שינויים

'''ניידות חברתית''' (Social mobility) או "מוביליות חברתית", היא תנועה של פרטים או קבוצות במדרג החברתי. בדרך כלל משתמשים במושג בהקשר '''ניידות כלכלית''' (Economic mobility) היכולת של משפחות לעבור לקבוצת הכנסה גבוה או נמוכה יותר (לדוגמה אנשים מהמעמד הבינוני שעוברים למעמד הגבוה או מעבר מהעשירון החמישי לעשירון העשירי). המושג יכול להתייחס גם למעבר בהקשרים של סטטוסים אחרים כמו השכלה, מצב הבריאות, אוריינות וכו'. בדרך כלל מתייחסים לניידות בין קבוצות שנמצאות זו מעל זו, על ידי צעדים כמו שינוי עבודה, לימודים או נישואין.  

'''ניידות חברתית''' (Social mobility) או "מוביליות חברתית", היא תנועה של פרטים או קבוצות במדרג החברתי. בדרך כלל משתמשים במושג בהקשר '''ניידות כלכלית''' (Economic mobility) היכולת של משפחות לעבור לקבוצת הכנסה גבוה או נמוכה יותר (לדוגמה אנשים מהמעמד הבינוני שעוברים למעמד הגבוה או מעבר מהעשירון החמישי לעשירון העשירי). המושג יכול להתייחס גם למעבר בהקשרים של סטטוסים אחרים כמו השכלה, מצב הבריאות, אוריינות וכו'. בדרך כלל מתייחסים לניידות בין קבוצות שנמצאות זו מעל זו, על ידי צעדים כמו שינוי עבודה, לימודים או נישואין.  

כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכשרון של הילדים.  

כלכלנים קושרים בין ניידות כלכלית נמוכה לבין [[יעילות פארטו|חוסר יעילות]], קיפאון חברתי והעדרה של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון, זאת מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע בחברות כאלה על סוגי המקצוע והתקדמות חברתית הוא ההכנסה, הרכוש והקשרים של ההורים ולא הכישרון של הילדים.  

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורווגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלו, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורווגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, כלומר יותר ניידות חברתית, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[ארצות הברית]] ובריטניה. ככל הנראה הדבר מתרחש בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלו, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

בסין החברה היתה מחולקת ל-4 מעמדות - מדענים ואצולה, איכרים (בעלי אדמות), אומנים וסוחרים, שנחשבו למעמד הנחות ביותר משום שאינם מייצרים. בשלב מאוחר יותר נעשה ניסיון לקדם מריטוקרטיה על ידי בחינות שוות לכל למעמד הפקידות שניהל את המדינה. <ref name="shechter0614"/>

בסין החברה היתה מחולקת ל-4 מעמדות - מדענים ואצולה, איכרים (בעלי אדמות), אומנים וסוחרים, שנחשבו למעמד הנחות ביותר משום שאינם מייצרים. בשלב מאוחר יותר נעשה ניסיון לקדם מריטוקרטיה על ידי בחינות שוות לכל למעמד הפקידות שניהל את המדינה. <ref name="shechter0614"/>

בהודו היתה ועדיין מתקיימת במידה רבה חלוקה לקאסטות. קאסטות של סוחרים, של אומנים, שואבי מים וכו', ועד לקסטה הנמוכה ביותר של "כת הטמאים". פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] שעם הזמן הלכו והקצינו ההפרדות בין המעמדות השונים, והחלוקה לקאסטות הלכה והשתכללה עם עוד ועוד קאסטות שנוספו לה. בהודו ההפרדה בין מעמדות קשורה לאמונות דתיות כך שלדוגמה יש איסורי חיתון, איסורי מגע, איסורי ישיבה משותפת במקומות אכילה ואפילו איסורי מגע בצל ביחס לקאסטות שונות (במיוחד האיסורים הם מול כת הטמאים). חלק מהמהפכה שיזם [[מהטמה גנדי]] היתה לנסות להקטין את ההפרדה בין המעמדות השונים.  

בהודו היתה ועדיין מתקיימת במידה רבה חלוקה לקאסטות. קאסטות של סוחרים, של אומנים, שואבי מים וכו', ועד לקסטה הנמוכה ביותר של "כת הטמאים". פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] שעם הזמן הלכו והקצינו ההפרדות בין המעמדות השונים, והחלוקה לקאסטות הלכה והשתכללה עם עוד ועוד קאסטות שנוספו לה. בהודו ההפרדה בין מעמדות קשורה לאמונות דתיות כך שלדוגמה יש איסורי חיתון, איסורי מגע, איסורי ישיבה משותפת במקומות אכילה ואפילו איסורי מגע בצל ביחס לקאסטות שונות (במיוחד האיסורים הם מול כת הטמאים). חלק מהמהפכה שיזם [[מהטמה גנדי]] הייתה לנסות להקטין את ההפרדה בין המעמדות השונים.  

