שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 199 בתים ,  17:41, 23 באוקטובר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:     
== תחבורה יבשתית==
 
== תחבורה יבשתית==
נכון לשנת 2015 יש בישראל 19 אלף ק"מ כבישים סלולים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st24_01x&CYear=2016 שנתון סטטיסטי לישראל, 2016, לוח 24.1 - תחבורה -נתונים פיזיים ], למ"ס}} 663 ק"מ מסילת-ברזל.  
+
נכון לשנת 2015 יש בישראל 19 אלף ק"מ כבישים סלולים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st24_01x&CYear=2016 שנתון סטטיסטי לישראל, 2016, לוח 24.1 - תחבורה -נתונים פיזיים], למ"ס}} ו-1,277 ק"מ מסילות-ברזל. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st24_03&CYear=2016 שנתון סטטיסטי לישראל, 2016, לוח 24.3 - שירותי רכבת], למ"ס}}
    
[[קובץ:נסועה מול כבישים בישראל.PNG|400px|ממוזער|כמות הנסועה בכלי רכב ממונעים (במיליוני ק"מ בשנה) לעומת אורך הכבישים בישראל (בק"מ). עם השנים יש פער גדל בין כמות הנסועה לבין כמות הכבישים. הפער גדול יותר כאשר בודקים את היחס בין כמות הנסועה במכוניות לעומת כמות הכבישים העירוניים שבהם עיקר עומסי התנועה]]
 
[[קובץ:נסועה מול כבישים בישראל.PNG|400px|ממוזער|כמות הנסועה בכלי רכב ממונעים (במיליוני ק"מ בשנה) לעומת אורך הכבישים בישראל (בק"מ). עם השנים יש פער גדל בין כמות הנסועה לבין כמות הכבישים. הפער גדול יותר כאשר בודקים את היחס בין כמות הנסועה במכוניות לעומת כמות הכבישים העירוניים שבהם עיקר עומסי התנועה]]
שורה 69: שורה 69:  
מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם בכ-16 ק"מ בממוצע. שליש ממקומות העבודה נמצאים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/>
 
מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם בכ-16 ק"מ בממוצע. שליש ממקומות העבודה נמצאים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/>
   −
על פי מפקד הלמ"ס משנת 2008, מתוך הנסיעות אל העבודה, 52% מהעובדים השתמשו ברכב פרטי או מסחרי כאמצעי התחבורה העיקרי בהגעה אל העבודה כנהגים, ועוד 5% השתמשו במכוניות כנוסעים, וסה"כ 58% השתמשו ברכב כדי להגיע לעבודה. רק 18% הגיעו באוטובוס ציבורי, ועוד 9% השתמשו בהסעות אל מקום העבודה. ברכבת השתמשו 0.6% מהעובדים. כך שסה"כ השימוש במיניבוסים, אוטובוסים ורכבת עמד על 27% מהעובדים. 11% מהעובדים הגיעו לעבודה [[הולכי רגל|בהליכה]], ו-1% מהם הגיעו ב[[תחבורת אופניים]].סה"כ הולכי רגל רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית מהווים 40% מסך הנוסעים לעבודה.  1.5% מהעובדים הגיעו באמצעות קטנועים ואופנועים. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG5OYkVQTGR0ZjlXREY5UnNtZHc3eHc#gid=0]. נתונים אלה דומים באיזורים שונים בארץ, אבל באיזורים צפופים יותר (כמו מרכז תל אביב) או עניים יותר, יש שימוש גבוה יותר בתחבורה ציבורית, הליכה ברגל ובתחבורת אופניים.  
+
על פי מפקד הלמ"ס משנת 2008, מתוך הנסיעות אל העבודה, 52% מהעובדים השתמשו ברכב פרטי או מסחרי כאמצעי התחבורה העיקרי בהגעה אל העבודה כנהגים, ועוד 5% השתמשו במכוניות כנוסעים, וסה"כ 58% השתמשו ברכב כדי להגיע לעבודה. רק 18% הגיעו באוטובוס ציבורי, ועוד 9% השתמשו בהסעות אל מקום העבודה. ברכבת השתמשו 0.6% מהעובדים. כך שסה"כ השימוש במיניבוסים, אוטובוסים ורכבת עמד על 27% מהעובדים. 11% מהעובדים הגיעו לעבודה [[הולכי רגל|בהליכה]], ו-1% מהם הגיעו ב[[תחבורת אופניים]]. סה"כ הולכי רגל רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית מהווים 40% מסך הנוסעים לעבודה.  1.5% מהעובדים הגיעו באמצעות קטנועים ואופנועים. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG5OYkVQTGR0ZjlXREY5UnNtZHc3eHc#gid=0]. נתונים אלה דומים באיזורים שונים בארץ, אבל באיזורים צפופים יותר (כמו מרכז תל אביב) או עניים יותר, יש שימוש גבוה יותר בתחבורה ציבורית, הליכה ברגל ובתחבורת אופניים.  
    
