שינויים

==דרכי הטעיה תקשורתית==

==דרכי הטעיה תקשורתית==

יש דרכים רבות בהן עיתון, ערוץ טלוויזיה או גוף תקשורתי אחר יכול להשפיע על דעת הקהל שלו:

יש דרכים רבות בהן עיתון, ערוץ טלוויזיה או גוף תקשורתי אחר יכול להשפיע על דעת הקהל שלו:

* '''הימנעות מאיזכור נושא''' - הדרך הפשוטה ביותר לגרום להטיה היא להתעלם מנושא מסויים בטענה שהוא מסובך מדי, לא מעניין את הציבור וכו'. בחלק גדול מהמקרים דעת הקהל היא דבר שנבנה עם השנים, וכאשר יודעים יותר על נושא מסויים יש גם יותר עניין של הקהל לקרוא עליו. הימנעות מכיסוי של נושא מסויים מבטיחה שהקהל ימשיך להיות בור בנושא זה וכן שאנשים לא יתעניינו בו. דוגמה אחת היא התעלמות של התקשורת בישראל במשך תקופה ארוכה ממחאה בנושא [[גז טבעי בישראל]], והשלכות של הגז על נושאים כגון יוקר המחיה. רק לאחר שלב מסויים של הפגנות המוניות נזכרו חלק מגופי התקשורת לדבר על נושאים כמו [[וועדת צמח]] או [[מתווה הגז]]. נושאים נוספים שזכו להתעלמות במשך שנים ארוכות כללו את נושא [[זיהום האוויר בישראל]] ו[[השלכות בריאותיות של זיהום אוויר]]. יש מגוון שלם של נושאים שבהם אין כמעט כיסוי עיתונאי כמו [[תרבות הצריכה]], [[עירוניות מתחדשת|השפעת התכנון העירוני על הדיור והתחבורה]], [[רפואה מונעת]],[[קיימות]], השפעות הגלובליזציה על הפוליטיקה ועל תחום הביטחון ועוד.  

* '''הימנעות מאיזכור נושא''' - הדרך הפשוטה ביותר לגרום להטיה היא להתעלם מנושא מסויים בטענה שהוא מסובך מדי, לא מעניין את הציבור וכו'. בחלק גדול מהמקרים דעת הקהל היא דבר שנבנה עם השנים, וכאשר יודעים יותר על נושא מסויים יש לציבור גם יותר עניין. הימנעות מכיסוי של נושא מסויים מבטיחה שהקהל ימשיך להיות בור בנושא זה וכן שאנשים לא יתעניינו בו. דוגמה אחת היא התעלמות של התקשורת בישראל במשך תקופה ארוכה ממחאה בנושא [[גז טבעי בישראל]], והשלכות של הגז על נושאים כגון יוקר המחיה. רק לאחר שלב מסויים של הפגנות המוניות נזכרו חלק מגופי התקשורת לדבר על נושאים כמו [[וועדת צמח]] או [[מתווה הגז]]. נושאים נוספים שזכו להתעלמות במשך שנים ארוכות כללו את נושא [[זיהום האוויר בישראל]] ו[[השלכות בריאותיות של זיהום אוויר]]. יש מגוון שלם של נושאים שבהם אין כמעט כיסוי עיתונאי כמו [[תרבות הצריכה]], [[עירוניות מתחדשת|השפעת התכנון העירוני על הדיור והתחבורה]], [[רפואה מונעת]],[[קיימות]], השפעות ה[[גלובליזציה]] על הפוליטיקה ועל תחום הביטחון ועוד.  

* '''הצפת הקורא במידע רב בעל חשיבות מועטה''' - עיתון יכול לספק כמות גדולה של מידע בלי לתת לקוראים הבנה אמיתית של מה שמתרחש. לדוגמה אפשר לספר בצורה מפורטת על [[תאונות דרכים|תאונות דרכים]] שמתרחשות מדי יום, אבל להימנע מלחשוף קוראים מידע על דרכים להקטין את תאונות הדרכים ולהימנע ממעקב אחר מדיניות ממשלתית שעשויה להשפיע על הנושא. העיתונות מספקת מידע רב לגבי אנשים, פחות מידע לגבי אירועים ועוד פחות מידע לגבי [[תהליכים|תהליך]] בכלל ו[[תהליכים ארוכי טווח]] במיוחד. התוצאה היא במקרים רבים שהלקוח של התקשורת מותש מעודף מידע ואין לו כוח ופנאי לשמוע על נושאים חשובים. טקטיקה זו נפוצה גם בקרב ארגוני מודיעין מודרניים - במקום סתם להסתיר מידע רב ככל האפשר מהאויב, מספקים לו כמות גדולה של מידע שחלקה הגדול הוא מידע זבלי או מוטעה במקצת - וכעת על ארגון המודיעין המתחרה לנסות למצוא את המידע החשוב בתוך הררי המידע.  

