שורה 10: |
שורה 10: |
| | | |
| ==מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית== | | ==מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית== |
− | מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית. לפי התאוריה של כאשר האוכלוסייה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, [[שכר ראלי|השכר הראלי]] יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ב[[רעב המוני]], [[מגפה]] (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר ב[[גידול האוכלוסייה]] או אפילו לירידה בכמות האוכלוסייה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסייה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רבייה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] | + | מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסיה אנושית. לפי התאוריה של כאשר האוכלוסייה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, [[שכר ריאלי|השכר הריאלי]] יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ב[[רעב המוני]], [[מגפה]] (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר ב[[גידול האוכלוסייה]] או אפילו לירידה בכמות האוכלוסייה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסייה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רבייה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] |
| | | |
− | באופן זה הקונפליקט בין הנטיה הטבעית של האוכלוסייה לגדול, והמגבלות שמוטלות על ידי המחסור במזון, מובילה למחזור של עליות וירידות בגודל האוכלוסיה (או אוכלוסיה שגדלה אבל בקצב מהיר ואיטי לסירוגין). תאוריה זו אומצה ופותחה מאוחר יותר גם על ידי ידידו ויריבו מלתוס, [[כלכלה קלאסית|הכלכלן הקלאסי]] [[דיוויד ריקרדו]], בתאוריות שלו על [[החזרים יורדים]] ו[[רנטה]]. (Ricardo 1817). [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] | + | באופן זה הקונפליקט בין הנטייה הטבעית של האוכלוסייה לגדול, והמגבלות שמוטלות על ידי המחסור במזון, מובילה למחזור של עליות וירידות בגודל האוכלוסייה (או אוכלוסיה שגדלה אבל בקצב מהיר ואיטי לסירוגין). תאוריה זו אומצה ופותחה מאוחר יותר גם על ידי ידידו ויריבו מלתוס, [[כלכלה קלאסית|הכלכלן הקלאסי]] [[דיוויד ריקרדו]], בתאוריות שלו על [[החזרים יורדים]] ו[[רנטה]]. (Ricardo 1817). [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] |
| | | |
| לפי הטיעון של מלתוס, התנודות בגודל האוכלוסייה צריכות להיות מלוות גם בשינויים מערכתיים במספר משתנים כלכליים, במיוחד במחירי המזון. למרבה המזל באופן יחסי יש מידע על מחירי מזון במקורות היסטוריים על פני תקופות ארוכות של זמן. לדוגמה Ruggiero Romano מדווח על נתונים סדרתיים של מחירי [[דגנים|תבואת דגנים]] בין שנת 1500 לשנת 1593 שמופיעה באפנדיקס של La Patria del | | לפי הטיעון של מלתוס, התנודות בגודל האוכלוסייה צריכות להיות מלוות גם בשינויים מערכתיים במספר משתנים כלכליים, במיוחד במחירי המזון. למרבה המזל באופן יחסי יש מידע על מחירי מזון במקורות היסטוריים על פני תקופות ארוכות של זמן. לדוגמה Ruggiero Romano מדווח על נתונים סדרתיים של מחירי [[דגנים|תבואת דגנים]] בין שנת 1500 לשנת 1593 שמופיעה באפנדיקס של La Patria del |
שורה 24: |
שורה 24: |
| על פי הדפוסים הגלויים, אבל טען כי את התנודות בזרימת הכסף לא ניתן להסביר על ידי מגמות ארוכות טווח במחירי החיטה. בניגוד לכך האוכלוסייה נעה באותו כיוון פחות או יותר בהתאם למחירי המזון וביחס הפוך לשכר. אבל הסיק כי התאוריה של מלתוס וריקרדו מספקת הסבר טוב יותר לנתונים מאשר [[התאוריה המוניטרית]]. בוס, התאוריה של מלתוס חזתה שגידול האוכלוסייה יוביל לשורה של תוצאות שיתקיימו בסדר מסויים. רנטות יעלו קודם, מחירי התבואה יעלו אחר כך, לאחר מכן יעלו מחירי מוצרי התעשייה, ולבסוף יעלה גם שכר העובדים. הנתונים הראו כי דבר זה הוא בדיוק מה שהתרחש, עד לשינוי דרמטי של כל המערכת במהלך המאה ה-19. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] | | על פי הדפוסים הגלויים, אבל טען כי את התנודות בזרימת הכסף לא ניתן להסביר על ידי מגמות ארוכות טווח במחירי החיטה. בניגוד לכך האוכלוסייה נעה באותו כיוון פחות או יותר בהתאם למחירי המזון וביחס הפוך לשכר. אבל הסיק כי התאוריה של מלתוס וריקרדו מספקת הסבר טוב יותר לנתונים מאשר [[התאוריה המוניטרית]]. בוס, התאוריה של מלתוס חזתה שגידול האוכלוסייה יוביל לשורה של תוצאות שיתקיימו בסדר מסויים. רנטות יעלו קודם, מחירי התבואה יעלו אחר כך, לאחר מכן יעלו מחירי מוצרי התעשייה, ולבסוף יעלה גם שכר העובדים. הנתונים הראו כי דבר זה הוא בדיוק מה שהתרחש, עד לשינוי דרמטי של כל המערכת במהלך המאה ה-19. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] |
| | | |
− | המסקנות של אבל אומצו והורחבו על ידי היסטוריונים אחרים. התרומות המשמעותיות ביותר היו של Michael Postan שעבד באנגליה בשנות ה-1950 ועל ידי Emmanuel Le Roy Ladurie שפעל בצרפת בשנות ה-1960. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] | + | המסקנות של אבל אומצו והורחבו על ידי היסטוריונים אחרים. התרומות המשמעותיות ביותר היו של Michael Postan שעבד באנגליה בשנות ה-1950 ועל ידי Emmanuel Le Roy Ladurie שפעל בצרפת בשנות ה-60 של המאה ה-20. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] |
| | | |
| ==השפעות הספר== | | ==השפעות הספר== |