שינויים

{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}

{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}

בטווח הקצר והבינוני, הנפט מדינות עתירות נפט. דוגמה בולטת לכך היא ההתחזקות של מדינות ערב כתלות במחירי הנפט העולמיים. בשנים של התייקרות הנפט בעשור מאז שנת 2000, איראן לדוגמה היא בעלת הכנסות שנתיות של 100 מיליארד דולר מיצוא נפט וגז טבעי.  

בטווח הקצר והבינוני, הנפט מדינות עתירות נפט. דוגמה בולטת לכך היא ההתחזקות של מדינות ערב כתלות במחירי הנפט העולמיים. בשנים של התייקרות הנפט בעשור מאז שנת 2000, איראן לדוגמה היא בעלת הכנסות שנתיות של 100 מיליארד דולר מיצוא נפט וגז טבעי.  

* המדינות המזרח-תיכוניות מייצאות הנפט הרוויחו ב-2006 כ-600 מיליארד דולר מנפט וגז. בשנים 2003 עד 2006 הסתכמו ההכנסות מייצוא של מדינות אלו בכ-2,100 מיליארד דולר.  

* המדינות המזרח-תיכוניות מייצאות הנפט הרוויחו ב-2006 כ-600 מיליארד דולר מנפט וגז. בשנים 2003 עד 2006 הסתכמו ההכנסות מייצוא של מדינות אלו בכ-2,100 מיליארד דולר.  

דוגמה נוספת למדינות שהתעשרו מנפט כוללות "נסיכויות נפט" שונות ברחבי העולם כמו טרנידד-טובוגו, וכן את רוסיה.  

דוגמה נוספת למדינות שהתעשרו מנפט כוללות "נסיכויות נפט" שונות ברחבי העולם כמו טרנידד-טובוגו, וכן את רוסיה.  

השפעה כלכלית ארוכות טווח בקרב מדינות שמייצאות נפט היא התפתחות [[המחלה ההולנדית]] - תת השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע. אפיקים כלכליים אחרים ושל חינוך והון אנושי מוזנחים בגלל הסתמכות יתר של המדינות על הכנסות מנפט. פגיעה נוספת בענפים אחרים מתחרשת בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים עקב זרימת מטבע זר שנועד לקנות את הנפט.  

השפעה כלכלית ארוכות טווח בקרב מדינות שמייצאות נפט היא התפתחות [[המחלה ההולנדית]] - תת השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע. אפיקים כלכליים אחרים ושל חינוך והון אנושי מוזנחים בגלל הסתמכות יתר של המדינות על הכנסות מנפט. פגיעה נוספת בענפים אחרים מתרחשת בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים עקב זרימת מטבע זר שנועד לקנות את הנפט.  

הדוגמה המקובלת ביותר להתפתחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבט זה בספר [[חם שטוח וצפוף]]. לטענתו בחריין הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות.

הדוגמה המקובלת ביותר להתפתחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבט זה בספר [[חם שטוח וצפוף]]. לטענתו בחריין הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות.

===סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי===

===סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי===

השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סאוב שלטוני והתפתחות משטר דיקטטורי.  

השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סיאוב שלטוני והתפתחות משטר דיקטטורי.  

פרידמן בספר [[חם שטוח וצפוף]]: מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק ל[[מס|מיסים]] מהציבור. המוטו של [[המהפכה האמריקנית]] היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.  

פרידמן בספר [[חם שטוח וצפוף]]: מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק ל[[מס|מיסים]] מהציבור. המוטו של [[המהפכה האמריקנית]] היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.  

מנגנון נוסף נוגע לחשיבות של שמירה על זכויות הפרט, [[זכויות קניין]] וחופש הדיבור לשם [[צמיחה כלכלית]]. מדינות רגילות שרוצות לייצא מוצרים או שירותים למדינות אחרות, צריכות לשמור איתן על יחסים דיפלומטיים טובים. בנוסף, כדי להיות מסוגלות להתחרות במתחרים מהעולם, על המדינות לשמור על [[יתרון טכנולוגי]] שדורש מחקר ופיתוח. הללו דורשים מחקר אקדמי, שבתורו דורש פתיחות מחשבתית וחופש דעה. (ראו [[המהפכה המדעית]] לפירוט). [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דארן אסימולגו]] כתב לדוגמה על חשיבותם של מוסדות לשמירה על זכויות הקניין.  

מנגנון נוסף נוגע לחשיבות של שמירה על זכויות הפרט, [[זכויות קניין]] וחופש הדיבור לשם [[צמיחה כלכלית]]. מדינות רגילות שרוצות לייצא מוצרים או שירותים למדינות אחרות, צריכות לשמור איתן על יחסים דיפלומטיים טובים. בנוסף, כדי להיות מסוגלות להתחרות במתחרים מהעולם, על המדינות לשמור על [[יתרון טכנולוגי]] שדורש מחקר ופיתוח. הללו דורשים מחקר אקדמי, שבתורו דורש פתיחות מחשבתית וחופש דעה. (ראו [[המהפכה המדעית]] לפירוט). [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דארן אסימולגו]] כתב לדוגמה על חשיבותם של מוסדות לשמירה על זכויות הקניין.  

מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.  

מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.

==השפעות צבאיות וגאופוליטיות של נפט ==

==השפעות צבאיות וגאופוליטיות של נפט ==