* '''הצפת הקורא במידע רב בעל חשיבות מועטה''' - עיתון יכול לספק כמות גדולה של מידע בלי לתת לקוראים הבנה אמיתית של מה שמתרחש. לדוגמה אפשר לספר בצורה מפורטת על [[תאונות דרכים|תאונות דרכים]] שמתרחשות מדי יום, אבל להימנע מלחשוף קוראים מידע על דרכים להקטין את תאונות הדרכים ולהימנע ממעקב אחר מדיניות ממשלתית שעשויה להשפיע על הנושא. העיתונות מספקת מידע רב לגבי אנשים, פחות מידע לגבי אירועים ועוד פחות מידע לגבי [[תהליכים|תהליך]] בכלל ו[[תהליכים ארוכי טווח]] במיוחד. התוצאה היא במקרים רבים שהלקוח של התקשורת מותש מעודף מידע ואין לו כוח ופנאי לשמוע על נושאים חשובים. טקטיקה זו נפוצה גם בקרב ארגוני מודיעין מודרניים - במקום סתם להסתיר מידע רב ככל האפשר מהאויב, מספקים לו כמות גדולה של מידע זבלי או מוטעה במקצת - וכעת על ארגון המודיעין המתחרה לנסות למצוא את המידע החשוב בתוך הררי המידע.  

* '''ליבוי רגשות ומידע רכילותי''' לעיתונות יש אינטרס מובנה לספק מידע רכילותי ובעל תוכן רגשי רב משום שמידע כזה הוא מידע שאנשים רבים נמשכים עליו. דיווח עיתונאי מלבה בדרך כלל את רגשות הקוראים כדי למכור יותר עותקים. אחת הסיבות לכך היא שבאופו טבעי [[בני אדם]] חיו במשך מאות אלפי שנים בחבורות, שבטים ו[[קהילה|קהילות]] רבות שבהן לרכילות ולתיאור היחסים בין אנשים היה ערך רב. כיום מידע כזה לא משפיע עלינו בצורה ישירה אבל עדיין קוראים מזדהים או בזים לפוליטיקאים ולאנשי תרבות שונים ורכילות עליהם משפיעה עלינו מבחינה רגשית, אם כי בדרך כלל למידע זה אין השפעה אמיתית על החיים שלנו ולרוב אין לכך חשיבות עיתונאית. בנוסף לעיתונות יש בשנים האחרונות תפקיד מרכזי בליבוי פחד מפני אירועי טרור. הכיסוי לאירועי טרור ורצח נעשה בצורה מוגזמת וצעקנית דבר שגורם לאנשים רבים תחושת חוסר בטחון. דבר זה עומד בניגוד למגמה ארוכת טווח שקיימת בעולם המערבי מאד מלחמת העולם השנייה של הגברת הבhטחון של התושבים (פחות אנשים נפגעים ממלחמות ואירועים אלימים). מקרי מוות פתאומיים אחרים כמו תאונות דרכים או זיהום מקבלים פחות כיסוי ומוצגות כדבר שלא ניתן למניעה מערכתית. גם אירועי הטרור עצמם לא מהווים טריגר לדיון על שורשי הטרור והיבטים מערכתיים שלו אלא מהווים בדרך כלל מצע לדיון שטחי על פרטים רגשיים כמו זהות הקורבנות, מה אמרו שרים שביקרו באירוע וכדומה.  

* '''ליבוי רגשות ומידע רכילותי''' לעיתונות יש אינטרס מובנה לספק מידע רכילותי ובעל תוכן רגשי רב משום שמידע כזה הוא מידע שאנשים רבים נמשכים עליו. דיווח עיתונאי מלבה בדרך כלל את רגשות הקוראים כדי למכור יותר עותקים. אחת הסיבות לכך היא שבאופו טבעי [[בני אדם]] חיו במשך מאות אלפי שנים בחבורות, שבטים ו[[קהילה|קהילות]] רבות שבהן לרכילות ולתיאור היחסים בין אנשים היה ערך רב. כיום מידע כזה לא משפיע עלינו בצורה ישירה אבל עדיין קוראים מזדהים או בזים לפוליטיקאים ולאנשי תרבות שונים ורכילות עליהם משפיעה עלינו מבחינה רגשית, אם כי בדרך כלל למידע זה אין השפעה אמיתית על החיים שלנו ולרוב אין לכך חשיבות עיתונאית. בנוסף לעיתונות יש בשנים האחרונות תפקיד מרכזי בליבוי פחד מפני אירועי טרור. הכיסוי לאירועי טרור ורצח נעשה בצורה מוגזמת וצעקנית דבר שגורם לאנשים רבים תחושת חוסר בטחון. דבר זה עומד בניגוד למגמה ארוכת טווח שקיימת בעולם המערבי מאד מלחמת העולם השנייה של הגברת הבhטחון של התושבים (פחות אנשים נפגעים ממלחמות ואירועים אלימים). מקרי מוות פתאומיים אחרים כמו תאונות דרכים או זיהום מקבלים פחות כיסוי ומוצגות כדבר שלא ניתן למניעה מערכתית. גם אירועי הטרור עצמם לא מהווים טריגר לדיון על שורשי הטרור והיבטים מערכתיים שלו אלא מהווים בדרך כלל מצע לדיון שטחי על פרטים רגשיים כמו זהות הקורבנות, מה אמרו שרים שביקרו באירוע וכדומה.  