באירופה של ימי הביניים היתה חברה מעמדית שהתחלקה לאצילים ואבירים, סוחרים ובנקאים, אומנים ואמנים, איכרים ולבסוף וואסלים או [[צמית|צמיתים]]. גם באירופה שלאחר [[המהפכה התעשייתית]] נמשכה החלוקה. באנגליה החלוקה היתה לאצילים ובני משפחת המלוכה, מתחתם לורדים ובעלי אדמות, קצינים ואבירים, פקידים בכירים ומשכילים, אנשי כמורה, איכרים עצמאים ומתחתם פועלים עובדי כפיים. גם במדינות אירופאיות אחרות היתה חלוקה למעמדות שונים שקשה להתנייד ביניהם ונקבעו גם קודי לבוש שנועדו למנוע ערבוב בין אנשים ממעמד שונה.<ref name="shechter0614"/>

באירופה של ימי הביניים הייתה חברה מעמדית שהתחלקה לאצילים ואבירים, סוחרים ובנקאים, אומנים ואמנים, איכרים ולבסוף וואסלים או [[צמית|צמיתים]]. גם באירופה שלאחר [[המהפכה התעשייתית]] נמשכה החלוקה. באנגליה החלוקה היתה לאצילים ובני משפחת המלוכה, מתחתם לורדים ובעלי אדמות, קצינים ואבירים, פקידים בכירים ומשכילים, אנשי כמורה, איכרים עצמאים ומתחתם פועלים עובדי כפיים. גם במדינות אירופאיות אחרות היתה חלוקה למעמדות שונים שקשה להתנייד ביניהם ונקבעו גם קודי לבוש שנועדו למנוע ערבוב בין אנשים ממעמד שונה.<ref name="shechter0614"/>

===ניידות חברתית בארצות הברית===

===ניידות חברתית בארצות הברית===

החברה האמריקאית שחלקה הגדול היה מהגרים שברחו מאירופה המעמדית, רצתה חברה אחרת שבה אין מעמדות, וקידמה את [[מיתוס]] "החלום האמריקאי" לפיו לכל אדם מוכשר וממוקד מספיק יכול לבנות את עושרו במו ידיו. דוגמה בולטת לסיפור כזה היה בנג'מן פרנקלין שבא ממשפחה מרובת ילדים וענייה מאד, והצליח להפוך למדען, איש עסקים ומדינאי בולט והיה מאבות האומה. עשרות ספרים ומדריכים מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20 מסבירים כיצד ניתן להתעשר ומספקים ספרות וכן דוגמאות מהמציאות על אנשים שהחלו כעניים והגיעו למעמד מכובד או אפילו הפכו לעשירים. הורשיו אלגר (Horatio Alger Jr) כתב את הספר "דיק המסמורטט" (Ragged Dick), שפורסם ב-1867 ומביא את סיפור חייו של מצחצח נעליים חרוץ וישר שיש לו אמנם גם הרגלים רעים אבל הוא חרוץ, ישר ונחוש ולכן מצליח להפוך לעורך דין.<ref name="shechter0614"/>  

החברה האמריקאית שחלקה הגדול היה מהגרים שברחו מאירופה המעמדית, רצתה חברה אחרת שבה אין מעמדות, וקידמה את [[מיתוס]] "החלום האמריקאי" לפיו לכל אדם מוכשר וממוקד מספיק יכול לבנות את עושרו במו ידיו. דוגמה בולטת לסיפור כזה היה בנג'מן פרנקלין שבא ממשפחה מרובת ילדים וענייה מאד, והצליח להפוך למדען, איש עסקים ומדינאי בולט והיה מאבות האומה. עשרות ספרים ומדריכים מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20 מסבירים כיצד ניתן להתעשר ומספקים ספרות וכן דוגמאות מהמציאות על אנשים שהחלו כעניים והגיעו למעמד מכובד או אפילו הפכו לעשירים. הורשיו אלגר (Horatio Alger Jr) כתב את הספר "דיק המסמורטט" (Ragged Dick), שפורסם ב-1867 ומביא את סיפור חייו של מצחצח נעליים חרוץ וישר שיש לו אמנם גם הרגלים רעים אבל הוא חרוץ, ישר ונחוש ולכן מצליח להפוך לעורך דין.<ref name="shechter0614"/>  

ההיסטוריון ג׳יימס טראסלו אדמס ב-1931, טבע את  "[[החלום האמריקאי]]" והגדיר אותו כ:"חיים טובים יותר, עשירים יותר ומלאים יותר לכל אדם, שבהם כל אדם זוכה להזדמנות לפי יכולותיו והישגיו". רעיון זה מופיע בסרטים ובספרים רבים עד היום לדוגמה בסיפור חייו של סטיב ג'ובס. ישנם גם ספרים שבהם הניידות החברתית נכשלת, אלו כוללים את ספריו של הצרפתי ויקטור הוגו (עלובי החיים), ואת ״גטסבי הגדול״ מאת פ. סקוט פיצ׳ג׳רלד, שתאר נסיון שנכשל להתעשר בשנות ה-20 שבהן אי השוויון בארצות הברית היה גדול.<ref name="shechter0614"/>

ההיסטוריון ג׳יימס טראסלו אדמס ב-1931, טבע את  "[[החלום האמריקאי]]" והגדיר אותו כ:"חיים טובים יותר, עשירים יותר ומלאים יותר לכל אדם, שבהם כל אדם זוכה להזדמנות לפי יכולותיו והישגיו". רעיון זה מופיע בסרטים ובספרים רבים עד היום לדוגמה בסיפור חייו של סטיב ג'ובס. ישנם גם ספרים שבהם הניידות החברתית נכשלת, אלו כוללים את ספריו של הצרפתי ויקטור הוגו (עלובי החיים), ואת ״גטסבי הגדול״ מאת פ. סקוט פיצ׳ג׳רלד, שתיאר ניסיון שנכשל להתעשר בשנות ה-20 של המאה ה-20 שבהן אי השוויון בארצות הברית היה גדול.<ref name="shechter0614"/>

==ניידות חברתית כיום==

==ניידות חברתית כיום==

מחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים כי הרעיון של החלום האמריקאי לפיו אם אתה מוכשר וחרוץ תוכל להרוויח טוב ולהשיג שכר גבוה ומעמד חברתי גבוה הוא לא מדוייק. הוא יכול להתקיים עבור פרטים, אבל עבור אוכלוסיות שלמות רעיון זה מתקיים בצורה חלשה למדי.  

מחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים כי הרעיון של החלום האמריקאי לפיו אם אתה מוכשר וחרוץ תוכל להרוויח טוב ולהשיג שכר גבוה ומעמד חברתי גבוה הוא לא מדוייק. הוא יכול להתקיים עבור פרטים, אבל עבור אוכלוסיות שלמות רעיון זה מתקיים בצורה חלשה למדי.  

מחקר של כלכלנים מהרווארד ומברקלי, בראשות ראג' צ'טי, בחן נתוני הכנסה של עשרות מיליוני אמריקאים. המחקר מצא כי החל משנת 1970 ועד היום הניידות החברתית בארצות הברית היתה נמוכה. לילד מהחמישון התחתון היה סיכוי של 9% לטפס לחמישון העליון — הרבה פחות מסיכוייו של ילד מהחמישיון התחתון לטפס בסולם במדינות אירופיות כמו [[שבדיה]].<ref name="Clark1">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014 </ref> על פי המחקר, שרמת ההכנסה של ההורים מנבאת די במדויק מה תהיה רמת ההכנסה של הילדים ועד כמה איכותי יהיה החינוך שלהם. <ref name="cacalist2014"/>

מחקר של כלכלנים מהרווארד ומברקלי, בראשות ראג' צ'טי, בחן נתוני הכנסה של עשרות מיליוני אמריקאים. המחקר מצא כי החל משנת 1970 ועד היום הניידות החברתית בארצות הברית היתה נמוכה. לילד מהחמישון התחתון היה סיכוי של 9% לטפס לחמישון העליון — הרבה פחות מסיכוייו של ילד מהחמישון התחתון לטפס בסולם במדינות אירופיות כמו [[שבדיה]].<ref name="Clark1">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014 </ref> על פי המחקר, שרמת ההכנסה של ההורים מנבאת די במדויק מה תהיה רמת ההכנסה של הילדים ועד כמה איכותי יהיה החינוך שלהם. <ref name="cacalist2014"/>

==גורמים המשפיעים על ניידות חברתית==

==גורמים המשפיעים על ניידות חברתית==

;השכלה וחתונות:

;השכלה וחתונות:

גורם נוסף שמשפיע על הניידות החברתית הוא חתונות בין בני מעמד דומה -  "כסף נמשך לכסף" - לדוגמה כאשר בני משפחות מיליונרים מחפשים בני זוג בקרב מיליונרים אחרים. היבט דומה הוא שמשכילים מתחתנים עם משכילים. אם בעבר היו מקרים של נישואים בין אנשים ממעמדות שונים, לדוגמה בין מעסיקים לבין מזכירות, או בין רופאים ואחיות, כיום יש יותר נטיה לבחור בני זוג מתוך מעגלים חברתיים במעמד חברתי דומה ומתוך אוניברסיטאות. לפי צוות כלכלנים בראשות ג'רמי גרינווד מאוניברסיטת פנסילבניה, שערך מחקר על מאות אלפי משקי בית מארצות הברית. יחסית לשנות ה-60 יש עליה ניכרת באחוז הזוגות שבהם לשני בני הזוג יש אותה רמת השכלה. <ref name="cacalist2014">[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14</ref>  

גורם נוסף שמשפיע על הניידות החברתית הוא חתונות בין בני מעמד דומה -  "כסף נמשך לכסף" - לדוגמה כאשר בני משפחות מיליונרים מחפשים בני זוג בקרב מיליונרים אחרים. היבט דומה הוא שמשכילים מתחתנים עם משכילים. אם בעבר היו מקרים של נישואים בין אנשים ממעמדות שונים, לדוגמה בין מעסיקים לבין מזכירות, או בין רופאים ואחיות, כיום יש יותר נטייה לבחור בני זוג מתוך מעגלים חברתיים במעמד חברתי דומה ומתוך אוניברסיטאות. לפי צוות כלכלנים בראשות ג'רמי גרינווד מאוניברסיטת פנסילבניה, שערך מחקר על מאות אלפי משקי בית מארצות הברית. יחסית לשנות ה-60 יש עליה ניכרת באחוז הזוגות שבהם לשני בני הזוג יש אותה רמת השכלה. <ref name="cacalist2014">[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14</ref>  

לפי המחקר, היות וכיום השגת השכלה גבוהה כרוכה בכסף, התוצאה היא פערים גדלים והולכים. לפי גרינווד ב-2005, משק בית ובו אשה עם תארים מתקדמים וגבר בלי בגרות הרוויח 92% מההכנסה הממוצעת. לעומת זאת כאשר אשה משכילה מתחתנת עם גבר עם השכלה דומה לשלה, הם מרוויחים בממוצע יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית (219%). לטענתו אם מגמות החתונה בין אנשים מרמות השכלה שונות היו נותרים כמו שנות ה-60, כל העליה באי השוויון בארצות הברית היתה מתבטלת<ref name="cacalist2014"/>

לפי המחקר, היות וכיום השגת השכלה גבוהה כרוכה בכסף, התוצאה היא פערים גדלים והולכים. לפי גרינווד ב-2005, משק בית ובו אשה עם תארים מתקדמים וגבר בלי בגרות הרוויח 92% מההכנסה הממוצעת. לעומת זאת כאשר אשה משכילה מתחתנת עם גבר עם השכלה דומה לשלה, הם מרוויחים בממוצע יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית (219%). לטענתו אם מגמות החתונה בין אנשים מרמות השכלה שונות היו נותרים כמו שנות ה-60, כל העליה באי השוויון בארצות הברית היתה מתבטלת<ref name="cacalist2014"/>

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gregory_Clark_(economist) גרגורי קלארק] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gregory_Clark_(economist) גרגורי קלארק] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"] חגי עמית, נופר סיני, 26.01.2012, דה מרקר

* חגי עמית, ונופר סיני, [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"], 26.01.2012, דה מרקר

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש] אשר שכטר, דה מרקר 15.02.2014  

* אשר שכטר, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2244001 אם סבא שלך היה עני, גם אתה, ילדיך ונכדיך לא תגמרו את החודש], דה מרקר 15.02.2014  

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14

* אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה], כלכליסט, 4.2.2014 

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014

* אשר שכטר, [http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה], דה מרקר, 12.6.2014

* [https://www.washingtonpost.com/news/wonk/wp/2014/10/18/poor-kids-who-do-everything-right-dont-do-better-than-rich-kids-who-do-everything-wrong/ Poor kids who do everything right don’t do better than rich kids who do everything wrong] וושינגטון פוסט, 18 באוקטובר 2014

* [https://www.washingtonpost.com/news/wonk/wp/2014/10/18/poor-kids-who-do-everything-right-dont-do-better-than-rich-kids-who-do-everything-wrong/ Poor kids who do everything right don’t do better than rich kids who do everything wrong] וושינגטון פוסט, 18 באוקטובר 2014