שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  21:51, 4 בנובמבר 2016
מ
שורה 10: שורה 10:  
הפצה של סוגים שונים של [[נשק קל|רובים אקדחים ותת מקלעי]] הורגת עשרות אלפי אנשים בשנה במדינות שאין בהן מלחמות או מלחמות אזרחים והורגת מאות אלפים עד מליוני אנשים בשנה במדינות שיש בהן מלחמות אזרחים, ארגוני טרור, גרילה או מלחמה עם מדינה שכנה.  
 
הפצה של סוגים שונים של [[נשק קל|רובים אקדחים ותת מקלעי]] הורגת עשרות אלפי אנשים בשנה במדינות שאין בהן מלחמות או מלחמות אזרחים והורגת מאות אלפים עד מליוני אנשים בשנה במדינות שיש בהן מלחמות אזרחים, ארגוני טרור, גרילה או מלחמה עם מדינה שכנה.  
   −
בשנת 2011 מתו בארצות הברית 31 אלף בני אדם עקב נשק חם, כלומר כ-90 אנשים בממוצע בכל יום. מתוך מקרי המוות האלו מתו כ-19 אלף (62%) עקב מקרי רצח, 11 אלף (36%) התאבדויות, ו-600 תאונות(2%). מקרי מוות כתוצאה מנשק חם היו אחת מעשר סיבות המוות המובילות בארצות הברית.[http://library.med.utah.edu/WebPath/TUTORIAL/GUNS/GUNSTAT.html]<ref name="Richardson2011"/> ארבע ילדים ונערים נהרגים מנשק קל בכל יום. [http://graphics8.nytimes.com/images/2007/04/21/weekinreview/0422marsh.1270.1060.jpg] מחקר משנת 2011 בחן נתונים של שנת 2003 בין המדינות העשירות בעולם. שיעור כלל סיבות המוות מנשק חם בארה"ב היה גובה פי 7 בארצות הברית לעומת המדינות האחרות. <ref name="Richardson2011">Richardson EG, Hemenway D. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20571454 Homicide, suicide, and unintentional firearm fatality: comparing the United States with other high-income countries, 2003.] J Trauma. 2011 Jan;70(1):238-43. doi: 10.1097/TA.0b013e3181dbaddf</ref> נתונים דומים של מקרי הרג, רצח, התאבדות ותאונות נשק קיימים לגבי מדינות אחרות שבהן יש תפוצה רחבה של נשק כמו מדינות רבות בדרום אמריקה.  
+
בשנת 2011 מתו בארצות הברית 31 אלף בני אדם עקב נשק חם, כלומר כ-90 אנשים בממוצע בכל יום. מתוך מקרי המוות האלו מתו כ-19 אלף (62%) עקב מקרי רצח, 11 אלף (36%) התאבדויות, ו-600 תאונות (2%). מקרי מוות כתוצאה מנשק חם היו אחת מעשר סיבות המוות המובילות בארצות הברית.[http://library.med.utah.edu/WebPath/TUTORIAL/GUNS/GUNSTAT.html]<ref name="Richardson2011"/> ארבע ילדים ונערים נהרגים מנשק קל בכל יום. [http://graphics8.nytimes.com/images/2007/04/21/weekinreview/0422marsh.1270.1060.jpg] מחקר משנת 2011 בחן נתונים של שנת 2003 בין המדינות העשירות בעולם. שיעור כלל סיבות המוות מנשק חם בארה"ב היה גובה פי 7 בארצות הברית לעומת המדינות האחרות. <ref name="Richardson2011">Richardson EG, Hemenway D. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20571454 Homicide, suicide, and unintentional firearm fatality: comparing the United States with other high-income countries, 2003.] J Trauma. 2011 Jan;70(1):238-43. doi: 10.1097/TA.0b013e3181dbaddf</ref> נתונים דומים של מקרי הרג, רצח, התאבדות ותאונות נשק קיימים לגבי מדינות אחרות שבהן יש תפוצה רחבה של נשק כמו מדינות רבות בדרום אמריקה.  
    
'''לובי של תעשיות הנשק הצבאי''' - פועל כדי להשפיע על [[מדיניות החוץ]] של מדינות, הלובי פועל כדי לקבל הקלות על שיווק נשקים שונים לצבאות, ארגוני גרילה, שבטים ועוד כאשר נשק זה לעיתים משמש בסופו של דבר למעשי טבח, רצח, אלימות, אונס ועבדות בשיטות שונות.  
 
'''לובי של תעשיות הנשק הצבאי''' - פועל כדי להשפיע על [[מדיניות החוץ]] של מדינות, הלובי פועל כדי לקבל הקלות על שיווק נשקים שונים לצבאות, ארגוני גרילה, שבטים ועוד כאשר נשק זה לעיתים משמש בסופו של דבר למעשי טבח, רצח, אלימות, אונס ועבדות בשיטות שונות.  
   −
במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה נשק קל וכבד מקל על אלימות מכל הסוגים: מלחמות, מלחמות אזרחים, ארגוני גרילה, ארגוני טרור, רצח בין שבטים, רצח ספורדי ברחוב, שוד ורצח, אונס ורצח, עובדים בכפייה, [[עבדות]] תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה, חיילים ילדים שגוייסו על ידי רצח משפחתם, שפחות מין ועוד.{{הערה|שם=africa2016| איילת שני [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.3020909 ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה], ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ,  30.07.2016}} הן במדינות אלה והן במדינות נוספות פועלים ארגונים שונים מטעם חברות הנשק כדי לספק נשק, הדרכות וסיוע מסוגים שונים לכל הכוחות הלוחמים. תכופות פעילות זו מבוצעת בניגוד לאמנות שונות שנועדו להגביל הספקת נשק לאיזור. דוגמה לפעילות של סוחרי נשק (בעיקר נשק קל) במדינות שונות מוצגת בסרט העלילתי "שר המלחמה" שמבוסס על דמותו של סוחר נשק רוסי בשם ויקטור בוט.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)]
+
במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה נשק קל וכבד מקל על אלימות מכל הסוגים: מלחמות, מלחמות אזרחים, ארגוני גרילה, ארגוני טרור, רצח בין שבטים, רצח ספורדי ברחוב, שוד ורצח, אונס ורצח, עובדים בכפייה, [[עבדות]] תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה, חיילים ילדים שגויסו על ידי רצח משפחתם, שפחות מין ועוד.{{הערה|שם=africa2016| איילת שני [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.3020909 ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה], ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ,  30.07.2016}} הן במדינות אלה והן במדינות נוספות פועלים ארגונים שונים מטעם חברות הנשק כדי לספק נשק, הדרכות וסיוע מסוגים שונים לכל הכוחות הלוחמים. תכופות פעילות זו מבוצעת בניגוד לאמנות שונות שנועדו להגביל הספקת נשק לאיזור. דוגמה לפעילות של סוחרי נשק (בעיקר נשק קל) במדינות שונות מוצגת בסרט העלילתי "שר המלחמה" שמבוסס על דמותו של סוחר נשק רוסי בשם ויקטור בוט.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)]
    
===לובי של עסקי המכוניות===
 
===לובי של עסקי המכוניות===
 
'''לובי של [[עסקי המכוניות]]''' - שמקדמים [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] וגורמים ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] הכוללות [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]], [[אורח חיים יושבני]] ו[[מתח נפשי]].  
 
'''לובי של [[עסקי המכוניות]]''' - שמקדמים [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] וגורמים ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] הכוללות [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]], [[אורח חיים יושבני]] ו[[מתח נפשי]].  
   −
לובי המכוניות מתמקד גם במניעת חקיקה להכנסת אביזרי בטיחות, לדוגמה במשך מספר שנים התקיים לובי נגד הפיכת חגירת חגורות בטיחות לאמצעי בטיחות חובה במכוניות. בארצות הברית פעלה התעשייה למנוע פרסום בספרו של [[ראלף ניידר]] Unsafe at Any Speed בשנת 1965. ג'נרל מוטורס ניסתה לאיים על ניידר במגוון אמצעים כולל מעקב וניסיונות הכפשה, ניידר תבע את החברה בבית המשפט וזכה, ובשימוע בסנט נאלץ נשיא החברה להתנצל בפני ניידר על איומים והטרדה. בשנות ה-90 היתה התנגדות להכנסת כריות אוויר ולמבחני ריסוק שיבחנו בטיחות של מכוניות מול הולכי רגל. [http://en.wikipedia.org/wiki/Unsafe_at_Any_Speed]
+
לובי המכוניות מתמקד גם במניעת חקיקה להכנסת אביזרי בטיחות, לדוגמה במשך מספר שנים התקיים לובי נגד הפיכת חגירת חגורות בטיחות לאמצעי בטיחות חובה במכוניות. בארצות הברית פעלה התעשייה למנוע פרסום בספרו של [[ראלף ניידר]] Unsafe at Any Speed בשנת 1965. ג'נרל מוטורס ניסתה לאיים על ניידר במגוון אמצעים כולל מעקב וניסיונות הכפשה, ניידר תבע את החברה בבית המשפט וזכה, ובשימוע בסנט נאלץ נשיא החברה להתנצל בפני ניידר על איומים והטרדה. בשנות ה-90 הייתה התנגדות להכנסת כריות אוויר ולמבחני ריסוק שיבחנו בטיחות של מכוניות מול הולכי רגל. [http://en.wikipedia.org/wiki/Unsafe_at_Any_Speed]
    
הלובי הפוליטי של המכוניות עוסק גם במניעת קידום של תחבורה ציבורית, ונגד תקנות להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה]] והגבלות על רקע [[התחממות עולמית]].  
 
הלובי הפוליטי של המכוניות עוסק גם במניעת קידום של תחבורה ציבורית, ונגד תקנות להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה]] והגבלות על רקע [[התחממות עולמית]].  
שורה 27: שורה 27:  
בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי [[עישון|עישון טבק]] גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.  
 
בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי [[עישון|עישון טבק]] גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.  
   −
הלובי של [[תעשיית הטבק]] עוסק מאז שנות ה-50 ב[[הכחשת נזקי העישון]] לבריאות והכחשת האופי הממכר של מוצרי הטבק - הלובי נלחם נגד מחקרים ופרסומים המצביעים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]], ניסה לפרסם ולהדגיש מחקרים המראים שאין השפעה כזו, ולמנוע צעדים של מחוקקים נגד שיווק, פרסום ומכירה של סיגריות למבוגרים ולקטינים. הלובי ניסה מנוע חוקים נגד [[עישון פסיבי]], למנוע פרסום אזהרות נגד עישון על חפיסות הסיגריות, לאפשר הפצה של סיגריות לקטינים (דרך מכונות אוטומטיות לדוגמה), לאפשר פרסום סיגריות בכל מדיה אפשרית (כולל בבתי קולנוע, לוחות מודעות ברחוב, עיתונים ועוד). הלובי הצליח במשימה זו וגרם להשהייה במודעות הציבורית ובצעדים של רשויות נגד עישון במשך כ30-40 שנה. השינוי העיקרי בתחום החל עם פעילות אינטניסיבית יותר מצד רשויות הבריאות בארצות הברית, בשנות ה-90, לדוגמה מצד מנהל המזון והתרופות. פעילות זו הוביל לצעדים משפטיים שהובילו לחשיפה של מסמכים פנימיים של תאגידי הטבק. מסמכים אלה חשפו את שיטות הפעולה שכללו זריעת בלבול והפצת [[דיסאינפורמציה]] מצד חברות הטבק כלפי התקשורת, הציבור ומקבלי ההחלטות.
+
הלובי של [[תעשיית הטבק]] עוסק מאז שנות ה-50 ב[[הכחשת נזקי העישון]] לבריאות והכחשת האופי הממכר של מוצרי הטבק - הלובי נלחם נגד מחקרים ופרסומים המצביעים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]], ניסה לפרסם ולהדגיש מחקרים המראים שאין השפעה כזו, ולמנוע צעדים של מחוקקים נגד שיווק, פרסום ומכירה של סיגריות למבוגרים ולקטינים. הלובי ניסה מנוע חוקים נגד [[עישון פסיבי]], למנוע פרסום אזהרות נגד עישון על חפיסות הסיגריות, לאפשר הפצה של סיגריות לקטינים (דרך מכונות אוטומטיות לדוגמה), לאפשר פרסום סיגריות בכל מדיה אפשרית (כולל בבתי קולנוע, לוחות מודעות ברחוב, עיתונים ועוד). הלובי הצליח במשימה זו וגרם להשהיה במודעות הציבורית ובצעדים של רשויות נגד עישון במשך כ30-40 שנה. השינוי העיקרי בתחום החל עם פעילות אינטנסיבית יותר מצד רשויות הבריאות בארצות הברית, בשנות ה-90, לדוגמה מצד מנהל המזון והתרופות. פעילות זו הוביל לצעדים משפטיים שהובילו לחשיפה של מסמכים פנימיים של תאגידי הטבק. מסמכים אלה חשפו את שיטות הפעולה שכללו זריעת בלבול והפצת [[דיסאינפורמציה]] מצד חברות הטבק כלפי התקשורת, הציבור ומקבלי ההחלטות.
    
===לובי של חברות עם מפעלים מזהמים===
 
===לובי של חברות עם מפעלים מזהמים===
שורה 63: שורה 63:  
עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשיית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון טענות שתזונאים רבים מתנגדים להם. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשיית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא ניסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה.
 
עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשיית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון טענות שתזונאים רבים מתנגדים להם. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשיית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא ניסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה.
   −
חלק מחברות המזון הן [[מונופול]] או שבענף שלהן יש [[אוליגופול]] והן שומרות על מראית עין של מגוון ותחרות על ידי החזקה של מותגים וחברות בת שכולן שייכות לאותה [[חברת פרמידה]] גם בהיבטים אלה חברות לא מעוניינות בהתרבות רגולציה כמו [[הגבלים עסקיים]].
+
חלק מחברות המזון הן [[מונופול]] או שבענף שלהן יש [[אוליגופול]] והן שומרות על מראית עין של מגוון ותחרות על ידי החזקה של מותגים וחברות בת שכולן שייכות לאותה [[חברת פירמידה]] גם בהיבטים אלה חברות לא מעוניינות בהתרבות רגולציה כמו [[הגבלים עסקיים]].
    
===לובי של תעשיית התרופות===
 
===לובי של תעשיית התרופות===
שורה 69: שורה 69:     
===לובי של חברות קוסמטיקה===
 
===לובי של חברות קוסמטיקה===
בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השניה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים ל[[חומר מסרטן|סרטן]], הפלות ו[[טרטוגן|מומים בעוברים]] וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות מ[[סרטן|מחלות הסרטניות]] לימפומת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.<ref name="nyt2015">SARAH MASLIN NIR,[http://www.nytimes.com/2015/05/11/nyregion/nail-salon-workers-in-nyc-face-hazardous-chemicals.html Perfect Nails, Poisoned Workers],New York Times.com, MAY 8, 2015 </ref>
+
בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השנייה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים ל[[חומר מסרטן|סרטן]], הפלות ו[[טרטוגן|מומים בעוברים]] וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות מ[[סרטן|מחלות הסרטניות]] לימפומת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.<ref name="nyt2015">SARAH MASLIN NIR,[http://www.nytimes.com/2015/05/11/nyregion/nail-salon-workers-in-nyc-face-hazardous-chemicals.html Perfect Nails, Poisoned Workers],New York Times.com, MAY 8, 2015 </ref>
    
החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות וייטנאמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובילו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.<ref name="nyt2015"/>
 
החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות וייטנאמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובילו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.<ref name="nyt2015"/>
      
==השפעות של לובי פוליטי==
 
==השפעות של לובי פוליטי==

תפריט ניווט