* '''[[ספין תקשורתי]]''' - הוא שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן, כשמטרתו מיועדת בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של אמצעי התקשורת ושל דעת הקהל. אם יש מאבק חברתי שרוצה להעלות שאלות או ביקורת על נושא מסויים, חברה יכולה לבצע ספינים על ידי הצגת מידע חלקי ומטעה, העלאת טענות שאינן רלוונטיות.  

* '''[[ספין תקשורתי]]''' - הוא שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן, כשמטרתו מיועדת בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של אמצעי התקשורת ושל דעת הקהל. אם יש מאבק חברתי שרוצה להעלות שאלות או ביקורת על נושא מסויים, חברה יכולה לבצע ספינים על ידי הצגת מידע חלקי ומטעה, העלאת טענות שאינן רלוונטיות.  

* '''בלבול בין דעות לבין עובדות''' - אחת הדרכים לבלבל אנשים היא לקבוע בצורה נחרצת דברים שלגביהם אין הוכחה. עיתונות אמיתית שואלת שאלות וכאשר ניתנות תשובות מנסה להבין מה האמינות של התשובות על ידי היבטים כמו סימוכין מקצועי או מה האינטרס של הדובר להגיד אמת. לדוגמה שאלה מקדימה בנושא הגז הטבעי בישראל היא כמה גז התגלה עד כה וכמה גז סביר שיתגלה כאן בעתיד. דברים אלה הם תנאי הכרחי לשאלות כמו כמה גז כדאי לשמור לישראל או כמה כסף נקבל ממיסוי הגז - במקרים רבים נבחרים דעות או נתונים בצורה שנוחה לבעלי הכוח החזקים והעשירים.  

* '''בלבול בין דעות לבין עובדות''' - אחת הדרכים לבלבל אנשים היא לקבוע בצורה נחרצת דברים שלגביהם אין הוכחה. עיתונות אמיתית שואלת שאלות וכאשר ניתנות תשובות מנסה להבין מה האמינות של התשובות על ידי היבטים כמו סימוכין מקצועי או מה האינטרס של הדובר להגיד אמת. לדוגמה שאלה מקדימה בנושא הגז הטבעי בישראל היא כמה גז התגלה עד כה וכמה גז סביר שיתגלה כאן בעתיד. דברים אלה הם תנאי הכרחי לשאלות כמו כמה גז כדאי לשמור לישראל או כמה כסף נקבל ממיסוי הגז - במקרים רבים נבחרים דעות או נתונים בצורה שנוחה לבעלי הכוח החזקים והעשירים.  

* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמיים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.  

* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמיים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.  

* '''התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלוונטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון.

* '''נטית ספק - התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלוונטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון. דוגמה בולטת לנושא של נטית ספק היא התחום של [[הכחשת נזקי העישון]] - חברות הטבק הציבו מול המחקרים המדעיים הסברה ומומחים משלהם שטענו שסיגריות אינן ממכרות, שעישון לא גורם לסרטן ועוד. בצורה זו הצליחו ליצור ספק אצל המעשנים ולדחות במשך כ-30-50 שנה צעדי [[רגולציה]] שונים נגד [[עישון]] ותכניות ל[[מניעת עישון]].

* '''הצגת גורם מעורב כגורם נייטרלי''' או "שימוש בצד שלישי"- בטקטיקה זו משלמים ל"[[ארגון קש]" או למומחה או לקבוצה שהיא כביכול נייטרלית או בעלת מאפיינים אהודים על הציבור ומביאים אותו לדבר בתקשורת על סוגיות שונות שמציקות לארגון. אם אותם טיעונים היו מושמעים על ידי החברות עצמן הדבר היה מעורר התנגדות רבה מצד הציבור, אבל משום שהדברים מובאים בשם גורם "נייטרלי" הדברים מתקבלים אחרת. דוגמה נפוצה לכך היא [[חברות הטבק]] שהשתמשו לשם הצגת הטיעונים שלהם ברופאים, בארגוני קש שהקימו או תרמו להם כספים, ב"מכוני מחקר" מטעמם, ועוד. דוגמאות נוספות קיימות לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל]].

==השפעות של קשרי הון-עיתונות==

==השפעות של קשרי הון-עיתונות==