שינויים

[[קובץ:תחלואה בסרטן בישראל לפי סוג הגידול.PNG|400px|ממוזער|מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] לפי מקום הגידול הסרטני, בקרב גברים ונשים, נכון לשנת 2012. סרטן ריאות אחראי ל-10% מתוך התחלואה בסרטן בקרב גברים ול-5% מתוך התחלואה בסרטן בקרב נשים. סה"כ 7% ממקרי הסרטן החדשים בשנה מיוחסים לסרטן ריאות. חלקם הגדול נגרם עקב [[עישון]] ]]

[[קובץ:תחלואה בסרטן בישראל לפי סוג הגידול.PNG|400px|ממוזער|מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] לפי מקום הגידול הסרטני, בקרב גברים ונשים, נכון לשנת 2012. סרטן ריאות אחראי ל-10% מתוך התחלואה בסרטן בקרב גברים ול-5% מתוך התחלואה בסרטן בקרב נשים. סה"כ 7% ממקרי הסרטן החדשים בשנה מיוחסים לסרטן ריאות. חלקם הגדול נגרם עקב [[עישון]] ]]

'''סרטן ריאות''' הוא אחד מסוגי ה[[סרטן]] הנפוצים ביותר בעולם ובישראל ואחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. החל משנות ה-50 ישנים מחקרים מהימנים המצביעים על כך ש[[עישון|עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות או סיגרים הוא גורם מרכזי לתחלואה בסרטן ריאות. אך [[חבורת הטבק]] הצליחו לזרוע [[דיסאינפורמציה]] בקרב הציבור ולעקב חקיקה ו[[רגולציה]] להגבלת העישון ול[[מניעת עישון|מכירת טבק לקטינים]]. בנוסף לנזק למעשנים עישון פאסיבי (עישון מיד שניה) יכול לגרום לסרטן ריאות גם בקרב מי שנמצאים בסביבת המעשנים. גורם מרכזי נוסף לסרטן ריאות הם סוגים שונים של [[זיהום אוויר]].  

'''סרטן ריאות''' הוא אחד מסוגי ה[[סרטן]] הנפוצים ביותר בעולם ובישראל ואחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. החל משנות ה-50 ישנים מחקרים מהימנים המצביעים על כך ש[[עישון|עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות או סיגרים הוא גורם מרכזי לתחלואה בסרטן ריאות. אך [[חברות הטבק]] הצליחו לזרוע [[דיסאינפורמציה]] בקרב הציבור ולעקב חקיקה ו[[רגולציה]] להגבלת העישון ול[[מניעת עישון|מכירת טבק לקטינים]]. בנוסף לנזק למעשנים עישון פאסיבי (עישון מיד שניה) יכול לגרום לסרטן ריאות גם בקרב מי שנמצאים בסביבת המעשנים. גורם מרכזי נוסף לסרטן ריאות הם סוגים שונים של [[זיהום אוויר]].  

==גורמי סיכון לסרטן ריאה==

==גורמי סיכון לסרטן ריאה==

בזכות הסיגריות הפך העישון לתופעה נפוצה יותר ויותר. בארצות הברית, היכן שיש נתונים היסטוריים ניתן לראות כי צריכת הסיגריות לנפש עלתה בצורה תלולה עד אמצע שנות ה-60. בעקבות עליה זו חלה גם עליה חדה במספר מקרי המוות מסרטן ריאות. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}} לפי סקר של מכון גאלופ בשנת 1954, 57% מהגברים ו-32% מהנשים בארצות הברית עישנו. בקרב בני ה-20-40 עישנו 53% מהאוכלוסייה, ובקרב בני ה-50 ומעלה רק 23% עישנו. [https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=tpvp0062]

בזכות הסיגריות הפך העישון לתופעה נפוצה יותר ויותר. בארצות הברית, היכן שיש נתונים היסטוריים ניתן לראות כי צריכת הסיגריות לנפש עלתה בצורה תלולה עד אמצע שנות ה-60. בעקבות עליה זו חלה גם עליה חדה במספר מקרי המוות מסרטן ריאות. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}} לפי סקר של מכון גאלופ בשנת 1954, 57% מהגברים ו-32% מהנשים בארצות הברית עישנו. בקרב בני ה-20-40 עישנו 53% מהאוכלוסייה, ובקרב בני ה-50 ומעלה רק 23% עישנו. [https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=tpvp0062]

שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים (עקב [[השפל הגדול]]) מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-1930 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. {{הערה|שם=Mendes2014}}

שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים (עקב [[השפל הגדול]]) מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 של המאה ה-20 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. {{הערה|שם=Mendes2014}}

;הכחשת הקשר בין עישון לסרטן ריאות:

;הכחשת הקשר בין עישון לסרטן ריאות:

===זיהום קרקע===  

===זיהום קרקע===  

{{הפניה לערך מורחב|זיהום קרקע בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום קרקע בישראל}}

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]] וקשר אפשרי שלה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|זיהום בחיפה]] הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ, אביעד זיק, משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות ה[[סרטן]] בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] ב[[קדמיום]] בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך [[זיהום קרקע בישראל|סקר גאולוגי של מתכות כבדות בגליל המערבי ובכרמל]] שבוצע בשנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מ[[עישון]], לדוגמה סרטן ריאה, נמצאו בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה [[עישון בישראל|שיעורי העישון]] נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע ב[[קדמיום]] באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]] וקשר אפשרי שלה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|זיהום בחיפה]] הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ, אביעד זיק, משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות ה[[סרטן]] בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] ב[[קדמיום]] בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך [[זיהום קרקע בישראל|סקר גאולוגי של מתכות כבדות בגליל המערבי ובכרמל]] שבוצע בשנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מ[[עישון]], לדוגמה סרטן ריאה, נמצאו בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה [[עישון בישראל|שיעורי העישון]] נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע ב[[קדמיום]] באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

==תחלואה ותמותה מסרטן ריאות בישראל==

==תחלואה ותמותה מסרטן ריאות בישראל==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סרטן]]

[[קטגוריה:סרטן]]