שינויים

*התפיסה היתה של פעילות חד פעמית והצ'רטר היה נתן למטרה מוגדרת למסע ספציפי, או לתקופה מוגבלת.

*התפיסה היתה של פעילות חד פעמית והצ'רטר היה נתן למטרה מוגדרת למסע ספציפי, או לתקופה מוגבלת.

*בכל מקרה נתן הייה לבטל את הצ'רטר - השליט נתן השליט לקח.  

*בכל מקרה נתן הייה לבטל את הצ'רטר - השליט נתן השליט לקח.  

*התנאי לפעול כתאגיד בע"מ הייה שהתאגיד יפעל למען כלל החברה והשליט והצ'רטרים של התאגידים ציינו במפורש שהם הוקמו בראש ובראשונה לשרת את החברה.

*התנאי לפעול כתאגיד בע"מ היה שהתאגיד יפעל למען כלל החברה והשליט והצ'רטרים של התאגידים ציינו במפורש שהם הוקמו בראש ובראשונה לשרת את החברה.

===זכויות כנגד חובות===

===זכויות כנגד חובות===

===פירטיות כעסק===

===פירטיות כעסק===

* ב-1580 המלכה אליזבט היתה המשקיעה הגדולה ביותר בספינת הפירטים של פרנסיס דרייק The Golden Hind שקבלה מהמלכה את ההגנה המשפטית כתאגיד בע"מ.  

* ב-1580 המלכה אליזבט היתה המשקיעה הגדולה ביותר בספינת הפירטים של פרנסיס דרייק The Golden Hind שקבלה מהמלכה את ההגנה המשפטית כתאגיד בע"מ.  

* לאחר שהמלכה קבלה את חלקה בשלל (כ 30%), דרייק ושאר המשקיעים קבלו X50 על השקעתם.

* לאחר שהמלכה קבלה את חלקה בשלל (כ-30%), דרייק ושאר המשקיעים קבלו X50 על השקעתם.

==The East India Company (פעילות מתמשכת)==

==The East India Company (פעילות מתמשכת)==

* בעקבות ההצלחה של דרייק, חלה התפתחות בתפיסה של התאגיד העסקי מ'''פעילות מוגדרת חד פעמית, מוגבלת בזמן '''(כמו הפלגה) ל'''פעילות כללית מתמשכת וקבועה'''.  

* בעקבות ההצלחה של דרייק, חלה התפתחות בתפיסה של התאגיד העסקי מ'''פעילות מוגדרת חד פעמית, מוגבלת בזמן '''(כמו הפלגה) ל'''פעילות כללית מתמשכת וקבועה'''.  

* ב-1600 המלכה נתנה צ'רטר ל- 218 סוחרים ואצילים לונדוניים להקים את ה- East India Company

* ב-1600 המלכה נתנה צ'רטר ל-218 סוחרים ואצילים לונדוניים להקים את ה-East India Company

* המשקיעים ב-EIC רכשו אניות, מעגנים, ומחסנים באנגליה ובהודו ולא רק באנייה אחת כמו שהייה במקרים הקודמים.  

* המשקיעים ב-EIC רכשו אניות, מעגנים, ומחסנים באנגליה ובהודו ולא רק באנייה אחת כמו שהייה במקרים הקודמים.  

==='חברת המניות' הראשונה===

==='חברת המניות' הראשונה===

חברת מניות “shareholder company”  או תאגיד עסקי “business corporation”:

חברת מניות “shareholder company”  או תאגיד עסקי “business corporation”:

* אחריות מוגבלת לבעלי המניות  Limited liability, יכולים להפסיד מה שהשקיעו (כסף שבו קנו המניות), אבל לא מעבר לכך. (אם החברה מתסבכת בחוב עצום, הם לא נתבעים לשלם אותו).  

* אחריות מוגבלת לבעלי המניות  Limited liability, יכולים להפסיד מה שהשקיעו (כסף שבו קנו המניות), אבל לא מעבר לכך. (אם החברה מסתבכת בחוב עצום, הם לא נתבעים לשלם אותו).  

* אחריות מוגבלת למנהלי החברה. (במקרים רבים החברה נתבעת והמנהל יוצא נקי).  

* אחריות מוגבלת למנהלי החברה. (במקרים רבים החברה נתבעת והמנהל יוצא נקי).  

* אישיות משפטית, קביעות, המשכיות (נקודה זו תלך ותתפח כפי שנראה  בהמשך).

* אישיות משפטית, קביעות, המשכיות (נקודה זו תלך ותתפח כפי שנראה  בהמשך).

* המטרה של תאגידים עסקיים מסולפת ועוברת שינוי מתאגיד שמטרתו '''האינטרס הציבורי''' לתאגיד המשרת רק את ''האינטרסים של המשקיעים בו''' (מקסום הרווח למשקיעים).

* המטרה של תאגידים עסקיים מסולפת ועוברת שינוי מתאגיד שמטרתו '''האינטרס הציבורי''' לתאגיד המשרת רק את ''האינטרסים של המשקיעים בו''' (מקסום הרווח למשקיעים).

* הזכות להתאגדות של כל האזרחים  

* הזכות להתאגדות של כל האזרחים  

* "מרוץ לתחתית" - מדינות (בארצות הברית) המתחרות בינהן, מי יתן לתאגידים תנאים טובים כדי שיבחרו להירשם ולפעול מתחומן. באירופה במאה ה-19, לא התקיים מרוץ כזה היות וכל תאגיד שהוקם היה לאומי, ולא היתה יכולת של תאגיד  אנגלי לעבור לאיטליה היות ומערת החוקים אחרת, ואיש אנגלי לא כל שכן משקיעים רבים, לא יעברו פתאום לבצע עסקים במדינה אחרת. בארצות הברית , שבה מערכת חוקים אחת (פחות או יותר), שפה אחת ושוק אחד בכל המדינות, המצב שונה. (מרוץ לתחתית דומה, מתואר כיום בעולם כולו).  

