| מלבד השפעות קבוצתיות אלה (של חסימת תחרות ושל השפעה על הרגולציה) יש לקשרי הון עיתונות השפעה על [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]], על [[מיתוס|מיתוסים]] בחברה ועל התרבות כולה. הפעיל החברתי-תקשורתי [[קאלה לאסן]] משווה השפעה זו ל[[זיהום תעשייתי]] של מפעלים - בשני המקרים מדובר בהשפעת לוואי של הפעילות הכלכלית - מפעלים לא רוצים לזהם ולא תמיד מודעים להיקף הזיהום שהם גורמים אבל הם מפעילים השפעה זו גם מבלי להתכוון. המטרה של הפירמה שמנהלת את המפעל היא לא לזהם אבל היא תעשה זאת כאשר הדבר משתלם לה מבחינה כלכלית ומקובל מבחינה חוקית ותרבותית. באופן דומה הקשרים בין הון לבין התקשורת משפיעים על התרבות. גם עם ההשפעות החברתיות והתרבויות הן לא בהכרח מכוונות או ידועות לגורמים המשפיעים. השפעות אלה נחקרות כחלק מהשפעות של [[תרבות הצריכה]] (הכוללת גם השפעות של [[שיווק]], [[פרסום]] והיבטים נוספים). | | מלבד השפעות קבוצתיות אלה (של חסימת תחרות ושל השפעה על הרגולציה) יש לקשרי הון עיתונות השפעה על [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]], על [[מיתוס|מיתוסים]] בחברה ועל התרבות כולה. הפעיל החברתי-תקשורתי [[קאלה לאסן]] משווה השפעה זו ל[[זיהום תעשייתי]] של מפעלים - בשני המקרים מדובר בהשפעת לוואי של הפעילות הכלכלית - מפעלים לא רוצים לזהם ולא תמיד מודעים להיקף הזיהום שהם גורמים אבל הם מפעילים השפעה זו גם מבלי להתכוון. המטרה של הפירמה שמנהלת את המפעל היא לא לזהם אבל היא תעשה זאת כאשר הדבר משתלם לה מבחינה כלכלית ומקובל מבחינה חוקית ותרבותית. באופן דומה הקשרים בין הון לבין התקשורת משפיעים על התרבות. גם עם ההשפעות החברתיות והתרבויות הן לא בהכרח מכוונות או ידועות לגורמים המשפיעים. השפעות אלה נחקרות כחלק מהשפעות של [[תרבות הצריכה]] (הכוללת גם השפעות של [[שיווק]], [[פרסום]] והיבטים נוספים). |
| + | נכון לשנת 2015 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת ובאינטרנט (עם מגבלות שונות). בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. |
| + | נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}} |