שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8,721 בתים ,  20:29, 18 באוקטובר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:  
[[קובץ:תחלואה בסרטן בישראל לפי סוג הגידול.PNG|400px|ממוזער|מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] לפי מקום הגידול הסרטני, בקרב גברים ונשים, נכון לשנת 2012.]]
 
[[קובץ:תחלואה בסרטן בישראל לפי סוג הגידול.PNG|400px|ממוזער|מקרים חדשים של [[סרטן בישראל]] לפי מקום הגידול הסרטני, בקרב גברים ונשים, נכון לשנת 2012.]]
   −
גורם הסיכון המרכזי לסרטן ריאות הוא [[עישון]] אשר תורם לכ-80%-90% מהמקרים של סרטן ריאות, [[עישון פסיבי]] הוא גם גורם סיכון משמעותי. מסיבה זו יש חשיבות מרובה ל[[מניעת עישון]] כדי להקטין את התחלואה בסרטן ריאות ובסוגי סרטן אחרים. גורם הסיכון השני בחשיבתו לסרטן ריאות, ואשר גורם לכ-10% ממקרי התחלואה הוא חשיפה לגז [[ראדון]].[http://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/substances/radon/radon-fact-sheet] מדובר בגז רדיואקטיבי הנפלט מהקרקע ומחומרי בנייה כגון בטון, ועלול להצטבר במרתפים בקומות הקרקע, ובחדרים לא מאווררים, במיוחד בממ"דים. מבנים צמודי קרקע הם בעלי פוטנציאל גבוה יותר לחשיפה, במיוחד בחורף כאשר הבית אטום והחום בבית יוצר אפקט יניקה של אוויר מהקרקע.[http://www.dgsm.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F] בישראל יש בשנים האחרונות עליה בריכוזי גז ראדון במבנים בעיקר בגלל שימוש בחומרי בנייה הפולטים יותר ראדון וכן בגלל איטום טוב יותר של החדרים וכן בגלל בנייה של עוד ממ"דים. למעלה מ-10 אחוזים מתוצאות המדידות בחדרי ממ"ד היו מעל הרף המוגדר מסוכן בהשוואה ל–7 אחוזים בחדרים הרגילים. איוורור של החדרים הוא אמצעי יעיל להקטנת ריכוזי הגז.[http://www.israelhayom.co.il/article/230345] גורם סיכון נוסף הוא [[זיהום אוויר]].
+
==גורמי סיכון לסרטן ריאה==
 +
===עישון===
 +
[[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] המרכזי לסרטן ריאות הוא [[עישון]]. עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הוא [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]].  מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 22 לחלות בסרטן ריאות לעומת לא מעשנים. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. בנוסף עישון גורם ללפחות -10 סוגי סרטן אחרים וכן לתחלואה במחלות לב כמו מחלת לב כלילית ושבץ.<ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת,  נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל,  איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>  [[עישון פסיבי]] הוא גם גורם סיכון משמעותי. מסיבה זו יש חשיבות מרובה ל[[מניעת עישון]] כדי להקטין את התחלואה בסרטן ריאות ובסוגי סרטן אחרים.  
 +
 
 +
לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.{{הערה|שם=Witschi|1=Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795}},{{הערה|שם=Adler I 1912. p 1|1=Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694}}
 +
 
 +
בזכות הסיגריות הפך העישון לתופעה נפוצה יותר ויותר. בארצות הברית, היכן שיש נתונים היסטוריים ניתן לראות כי צריכת הסיגריות לנפש עלתה בצורה תלולה עד אמצע שנות ה-60. בעקבות עליה זו חלה גם עליה חדה במספר מקרי המוות מסרטן ריאות. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}} לפי סקר של מכון גאלופ בשנת 1954, 57% מהגברים ו-32% מהנשים בארצות הברית עישנו. בקרב בני ה-20-40 עישנו 53% מהאוכלוסייה, ובקרב בני ה-50 ומעלה רק 23% עישנו. [https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=tpvp0062]
 +
 
 +
שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים (עקב [[השפל הגדול]]) מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-1930 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. {{הערה|שם=Mendes2014}}
 +
 
 +
===ראדון וזיהום אוויר===
 +
גורם הסיכון השני בחשיבתו לסרטן ריאות, ואשר גורם לכ-10% ממקרי התחלואה הוא חשיפה לגז [[ראדון]].[http://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/substances/radon/radon-fact-sheet] מדובר בגז רדיואקטיבי הנפלט מהקרקע ומחומרי בנייה כגון בטון, ועלול להצטבר במרתפים בקומות הקרקע, ובחדרים לא מאווררים, במיוחד בממ"דים. מבנים צמודי קרקע הם בעלי פוטנציאל גבוה יותר לחשיפה, במיוחד בחורף כאשר הבית אטום והחום בבית יוצר אפקט יניקה של אוויר מהקרקע.[http://www.dgsm.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F] בישראל יש בשנים האחרונות עליה בריכוזי גז ראדון במבנים בעיקר בגלל שימוש בחומרי בנייה הפולטים יותר ראדון וכן בגלל איטום טוב יותר של החדרים וכן בגלל בנייה של עוד ממ"דים. למעלה מ-10 אחוזים מתוצאות המדידות בחדרי ממ"ד היו מעל הרף המוגדר מסוכן בהשוואה ל–7 אחוזים בחדרים הרגילים. איוורור של החדרים הוא אמצעי יעיל להקטנת ריכוזי הגז.[http://www.israelhayom.co.il/article/230345] גורם סיכון נוסף הוא [[זיהום אוויר]].
 +
 
 +
ארגון הבריאות העולמי העריך בשנת 2014 כי 6% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר בעולם, זיהום אויר ביתי וזיהום אוויר חיצוני, נגרמו עקב סרטן ריאות.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> הארגון העריך כי כ-223 אלף בני אדם בשנה מתים כתוצאה מסרטן שנגרם עקב [[זיהום אוויר]] (נכון לנתוני 2010). <ref name="iarc_pr221"/> לפי דו"ח של משרד הבריאות, נכון ל-2015 [[חומר חלקיקי|חלקיקים עדינים]] בגודל 2.5 מיקרון צפויים לגרום לתחלואה של 166 חולים בשנה ב[[סרטן בישראל|סרטן ריאות בישראל]]. <ref name="health2014">ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה </ref>
 +
 
 +
בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע  בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]
 +
 
 +
בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]]. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref>
 +
 
 +
מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של [[חומר חלקיקי]] באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] במטר רבוע. [http://www.cancer.org/docroot/nws/content/nws_1_1x_air_pollution_linked_to_deaths_from_lung_cancer.asp]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al. [http://cebp.aacrjournals.org/content/19/5/1284.abstractv Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts] Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284 </ref>
 +
 
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 15: שורה 35:  
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 סרטן ריאה] באתר ויקירפואה
 
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 סרטן ריאה] באתר ויקירפואה
    +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:סרטן]]
 
[[קטגוריה:סרטן]]

תפריט ניווט