אחוז  היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים בישראל]], על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]].
 
אחוז  היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים בישראל]], על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]].
שורה 80: שורה 80:  
נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן, וכ-16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>   
 
נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן, וכ-16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>   
   −
ב-2011, שר התחבורה ישראל כץ תאר כך את מצבה העגום של התחבורה הציבורית:
+
ב-2011, שר התחבורה [[ישראל כ"ץ]] תאר כך את מצבה העגום של התחבורה הציבורית:
 
{{ציטוט|תוכן=גוש דן הוא אחד המקומות המפגרים ביותר בעולם מבחינת תחבורה ציבורית, אולי בדרום סודן המצב חמור יותר, שמעתי שיש שם רק כביש אחד|מקור= [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000705504 ישראל כץ בוועידת ישראל לעסקים], גלובס, 11/12/2011}}
 
{{ציטוט|תוכן=גוש דן הוא אחד המקומות המפגרים ביותר בעולם מבחינת תחבורה ציבורית, אולי בדרום סודן המצב חמור יותר, שמעתי שיש שם רק כביש אחד|מקור= [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000705504 ישראל כץ בוועידת ישראל לעסקים], גלובס, 11/12/2011}}
   שורה 87: שורה 87:  
==תחבורה ימית==
 
==תחבורה ימית==
   −
שלושה נמלים ראשיים הם נמל אשדוד שהוא הנמל הגדול במדינה, וכן נמלים קטנים יותר - נמל חיפה ונמל אילת. בעבר היו פעילים גם נמל תל אביב ונמל יפו. בנמל אשדוד יכולות לעגון כ-25 אוניות בו זמנית. בשנת 2011 פקדו את נמל אשדוד 2,507 אוניות, על פי נתוני רשות הספנות והנמלים. בשנת 2011 עברו בנמל 1.159 מילוני TEU של מכולות, עליה של יותר מפי 2 יחסית ל שנת 200 (0.48)
+
שלושה נמלים ראשיים הם נמל אשדוד שהוא הנמל הגדול במדינה, וכן נמלים קטנים יותר - נמל חיפה ונמל אילת. בעבר היו פעילים גם נמל תל אביב ונמל יפו. בנמל אשדוד יכולות לעגון כ-25 אוניות בו זמנית. בשנת 2011 פקדו את נמל אשדוד 2,507 אוניות, על פי נתוני רשות הספנות והנמלים. בשנת 2011 עברו בנמל 1.159 מילוני TEU של מכולות, עליה של יותר מפי 2 יחסית לשנת 200 (0.48).
    
סוחרים מתלוננים על עיכובים רבים של סחורות ועל כוח רב שניתן לעובדי נמל אשדוד, שמאוגדים ב[[וועד עובדים]] חזק בראשותו של  אלון חסן [http://www.haaretz.co.il/news/investigations/1.1532078]. עובדי נמל אשדוד משתכרים בממוצע את השכר הגבוה ביותר מכל קבוצות העובדים בחברות הממשלתיות, ושכרם הממוצע עומד על 38,900 ש"ח בחודש, ושכר זה עלה 15.7% בשנת 2011. במקום השני ניצבת חברת נמלי ישראל, שם משתכרים העובדים 36,900 ש"ח בחודש. שכר עובדי חברת הנמלים עלה ב-5.1% ב-2011.עובדי נמל חיפה נמצאים במקום השלישי עם שכר חודשי ממוצע של 34 אלף שקל (עלייה של 11.6% בשכר).[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000746147]. הוצאות השכר של 1,300 העובדים בנמל אשדוד הגיעו ל-500 מיליון ש"ח והן חצי ממחזור העסקים של הנמל. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708073]
 
סוחרים מתלוננים על עיכובים רבים של סחורות ועל כוח רב שניתן לעובדי נמל אשדוד, שמאוגדים ב[[וועד עובדים]] חזק בראשותו של  אלון חסן [http://www.haaretz.co.il/news/investigations/1.1532078]. עובדי נמל אשדוד משתכרים בממוצע את השכר הגבוה ביותר מכל קבוצות העובדים בחברות הממשלתיות, ושכרם הממוצע עומד על 38,900 ש"ח בחודש, ושכר זה עלה 15.7% בשנת 2011. במקום השני ניצבת חברת נמלי ישראל, שם משתכרים העובדים 36,900 ש"ח בחודש. שכר עובדי חברת הנמלים עלה ב-5.1% ב-2011.עובדי נמל חיפה נמצאים במקום השלישי עם שכר חודשי ממוצע של 34 אלף שקל (עלייה של 11.6% בשכר).[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000746147]. הוצאות השכר של 1,300 העובדים בנמל אשדוד הגיעו ל-500 מיליון ש"ח והן חצי ממחזור העסקים של הנמל. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708073]
שורה 94: שורה 94:  
קיימים שלושה נמלי תעופה בינלאומיים העיקרי מביניהם הוא נמל תעופה בן-גוריון. עוד שני נמלי תעופה ושניים קטנים בהרבה הם נמל התעופה אילת ונמל התעופה עובדה. קיימת כוונה של הממשלה להקים נמל תעופה נוסף במגידו.
 
קיימים שלושה נמלי תעופה בינלאומיים העיקרי מביניהם הוא נמל תעופה בן-גוריון. עוד שני נמלי תעופה ושניים קטנים בהרבה הם נמל התעופה אילת ונמל התעופה עובדה. קיימת כוונה של הממשלה להקים נמל תעופה נוסף במגידו.
   −
נכון לשנת 2010 טסו מנמל התעופה בן גוריון 12.1 מיליון נוסעים בשנה, מתוכם 11.48 מיליון נוסעים שטסו לטיסות חוץ ועוד 670 אלף נוסעים בטיסות פנים. [http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/Statistics/] כ-2.8 מיליון תיירים ביקרו בישראל בשנת 2010, רובם דרך נמל התעופה בן גוריון, כך שסה"כ נחתו בו 2.25 מיליון תיירים.
+
נכון לשנת 2010 טסו מנמל התעופה בן גוריון 12.1 מיליון נוסעים בשנה, מתוכם 11.48 מיליון נוסעים שטסו לטיסות חוץ ועוד 670 אלף נוסעים בטיסות פנים. [http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/Statistics/] כ-2.8 מיליון תיירים ביקרו בישראל בשנת 2010, רובם דרך נמל התעופה בן גוריון, כך שסה"כ נחתו בו 2.25 מיליון תיירים.
 
<ref>[http://cbs.gov.il/www/hodaot2012n/28_12_003b.pdf קרוב ל-3.4 מיליון כניסות מבקרים לישראל בשנת 2011] באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> כך שיוצא שמספר הנוסעים הישראלים שטסו לחו"ל בשנת 2010 עמד על 9.2 מיליון נוסעים וסה"כ טסו 9.8 מיליון ישראלים בטיסות פנים וחוץ מנמל זה בשנה.
 
<ref>[http://cbs.gov.il/www/hodaot2012n/28_12_003b.pdf קרוב ל-3.4 מיליון כניסות מבקרים לישראל בשנת 2011] באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> כך שיוצא שמספר הנוסעים הישראלים שטסו לחו"ל בשנת 2010 עמד על 9.2 מיליון נוסעים וסה"כ טסו 9.8 מיליון ישראלים בטיסות פנים וחוץ מנמל זה בשנה.
   שורה 148: שורה 148:     
===השפעות על המרקם העירוני===
 
===השפעות על המרקם העירוני===
הנוכחות הגדלה של מכוניות ואוטובוסים בתוך המרקם העירוני גורמת לעומסי רעש ולאיום בתאונת דרכים המסכנים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה מקטין את היכולת להשתמש ברחוב כבמקום משחק, מפגש, לימוד וכו'. רוב הרחובות העירוניים והכפריים הפך להיות מקום שנלשטים על ידי כלי רכב ממונעים, במקום להיות מקום מפגש ציבורי אנושי.
+
הנוכחות הגדלה של מכוניות ואוטובוסים בתוך המרקם העירוני גורמת לעומסי רעש ולאיום בתאונת דרכים המסכנים הולכי רגל ורוכבי אופניים. דבר זה מקטין את היכולת להשתמש ברחוב כבמקום משחק, מפגש, לימוד וכו'. רוב הרחובות העירוניים והכפריים הפך להיות מקום שנשלטים על ידי כלי רכב ממונעים, במקום להיות מקום מפגש ציבורי אנושי.
    
