30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1:
שורה 1:
−'''זיהום תעשייתי''' (Industrial pollution) הוא [[זיהום סביבתי]] הנובע מפעילות של [[תעשייה]], זאת בניגוד למקורות [[זיהום]] אחרים כמו [[זיהום מתחבורה]], [[זיהום חקלאי]] או זיהום הנובע מפעילות וצריכה של משקי בית או זיהום הנגרם מהספקת [[שרות כלכלי|שירותים]].
−
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]]]]
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]]]]
−'''זיהום תעשייתי''' (Industrial pollution) הוא [[זיהום סביבתי]] הנובע מפעילות של [[תעשייה]], זאת בניגוד למקורות [[זיהום]] אחרים כמו [[זיהום מתחבורה]], [[זיהום חקלאי]] או זיהום הנובע מפעילות וצריכה של משקי בית או זיהום הנגרם מהספקת [[שירות כלכלי|שירותים]].
==סוגי זיהום תעשייתי==
==סוגי זיהום תעשייתי==
תעשיות שונות גורמות לסוגי זיהום שונים. זיהום ב[[מתכות כבדות]] או ב[[מזהמים אורגניים עמידים|חומרים אורגנים עמידים]] וכן [[זיהום ביולוגי]] נחשבים לרוב, לסוגי המזהמים הקשים במיוחד מבחינת רעילותם. גם פליטת [[גזי חממה]] נחשבים היום כסוג של זיהום תעשייתי, היות והיא גורמת ככל הנראה ל[[התחממות עולמית]]. שריפת [[דלק מחצבי]] כחלק מהספקת [[אנרגיה]] לתעשייה, וכחלק מ[[ייצור חשמל]] היא אחת מצורות הזיהום הנפוצות, בעיקר בהקשר של שריפת [[פחם]] ו[[נפט]]. שריפה כזו גורמת ל[[זיהום אוויר]] אבל גם ל[[גשם חומצי]] לדוגמה.
תעשיות שונות גורמות לסוגי זיהום שונים. זיהום ב[[מתכות כבדות]] או ב[[מזהמים אורגניים עמידים|חומרים אורגנים עמידים]] וכן [[זיהום ביולוגי]] נחשבים לרוב, לסוגי המזהמים הקשים במיוחד מבחינת רעילותם. גם פליטת [[גזי חממה]] נחשבים היום כסוג של זיהום תעשייתי, היות והיא גורמת ככל הנראה ל[[התחממות עולמית]]. שריפת [[דלק מחצבי]] כחלק מהספקת [[אנרגיה]] לתעשייה, וכחלק מ[[ייצור חשמל]] היא אחת מצורות הזיהום הנפוצות, בעיקר בהקשר של שריפת [[פחם]] ו[[נפט]]. שריפה כזו גורמת ל[[זיהום אוויר]] אבל גם ל[[גשם חומצי]] לדוגמה.
−ניתן לחלק את הזיהום התעשייתי גם לפי סוג התווך שאליו פולטים את הזיהום או שבו הזיהום נספג - [[זיהום אויר]], [[זיהום מים]], ו[[זיהום קרקע]]. חלק מסוגי המזהמים יכולים לנדוד בין תווכים אלה לדוגמה זיהום אוויר ב[[דיאוקסין]] מגיע לקרקע או מים ומשם דרך מארג המזון לצמחים וליצורים מהחי שבני האדם אוכלים.
+ניתן לחלק את הזיהום התעשייתי גם לפי סוג התווך שאליו פולטים את הזיהום או שבו הזיהום נספג - [[זיהום אויר]], [[זיהום מים]], ו[[זיהום קרקע]]. חלק מסוגי המזהמים יכולים לנדוד בין מתווכים אלה לדוגמה זיהום אוויר ב[[דיאוקסין]] מגיע לקרקע או מים ומשם דרך מארג המזון לצמחים וליצורים מהחי שבני האדם אוכלים.
==מודעות סביבתית==
==מודעות סביבתית==
שורה 31:
שורה 29:
על-פי אומדני [[משרד האוצר]] משנת 2008, נזקי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בכל הארץ]] הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה, אם זאת חלק ניכר מזיהום זה הוא [[זיהום אוויר מתחבורה]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html]
על-פי אומדני [[משרד האוצר]] משנת 2008, נזקי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בכל הארץ]] הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה, אם זאת חלק ניכר מזיהום זה הוא [[זיהום אוויר מתחבורה]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html]
−על פני נתוני הניטור ומחקרים אחרים, יש ירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו במפעלים - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתים כמו מפרץ חיפה, או רמת חובב, בעיקר של חומרים נפוצים ופחות רעילים כגון [[תחמוצות גופרית]], [[תחמוצות חנקן]] ו[[תרכובות אורגניות נדיפות]]. זאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום ולפעמים בעקבות סגירת מפעלים מזהמים.
+על פני נתוני הניטור ומחקרים אחרים, יש ירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו במפעלים - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או רמת חובב, בעיקר של חומרים נפוצים ופחות רעילים כגון [[תחמוצות גופרית]], [[תחמוצות חנקן]] ו[[תרכובות אורגניות נדיפות]]. זאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום ולפעמים בעקבות סגירת מפעלים מזהמים.
עם זאת קיים עדיין זיהום ניכר בחומרים מסוכנים רבים כולל [[מתכות כבדות]], [[בנזן]] ו[[חומרים מסרטנים]], רעילים ו[[טרטוגנים]] רבים, שחלקן הגדול אינו מנוטר בשגרה על ידי משרד הסביבה באופן שוטף ואין מעקב מסודר ושקוף אחריהם במסגרת הפעילות של משרד הבריאות או משרד החקלאות (חלק מהרעלים יכולים להצטבר במים ובמזון). כמו [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ארסן]], [[חומרי הדברה]] ועוד, היות והניטור והבקרה על השימוש והפצת חומרים אלה, וכן המידה שהם משפיעים על בריאות האוכלוסייה אינה מנוטרת באופן מספק.
עם זאת קיים עדיין זיהום ניכר בחומרים מסוכנים רבים כולל [[מתכות כבדות]], [[בנזן]] ו[[חומרים מסרטנים]], רעילים ו[[טרטוגנים]] רבים, שחלקן הגדול אינו מנוטר בשגרה על ידי משרד הסביבה באופן שוטף ואין מעקב מסודר ושקוף אחריהם במסגרת הפעילות של משרד הבריאות או משרד החקלאות (חלק מהרעלים יכולים להצטבר במים ובמזון). כמו [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ארסן]], [[חומרי הדברה]] ועוד, היות והניטור והבקרה על השימוש והפצת חומרים אלה, וכן המידה שהם משפיעים על בריאות האוכלוסייה אינה מנוטרת באופן מספק.
שורה 93:
שורה 91:
* נעה שפיגל, [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.3103352 עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעל כרמל אולפינים של בז"ן], הארץ, 26.10.2016
* נעה שפיגל, [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.3103352 עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעל כרמל אולפינים של בז"ן], הארץ, 26.10.2016
−{{תבנית:זיהום}}
+{{זיהום}}
{{תעשיות פוגעניות}}
{{תעשיות פוגעניות}}