* "מרוץ לתחתית" - מדינות (בארצות הברית) המתחרות ביניהן, מי יתן לתאגידים תנאים טובים כדי שיבחרו להירשם ולפעול מתחומן. באירופה במאה ה-19, לא התקיים מרוץ כזה היות וכל תאגיד שהוקם היה לאומי, ולא היתה יכולת של תאגיד  אנגלי לעבור לאיטליה היות ומערת החוקים אחרת, ואיש אנגלי לא כל שכן משקיעים רבים, לא יעברו פתאום לבצע עסקים במדינה אחרת. בארצות הברית, שבה מערכת חוקים אחת (פחות או יותר), שפה אחת ושוק אחד בכל המדינות, המצב שונה. (מרוץ לתחתית דומה, מתואר כיום בעולם כולו).  

===התאגידים העסקיים שולטים בממשלה===

===התאגידים העסקיים שולטים בממשלה===

התאגידים הלכו וצברו כוח, אולם קפיצה בכוחם היתה בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית. התאגידים ניצלו את הכאוס הפוליטי והחברתי שיצרה המלחמה לקצור רווחים וכן להיכנס למערכת הפוליטית שהיתה אמורה לפקח עליהם.  

התאגידים הלכו וצברו כוח, אולם קפיצה בכוחם היתה בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית. התאגידים ניצלו את הכאוס הפוליטי והחברתי שיצרה המלחמה לקצור רווחים וכן להיכנס למערכת הפוליטית שהיתה אמורה לפקח עליהם.  

* הנשיא לינקולן מציין מעט לפני מותו:  

* הנשיא לינקולן מציין מעט לפני מותו:  

:"התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תהרס"  

:"התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תיהרס"  

* ב-1884 הנשיא הייס מצהיר:

* ב-1884 הנשיא הייס מצהיר:

:"זו אינה יותר ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, על ידי התאגידים ולמען התאגידים".  

:"זו אינה יותר ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, על ידי התאגידים ולמען התאגידים".  

• נאו-ליברליזם תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעצמה השלטונית לפתיחת שווקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך תוך העדפת שוק ומסחר חופשי

• נאו-ליברליזם תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעצמה השלטונית לפתיחת שווקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך תוך העדפת שוק ומסחר חופשי

• גם הליברליזם וגם הנאו-ליברליזם מאמינים שהיבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע על ידי כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר.

• גם הליברליזם וגם הנאו-ליברליזם מאמינים שהיבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע על ידי כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר.

• שתי התפיסות מאמינות שכוחות השוק יביאו למצב המיטבי בחברה האנושית ומאמינות שזה יהייה שגוי להחליף כוחות נעלמים אלו בכל תכנון או תכנית אחרת.  

• שתי התפיסות מאמינות שכוחות השוק יביאו למצב המיטבי בחברה האנושית ומאמינות שזה יהיה שגוי להחליף כוחות נעלמים אלו בכל תכנון או תכנית אחרת.  

ה'שוק' הוא המסר

ה'שוק' הוא המסר

• נאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת ה'שוק' מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושרותים, לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה  

• נאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת ה'שוק' מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושירותים, לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה  

• נאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כערכים אתיים.

• נאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כערכים אתיים.

• תכונה בולטת של הנאו-ליברליזם היא השאיפה להרחיב ולהעצים את השוק על ידי הגדלת מספר, תכיפות, וההדירות, של העסקאות  

• תכונה בולטת של הנאו-ליברליזם היא השאיפה להרחיב ולהעצים את השוק על ידי הגדלת מספר, תכיפות, וההדירות, של העסקאות  

• משוב (feedback) או היזון חוזר, היא תגובה לפעולה, כאשר התגובה הזו מעברת כקלט חדש למערכת.

• משוב (Feedback) או היזון חוזר, היא תגובה לפעולה, כאשר התגובה הזו מעברת כקלט חדש למערכת.

• יש שני סוגי משובים: משוב חיובי ומשוב שלילי. משוב חיובי גורם לחיזוק, להעצמת הפעילות אשר גרמה למשוב, בעוד שמשוב שלילי גורם להחלשתה ולייצוב המערכת.

• יש שני סוגי משובים: משוב חיובי ומשוב שלילי. משוב חיובי גורם לחיזוק, להעצמת הפעילות אשר גרמה למשוב, בעוד שמשוב שלילי גורם להחלשתה ולייצוב המערכת.

• משוב קיים בכל מערכת כולל במערכות חברתיות וכלכליות.  

• משוב קיים בכל מערכת כולל במערכות חברתיות וכלכליות.  

* הפעילות של החברות בבעלות מוסדות המדינה שבדרך, והחברות הממשלתיות בעשורים הראשונים אחרי הקמת המדינה.

* הפעילות של החברות בבעלות מוסדות המדינה שבדרך, והחברות הממשלתיות בעשורים הראשונים אחרי הקמת המדינה.

* מקורות מול הפרטת מפעלי המים במספר מדינות בעולם ובאנגליה

* מקורות מול הפרטת מפעלי המים במספר מדינות בעולם ובאנגליה

* חברת החשמל מול הקריסה של מערכת החשמל בקליפורניה ב- 2001

* חברת החשמל מול הקריסה של מערכת החשמל בקליפורניה ב-2001

מדוע במאה ה-17 יש התפשטות גאוגרפית וגידול בסחר  

מדוע במאה ה-17 יש התפשטות גאוגרפית וגידול בסחר