==הכנסות והוצאות הממשלה על תחבורה==
 
==הכנסות והוצאות הממשלה על תחבורה==
שורה 157: שורה 157:  
הוצאות על [[נכות|נכים בישראל]] מסתכמות לפחות ב-15 מיליארד ש"ח בשנה, הוצאות של ביטוח לאומי על כ-300 אלף נכים המוכרים כנכים. מתוך כמות זו לא ברור כמה הפכו לנכים בגלל רכב פרטי עקב [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[תת פעילות גופנית]]. כמו כן יש סכומים נוספים של רשויות נוספות כמו רשויות מקומיות, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד.  
 
הוצאות על [[נכות|נכים בישראל]] מסתכמות לפחות ב-15 מיליארד ש"ח בשנה, הוצאות של ביטוח לאומי על כ-300 אלף נכים המוכרים כנכים. מתוך כמות זו לא ברור כמה הפכו לנכים בגלל רכב פרטי עקב [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[תת פעילות גופנית]]. כמו כן יש סכומים נוספים של רשויות נוספות כמו רשויות מקומיות, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד.  
   −
למינהל הרכב הממשלתי צי של כי4,500 מכוניות; לצה"ל יש צי מכוניות נוסעים ("רכב לבן") של יותר מ–10,000 מכוניות; במשטרת ישראל נוסעות אלפי מכוניות של קצינים - בנוסף יש אלפי רכבים שאותם רוכשות הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2408386][http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878068]. אם מניחים כי יש כ-20 אלף רכבים ממשלתיים, ועלות כל אחד מהם הוא כ-33 אלף ש"ח בשנה (מחיר החזקה ממוצע של רכב פרטי בעל נפח מנוע של 1.6 ליטר) מגיעים לעלות של 660 מיליון ש"ח בשנה. בנוסף הממשלה מוציאה כספים גם על [[תחבורה ציבורית בישראל]] - כ-3 מיליארד ש"ח בשנה.
+
למינהל הרכב הממשלתי צי של כ-4,500 מכוניות; לצה"ל יש צי מכוניות נוסעים ("רכב לבן") של יותר מ–10,000 מכוניות; במשטרת ישראל נוסעות אלפי מכוניות של קצינים - בנוסף יש אלפי רכבים שאותם רוכשות הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2408386][http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000878068]. אם מניחים כי יש כ-20 אלף רכבים ממשלתיים, ועלות כל אחד מהם הוא כ-33 אלף ש"ח בשנה (מחיר החזקה ממוצע של רכב פרטי בעל נפח מנוע של 1.6 ליטר) מגיעים לעלות של 660 מיליון ש"ח בשנה. בנוסף הממשלה מוציאה כספים גם על [[תחבורה ציבורית בישראל]] - כ-3 מיליארד ש"ח בשנה.
    
==קשרי הון שלטון ושחיתות בתחום התחבורה==
 
==קשרי הון שלטון ושחיתות בתחום התחבורה==
 
{{הפניה לערך מורחב|שחיתות בתחבורה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|שחיתות בתחבורה}}
עקב השילוב של מחסור בשקיפות, כספים רבים המעורבים בפרוייקטים ופיקוח ציבורי נמוך יש מקרים רבים של מקרי שוחד, שחיתות וקשרי הון שלטון בתחום התחבורה. מקרי שחיתות שבהם נעצרו חשודים כוללים את נט"ע (פרשיות שוחד והלבנת כספים), חברת נתיבי ישראל (מע"ץ לשעבר) - (הטיית מכרזים), רכבת ישראל (חשבוניות פיקטיביות), כמו כן ישנן פרשיות נוספות של מינוי מקורבים פוליטיים למפלגות הליכוד וישראל ביתנו וחשדות להטיות מכרזים נוספים ולפעילות לא מקצועית שגורמת נזקים של מיליארדים למשק.
+
עקב השילוב של מחסור בשקיפות, כספים רבים המעורבים בפרוייקטים ופיקוח ציבורי נמוך יש מקרים רבים של מקרי שוחד, שחיתות וקשרי הון שלטון בתחום התחבורה. מקרי שחיתות שבהם נעצרו חשודים כוללים את נת"ע (פרשיות שוחד והלבנת כספים), חברת נתיבי ישראל (מע"ץ לשעבר) - (הטיית מכרזים), רכבת ישראל (חשבוניות פיקטיביות), כמו כן ישנן פרשיות נוספות של מינוי מקורבים פוליטיים למפלגות הליכוד וישראל ביתנו וחשדות להטיות מכרזים נוספים ולפעילות לא מקצועית שגורמת נזקים של מיליארדים למשק.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט