסעות בחלל לשם הקמת מושבות אנושיות]], הפקת אנרגיה מתחדשת בחלל, כריית מחצבים שונים בפלנטות אחרות ועוד.  
 
* '''[[אופטימיזם טכנולוגי]]''' - [[התקדמות טכנולוגית]] והתקדמות ביעילות יכולה להתגבר על גבולות לצמיחה. דוגמה לחשיבה עתידנית בהקשר זה היא פניה ל[[הנדסה גנטית]], למחשוב ול[[ננו-טכנולוגיה]], תיאור של הפקת אנרגיה מתחדשת זולה וללא גבול, או [[אנרגיה גרעינית]] בטוחה וזולה, וכן תיאורים של [[הפלגה בחלל|מסעות בחלל לשם הקמת מושבות אנושיות]], הפקת אנרגיה מתחדשת בחלל, כריית מחצבים שונים בפלנטות אחרות ועוד.  
 
* '''[[decoupling]]''' הכלכלה יכולה לעבור למצב של [[אי גשמיות של הכלכלה]] כך שהיא תמשיך לצמוח תוך הגברה מתמדת של ייעול השימוש במשאבים.  
 
* '''[[decoupling]]''' הכלכלה יכולה לעבור למצב של [[אי גשמיות של הכלכלה]] כך שהיא תמשיך לצמוח תוך הגברה מתמדת של ייעול השימוש במשאבים.  
שורה 83: שורה 75:     
נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של התיישבות בחלל אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלטנה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות.  יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג ל[[מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב של ועמידה בזעזועים מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית ועוד.
 
נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של התיישבות בחלל אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלטנה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות.  יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג ל[[מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב של ועמידה בזעזועים מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית ועוד.
 +
 +
==ספרים בנושא==
 +
* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]
 +
* [[כלכלת מצב יציב (ספר)]]
 +
* [[מעבר לצמיחה (ספר)]]
 +
* [[נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)]]
 +
* [[שגשוג ללא צמיחה (ספר)]]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט