שורה 1: |
שורה 1: |
| '''קלימטולוגיה''' (באנגלית: '''Climatology''') או '''חקר האקלים''' הוא המחקר המדעי של ה[[אקלים]], המוגדר כתנאי מזג אוויר בממוצע על פני תקופות של זמן. שדה מדעי מודרני זה של מחקר, נחשב לענף של מדעי ה[[אטמוספירה]] ותת-תחום של גאוגרפיה פיזית, שהוא אחד מ[[מדעי כדור הארץ]]. האקלים כולל היבטים של [[אוקיאנוגרפיה]] ו[[ביולוגיה גאו-כימית]]. ידע בסיסי באקלים יכול לשמש לחיזוי [[מזג אוויר]] בטווח זמן קצרים יותר תוך שימוש בטכניקות דומות המתחשבות בתנודות ומחזורים שונים כגון [[אל ניניו]] - התנודה הדרומית (ENSO), התנודה הארקטית, ועוד. [[מודל אקלימי|המודלים האקלימיים]] משמשים למגוון רחב של מטרות, ממחקר הדינמיקה של מערכת מזג האוויר והאקלים ועד לתחזיות של אקלים בעתיד. בשונה ממטאורולוגיה, חקר האקלים עוסק בתקופות ארוכות בהרבה ובוחן [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] - תהליכים שהתרחשו ומתרחשים במהלך אלפי ואף מיליוני שנים. מקור השם "קלימטולוגיה" הוא במילה היוונית κλίμα, klima שפירושה מקום או אזור, כלומר חקר מזג האוויר באזור מסויים. | | '''קלימטולוגיה''' (באנגלית: '''Climatology''') או '''חקר האקלים''' הוא המחקר המדעי של ה[[אקלים]], המוגדר כתנאי מזג אוויר בממוצע על פני תקופות של זמן. שדה מדעי מודרני זה של מחקר, נחשב לענף של מדעי ה[[אטמוספירה]] ותת-תחום של גאוגרפיה פיזית, שהוא אחד מ[[מדעי כדור הארץ]]. האקלים כולל היבטים של [[אוקיאנוגרפיה]] ו[[ביולוגיה גאו-כימית]]. ידע בסיסי באקלים יכול לשמש לחיזוי [[מזג אוויר]] בטווח זמן קצרים יותר תוך שימוש בטכניקות דומות המתחשבות בתנודות ומחזורים שונים כגון [[אל ניניו]] - התנודה הדרומית (ENSO), התנודה הארקטית, ועוד. [[מודל אקלימי|המודלים האקלימיים]] משמשים למגוון רחב של מטרות, ממחקר הדינמיקה של מערכת מזג האוויר והאקלים ועד לתחזיות של אקלים בעתיד. בשונה ממטאורולוגיה, חקר האקלים עוסק בתקופות ארוכות בהרבה ובוחן [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] - תהליכים שהתרחשו ומתרחשים במהלך אלפי ואף מיליוני שנים. מקור השם "קלימטולוגיה" הוא במילה היוונית κλίμα, klima שפירושה מקום או אזור, כלומר חקר מזג האוויר באזור מסויים. |
| | | |
− | [[קובץ:Ipcc2007 figure-1-2-l.png|400px|ממוזער|תמונה מתוך דו"ח 4 של ה-[[IPCC]]- מיקומים של שינויים משמעותיים בסדרות נתונים של מערכות פיזיקליות (שלג, קרח וקרקע קפואה; הידרולוגיה ותהליכים בחוף) ומערכות ביולוגיות (יבשתיות, ימיות ושל מים מתוקים), מוצגות יחד עם שינויים בטמפרטורה של האוויר בתקופה 1970-2004. המפה מציגה מידע שנאסף מ-29,000 סדרות נתונים (שנאספו מעל 20 שנה וענו לקריטריונים נוספים) שנאספו במעל 500 מחקרים וקובצו ב-75 מחקרים ואשר מצביעים על שינויים משמעותיים במערכות פיזיקליות וביולוגיות. מעל 89% מהשינויים עקביים עם הניתוחים של השפעות אקלים שנובעות מהתחזיות של התחממות עולמית]] | + | [[קובץ:Ipcc2007 figure-1-2-l.png|400px|ממוזער|תמונה מתוך דו"ח 4 של ה-[[IPCC]]- מיקומים של שינויים משמעותיים בסדרות נתונים של מערכות פיזיקליות (שלג, קרח וקרקע קפואה; הידרולוגיה ותהליכים בחוף) ומערכות ביולוגיות (יבשתיות, ימיות ושל מים מתוקים), מוצגות יחד עם שינויים בטמפרטורה של האוויר בתקופה 1970-2004. המפה מציגה מידע שנאסף מ-29,000 סדרות נתונים (שנאספו מעל 20 שנה וענו לקריטריונים נוספים) שנאספו במעל 500 מחקרים וקובצו ב-75 מחקרים ואשר מצביעים על שינויים משמעותיים במערכות פיזיקליות וביולוגיות. מעל 89% מהשינויים עקביים עם הניתוחים של השפעות אקלים שנובעות מהתחזיות של התחממות עולמית.]] |
| | | |
| ==שיטות שונות בהן משתמשים בחקר האקלים== | | ==שיטות שונות בהן משתמשים בחקר האקלים== |
שורה 18: |
שורה 18: |
| '''מחזור אקלים''' או '''תנודת אקלים''' הוא תנודה מחזורית בתוך האקלים הגלובלי או האזורי. תנודות אלה בטמפרטורת האטמוספירה, טמפרטורת פני-ים, משקעים או פרמטרים אחרים יכולות להיות מעין-תקופתית, כאשר אורך התקופה יכול להיות בין מספר חודשים לבין מאות או אלפי שנים. קשה לחזות בדיוק את מועד הזמנים של תנודות אלה היות ומדובר במודל דומה יותר ל"הילוך מקרי" ולא בדיוק תנודה. הדוגמה המפורסמת ביותר למחזור כזה היא מחזור אל-ניניו. | | '''מחזור אקלים''' או '''תנודת אקלים''' הוא תנודה מחזורית בתוך האקלים הגלובלי או האזורי. תנודות אלה בטמפרטורת האטמוספירה, טמפרטורת פני-ים, משקעים או פרמטרים אחרים יכולות להיות מעין-תקופתית, כאשר אורך התקופה יכול להיות בין מספר חודשים לבין מאות או אלפי שנים. קשה לחזות בדיוק את מועד הזמנים של תנודות אלה היות ומדובר במודל דומה יותר ל"הילוך מקרי" ולא בדיוק תנודה. הדוגמה המפורסמת ביותר למחזור כזה היא מחזור אל-ניניו. |
| | | |
− | '''מחזור התנודה הדרומית - אל ניניו''' El Niño Southern Oscillation (ENSO) הוא מחזור אקלים תקופתי לא-סדיר שנגרם על ידי שינויים בטמפרטורות פני-ים מעל האוקיינוס-השקט המזרחי הטרופי (בקרבת צפון יבשת דרום אמריקה), ואשר משפיע על חלק גדול מהאזורים הטרופיים והסאב-טרופיים ועל האקלים בכל העולם. השלב החם נקרא 'אל-ניניו' ("הילד הקטן", כינוי לישו הנוצרי, משום שהוא מתרחש בתקופת חג-המולד) ובו חום מהאוקיינוס זורם אל פני-הים ,ומהם אל האטמוספירה וגורם לה להתחמם. השלב הקר של המחזור נקרא 'לה-נינה' ("הילדה הקטנה"). שתי התקופות נמשכות מספר שנים - בדרך כלל 3-4 שנים, כאשר העוצמה של האירועים משתנה מפעם לפעם.[http://www.weather2day.co.il/content/9/el-nino-and-la-nina] שתי הפאזות של תנודת אל-ניניו קשורות ל "מחזור וואקר" (Walker circulation) שנתגלה על ידי גילברת ווקר ( Gilbert Walker) בתחילת המאה ה-20. מחזור ווקר נגרם על ידי שיפוע בכוח הלחץ בין מערכת לחץ נמוכה מעל אינדונזיה ובין ממערכת לחץ גבוה מעל האוקיינוס השקט המזרחי. כאשר מחזור ווקר נחלש או מתהפך, נגרם אל-ניניו שגורם לכך שפני השטח של האוקיינוס יהיה חם מממוצע, בגלל שנחלשת העלאה של שכבת מים קרים מקרקע האוקיינוס. מחזור ווקר חזק במיוחד גורם לשלב הלה-ניניה, וכתוצאה מכך טמפרטורות אוקיינוס קרירים בשל התגברות העלאת שכבת מים קרים שמקררת את האוויר. | + | '''מחזור התנודה הדרומית - אל ניניו''' El Niño Southern Oscillation (ENSO) הוא מחזור אקלים תקופתי לא-סדיר שנגרם על ידי שינויים בטמפרטורות פני-ים מעל האוקיינוס-השקט המזרחי הטרופי (בקרבת צפון יבשת דרום אמריקה), ואשר משפיע על חלק גדול מהאזורים הטרופיים והסאב-טרופיים ועל האקלים בכל העולם. השלב החם נקרא 'אל-ניניו' ("הילד הקטן", כינוי לישו הנוצרי, משום שהוא מתרחש בתקופת חג-המולד) ובו חום מהאוקיינוס זורם אל פני-הים, ומהם אל האטמוספירה וגורם לה להתחמם. השלב הקר של המחזור נקרא 'לה-נינה' ("הילדה הקטנה"). שתי התקופות נמשכות מספר שנים - בדרך כלל 3-4 שנים, כאשר העוצמה של האירועים משתנה מפעם לפעם.[http://www.weather2day.co.il/content/9/el-nino-and-la-nina] שתי הפאזות של תנודת אל-ניניו קשורות ל "מחזור וואקר" (Walker circulation) שנתגלה על ידי גילברת ווקר ( Gilbert Walker) בתחילת המאה ה-20. מחזור ווקר נגרם על ידי שיפוע בכוח הלחץ בין מערכת לחץ נמוכה מעל אינדונזיה ובין ממערכת לחץ גבוה מעל האוקיינוס השקט המזרחי. כאשר מחזור ווקר נחלש או מתהפך, נגרם אל-ניניו שגורם לכך שפני השטח של האוקיינוס יהיה חם מממוצע, בגלל שנחלשת העלאה של שכבת מים קרים מקרקע האוקיינוס. מחזור ווקר חזק במיוחד גורם לשלב הלה-ניניה, וכתוצאה מכך טמפרטורות אוקיינוס קרירים בשל התגברות העלאת שכבת מים קרים שמקררת את האוויר. |
| | | |
| | | |
| '''מחזורי מילנקוביץ'''' הוא מחזור אקלים שמתרחש בגלל השינוי בזווית הנטייה של כדור הארץ בשל נקיפה. נקיפה מומחשת באמצעות סביבון. כל סביבון משנה בשעת סיבובו סביב צירו גם את הכיוון שאליו נוטה ראשו, ובעשותו זאת הוא מצייר מעין חרוט דמיוני. תנועה זו נקראת פרצסיה (Precession), או בעברית נקיפה. מנגנון דומה גורם לנקיפת ציר כדור הארץ. הנקיפה נגרמת כתוצאה מכוחות המשיכה של השמש והירח, מכך שכדור הארץ אליפטי מעט, ומכך שהוא נוטה על צידו (ככל הנראה בגלל פגיעת גוף שיצר את הירח לפני 4 מיליארד שנים). כדור הארץ מבצע תנועת נקיפה בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, והוא משלים מחזור שלם כל 25,788 שנים בקירוב. בגלל הנקיפה, זווית הנטייה של ציר סיבוב כדור הארץ משתנה מעט, במחזוריות של 41,000 שנים בין 22 מעלות לבין 24.5 מעלות (היחס בין ציר הסיבוב של הכדור לבין המישור הדמיוני שבו הוא סובב את השמש), יש טענה כי שינוי הזווית הזה אחד הגורמים לתהליך התפשטות ונסיגת המדבר באזור הסהרה. <ref>Kevin White and David J. Mattingly (2006). "Ancient Lakes of the Sahara" 94 (1). American Scientist. pp. 58–65.</ref> מחזורי מילנקוביץ, הם תאוריה מקובלת (עם כי יש לה מספר בעיות) להסבר מחזורים בני מאות אלפי שנים של תקופות קרח מאז 1978.<ref>Hays, J. D.; Imbrie, J.; Shackleton, N. J. (1976). "Variations in the Earth's Orbit: Pacemaker of the Ice Ages". Science 194 (4270): 1121–1132. </ref> [https://en.wikipedia.org/wiki/Milankovitch_cycles] | | '''מחזורי מילנקוביץ'''' הוא מחזור אקלים שמתרחש בגלל השינוי בזווית הנטייה של כדור הארץ בשל נקיפה. נקיפה מומחשת באמצעות סביבון. כל סביבון משנה בשעת סיבובו סביב צירו גם את הכיוון שאליו נוטה ראשו, ובעשותו זאת הוא מצייר מעין חרוט דמיוני. תנועה זו נקראת פרצסיה (Precession), או בעברית נקיפה. מנגנון דומה גורם לנקיפת ציר כדור הארץ. הנקיפה נגרמת כתוצאה מכוחות המשיכה של השמש והירח, מכך שכדור הארץ אליפטי מעט, ומכך שהוא נוטה על צידו (ככל הנראה בגלל פגיעת גוף שיצר את הירח לפני 4 מיליארד שנים). כדור הארץ מבצע תנועת נקיפה בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, והוא משלים מחזור שלם כל 25,788 שנים בקירוב. בגלל הנקיפה, זווית הנטייה של ציר סיבוב כדור הארץ משתנה מעט, במחזוריות של 41,000 שנים בין 22 מעלות לבין 24.5 מעלות (היחס בין ציר הסיבוב של הכדור לבין המישור הדמיוני שבו הוא סובב את השמש), יש טענה כי שינוי הזווית הזה אחד הגורמים לתהליך התפשטות ונסיגת המדבר באזור הסהרה. <ref>Kevin White and David J. Mattingly (2006). "Ancient Lakes of the Sahara" 94 (1). American Scientist. pp. 58–65.</ref> מחזורי מילנקוביץ, הם תאוריה מקובלת (עם כי יש לה מספר בעיות) להסבר מחזורים בני מאות אלפי שנים של תקופות קרח מאז 1978.<ref>Hays, J. D.; Imbrie, J.; Shackleton, N. J. (1976). "Variations in the Earth's Orbit: Pacemaker of the Ice Ages". Science 194 (4270): 1121–1132. </ref> [https://en.wikipedia.org/wiki/Milankovitch_cycles] |
| | | |
− | ===רשימת מחזור אקלים=== | + | ===רשימת מחזורי אקלים=== |
− | להלן דוגמאות למספר מחזורי אקלים ידועים ומוצעים. רבים מהחזורים הם דבר היפותטי - תנודות היסטוריות בטמפרטורה או במשקעים מקבלים הסבר על ידי מחזורים אלה. | + | להלן דוגמאות למספר מחזורי אקלים ידועים ומוצעים. רבים מהמחזורים הם דבר היפותטי - תנודות היסטוריות בטמפרטורה או במשקעים מקבלים הסבר על ידי מחזורים אלה. |
| | | |
| * מחזור תנודות של תקופות קרח - תקופה של כ-100 אלף שנה. | | * מחזור תנודות של תקופות קרח - תקופה של כ-100 אלף שנה. |
שורה 31: |
שורה 31: |
| * התנודה האטלנטית הרב-עשורית - מתרחשת כל 50-70 שנה אבל באופן לא צפוי. | | * התנודה האטלנטית הרב-עשורית - מתרחשת כל 50-70 שנה אבל באופן לא צפוי. |
| * מחזור אל ניניו - 2-7 שנים. | | * מחזור אל ניניו - 2-7 שנים. |
− | * מחזור האוקיינוס השקט הרב-עשורי - 8-12 שנה | + | * מחזור האוקיינוס השקט הרב-עשורי - 8-12 שנה. |
| * מחזור כתמי השמש - כל 11 שנים. | | * מחזור כתמי השמש - כל 11 שנים. |
− | * התנודה הארקטית - אין תקופה מוגדרת | + | * התנודה הארקטית - אין תקופה מוגדרת. |
− | * התנודה הצפון אטלנטית - אין תקופה מוגדרת | + | * התנודה הצפון אטלנטית - אין תקופה מוגדרת. |
| * תנודת Quasi-biennial - כ-30 חודש. | | * תנודת Quasi-biennial - כ-30 חודש. |
− | * עונות השנה - חורף אביב סתיו וקיץ - מתרחשות בעקבות מחזוריות סיבוב כדור הארץ סביב השמש בכל שנה ועקב קיום של זווית נטיה של כדור הארץ ביחס לציר הסובב את השמש. | + | * עונות השנה - חורף אביב סתיו וקיץ - מתרחשות בעקבות מחזוריות סיבוב כדור הארץ סביב השמש בכל שנה ועקב קיום של זווית נטייה של כדור הארץ ביחס לציר הסובב את השמש. |
| | | |
| ==חקר האקלים והתחממות עולמית== | | ==חקר האקלים והתחממות עולמית== |
שורה 60: |
שורה 60: |
| * [[המחלוקת על התחממות עולמית]] | | * [[המחלוקת על התחממות עולמית]] |
| | | |
− | ==מקורות==
| |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Climatology] - ויקיפדיה אנגלית Climatology
| |
− | * שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית - ד"ר אריאל פרוינדליך
| |
| | | |
| | | |
שורה 71: |
שורה 68: |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Milankovitch_cycles מחזור מילנקוביץ'] - בוויקיפדיה האנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Milankovitch_cycles מחזור מילנקוביץ'] - בוויקיפדיה האנגלית |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/El_Ni%C3%B1o אל ניניו] - בוויקיפדיה האנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/El_Ni%C3%B1o אל ניניו] - בוויקיפדיה האנגלית |
− | | + | * שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית - ד"ר אריאל פרוינדליך |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |